הכל התחיל במשחק של פולין מול אנדורה. קשה להבין מדוע שחקנים ברמה העולמית הגבוהה נאלצים להתמודד מול חובבים אשר יכולים לעצור אותם רק בעבירות, ובשלהי מרץ היה לכך מחיר כבד. רוברט לבנדובסקי הספיק להבקיע צמד נגד הנבחרת הזעירה הכי אלימה באירופה, לפני שנפגע בברכו באמצע המחצית השנייה. הפציעה התבררה כחמורה יחסית, והחלוץ הטוב בתבל החמיץ חודש על שולחן הטיפולים, בחודשי ההכרעה של העונה. על הזכייה של באיירן מינכן באליפות זה לא השפיע, אבל בליגת האלופות הודחה מחזיקת התואר ברבע הגמר על ידי פאריס סן ז'רמן.
האם התוצאה הייתה שונה לו היה לבנדובסקי על המגרש? מובן שאיש לא יכול לדעת דבר בוודאות, אבל המשימה של הקטארים הייתה הרבה יותר קלה בלעדיו. עם כל הכבוד לאריק-מקסים צ’ופו מוטינג, הרי שהוא לא מתקרב אפילו לעשירית לבנדובסקי, גם אם לזכותו ייאמר כי מצא את הרשת בשני המשחקים. הגרמני-קמרוני לא מסוגל למשוך אליו תשומת לב של בלמי היריבה, לא מפנה שטחים עבור חבריו, ובאופן כללי תרומתו למשחק הקבוצתי פחותה משמעותית. כך או כך, הפסידה באיירן 3:2 בבית, ניצחה 0:1 בגומלין בצרפת, והודחה בגלל חוק שערי החוץ (אשר בוטל בקיץ על ידי אופ"א, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי).
האם זהות השחקן המצטיין בעולם בשנת 2021 הייתה מוטלת בספק לו הייתה באיירן מניפה שוב את הגביע? ברור שלא, וב-2020 היה קונצנזוס מוחלט לגבי השחקן הראוי ביותר לזכות בכדור הזהב – הפרס פשוט לא חולק בהחלטה שרירותית של המגזין פראנס פוטבול. האם היה לבאיירן סיכוי טוב לזכות לו לבנדובסקי היה כשיר לאורך כל הדרך? בהחלט כן. את צ'לסי, הזוכה המאושרת של העונה שעברה, אכלו הבווארים בלי מלח בשמינית הגמר בעונת 2019/20 – ואין לפסול כי זה היה עשוי להיות התסריט גם הפעם, למרות שבעידן תומאס טוכל הכחולים השתדרגו באופן מהותי.
טוב, כל אלה ספקולציות לא ממש רציניות, אבל הסטטיסטיקה היבשה אומרת כך: לבנדובסקי כבש בכל המשחקים בהם נטל חלק בליגת האלופות בשנת 2021, ובאיירן השיגה ניצחונות בכל משחקים אלה. הפולני כבש את השער הראשון ב-1:4 על לאציו באולימפיקו במשחק הראשון בשמינית הגמר, ודייק בפנדל ב-1:2 בגומלין. אחר כך הודחה קבוצתו בעקבות המשחק האומלל מול אנדורה, אך בשלב הבתים שבה החגיגה ביתר שאת. צמד ב-0:3 על ברצלונה בקאמפ נואו, צמד ב-0:5 על דינמו קייב, שער ב-0:4 על בנפיקה בליסבון, שלושער נגד הפורטוגלים ב-2:5 במינכן, ואז המספרת המופלאה בשלג בקייב, בדרך ל-1:2 על האוקראינים.
התוצאה המצטברת במשחקים אלה היא 5:25 לבאיירן. לבנדובסקי הבקיע 11 שערים ב-7 משחקים, כלומר שם לבדו יותר מפי שני כדורים ברשת מכל היריבות של באיירן במצטבר. אלה נתונים מפלצתיים, וכך גם ביצועיו בבונדסליגה. במהלך כל שנת 2021 עד כה, היו רק 4 משחקים בזירה המקומית בגרמניה בהם לא נרשם שמו של לבנדובסקי על הלוח. הוא לא רק שבר את שיאו ההיסטורי והמיתולוגי של גרד מולר כאשר הבקיע 41 שערי ליגה בעונה שעברה, אלא מסוגל אף לשדרג את הנתון הזה העונה, אם רק ירצה.
