מכבי ת"א תארח הערב (חמישי, 22:00) את לאסק לינץ' האוסטרית במסגרת המחזור החמישי בשלב הבתים של הקונפרנס ליג, כאשר הצהובים יודעים שניצחון צפוי להבטיח להם את הפסגה עם תום ששת המשחקים.
מי שינסה להכניע את הגנת הצהובים, הוא חלוצה האוסטרי בן ה-23 של היריבה, אלכסנדר שמידט. השחקן, אשר כבש העונה שער ליגה אחד ופתח במשחק הקודם, מכיר את הכדורגל הישראלי מקרוב, כששיתף פעולה בשנתיים האחרונות גם עם שון וייסמן בוולפסבורגר (בעונתו הגדולה) וגם אשתקד בסט פולטן עם דור חוגי.
למרות ההצלחה היחסית של קבוצתו במפעל האירופי, בליגה המקומית היא מדורגת במקום הלפני אחרון, כאשר רק השבוע, היא איבדה יתרון של לא פחות משלושה שערים מול שטורם גראץ.
בשיחה עם ONE, התייחס שמידט ליריבה מתל אביב, יחסי הכוחות לקראת המשחק, הקריירה שהחלה ברד בול זלצבורג והסתיימה שם עם עלייתו לבוגרים, וכמובן – שון וייסמן ודור חוגי.
“היה משחק צמוד, נטלנו את ההובלה בשלב מוקדם. היו מצבים לשתי הקבוצות, אבל לא הצלחנו לנצל את המצבים שלנו וספגנו שער שיוויון מאוחר מאוד" נזכר שמידט בשיחה עם ONE, במשחק הקודם בין הצהובים לאוסטרים. "אני זוכר שמכבי באו לנסות להניע את הכדור כבר מהחלק האחורי. מאוד הרשימה אותי העובדה, שגם שניסינו ללחוץ אותם גבוה, הם עדיין הצליחו לשחק את הכדורגל שלהם. מכבי היא קבוצה חזקה".
מי הפייבוריטית לחמישי?
"שאלה טובה. קשה לי להגיד, אבל אנחנו משחקים בתל אביב ויהיו המון אוהדים, עם המון רעש. אני לא חושב שתהיה השפעה לכך שהם מארחים, בסה"כ זה טוב שנשחק מול אצטדיון כמעט מלא. אני בטוח שאם ניתן משחק טוב מהצד שלנו, יש לנו סיכוי טוב לסיים את הבית הזה במקום הראשון".
מה תהיה התוצאה?
"הייתי אומר 1:2 לזכותנו".
איך אתה מסביר את הפער ביכולת שלכם בין הליגה לאירופה?
"זו שאלה קשה. אם היה לי הסבר, לא היינו במצב הזה. אני חושב שקבוצות בליגה שלנו משחקות כדורגל שונה מהקבוצות שאנחנו פגשנו בקונפרנס ליג. באים לשחק נגדנו בליגה בצורה יותר פסיבית, מאחורי הכדור. בקונפרנס ליג, המשחקים הרבה יותר פתוחים".
שיחקת עם שני שחקנים ישראלים: דור חוגי ושון וייסמן. שניהם עשו עונה מדהימה לצידך.
"שניהם שחקנים נהדרים ואנשים טובים. הם חברים טובים שלי. שון הוא מספר 9 נהדר. הוא יודע איפה למקם את עצמו כדי להבקיע גולים. יש לו גם תנועה מצוינת. אני חושב שעבור שון, השמיים הם הגבול, אם הוא ימשיך לעבוד קשה ולעשות את מה שהוא עושה".
וחוגי?
"היה לי חיבור טוב איתו. שיחקנו במערך של שני חלוצים, הוא היה בצד שמאל. יש לו רגל ימין מצוינת וגם מצבים נייחים טובים. הבנו אחד את השני גם במגרש וגם מחוצה לו. למדתי גם ממנו וגם משון כמה האנשים בישראל נהדרים".
ספר לי סיפור מצחיק על אחד מהם.
"חוגי אהב לשחק הרבה בפלייסטיישן. תמיד הוא היה מביא אותו למלון ומיד שהיינו מגיעים לחדר במלון הוא הפעיל אותו. הוא היה משחק ב-call of duty או ב-gta. דווקא בפיפא הוא שיחק פחות. חוגי גם לא אהב את מזג האוויר באוסטריה, שהחורף הגיע היה לו יותר מדי קר. בנוגע לווייסמן, האמת שעברו שנתיים, קצת קשה לי לזכור סיפורים מצחיקים".
למה כ"כ הרבה חלוצים ישראלים מצליחים באוסטריה. זה הסגנון?
"אני מניח שאחת הסיבות היא שיש כמה קבוצות שפחות טובות בהגנה ואם אתה משחק עבור קבוצות טובות בליגה הזאת, אתה תגיע להרבה מצבי הבקעה כאן".
כאמור, שמידט היה מסומן כבר מגיל צעיר כחלוץ הפותח ברד בול זלצבורג. הוא אף נטל חלק במדי הנבחרות הצעירות של אוסטריה ובמדי קבוצתו, כבש את שער הניצחון בגמר ליגת האלופות לנוער, לזכות קבוצתו מול בנפיקה של ז'ואוו פליקס ורובן דיאס.
"היו לי המון פציעות, זאת פשוט הסיבה שלא הצלחתי לבסס את מקומי בזלצבורג" הוא מסביר. "לא הייתי כשיר לשחק. זו לא הייתה אשמה של אף אחד, ניסיתי ללכת לכ"כ הרבה רופאים במשך ארבע או חמש שנים ולא הייתה לי תשובה לאותה פציעה. הפיזיותרפיסטים של הקבוצה ניסו לסייע לי, אבל הבעיה שלי לא נפתרה. שנה אחרי הגול שלי בגמר ליגת האלופות לקבוצות צעירות, שהבקעתי נגד בנפיקה, לא הצלחתי לשחק כמעט שנה".
שיחקת גם בקבוצות וגם בנבחרת עם שחקנים גדולים כמו דומיניק סובוסלאי ויוסוף דמיר…
"סובוסלאיי הוא שחקן מדהים, שיחקתי איתו קרוב לשתי עונות. הוא יוכל לשחק באיזו קבוצה שהוא רוצה. לייפציג לא תהיה התחנה האחרונה שלו. לגבי דמיר, האמת שלא שיחקתי איתו יותר, אלא יותר התאמנתי איתו. קשה לי להגיד עליו".