המחזור האחרון של שלב הבתים בליגת האלופות סידר לנו קרב ענק בין באיירן מינכן לברצלונה הערב (רביעי, 22:00) במשחק קריטי עבור הספרדים שעלולים למצוא את עצמם מחוץ לשמינית הגמר. לבווארים שכבר עלו, המשחק לא משמעותי, אך הקטלונים חייבים את הנקודות ותלויים בעצמם במאבק מול בנפיקה על המקום השני. רגע לקראת המפגש, זמן לחזור אחורה אל משחקי השליטה בכדורגל האירופי בין שתי האימפריות במהלך 12 השנים האחרונות.
נתחיל מההתחלה. בעונת 2006/07, תחת שרביטו של אוטמאר היצפלד, באיירן מינכן סיימה במקום הרביעי בבונדסליגה, מה שגרם לה לפספס את המקום בליגת האלופות. היה זה המיקום הנמוך ביותר בו באיירן סיימה בליגה מאז עונת 1994/95 ועד היום. עונה מאוחר יותר, ברצלונה של פרנק רייקארד סיימה במקום הרביעי בלה ליגה. אמנם היא לא פספסה את ההעפלה לצ’מפיונס כמו באיירן ולא היה זה שפל היסטורי עבורה, אבל זו הייתה עונה שסיימה (לכאורה) את השנים הגדולות של רונאלדיניו (שעזב בקיץ למילאן) בהן זכתה הקבוצה בשתי אליפויות ובליגת האלופות ב-2006, הזכייה השנייה בתולדותיה.
קחו את שתי נקודות הזמן הנ''ל ותחשבו על 12 השנים האחרונות. מי בכלל יכול היה להעלות על הדעת ששתי הקבוצות הללו שעברו עונות די עלובות במונחים שלהן, ירכיבו מיד אחר כך במשך עשור, יחד עם ריאל מדריד, את משולש השליטה בכדורגל האירופי? בעוד באיירן מינכן ממשיכה לשלוט בבונדסליגה ועדיין נראית כמו אחת משלוש הקבוצות החזקות ביבשת, לכל הפחות, ברצלונה מנגד נמצאת שוב בשפל שנראה כהרבה יותר חמור מהמקום הרביעי ועזיבת הכוכבים בעונת 2007/08.
כדי לעצור את הסחף, בארסה תהיה חייבת לנצח באליאנץ ארנה גם על מנת להאריך את רצף ההעפלות לשמינית גמר ליגת האלופות ל-18, אבל יותר מהכל, כדי להרוויח תחושת מסוגלות עבור הסגל שלה ולהוכיח שגם בתקופות אפלות, היא עדיין ברצלונה. למרות הפער התהומי ביניהן כעת, באיירן וברצלונה צעדו עקב לצד אגודל מאז עונת 2008/09. הן הגיעו בקביעות לשלבי ההכרעה המאוחרים של ליגת האלופות, שלטו בליגות המקומיות ובלא מעט מהעונות השתיים נפגשו במשחקים ישירים שחלק לא מועט מהם הפך למשחקים הגדולים בתולדות ליגת האלופות. אז מה היה לנו עד כה ואיך בעצם הגענו עד הלום? הנה התשובות.
עונת 2008/09
באיירן מינכן: מיד לאחר עונת השפל ב-2006/07, באיירן השיבה את האליפות כשהיא מציגה לראווה את צמד החלוצים הקטלני והמוזר, בקטע טוב: לוקה טוני ומירוסלב קלוזה. בקיץ שקדם לעונה אוליבר קאן ו-ווילי סניול הוותיקים פרשו. בעונת החזרה שלה לליגת האלופות, באיירן איבדה את האליפות לוולפסבורג הסנסציונית כולל הפסד 5:1 בלתי נשכח במשחק העונה. בגביע באיירן פישלה עם הפסד 4:1 לבאייר לברקוזן, ואיך הסתיימה החזרה לבמה האירופית הבכירה? כבר נגיע לזה. קלינסמן, שלא הביא רכש משמעותי בקיץ, שילם את המחיר באפריל ובמקומו מונה יופ היינקס כמאמן זמני.
