זה סיפור שמתחיל בקאמבק הירואי וזכייה בגביע אירופי של אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה, נמשך ברומן סודי עם שחקנית של אותו מועדון - גם היא אלופת אירופה - ומגיע לשיאו עם פרשה שנשמעת דמיונית יותר ויותר בכל דקה שחולפת, כזו שכוללת שתי חברות לאותה קבוצה, תקיפה אכזרית, גירושים וטוויסט שלא היה מבייש תסריט הוליוודי.
ואם יום אחד באמת יהפכו את זה לסרט, הוא יתחיל עם מסך שחור ועליו הכיתוב: "מבוסס על אירועים אמיתיים". ההשראה תהיה הסיפור הבלתי נתפס של אריק אבידל וקיירה חמראווי, אבל זה כבר לא מה שמסעיר את הכדורגל הצרפתי. לא היום. בתקופה כזו, גם פרשת התקיפה הזו נדחקת לשוליים לטובת האלימות הגואה באצטדיונים שהרימה שוב את ראשה אתמול (ראשון) וצריך לקרות משהו באמת יוצא דופן כדי שהשיא הזה לא יישבר ממש בקרוב.
חדשות ישנות. אבידל (רויטרס)זה אולי נשמע דמיוני שאחרי ערב שבו בקבוק מים עף מהיציע, פוגע בשחקן ומפוצץ משחק, כבר חוששים שיקרה משהו נורא אף יותר, אבל לאור מה שקורה בצרפת מתחילת העונה, זה ממש לא תרחיש אימים. למעשה, אלה חששות לגיטימיים, כאלה שגורמים לשרת הספורט של צרפת, רוקסנה מרסינאנו, לומר: "כולם צריכים להבין שעתיד הכדורגל שלנו בסכנה".
דימיטרי פאייט, שנזקק לטיפול במשחק הסוער של מארסיי מול ליון הוא אולי זה שיכול להעיד יותר טוב מכולם עד כמה השתלטה האלימות על הכדורגל הצרפתי, אחרי הכל זו ממש לא הפעם הראשונה שהוא מוצא את עצמו בעין הסערה - ולא בגלל שער מרהיב או בישול מהסרטים. אבל כדי להבין איך הליגה של אלופת העולם מצאה את עצמה בבור שקשה לראות את התחתית שלו, כדאי לחזור עד לחודש ינואר, בו נראו סימני האזהרה הראשונים.
יכול לספר דבר או שניים על האלימות בצרפת. פאייט (רויטרס)זה לא שצרפת לא התמודדה עם אלימות באצטדיונים לפני כן. רק בחמש השנים האחרונות אוהדי באסטיה השליכו מוטות עץ על שחקני פ.ס.ז', שוער ליון, אנתוני לופס, נפגע מחזיז שהשליכו אוהדי מץ והתפוצץ לידו, ובמשחק אחר - מול מארסיי - נזרקו לעברו בקבוקים וכוסות, ואלה באמת רק דוגמאות מייצגות. היו עוד כל כך הרבה אירועים, אבל החומרה והתדירות שלהם לא היו ברמה שרואים מאז תחילת שנת 2021.
האלימות מרימה ראש
בינואר, חודש שבו מארסיי ספגה ארבעה הפסדים רצופים, אוהדיה זעמו ויום אחד הופיעו במתחם האימונים, פרצו את השער והתפרעו: הם השליכו חזיזים ופצצות עשן, גרמו לשריפה במתחם ואפילו פצעו את הבלם, אלבארו גונסאלס. אלו היו ימים נטולי קהל באצטדיונים ואפשר היה לצפות שראשי מארסיי לא ירימו ידיים במאבק עם האוהדים, אבל דווקא האחרונים השיגו את מבוקשם.
קיבלו את מה שרצו. אוהדי מארסיי (רויטרס)בפברואר מארסיי הודיעה על מינויו של המנהל המקצועי, פאבלו לונגוריה, לנשיא במקום ז'אק הנרי איירו, שהודח מתפקידו. בנוסף לכך, בהודעת הבעלים האמריקאי, פרנק מק'קורט, על השינוי, האחרון גם אישר כי יגיע בקרוב לצרפת "כדי לפגוש פנים מול פנים את ארגוני האוהדים", אבל זה לא נעצר גם בזה. בקיץ כבר הגיע חיזוק משמעותי: כמעט 60 מיליון אירו הוציאה מארסיי לפני תחילת העונה - לא דבר של מה בכך בימי קורונה - והחתימה, בין היתר, את קונראד דה לה פואנטה, צ'נגיז אונדר, מתייה גנדוזי, פאו לופס, גרסון ולואן הברזילאים ופול לירולה.