הקלילות בה פועלת מכונת השערים מפולין שניה רק ליעילות שלה. בכל המשחקים הגדולים, כאשר נדרשה תרומתו, הוא היה שם, ואת הדוגמה האחרונה קיבלנו במשחק העונה מול דורטמונד בשבת. לבנדובסקי הישווה מיד אחרי שבורוסיה עלתה ליתרון בפתיחה, והוא גם זה שדייק בפנדל בדקה ה-77 כדי להביא לבאיירן את כל הנקודות ולשמור על מעמדה כפייבוריטית לזכות באליפות עשירית ברציפות. האקסית היא היריבה האהובה ביותר מבחינתו, עם 26 כיבושים ב-25 מפגשים, וההצטיינות מולה היוותה את התשובה האולטימטיבית לאי הזכייה בכדור הזהב, בטקס שנערך ימים ספורים קודם לכן.
באופן כללי, פרס כדור הזהב מיותר וארכאי, שיטת המשאל אבסורדית, והתוצאות לא צריכות לעניין איש. ואולם, הוא כה מתוקשר ובעל מורשת כה ארוכה, עד ששחקנים רבים מייחסים לו חשיבות בכל זאת. על אף כל מגרעותיו, הוא נתפס כסמל סטטוס, והעובדה כי התואר נגזל מלבנדובסקי פעמיים ברציפות צורם מאוד לו, וגם לחבריו בבאיירן.
עבור תומאס מולר, חוסר הצדק הזה הזכיר את 2013, אז סיים פרנק ריברי רק במקום השלישי אחרי כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי, למרות שהיה הכוכב הגדול בקבוצה שזכתה בליגת האלופות, בנוסף לדאבל בגרמניה. "זה היה מאכזב. אני כבר ותיק, מכיר את הכל, וזו לא הייתה הפתעה מבחינתי. זה קרה גם לפרנק. יש לנו שחקנים מצוינים בבונדסליגה, אבל הצלחה בינלאומית דרושה כדי להשיג הכרה גלובלית. לכן זה מוסיף לי מוטיבציה להביא את ליגת האלופות למינכן ולהראות זאת לכל עולם הכדורגל. אנחנו צריכים להוכיח מה הכדורגל הגרמני שווה, וההזדמנות הראשונה תהיה מול ברצלונה. בואו ניקח אותה", הצהיר מולר.
בנסיבות רגילות, המפגש הביתי מול בארסה היה אמור להיות משחק לפרוטוקול מבחינת באיירן. היא הבטיחה כבר מזמן את המקום הראשון בבית, ואפשר היה עקרונית לתת מנוחה לכוכבים. אלא שזה לא המצב, והעדפתו של מסי על פני לבנדובסקי במשאל כדור הזהב גורמת לבווארים לרצות להביס את היריבה. מסי אמנם כבר בפאריס, אבל חלק ניכר מזכייתו משויך למשחקיו בברצלונה במחצית הראשונה של השנה, ומעבר לכך הוא יזוהה תמיד באופן אבסולוטי עם הבלאוגרנה. ניצחון על ברצלונה הוא ניצחון על מסי – גם עכשיו, כשהוא לא שם. ומבחינת רוברט לבנדובסקי, הניצחון הזה יהיה מתוק שבעתיים.
הפולני נחוש לשמור על מאזן מושלם בליגת האלופות בשנת 2021, הן מבחינת הניצחונות הקבוצתיים והן מבחינת כיבוש השערים האישיים. ואם על הדרך הוא יעיף את בארסה מהמפעל, האושר יהיה גדול עוד יותר. כרגע, לברצלונה כולה יש שני שערי זכות ב-5 משחקים. ללבנדובסקי לבדו יש 9. זה בכלל לא כוחות, ואת החותמת הרשמית על כך יש צורך לשים אחרי הטקס הנוצץ והמופרך.
אז כן, אולי ברצלונה עלולה ליפול קורבן למשחקה של פולין מול אנדורה. אפשר למצוא בכך אפילו היבטים משעשעים – השפה הרשמית באנדורה היא קטלונית, וג'רארד פיקה הוא הבעלים של מועדון פ.צ אנדורה, גם אם אין לו שום קשר לנבחרת. אם כדור הזהב היה כעת בידיים של לבנדובסקי, אולי הוא היה נח ביציע ביום רביעי, אבל אפשר לשכוח מזה כעת. מי שלא הצליח לשים ידו על תואר שחקן השנה בעולם, מוכן למשימה הגדולה האחרונה לפני המעבר ל-2022.