ברצלונה: בקיץ 2008 כולם היו בטוחים שברצלונה הולכת למעין עונה פיננסית, בדומה למה שקרה השנה. פפ גווארדיולה עלה מבארסה ב', רונאלדיניו ודקו עזבו, ואף אחד לא ציפה ליותר מדי, בטח אחרי הפסד לנומנסיה במחזור הפתיחה ותיקו נגד סנטאנדר במחזור השני. עוד לפני כן ברצלונה הספיקה להפסיד 1:0 לוויסלה קראקוב בגומלין פלייאוף ליגת האלופות, אחרי שהפולנים, כזכור, מנעו מפגש אפשרי מול בית''ר ירושלים.
הפתיחה הצולעת הפכה לעונה אולי הגדולה ביותר בהיסטוריית המשחק, לפחות מבחינת איכות הכדורגל, כשגולת הכותרת שלה הייתה ניצחון 2:6 בקלאסיקו על ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו, שגם סגר את סיפור האליפות. זה גם היה הקלאסיקו הגדול ביותר בתולדות ברצלונה במגרש במדריד מבחינת הבדלי הרמות וסיפק את תמצית הטיקי-טאקה של פפ גווארדיולה. עידן חדש.
זו הייתה העונה שבישרה על השליטה של ברצלונה וגרמה למאות מיליונים ברחבי העולם להיות אוהדי המועדון הקטלוני. עונת כדורגל שכולה קסם. 105 שערי ליגה הם כבשו כשליאו מסי, תיירי הנדרי וסמואל אטו, בניצוחם של צ'אבי ואינייסטה מאחוריהם, אחראים לרובם. כדי לבסס את היסודות של ההגמוניה, מסי זכה בדצמבר 2009 בכדור הזהב הראשון שלו מתוך שבעה.
מפגש ישיר מול באיירן? היה ועוד איך. היה זה המפגש הראשון בין השתיים מאז 1998/99, אז באיירן ניצחה פעמיים וסיימה את העונה כשהיא בוכה על הדשא בברצלונה אחרי שני שערי בזק בלתי נשכחים של שרינגהאם וסולשיאר. אבל עם כל הכבוד ל-99’, אנחנו כעשור אחרי, רבע גמר ליגת האלופות, משחק מספר אחד, קאמפ נואו. דקה 43. לוח התוצאות מראה ברצלונה 4, באיירן מינכן 0. מסי (צמד), אטו והנרי כבשו. זה היה אחד המשחקים המושלמים של השלישייה הזו ואולי המחצית הטובה ביותר שלהם יחד. עד היום התקציר של המשחק הזה נראה כמו כדורגל מהעתיד ולא כמו משחק מהעבר, והגומלין שהיה לפרוטוקול בלבד הסתיים ב-1:1. ברצלונה המשיכה לחצי הגמר מול צ'לסי, באיירן נשארה עם לא מעט שיעורי בית, אותם היא תיישם בשנים הבאות.
עונת 2009/10
באיירן מינכן: אחרי שנחה בקיץ 2008, באיירן למדה את הלקח והביאה את איביצה אוליץ' ומריו גומס להתקפה, אנטולי טימושצ’וק ודניאל פראניץ' לקישור ואחד, אריאן רובן, לכנף. היה גם ילד בן 17 בשם דויד אלאבה שהחל להתאמן עם הבוגרים ולואי ואן חאל לקח את המושכות על הקווים. למרות העונה הסופר מוצלחת, האליפות שחזרה אחרי שנה לא באה בקלות, עם 70 נק' בלבד, 14 משחקים בהם לא ניצחה ו-5 נק' מעל שאלקה. גמר הגביע היה כבר יותר נחמד עם 0:4 על ורדר ברמן, אבל בגמר ליגת האלופות, (בדרך שהחלה על כר הדשא באצטדיון רמת גן נגד מכבי חיפה) – הראשון שלה מאז 2001, באיירן לא יכלה לאינטר של ז’וזה מוריניו ופספסה הזדמנות לזכות בטרבל היסטורי. אבל אצל באיירן הפספוס של אתמול הוא ההצלחה של מחר, כפי שניווכח לדעת. העונה הזו שנראתה מוצלחת במיוחד הייתה רק המתאבן ואבן היסוד למפלצת שאנחנו מכירים היום.
