נאפולי נראתה אתמול (רביעי) בדרך לניצחון בטוח על ססואולו, עם יתרון 0:2 לקראת הסיום, אבל לג'יאנלוקה סקמאקה היו תוכניות אחרות. החלוץ התמיר בירוק-שחור עצר בדקה ה-71 כדור ברחבה והטיס אותו לרשת בנגיעה השנייה בבעיטת יעף אדירה שהותירה את דויד אוספינה חסר אונים. השער הזה חולל מפנה עצום, ססואולו הישוותה ל-2:2, ואפילו כמעט ניצחה בזמן פציעות.
זו לא הייתה ההשפעה היחידה של סקמאקה על מאבק האליפות, כי ביום ראשון הוא השיג תוצאה טובה אפילו יותר, עם שער מרהיב עוד יותר. ססואולו התארחה בסן סירו אצל מילאן, וגם אז נקלעה לפיגור, אבל הסקורר העוצמתי קיבל בדקה ה-24 כדור ליד הרחבה, הניף את רגלו ושלח בעיטה פנומנלית לחיבורים של מייק מניאן. המהפך הושלם עוד במחצית הראשונה, כאשר מניאן הצליח לשם שינוי להדוף ניסיון של סקמאקה, אבל הריבאונד פגע בגבו של סימון קיאר והפך לשער עצמי. ססואולו ניצחה לבסוף 1:3, ולא היה מאושר ממנו.
צפו בסקאמקה מככב מול מילאן וזלאטןהעדיף את איינדהובן על ליברפול
מבחינת סקמאקה, המפגש בסוף השבוע היה מכונן במיוחד, כי הוא פגש לראשונה את אלילו הגדול, זלאטן איברהמיבוץ' – וניצח אותו שוק על ירך. מאז החל לשחק כדורגל, בנה את עצמו ג'יאנלוקה הצעיר כסוג של זלאטן איטלקי, וזה הכינוי שמלווה אותו כבר שנים ארוכות. הוא תמיד היה גבוה יותר מילדים אחרים, התנסה בכדורסל לפני שבחר להתמקד בכדורגל, ומתנשא כיום לגובה של 195 סנטימטרים, בדיוק כמו איברהימוביץ'. יש לו מבנה גוף רחב, אבל הוא ניחן בטכניקה נהדרת ומסוגל לקרקס את היריבים בכדרורים מיוחדים. לא כמו זלאטן, כמובן, אבל יש לאן לשאוף.
הערצתו של סקמאקה לאיברהימוביץ' כה חזקה, עד שהיא היוותה שיקול מרכזי בבחירתו הלא שגרתית להצטרף לאקדמיה של איינדהובן בגיל 16. ג'יאנלוקה היה אז שם חם מאוד ברשימות של הסקאוטים, אחרי שהבקיע 34 שערים ב-30 משחקים עבור הנוער של רומא. ליברפול, ארסנל ובנפיקה השתוקקו לראות אותו מצטרף לבתי הספר שלהן, אבל האיטלקי חשב אחרת. אם הקבוצה הראשונה של זלאטן מחוץ למולדתו הייתה הולנדית, אייאקס, אי שם ב-2001, אז גם סקמאקה רצה להתנסות בכדורגל ההולנדי. "שם מעניקים לצעירים מסלול קידום מהיר", הוא הסביר לפרשנים הנדהמים שהתקשו לעכל את ההחלטה המוזרה.
"אין פסול בהמון קעקועים"
טוב, סקמאקה יודע שצריך לנצל הזדמנויות בחיים. הוא גדל בשכונה לא פשוטה ברומא, למד להסתדר ברחוב ולא היסס לנצל את ההזדמנויות שהחיים הציעו לו. כאשר הזדמן לו להתקבל לאקדמיה של לאציו בגיל 10, הוא עשה זאת, על אף שהוא וכל משפחתו הם אוהדי רומא. כאשר בחלוף שלוש שנים קראו לו לחצות את הכביש לג'יאלורוסי, הוא עשה זאת בלי לחשוב פעמיים. כאשר הריח צ'אנס להתקדם מקצועית וללמוד שפות חדשות באיינדהובן, הוא עזב את מועדונו האהוב, ואימו עברה איתו להולנד כדי לסייע בהתאלקמות. והוא מעולם לא הצטער על כך, למרות שהשאיפה להתברג במהרה בסגל הראשון התבררה כלא רלוונטית, ואפילו בקבוצת המילואים בליגה השנייה כמעט ולא נתנו לו לשחק.
"בהולנד משחקים אחרת, ולמדתי לטפל בכדור טוב יותר", העיד סקמאקה בדרך חזרה לאיטליה כאשר ססואולו רכשה אותו ב-2017, אבל בערך באותה תקופה הודבקה לו התווית של ילד רע מדי. תקופות השאלה בקרמונזה הקטנה ובזוולה ההולנדית התבררו ככושלות, אבל סקמאקה עצמו התקשה להבין מדוע מגדירים אותו כבעייתי. "זה נכון שיש לי המון קעקועים, אבל אין פסול בכך", הוא טען. ובאמת, איך שחקן ששואף לחקות את זלאטן בכל דבר יכול להישאר ללא קעקועים? כמו אצל איברהימוביץ', יש שם אפילו התייחסות לאריות, עם פתגם ארוך במיוחד. "כלבים חוגגים על גוויות האריות וחושבים שניצחו, אבל אריות נשארים אריות, וכלבים נשארים כלבים", נכתב על זרועו הימנית. לדבריו, האמירה הזו מוסיפה לו כוח מנטלי גם בזמנים קשים.
