רגע לפני הרימאץ' הלילה (בין שישי לשבת) מול גולדן סטייט, פיניקס מוצאת את עצמה עם חודש נובמבר מושלם ורצף מטורף של 18 ניצחונות, ששבר בעצם את שיא המועדון הקודם (17). שיא שנקבע כמובן בעונת 2006/7, בימים בהם סטיב נאש ליהטט על הפארקט לצד שון מאריון ומיודענו אמארה סטודמאייר. אז זו הייתה קבוצה גדולה ששיחקה כדורסל מסחרר תחת מייק דאנטוני.
הפעם הרצף של פיניקס עבר בשקט יחסית, עם כמה ניצחונות קשים של הדקות האחרונות מול קבוצות נוחות יחסית, עד לשבוע האחרון, בו השמשות גברו על מוליכות המזרח והמערב, בדרך למאזן הטוב בליגה. מפגש הענקים מול הווריורס באמצע השבוע אגב, היה משחק העונה הרגילה הכי נצפה של TNT בשנתיים וחצי האחרונות.
מיקל ברידג'ס (רויטרס)אבל שלא תטעו, פיניקס היא כנראה הקבוצה הכי אנדרייטד בליגה, למרות שהיא הגיעה לגמר ה-NBA בעונה שעברה. השקט היחסי הזה במדבריות אריזונה, הוא אולי מה שמסייע לה להתגבר על משברים כדוגמת פרשיית ההערות הגזעניות שהיו או לא היו מצד הבעלים רוברט סארבר. את השקט הזה מנחיל מאמן קפדן, רגוע וכיום גם מנוסה מספיק כמונטי וויליאמס. כריס פול, ששיחק תחתיו לפני עשור בניו אורלינס, הפך במהירות למנהיג הקבוצה מאז נחת בפיניקס לפני שנה וחצי. פול, שלאורך הקריירה שיחק בקבוצות חסרות ללא יחסי ציבור, היה צריך לבנות את עצמו בגיל 34 אחרי שנזרק מיוסטון.
רבים חשבו אז שהקריירה שלו גמורה, אבל מאז הוא הזכיר לכולם עד כמה טוב עם הצלחה גדולה באוקלהומה סיטי הצנועה, ועכשיו כמובן בפיניקס. לכו תבדקו מה קרה לרוקטס מאז. אבל בסגל של פיניקס נמצאים עוד כמה כוכבים שמחכים להכרה. דווין בוקר עדיין לא נחשב לסקורר בקליבר של הגדולים ובמקרה של דיאנדרה אייטון, הפרשנים עדיין מזכירים איך לוקה דונצ'יץ' וטריי יאנג נבחרו אחריו. ויש גם את את מיקל ברידג'ס - מועמד רציני לתואר שחקן ההגנה של השנה. ואת ג'יי קראודר - אנדרייטד בהגדרה. ואם בעונה שעברה הוכח שהסגל צר מדי, הרי שבקיץ הנחיתו את לאנדרי שאמט וג'בייל מגי, שמי יודע מה היה קורה לו היו משחקים בסדרת הגמר מול מילווקי.
אז הסאנס פתחו לא טוב את העונה עם שלושה הפסדים בארבעת משחקי הליגה הראשונים, כשבוקר חלה בקורונה ובכלל הגיע עייף אחרי פגרה קצרה ואולימפיאדה. אבל הקבוצה לא נכנסה לפניקה וידעה להתעשת לא מעט בזכות הביטחון והניסיון שמביא איתו סגל שרץ ביחד לאורך תקופה. כן, מדד ההמשכיות (Continuity Rankings), שמשקלל את מספר הדקות של שחקנים שהמשיכו מהעונה שעברה לזו הנוכחית, הוא כנראה המפתח והסוד האמיתי לפרויקט המוצלח מאריזונה. אחרי הכל, מדובר במדד אשר 7 מתוך 10 המובילות בו היו בין 8 האחרונות בפלייאוף 2021. מדד אשר לא במפתיע, מדרג את פיניקס במקום הראשון עם 87 אחוז. ההמשכיות הזו יוצרת הבנה עיוורת בהגנה ובהתקפה, לצד חיבור טוב יותר גם בחדר ההלבשה.
כך יוצא שגם היעדרויות של שחקני מפתח, כמעט ואינן מורגשות באופן יחסי. בוקר למשל, סבל ממתיחת המסטרינג (שריר ירך אחורי) במחצית הראשונה מול גולדן סטייט ולא חזר למשחק, אבל גם בלעדיו הסאנס הסתדרו. אייטון הזכיר לרגעים את הדומיננטיות של שאקיל אוניל, וקראודר עם כמה מהלכי קלאץ', הוכיח שהוא הווטרן שכל קבוצה תמיד מחפשת. קליעה טובה במאני טיים, אייקיו כדורסל גבוה, מנהיגות והגנה לוחמנית שמלווה בחוסר פחד - גם מול הכוכבים הגדולים ביותר. את לברון ג'יימס הוא הרגיז בריקוד הסלסה במהלך הפלייאוף של העונה שעברה והשבוע, מול ברוקלין, הוא הצליח לעצבן את ג'יימס הארדן.