המסר היה שהאלימות משתלמת, וכשהאוהדים חזרו ליציעים במחזור הפתיחה באוגוסט לראשונה מזה שנה וחצי - הבלאגן רק החמיר יותר ויותר. שלושה ימים מתחילת הליגה, מונפלייה אירחה את מארסיי ואוהדיה השליכו חפצים על שחקני היריבה, כולל בקבוק שפגע בקשר, ולנטן רונז'ייה, שנחתך בשפה. השופט ז'רמי פינייאר עצר את המשחק, אבל חידש אותו אחרי 12 דקות - ספוילר, אם תרצו, לגישה בצרפת כלפי האלימות. זה הפך, פחות או יותר, לנורמה: אחרי האירוע השופט עוצר את המשחק, אבל משתדל לסיים אותו כדי לא להרגיז עוד יותר את הקהל הביתי. במקרה הזה מונפלייה נענשה בסגירה חלקית של האצטדיון, אבל זו הייתה רק ההתחלה.
עדיין באוגוסט ושוב מארסיי מככבת: במשחק חוץ מול ניס, אוהדים השליכו חפצים למגרש, פאייט נפגע כבר אז מבקבוק, אבל לא נשאר חייב וזרק אותו חזרה ליציע. זה רק הלהיט את האווירה עוד יותר, הקהל פרץ למגרש והתעמת עם מספר שחקני מארסיי ואנשי צוות, במשחק שהתפתח למהומת ענק ופוצץ בדקה ה-70. ניס נענשה בהפחתת שתי נקודות - עונש שהופחת בחצי בהמשך - ובין הקבוצות נערך משחק חוזר לפני פחות מחודש, שהסתיים ב-1:1. את השער למארסיי כבש - איך לא - פאייט.
מהומת הענק במשחק בין ניס למארסיי (רויטרס)בין לבין, האלימות נמשכה גם בספטמבר, אז אוהדים התעמתו אחד עם השני ביציעים בדרבי הצפוני בין לאנס לליל. תחילת המחצית השנייה התעכבה במשך כחצי שעה אחרי השלכת חפצים, בהמשך האוהדים פרצו למגרש והמשטרה נאלצה להתערב. לבסוף לאנס ניצחה 0:1, אבל המשחק הבא שלה, מול שטרסבורג, נערך ללא קהל.
מספר ימים לאחר מכן, מארסיי חזרה לכותרות במשחק חוץ מול אנז'ה כשאוהדי שתי הקבוצות פרצו למגרש והתפתחו עימותים בין הצדדים. בהמשך החודש שישה אוהדים מצאו את עצמם בבית החולים בעקבות עימותים בין אוהדי בורדו ומונפלייה, עוד באותו מחזור אוהדי מץ השליכו בקבוקים על אלו של פ.ס.ז', ובמשחק אחר - בין הפריזאים לליון - אוהד צעיר נפצע בעקבות השלכת כסא.
באוקטובר, המשחק בין סנט אטיין לאנז'ה נדחה בשעה בעקבות פריצת אוהדים והשלכת רימון עשן לפני שריקת הפתיחה, רק שזה היה עוד כלום לעומת אירועי המפגש בין ליון למארסיי, שמככבת כמעט בכל אירוע אלים מתחילת העונה.
בצרפת מבינים שזה רגע האמת (רויטרס)פחות מחמש דקות חלפו עד שפאייט ניגש לכדור קרן, הפך למטרה של בקבוק בפעם השנייה העונה ונזקק לטיפול בראשו. השחקנים ירדו לחדרי ההלבשה, בהמשך אלו של ליון עלו מחדש להתחמם, אך ירדו כשהבינו ששחקני מארסיי לא מתכוונים לשוב כשהשופט רודי בוקה החליט לחדש את המשחק ולבסוף הוא פוצץ, שעתיים אחרי שהופסק. אגב, בוקה היה השופט גם במשחק שבו הושלכו חפצים לעברו של אנתוני לופס לפני מספר שנים.
הדעות היו חלוקות באשר לגורלו של המשחק - בליון רצו לחדשו ובמארסיי סירבו - אבל לשרת הספורט לא היה ספק: "מה שקרה בליון בלתי מתקבל על הדעת. לדימיטרי פאייט יש את כל התמיכה שלי, אנחנו לא יכולים להרשות ששחקנים יותקפו באופן הזה ואירועים מסוג זה צריכים להוביל לכל הפחות לעצירה אוטומטית של המשחק. זו בעיה שהליגה צריכה לפתור".
ההתאחדות הצרפתית, שגינתה את התנהגות הקהל, החליטה על כינוס חירום במהלך היום עקב אירועי האלימות הרבים וכבר ברור שזה הרבה יותר מתמרור אזהרה. את כדור השלג הזה צריך לעצור, כי אם לא - עוד רגע זה כבר באמת יהיה מאוחר מדי.
תצוגת השנה ביציע שייכת לאוהדי גלאטסראיי