צווארו המקועקע של סקאמקה (רויטרס)המטרה: ליגת האלופות
השנים הקשות הסתיימו כאשר סקמאקה נסע עם הנבחרת עד גיל 20 למונדיאל בפולין בקיץ 2019, וזכה לשבחים בדרך לחצי הגמר, גם אם לא מצא את הרשת אפילו פעם אחת בעצמו. עם שובו, הוא יצא להשאלה באסקולי בליגה השנייה, ופרח עם 9 כיבושים ותרומה קבוצתית נהדרת. זה לקח זמן, אבל החלוץ שהוגדר כנער הזהב הפוטנציאלי ברומא, החל למצות את הפוטנציאל וביטחון עצמי לא חסר לו. "אני רוצה להיות שאפתן כמו זלאטן ולהגיע לליגת האלופות תוך 5 שנים", הוא הצהיר בגאווה לפני שנתיים. לאור ההתרחשויות בתקופה שלאחר מכן, ייתכן שהוא יצטרך להמתין פחות זמן להגשמת החלום.
בעונה שעברה הוא טעם לראשונה כדורגל בליגה הבכירה, בהשאלה בגנואה, והבקיע 8 שערים, על אף שהקבוצה נלחמה בתחתית, והוא הושאר לא פעם על הספסל. המשחק המאכזב ביותר אז היה הביקור אצל מילאן, כי זלאטן הפצוע נעדר, ולחובת סקמאקה עצמו נרשם שער עצמי די מוזר כאשר כדור קרן שהוגבה לרחבה פגע בטעות בגבו – והביא להפסד. האירוע הביזארי הזה לא השפיע על הנסיקה במניותיו – הוא כבר לא היה נער פרובלמטי, אלא שוב הוגדר כהבטחה הגדולה. נאפולי ומילאן הוזכרו כמועמדות רציניות להחתימו, אך ססואולו סירבה. היא ידעה היטב מדוע – מחירו עשוי להאמיר מאוד כאשר היא תעניק לו את הבמה הראויה.
"החלוץ הכי חזק באיטליה"
את הבמה הזו הוא מקבל עכשיו, והסקורר מראה שההשוואות לזלאטן אינן מופרכות לגמרי. יש לו נטייה להבקיע שערים מרהיבים במיוחד, וזה בא לידי ביטוי בשבוע האחרון הן נגד מילאן והן מול נאפולי – שתיהן מצטערות כיום אפילו יותר שלא הצליחו לשים עליו את ידיהן. עכשיו גם אינטר ויובנטוס נכנסו לפי השמועות לתמונה, אבל הבשורה המשמחת ביותר עבור הייתה הזימון לנבחרת איטליה. "ג'יאנלוקה מביא איכויות שחסרות לנו", אמר המאמן הלאומי, רוברטו מנצ'יני, והעניק לסקמאקה שתי הופעות כמחליף במוקדמות המונדיאל.
דוידה פראטזי, חברו הטוב לססואולו ששיחק איתו פעם בקבוצות הילדים של לאציו ורומא, חושב שזה מגיע לו: "סקמאקה הוא החלוץ החזק ביותר באיטליה. אני מאושר שהוא בנבחרת, ומקווה שישתלב בה היטב". כל האוהדים בארץ המגף מחזיקים לו אצבעות, כי כבר מזמן מחפשים באיטליה מספר 9 קלאסי. צ'ירו אימובילה, מכונת השערים המשומנת של לאציו, לא תמיד שיכנע בחולצה הכחולה, והיו ספקות לגבי יכולתו לספק את הסחורה ברמה הגבוהה. גם סקמאקה עדיין לא שם, כמובן, אולם הניצוצות שהוא מגלה לאורך הדרך מגבירים את הציפיות ונותנים סיבות לאופטימיות זהירה – וגם אם בני משפחתו מנסים בכל כוחם להרוס לו את המוניטין.
אבא וסבא עושים בעיות
לפני חצי שנה פרץ אביו למתחם האימונים של רומא, הרס עם מוט ברזל מכוניות של אנשי ההנהלה, ונעצר. המניעים למעשה האלים לא ידועים, ונמסר כי האיש סובל מבעיות ומטופל על ידי רופאים. לפני שבועיים, היה זה תורו של הסב להגיע לתחנת משטרה, אחרי שנכנס שיכור לפאב, רב עם אדם כלשהו והצמיד סכין לצווארו. ג'יאנלוקה הנבוך נאלץ להתנער מהם כבר פעמיים. "אני בקשר רופף מאוד עם אבא. אמא היא זו שגידלה אותי, והיא המשפחה האמיתית שלי ביחד עם אחותי. אני לא אחראי למה שאבי וסבי עושים, ומתבייש בזה", הוא הסביר. עיון בראיון קודם שהעניק ב-2016 מגלה כי הקשר עם האב דווקא היה הדוק הרבה יותר, אבל זה לא משנה כרגע, ונדמה כי הכותרות השליליות רק משפיעות עליו לטובה.
עובדה – הסכין של הסבא לא הפריעה לו לזהור בימים האחרונים, וניחוחות של זלאטן מלווים את הנסיקה. אחרי שניצח את איברהימוביץ' עצמו, הוא מרגיש שהמסלול הנוכחי מוביל אותו בדרך הנכונה. בגיל 22, הוא מצא את מקומו, ושום דבר לא יסיט אותו ממנה. מי יודע, אולי בפלייאוף במוקדמות המונדיאל במרץ הקרוב כבר שמור לו תפקיד מרכזי.