ברצלונה: שנה אחרי הקיץ בו אף אחד לא ציפה לכלום – ברצלונה קמה ביוני 2009 כשהיא מחזיקה בכל התארים, במאמן הטוב בעולם ובשחקן הטוב בעולם. בקיץ זלאטן איברהימוביץ’ החליף את אטו באחד המהלכים התמוהים בתולדות כל המעורבים. על אף שריאל מדריד התחזקה בכריסטיאנו רונאלדו, קארים בנזמה, קאקה וצ'אבי אלונסו, בארסה הצליחה לשמור בצורה מעוררת השתאות על האליפות כשסיימה עם 99 (!) נקודות לעומת 96 של היריבה המרה והעיקשת. את הגביע איבדה לאחר הדחה מול סביליה בשמינית, ובחצי גמר ליגת האלופות נתקלה, שלב אחד לפני באיירן – באינטר הבלתי חדירה של מוריניו, המשחק שהוליד את מונח “חניית האוטובוס” השחוק, מפגש שמנע את המפגש הישיר בין הספרדים לבווארים.
עונת 2010/11
באיירן מינכן: הקבוצה נכנסה בקיץ 2010 לשנתיים שנראות כמעט דמיוניות כיום – שנתיים ללא תואר. בשתי העונות האלה, אגב, מריו גומס הבקיע 80 שערים. בדומה לקיץ 2008, גם בקיץ 2010 באיירן לא ביצעה רכש משמעותי מתוך אמונה בקיים וגם הפעם היא נענשה. בליגה היא סיימה שלישית (!), מתחת לדורטמונד האלופה וללברקוזן, ובליגת האלופות היא שוב נתקלה באינטר, הפעם כבר בשמינית הגמר. כשנדמה היה שהיא כבר מחזירה לה על הגמר, הגיע גוראן פאנדב בדקה ה-89 ושלח אותה הבייתה. ואן חאל הלך באפריל. אנדריאס יונקר סיים את העונה.
ברצלונה: עוד עונה לפנתיאון של השושלת. מסי הבקיע 53 שערים בכל המסגרות והמשיך להשתדרג, דויד וייה החליף את זלאטן, חאבייר מסצ'ראנו שעתיד להפוך משמעותי הגיע מליברפול, ובארסה זכתה באליפות שלישית ברציפות לראשונה מאז עידן יוהאן קרויף. בנובמבר היא הביסה 0:5 את ריאל של מוריניו, כחצי שנה בלבד אחרי שהדיח אותה כמאמן אינטר עם הגנת ברזל. אפילו ז'פרן סוארס הבקיע, כאילו מוכיח עד כמה ברצלונה הפגינה עליונות על פני הבלאנקוס.
בליגת האלופות זכתה בארסה בפעם השלישית בתולדותיה אחרי שניצחה את ריאל מדריד בחצי הגמר באחת ההצגות הגדולות של מסי בקריירה, ושוב את מנצ'סטר יונייטד בגמר. עד 2006 הייתה לה זכייה אחת בלבד, והזכייה השלישית מיצבה אותה כבר ככוח היסטורי בכדורגל האירופי. היחיד שהצליח לעצור אותה היה כריסטיאנו רונאלדו עם נגיחה אדירה בגמר הגביע. אגב, נקודת מפתח לשנים הבאות: מאז ועד היום, פפ ממתין לזכייה הבאה שלו בליגת האלופות. מפגש ישיר בין הקבוצות? לא היה.
עונת 2011/12
באיירן מינכן: יופ היינקס חוזר, והפעם כמאמן קבוע. מנואל נוייר הגיע לשער, וסוף כל סוף קם יורש לאוליבר קאן. ג'רום בואטנג הגיע ממנצ’סטר סיטי, קלוזה שנותר חסר שימוש עקב נסיקתו של מריו גומס סיים את פרקו המוצלח ועבר ללאציו. הייתה זו עונה שנייה ברציפות ללא תואר לבאיירן מינכן – ועוד כזו שהסתיימה בצורה הכי כואבת בתולדות המועדון, למעט גמר 99' – הפסד בפנדלים באליאנץ ארנה, בגמר הביתי, ועוד מול צ'לסי – מקום 6 באנגליה באותה העונה. תוסיפו לכך את העובדה שהיא הצליחה לגבור בחצי הגמר על ריאל – קבוצת ההתקפה הטובה ביותר במאה ה-21 ולהימנע ממפגש עם ברצלונה ותבינו את גודל ההחמצה שהורגשה אז. בליגה שוב דורטמונד של קלופ הייתה גדולה עליה. אבל מהמקום הנמוך הזה, צמחה באיירן מינכן כפי שאנחנו מכירים אותה כיום.