דווין בוקר מול קווין דוראנט (רויטרס)ברידג'ס מצידו, הוכיח שהוא יכול לשמור על כל שחקן ובכל עמדה, ובשבוע אחד עצר בקלות את הארדן והנטס (סיפק 7 חטיפות לבדו) ואחר כך גם את סטף קרי, שקלע רק 12 נקודות באחוזים הגרועים בקריירה שלו (4 מ-21). קמרון פיין וקמרון ג׳ונסון התעלו מול דטרויט ובינתיים נראה שלמונטי וויליאמס יש את היכולת לנצח בכמה דרכים - בין אם בכדורסל מרהיב סטייל הראן אנד גאן שאיפיין את הקבוצה ההיא, ובין אם במשחק קשוח.
האם זה יספיק כדי לשמור על המומנטום גם במהלך תקופת ההיעדרות של בוקר (בין 10 ל-14 ימים)? עם לו''ז שכולל את סן אנטוניו, לוס אנג'לס קליפרס וכנראה שגם בוסטון ופורטלנד, מונטי וויליאמס יצטרך להיות יצירתי כדי לשמור את המקום הראשון בליגה. מצד שני, לבוקר לא תזיק מנוחה קלה לקראת המשך המאבקים בצמרת המערב.
האתגר הגדול של לברון? ממש לא
לברון בעצבים. על מישהו. רק לפני שבוע הוא חזר מהשעיית המרפק על אייזיאה סטיוארט והנה הוא מוצא את עצמו מחמיץ עוד משחק, הפעם בשל בדיקת קורונה חיובית. הלייקרס הסתדרו גם בלעדיו מול סקרמנטו, אבל המלך לא ויתר על ההזדמנות לצייץ על כך שמשהו מסריח, באותו יום בו המליצה הליגה לשחקנים על נטילת חיסון שלישי (מנת דחף). שחקנים שנדבקים בנגיף, נעדרים בממוצע לתקופה של שבועיים ובעקבות המאזן של הלייקרס בלעדיו (6-6), ג'יימס אולי קצת חשש מנפילה שעלולה הייתה להרוס את העונה.
לא ברור למה בדיוק התכוון ג'יימס בציוץ שלו, אבל הוא עצמו מחוסן ובעבר התבטא בעד החיסונים. אולי זה מה שסייע לו לחזור לפארקט תוך פחות משלושה ימים - ישירות לדרבי מול הקליפרס. מוקדם יותר השבוע אגב, הוא עיצבן את הפרשנים כשטען שזו העונה המאתגרת ביותר בקריירה שלו. ''העונה הזו נמצאת בתוך רשימת האתגרים הכי גדולים שלי וזה משהו שהופך אותי לטוב יותר'', הוא אמר. ''אני אוהב לנסות להשתפר תוך כדי שאנחנו מתמודדים עם קשיים. אני מרגיש שעד עכשיו לא גירדנו את פני השטח מבחינת מה שאנחנו יכולים לתת. נעבוד ונשתפר ובסוף זה יהיה מתוק יותר''.
לברון ג'יימס (רויטרס)אחד הפרשנים, ג'יי ג'יי רדיק, ממש לא הסכים. ''הקבוצה שהייתה לקליבלנד הייתה פחות טובה משמעותית. זו ללא ספק הייתה האליפות הכי מאתגרת שלו''. סטיבן איי סמית' מ-ESPN, דווקא בחר בסוויפ של מיאמי על אוקלהומה סיטי בשנה שאחרי ההפסד בגמר לדאלאס. ''זו הייתה הטבעת הראשונה שלו וידענו שיש עליו לחץ אדיר אחרי ההפסד ואחרי שהם הבטיחו שלוש וארבע אליפויות. אם הוא לא מנצח את בוסטון באותו משחק בלתי נשכח כשהקבוצה שלו הייתה בפיגור 3:2 בסדרה, אני לא יודע אם הוא לוקח עוד אליפות. השנה הוא בחר את הסגל, אז אני לא מבין איך הוא יכול להגדיר את זה כאתגר שמשתווה לזה''.
דירוג העוצמה
עם שלושה הפסדים רצופים, שארלוט יצאה לרגע מהעשירייה. גם ניו יורק, בוסטון ודאלאס לא כאן, אבל הכי כואבת היא ההיעדרות של דנבר, שקיבלה השבוע חדשות רעות על פציעת גומרת עונה שנייה בשנתיים האחרונות - הפעם של מייקל פורטר ג'וניור. פורטר זכה לחוזה משודרג בקיץ, אבל לכולם היה ברור שתמיד קיים סיכוי שהפציעה שלו בגב מימי הקולג' היא כרונית. האם הנאגטס וה-MVP ניקולה יוקיץ׳ יצטרכו להקריב עוד עונה?