ברצלונה: סוף עידן. לא סוף עידן ברצלונה, כמובן, אבל סוף עידן גווארדיולה שכבר היה שחוק והחליט שזהו. בליגה ברצלונה איבדה את האליפות לראשונה בתקופת פפ לריאל מדריד החזקה של מוריניו שגם ניצחה אותה בקאמפ נואו במשחק ה’קאלמה’ המפורסם של רונאלדו, ובליגת האלופות היא רשמה את הכישלון הגדול ביותר שלה בארבע השנים האלה: הדחה מול צ'לסי, שהייתה מעל מחצית ב-10 שחקנים ובפיגור כפול בקאמפ נואו והצליחה לקום מהקבר ולעקוץ את בארסה, שנותרה רק עם גביע אחרי 0:3 על בילבאו, כשכל השערים מובקעים את הדקה ה-25 ומעניקים לפפ סיום הולם. מסי הבקיע 73 שערים בעונתו הגדולה ביותר בקריירה.
מפגש ישיר? באיירן ידעה מבחינתה בוודאות שאם תצליח להעיף את ריאל – תחכה לה ברצלונה בגמר, ואין מה לעשות, היא תצטרך להתמודד עם המפלצת הזו ועוד בגמר ביתי. אנחת הרווחה כשברצלונה הודחה הומרה בבכי בלתי פוסק כשהפנדל של דידייה דרוגבה מצא את הרשת של נוייר. עד היום, אגב, שתי הקבוצות טרם נפגשו בגמר ליגת האלופות.
עונת 2012/13
באיירן מינכן: לברצלונה יש את 2009, לבאיירן יש את 2013. עונת טרבל שלא רק שסמלה את עלייתה של באיירן מינכן – אלא גם את תחילתה של מהפכה טקטית – הטיקי טאקה הוא כבר לא הסגנון השולט. רובן וריברי הפכו לצמד מושלם, וטוני קרוס הוכיח שקשר מושלם לא חייב להיות ספרדי בגובה 1.70 מ’ שמשחק מסירות קצרות. בליגה באיירן השיבה את האליפות אחרי שנתיים יבשות עם הפסד אחד בלבד ופער אסטרונומי של 25 נק' מדורטמונד (נזכיר, בבונדסליגה ישנם ארבעה מחזורים פחות משאר הליגות הגדולות), בה היא חבטה גם בגמר הגביע ובגמר ליגת האלופות. אריאן רובן כבש בדקה ה-89 במה שהיה עבורו גאולה אישית לאחר ההחמצה בגמר מונדיאל 2010 והחמצת הפנדל בהארכה נגד צ'לסי בגמר הקודם.
כל רכש היה בינגו: דאנטה, חאבי מרטינס, מריו מנדז’וקיץ' שהבקיע גם הוא בגמר וגם שאקירי שבא מבאזל. בסוף העונה יופ היינקס פרש מכדורגל, ואם מה שקרה בחצי הגמר לא הספיק – באיירן שיקפה את שאיפות ההגמוניה שלה כשהביאה את פפ גווארדיולה לקווים.
ברצלונה: טיטו וילנובה המנוח ירש את פפ על הקווים והשווה את שיא 100 הנקודות של ריאל מהעונה הקודמת. הייתה זו אליפות רביעית תוך חמש שנים. ג'ורדי אלבה, ממצטייני יורו 2012 בו זכתה ספרד, הגיע לקאמפ נואו וכבר מהשנייה הראשונה ההתאמה הייתה מושלמת. בחצי הגמר הגביע הגיע מפלה נגד ריאל, ובאפריל הגיעו חצאי הגמר נגד באיירן מינכן, שהפכו לכל מה שזוכרים מעונת 2012/13 של ברצלונה. מסי הסתפק הפעם 'רק' ב-60 שערים.
מפגש ישיר? קיבלנו אחד גדול. הטיקי טאקה - מסי, צ'אבי ואינייסטה מעולם לא נראו כ''כ חסרי מענה. כמעט לא רלוונטיים. ארבע שנים לאחר הנוק אאוט שחטפה מברצלונה שהמחיש עד כמה הפערים עצומים, באיירן השיבה מנה כפולה עם 0:4 מהדהד באליאנץ ארנה ועוד 0:3 לקינוח בגומלין בקאמפ נואו שקבעו 0:7 בסיכום שני המשחקים. יש שיגידו שהמשחק הזה היה המנה הראשונה ל-1:7 של גרמניה במונדיאל שיגיע שנה אח''כ.
עונת 2013/14
באיירן מינכן: יש פרק בליגת הצדק בו באטמן לא מוצא מתנה ראויה ליום ההולדת של סופרמן בטענה ש''מה כבר אפשר לקנות לאיש שיש לו הכל'' – וזו הייתה התחושה כשפפ הגיע למינכן, מה הוא כבר יכול לעשות בקבוצה שזה הרגע זכתה בטרבל? אז על הגביע והאליפות פפ שמר, אבל בחצי גמר ליגת האלופות באיירן חטפה 4:0 בבית מריאל של אנצ'לוטי ורונאלדו, שטסה לזכייה העשירית שכ''כ חיפשה. בקיץ העוקב, הגיעה התשובה לשאלה של באטמן: רוברט לבנדובסקי, שאגב, הגיע בחינם.
ברצלונה: נעים להכיר, אתלטיקו מדריד. שני חורים עלילתיים בולטים יש בעשור הקודם במשולש השליטה של הכדורגל האירופי – יובנטוס ואתלטיקו מדריד, שיהפכו מנק' הזמן הזו לאיום הכבד ביותר עבור ברצלונה-באיירן-ריאל, כפי שבארסה למדה להכיר ב-2013/14, עונה בה הקולצ'נרוס העיפו אותה ברבע גמר ליגת האלופות (פעם ראשונה מאז 2006/07 שבארסה עפה כ''כ מוקדם) וזכתה לה באליפות על הראש בקאמפ נואו, עם 1:1 בניגוד לכל הסיכויים לאחר פציעות של שחקני מפתח. טאטה מרטינו שהגיע במפתיע מניואלס והחליף בקיץ את טיטו שחלה בסרטן, עליו למרבה הצער לא הצליח להתגבר, סגר עונה ראשונה מאז 2007/08 ללא תואר לברצלונה. מסי שוב הבקיע 60 שערים. אה, והגיע גם ניימאר. מפגש ישיר? לא היה.
2014/15
באיירן מינכן: למרות שהפעם 'נוסף' לבאיירן אתגר – להחזיר את ליגת האלופות, ועל אף שחלק נכבד משחקניה הגיעו כאלופי עולם לרבות נוייר שהצטיין במונדיאל ומולר שהגיע לעשרה שערים בגביע העולם - הייתה זו עונה אפילו פחות מוצלחת כשלמרות הזכייה באליפות, ועוד השלישית ברציפות, השוואת שיא המועדון (עוד פרט שנשמע מצחיק בדיעבד)’ היא גם איבדה את הגביע אחרי הדחה בחצי הגמר נגד דורטמונד ושוב חטפה מפלה בחצי הגמר של ליגת האלופות, אליה נגיע בעוד שתי פסקאות.
ברצלונה: עד 2015 אפשר היה לדון במי השושלת הגדולה בתולדות הענף, ואז הגיעה ברצלונה וחתמה את הדיון כשהפכה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שזוכה בטרבל שני בתולדותיה, ועוד בהפרש של 6 שנים בלבד. לואיס סוארס שהגיע בקיץ מליברפול ולא יכול היה לשחק בתחילת העונה עקב הרחקה כתוצאה מנשיכת ג’יורג’יו קייליני במונדיאל, השלים את מסי וניימאר בצורה מושלמת, וגם איבן ראקיטיץ' שהצטרף מסביליה הוברג במכונה של לואיס אנריקה, שהחליף את טאטה מרטינו בצורה שעלתה על כל דמיון אפשרי. אולי חוץ משלו עצמו.
בליגה זה לא הלך בקלות עם פער של שתי נק' בלבד מריאל מדריד החזקה, בגביע שוב בארסה גברה על בילבאו בגמר עם שער סלאלום של מסי שהיה לאחד מהיפים שלו אי פעם ובגמר האלופות היא ניצחה את יובנטוס, שמנעה קלאסיקו בגמר אחרי שעמדה בעיקשות וגאווה מול אלופת אירופה היוצאת. מסי כבש 58 שערים ובישל 31, ניימאר הבקיע 39 ובישל 11, סוארס התכבד ב-25 גולים ו-24 בישולים. השלישייה הגדולה בהיסטוריה עד כה. בתום העונה צ'אבי עזב את ברצלונה. ומאז ועד עצם היום הזה – היא לא זכתה שוב בליגת האלופות.