10. מיאמי (5 בשבוע שעבר)
מיאמי לא מצליחה לשמור על יציבות, בעיקר בגלל מכת פציעות מציקה. מרקיף מוריס לא חזר עדיין מאז העימות ההוא עם יוקיץ׳. טיילר הירו וג'ימי באטלר החמיצו גם הם משחקים, ולאחרונה התברר כי גם באם אדבאיו צפוי להיעדרות של חודש וחצי. אבל ההיט, ביחד עם הבולס, הפסידו הרבה יותר ממשחקים השבוע, כשהליגה בצעד די חריג, החליטה לבטל את בחירת הסיבוב השני של שתיהן בעקבות ההחתמות של קייל לאורי ולונזו בול בהתאמה. אאוץ'.
אנתוני דייויס חוסם את טיילר הירו (רויטרס)9. ממפיס (לא דורגה)
גם בלי ג׳ה מוראנט הגריזליז רושמים שלושה ניצחונות ברציפות השבוע, כשגולת הכותרת היא הניצחון ב-73 הפרש על אוקלהומה סיטי המסכנה. ככה זה כשבהיעדרו של מוראנט, האחראי על הלך הרוח בחדר ההלבשה הוא דילון ברוקס חסר הרחמים, שבמשחק הקודם בעיר הולדתו טורונטו, השתיק את הקהל בהפגנתיות.
8. וושינגטון (10 בשבוע שעבר)
לפי התקופה האחרונה, מונטרז הארל הוא אולי הגבוה הטוב בליגה כרגע ולבטח נחשב לאחראי העיקרי לעונה הנהדרת של וושינגטון. בנוסף, דאויס ברטאנס חזר לקלוע ודני אבדיה סיפק עוד משחק סולידי מול מינסוטה בדרך ל-3 ניצחונות בארבעה משחקים.
דני אבדיה (רויטרס)7. אטלנטה (4 בשבוע שעבר)
ניו יורק חיפשה נקמה על מה שטריי יאנג עשה לה בעונה שעברה, והרסה להוקס רצף מרשים של 7 ניצחונות. אחר כך הגיעה אינדיאנה שכמעט ושיחזרה את ההישג אחרי איבוד כדור קריטי של יאנג והחלטת שיפוט גבולית בשניות הסיום. ובכל זאת, גם 8 מ-9 זה לא רע.
6. יוטה (לא דורגה)
לפני שבוע בדיוק קלע דבונטה גרהאם מניו אורלינס שלשה משוגעת בשנייה האחרונה, כדי לצאת מסולט לייק סיטי עם ניצחון. רודי גובר לקח את זה קשה והבטיח לתקן טעויות. מאז הג׳אז נקמו בפליקנס והביסו את פורטלנד.
5. מילווקי (6 בשבוע שעבר)
אחרי 8 ניצחונות רצופים, כולל סל ניצחון על שארלוט, יאניס נח מול טורונטו במשחק שהזכיר לנו שהבאקס עדיין מתקשים בלעדיו. דמרקוס קאזינס שהוחתם כדי להחליף זמנית את ברוק לופז, הספיק לערוך בכורה ונראה כיצד ישפיע על הקבוצה.
דמרקוס קאזינס (רויטרס)4. שיקגו (8 בשבוע שעבר)
טום ת'יבודו קיווה להרוס לאקסית המיתולוגית, אבל שיקגו של העונה היא כנראה הדבר האמיתי והבולס ניצחו במדיסון סקוור גארדן. אה, ודמאר דרוזן עבר את מייקל ג'ורדן. זה נשמע מוזר, אבל כן, דרוזן שבר שיא עתיק של MJ כשקלע יותר נקודות עבור הבולס ב-16 המשחקים הראשונים שלו במדי הקבוצה. 425 לעומת 424 של הוד אוויריותו בעונת הרוקי מ-1984/5. גם זה משהו
3. ברוקלין (3 בשבוע שעבר)
הנה עוד קבוצה שעברה את הניקס, גם אם בקושי. הנטס לקחו את הדרבי תודות להחלטות שיפוט גבוליות, אבל זה מספיק את להשאיר את קווין דוראנט והארדן כאן.
ג'יימס הארדן (רויטרס)2. גולדן סטייט (2 בשבוע שעבר)
סטף קצת נעצר במשחקים האחרונים, אבל הווריורס עדיין נראים נהדר וג'ורדן פול ממשיך להפציץ. האם הקאמבק המתקרב של קליי תומפסון יעצור אותו?
1. פיניקס (1 בשבוע שעבר)
שבוע שני בפסגה לסאנס, עליהם הרחבנו מספיק כאן. מספיק לומר אבל שהרצף הארוך יעמוד למבחן רציני בימים הקרובים עם מפגשים מול יריבות חזקות (עוד פעם גולדן סטייט?) ופציעות מרגיזות.