מפגש ישיר? רצף הנקמות המשיך. אחרי שתי התבוסות ב-2012/13, ברצלונה נתנה לבאיירן בראש עם 0:3 מהדהד, כשהבאוורים מצוידים בפפ גווארדיולה שהגיע לראשונה כאורח לקאמפ נואו. מסי השכיב את בואטנג וכבש צמד תוך שלוש דק' וניימאר חתם תבוסה בדקה ה-90. בגומלין באיירן ניצחה 2:3 שלא הספיק, אבל לפחות השאיר אותה בלתי מנוצחת מול ברצלונה באליאנץ ארנה.
עונת 2015/16
באיירן מינכן: לראשונה בתולדותיה, באיירן זכתה בארבע אליפויות רצופות וגם החזירה את הגביע אחרי ניצחון על דורטמונד בגמר בפנדלים. לבנדובסקי, אחרי עונת בכורה 'רגועה' עם 25 שערים בלבד, התחיל להשתולל עם 43 שערים בכל המסגרות.
אז מה יכול להיות רע, בעצם? אתלטיקו מדריד. כמו ברצלונה לפני שנתיים, גם באיירן למדה להכיר את הקוץ הכי דוקר בצמרת הכדורגל האירופי. שער סלאלום של סאול שלח את באיירן לאליאנץ ארנה ללא שער חוץ, שם היא הצליחה לנצח רק 1:2 ורשמה הדחה שנייה ברציפות בחצי הגמר. פפ גווארדיולה סיים את הפרק הבווארי שלו ללא זכייה בגביע עם האוזניים הגדולות, במה שעתיד לשמש כאחד המקרים הקשים לשיפוט במדדי ההצלחה / כישלון.
ברצלונה: כמו באיירן ב-2014, גם ברצלונה נתקלה במכשול סופרמן - האיש שיש לו הכל. שלישיית מסי, סוארס וניימאר המשיכה להפציץ כשלראשונה מאז 2008 – מסי לא מסיים כמלך שערי הקבוצה אחרי שסוארס סיפק עונה מופרעת עם 59 שערים ו-24 בישולים. ברצלונה זכתה שוב בדאבל אחרי שהקדימה את ריאל בנקודה וזכתה בגביע אחרי גמר סוער מול סביליה בו ניצחה בהארכה במשחק עם שלושה כרטיסים אדומים, אך בליגת האלופות היא שוב הודחה נגד אתלטיקו העיקשת. הקבוצה של דייגו סימאונה הפכה פיגור 2:1 מהמשחק הראשון עם ניצחון 0:2 בוויסנטה קלדרון המנוח הודות לצמד של אנטואן גריזמן. מפגש ישיר? נמנע ע''י אתלטיקו שהדיחה את שתיהן.
עונת 2016/17
באיירן מינכן: הלך פפ, הגיע אנצ'לוטי. גם מאטס הומלס, שלא נספר בתחילת דרכו במועדון, חזר אחרי שנים נהדרות ביריבה דורטמונד. באיירן הגדילה את רצף האליפויות לחמש כשהפעם היא מקדימה כח חדש שקם בכדורגל הגרמני, לייפציג, אך בגביע היא הודחה בחצי הגמר נגד דורטמונד. לבנדובסקי רשם עונה נוספת של 43 שערים, אבל כל זה לא עזר מול חמישה שערים של רונאלדו בשני רבעי הגמר, שפירקו את באיירן בהארכה ושלחו אותה הבייתה לפני חצי הגמר לראשונה מאז 2009.
ברצלונה: עונתו האחרונה של לואיס אנריקה זכורה הודות ל-1:6 ההיסטורי והמפוקפק, תלוי מאיזה צד מסתכלים על פסז' של אונאי אמרי – אבל מדובר בעונה לא מוצלחת עבור ברצלונה, כזו שהסתיימה רק עם גביע אחרי ניצחון בגמר מול אלאבס שהצליחה להשתחל למעמד בצורה מרשימה. ריאל הייתה עוצמתית יותר והקדימה את היריבה המושבעת בשלוש נק’ בליגה למרות שבארסה ניצחה 2:3 בסנטיאגו ברנבאו הודות לשער של מסי בדקה ה-90. בליגת האלופות ברצלונה נעצרה מול יובנטוס שהשפילה אותה עם 0:3 באיטליה, עצרה אותה על תיקו מאופס בקאמפ נואו ושלחה אותה הבייתה שוב ברבע הגמר. 54 שערים של מסי לא עזרו. מפגש ישיר? לא היה.
עונת 2017/18
באיירן מינכן: פתיחה פושרת בליגה ותבוסה 3:0 לפ.ס.ז' בשלב הבתים שלחו את אנצ'לוטי הבייתה והחזירו את היינקס מפנסיה, כשבתווך ווילי סניול משמש כמאמן זמני. בקיץ הגיעו ניקלאס זולה וסרג' גנאברי, שאט אט יהפכו לשחקני הרכב משמעותיים. היינקס חלם לפרוש עם טרבל נוסף והוא אכן הוביל את באיירן לאליפות קלה עם 21 הפרש משאלקה השנייה, אך בגביע הוא הפסיד לפרנקפורט (שמאמנה ניקו קובאץ' כבר היה חתום בבאיירן) שניצחה 1:3 בהארכה וזכתה בתואר אחרי 30 שנה.
בליגת האלופות שוב חיכתה ריאל מדריד, והפעם היא הדיחה את באיירן עם 3:4 בסיכום שני המשחקים מה שזכור ביותר מהם אלו הטעויות של סוון אולרייך שהחליף את נוייר הפצוע ומירר בבכי על הדשא בסיום המשחק השני. לבנדובסקי הצטנע עם 41 שערים.
ברצלונה: הלך לואיס אנריקה, הגיע ארנסטו ואלוורדה וניימאר נמכר לפ.ס.ז' תמורת סכום דמיוני של 222 מיליון אירו. ברצלונה אמנם זכתה באליפות מרשימה עם 93 נק’ והפסד אחד בלבד (במחזור ה-37, כשכבר הייתה אלופה), ושמרה על הגביע אחרי ששחטה בגמר 0:5 את סביליה, אבל בליגת האלופות היא כשלה בענק.
בערב הראשון של רבעי גמר ליגת האלופות, ליברפול הביסה 0:3 את מנצ'סטר סיטי, הקבוצה הטובה באירופה דאז, כשבמקביל ברצלונה הביסה כצפוי 1:4 את רומא בקאמפ נואו. נסו להיזכר באותו הערב – אם היו שואלים אתכם מי מבין המפסידות בעלת סיכוי טוב לעשות קאמבק, במי הייתם בוחרים? אדין דז'קו, דניאלה דה רוסי בפנדל ושער דרמטי ומרגש של קוסטאס מנולאס בנגיחה אדירה העיפו את ברצלונה מהאולימפיקו בבושת פנים במשחק שהיה אבן דרך משמעותית ביחסי ואלוורדה – אוהדי ברצלונה, וגם בסדרת ההשפלות בנוק אאוט של ליגת האלופות בשנים שיגיעו. מסי שהבקיע 45 שערים, עבר מפח נפש נוסף בהמשך השנה במונדיאל ברוסיה. מפגש ישיר? לא היה.
עונת 2018/19
באיירן מינכן: הרבה תקוות היו עם מיניו של ניקו קובאץ', שנחשב למאמן העתיד של הכדורגל הגרמני. באיירן אמנם הצליחה לזכות באליפות שביעית ברציפות כשהקדימה בשתי נקודות את דורטמונד וגם בגביע עם 0:3 על לייפציג, אך בליגת האלופות היא עפה כבר בשמינית הגמר מול ליברפול אחרי 0:0 באנפילד והפסד 3:1 באליאנץ ארנה בגומלין. באיירן שהודחה בשמינית הגמר לראשונה מאז 2011, הייתה הקורבן הראשון של ליברפול, בעונה שהייתה לדריסת הרגל של הכדורגל האנגלי כשולט באירופה. לבנדובסקי הבקיע 40 שערים.
ברצלונה: אפשר היה להרחיב את היריעה על האליפות של ברצלונה, השמינית מתוך 11 עונות, האחרונה עד היום. הישג מטורף, לא? אפשר היה לספר על ההפסד המסתכל והמפתיע בגמר הגביע לוולנסיה. אפשר היה לדבר על 51 השערים של מסי שלא עצר לרגע והמשיך לזכייה בכדור זהב שישי. אבל עונת 2018/19 של ברצלונה, ולמעשה, תחילת הנפילה שלה, מסתכמת ברגע אחד, בכדור קרן. טרנט אלכסנדר ארנולד הוציא אותו די מהר, דיבוק אוריגי כבש. 0:4 ו-3:4 בסיכום שני המשחקים. אולי המהפך הגדול בתולדות ליגת האלופות, לפחות ל-24 שעות, אז הגיעו טוטנהאם ולוקאס מורה, והדיחו את אייאקס בדקה ה-94 באמסטרדם ארנה. מפגש ישיר? סוכל ע''י ליברפול.
עונת 2019/20
באיירן מינכן: אם לאורך כל העשור מישהו פקפק בכך שבאיירן היא הדבר האמיתי – הגיעה עונת 2019/20 עם הטרבל השני בהיסטוריה של המועדון. עונת ה-2:8 שהבהיר לכולם מי החזקה ביותר ומאיפה צריכים להתחיל כל דירוגי העוצמה. את עונת הקורונה, שהחלה בכלל עם פיטורי קובאץ' ומינוי של האנזי פליק כמאמן זמני בנובמבר, באיירן סיימה עם עוד אליפות קלילה (100 שערי ליגה) ושמינית ברציפות, גביע שני ברציפות אחרי ניצחון על לברקוזן בגמר וזכייה ראשונה מאז 2013 בליגת האלופות, לאחר ניצחון 0:1 על פ.ס.ז’ בגמר נטול קהל בליסבון משער של קינגסלי קומאן, שגדל בפאריס.
לבנדובסקי הגיע לשיאו עם 55 שערים – 19 מהם בליגת האלופות ובגביע. המאמן הזמני, האנזיק פליק, זכה בטרבל שייזכר לנצח, למרות שהושג בעונה המוזרה בתולדות המשחק היפה.
ברצלונה: הקורונה לא הייתה הדבר הכי גרוע שקרה לברצלונה בשנת 2020. בקיץ היא רכשה באופן תמוה את גריזמן תמורת 120 מיליון אירו, בינואר קיקה סטיין החליף את השעיר לעזאזל ארנסטו ואלוורדה, וכמה ימים לפני השבתת הכדורגל, ברצלונה הספיקה לעוף בשמינית גמר הגביע נגד בילבאו עם שער עצמי של בוסקטס בדקה ה-93. אבל זה לא הכין אותה לאיבוד האליפות לריאל מדריד שיצאה לריצה מטורפת, ובטח ובטח לא לתבוסה 8:2 לבאיירן מינכן, באחד הרגעים המשפילים בתולדות המועדון. בעונה הזו מסי ירד ל-31 שערים.
מפגש ישיר? 100 שנים לא הייתה מגיפה עולמית. הפעם האחרונה שברצלונה ספגה שמינייה במשחק הייתה לפני 74 שנים ומסי מעולם לא נראה כ''כ אומלל על כר דשא. זה נראה כמו קבוצת פלייסטיישן מול קבוצת כדורגל שולחן. ברצף הנקמות בין השתיים, הייתה זאת המכה הכואבת ביותר. לא צריך לראות, לא צריך להיזכר. אפשר פשוט להגיד: שמונה שתיים.
עונת 2020/21
באיירן מינכן: אם לבנדובסקי לא היה מחמיץ את צמד המפגשים נגד פ.ס.ז' במרץ – אין לדעת איך היינו זוכרים את העונה שעברה בהקשר של באיירן מינכן, אבל זה הכדורגל. בליגה באיירן ספרה אליפות תשיעית ברציפות כשהקדימה את לייפציג בשמונה נק’ ובגביע היא הודחה כבר בסיבוב השני בצורה מביכה במיוחד מול הולשטיין קיל מליגת המשנה.
בליגת האלופות, ללא לבנדובסקי, באיירן נכנעה לפ.ס.ז', ארבעה חודשים לפני שהיא צירפה את מסי במטרה ברורה – לכרות שני ענפים במכה אחת: את זה הרעוע של ברצלונה, ואת זה העבה של באיירן, המועדון החזק בעולם כיום. למרות הפציעה, לבנדובסקי הבקיע 48 שערים בעוד עונה לפנתיאון.
ברצלונה: העונה האחרונה של מסי אמנם הסתיימה עם תואר אחרי 0:4 בגמר הגביע על אתלטיק בילבאו, אך היא גם הסתיימה עם המקום השלישי בטבלה, הכי נמוך של ברצלונה מאז עונת 2007/08 ועם הדחה בשמינית גמר ליגת האלופות לראשונה מאז עונת 2006/07, אחרי שהובסה 4:1 מול פ.ס.ז' בקאמפ נואו וסיימה איתה ב-1:1 בצרפת במשחק שלא שינה דבר. רבים סימנו את המשחק הראשון כהעברת השרביט בין מסי לאמבפה. ספק אם מישהו דמיין שהשניים יהיו שותפים לקבוצה כחצי שנה לאחר מכן. מפגש ישיר? לא היה.
אז לאיזה צד ההיסטוריה תפנה הערב?