כאשר זכתה קטאר באירוח המונדיאל, איש לא העלה בדעתו כי הוא יתקיים בחורף. בעיות רבות מאוד ליוו את ההחלטה, אבל בעולם לא ממש פקפקו ביכולתם של השייחים לעמוד בהבטחתם להקים אצטדיונים ממוזגים שיאפשרו לשחק בנוחות למרות תנאי חום קיצוניים מסביב למתקנים. זה היה חלק אינטגרלי ביותר מההצעה שהוגשה למכרז, והפרתה הייתה אמורה להביא להעתקתו של הטורניר למדינה אחרת. למעשה, הייתה זו הדרך החוקית והקלה ביותר מבחינת פיפ"א לרדת מהעץ, להודות בטעות ולקפל את הפרויקט המעוות מבחינה מוסרית שגרר ביקורת נוקבת וקשה מאוד בכל רחבי תבל.
העובדה כי הנשיא ג'אני אינפנטינו וחבורתו התעקשו להמשיך בתהליך הפגום גם כאשר הקטארים ביקשו להזיז את גביע העולם לנובמבר ודצמבר היא כתם גדול מאוד על הארגון, ויש גם כך יותר מדי כתמים. באירופה חששו במיוחד כי השינוי יהרוס את המהלך התקין של העונה, ייאלץ התאמות דרמטיות בלוח הזמנים השגרתי של הליגות ויגרום לתוהו ובוהו. אופ"א התנגדה בתוקף לקיום המונדיאל בחורף, ויכולה הייתה להילחם בעוצמה הגדולה יותר. גם כניעתה כמעט ללא קרב היא כתם, בעיקר מוסרי – כי לפחות מההתאחדויות הגדולות ביבשת ניתן היה לצפות לעמידה איתנה יותר על העקרונות.
ואולם כעת, כאשר מתחילים להתפרסם לוחות הזמנים של הליגות האירופיות לעונת 2022/23, מחלחלת ההבנה כי הנפגע הגדול ביותר הוא המונדיאל עצמו. לשם התחלה, הוא קצר יותר ומשחקיו דחוסים יותר. בדרך כלל נמשך גביע העולם של 32 נבחרות במשך חודש ויום, אבל הפעם יהיה אורכו רק 4 שבועות. משחק הפתיחה יתקיים ב-21 בנובמבר והגמר ייערך ב-18 בדצמבר, שהוא יום חגה הלאומי של קטאר. וזו ממש לא הצרה הגדולה. בעיה שורשית ועמוקה הרבה יותר נעוצה בכך שבאירופה החליטו לייחס לגביע העולם חשיבות פחותה. כתוצאה מכך, לנבחרות פשוט לא יהיה זמן להתכונן לטורניר.
בדרך כלל, כאשר המונדיאל מתחיל ביוני, מסתיימות רוב הליגות בחלק הראשון של מאי, והמאמנים הלאומיים זוכים להדריך את חניכיהם במשך כשבועיים לפחות לפני שריקת הפתיחה של גביע העולם – וזאת עוד אחרי חופשה קצרה שמקבלים חלק מהשחקנים. הפעם, מחנה האימונים לפני המונדיאל לא יתקיים כלל – הוא פשוט יבוטל כי השחקנים ישוחררו מהקבוצות פחות משבוע לפני השריקה לפתיחת אירוע הדגל של פיפ"א. המשמעות היא איכות משחקים נמוכה יותר, כי רמת ההכנה משפיעה בהכרח על התוצר הסופי.
באשר לליגות, הפגיעה דווקא תהיה מינורית יחסית. קחו, למשל, את המצב בפרמייר ליג האנגלית. היא תיפתח כרגיל בתחילת אוגוסט ותסתיים כרגיל בסוף מאי. המחזור האחרון לפני פגרת מונדיאל יהיה ב-14 בנובמבר, והמשחקים יחודשו שבוע אחרי הגמר, ב-28 בדצמבר. גם הליגה הצרפתית תיפתח בתחילת אוגוסט, תצא לפגרה שבוע לפני תחילת גביע העולם, תחודש מיד אחריו במחזור בוקסינג דיי חדשני סטייל אנגליה, ותסתיים בשבוע הראשון של יוני.
בגרמניה, שם נהוג בכל מקרה לצאת לפגרת חורף בת כחודש, לא ויתרו על המסורת – ובשל המונדיאל ההפסקה הזו תימשך הפעם יותר מחודשיים. הבונדסליגה תיפתח כרגיל בתחילת אוגוסט, וכל הסיבוב הראשון יגיע לסיומו ללא לחץ מיוחד עד אמצע נובמבר. בתחילת פברואר יחזרו הקבוצות לסיבוב השני, ואז כבר לא יורגש שום הבדל בהשוואה לעונה שגרתית.
מדוע זה מתאפשר? קודם כן, כי תהיה רק פגרת נבחרות אחת בסתיו, בניגוד לשלוש פגרות בדרך כלל. המועדונים יצטרכו לשחרר את השחקנים לנבחרות רק לצורך ליגת האומות בשלהי ספטמבר, בעוד בתחילת ספטמבר, באוקטובר ובתחילת נובמבר אפשר יהיה לקיים מחזורי ליגות ברציפות ללא הפרעה.
לכן אפשר גם לדחוס את שלב הבתים בליגת האלופות (וגם בליגה האירופית ובקונפרנס ליג). בדרך כלל, יש שני מחזורים בספטמבר, מחזור אחד באוקטובר, שני מחזורים בנובמבר, ומחזור אחד בתחילת דצמבר. בעונה הבאה, נקבל שני מחזורים בשבועות עוקבים בתחילת ספטמבר, ואז ארבעה מחזורים תוך חמישה שבועות בלבד מתחילת אוקטובר עד תחילת נובמבר. זה יוצר עומס, אך לא חריג במיוחד בהתחשב בהיעדר משחקי הנבחרות, וכך ניתן להתגבר על מכשול המונדיאל ולהמשיך את העונה לגמרי כרגיל בפברואר 2023 עם שמיניות הגמר.
ניתן לומר כי הקורונה הקלה מאוד על ההתמודדות של אירופה עם בעיית המונדיאל החורפי. אחרי שהתגברנו על פגרה כפויה בלתי צפויה שנמשכה יותר מחודשיים בחודשי האביב העמוסים ב-2020 ושיבשה לחלוטין את כל התוכניות, הפסקה מתוכננת של חודש וחצי כאשר מזג האוויר גם כך לא משהו מרגישה לפתע כמו משחק ילדים. אם מתייחסים למונדיאל בקטאר ככוח עליון שצריך לצלוח, עושים את זה. מדובר בסוג של מפגע – ובמפגע, כמובן, לא צריך להתחשב. לא יהיו מחנות אימונים לנבחרות, והשחקנים יגיעו לגביע העולם עייפים, מיד אחרי רצף של משחקים פעמיים בשבוע – אבל זו כבר בעיה של פיפ"א.
וכך, המונדיאל החורפי דווקא יועיל מאוד לרבים. שחקנים שלא משתתפים בו מקבלים חופשה נחמדה באמצע העונה וצוברים כוחות לקראת ההמשך – אירוע חסר תקדים בעונה האירופית שעשוי לעזור לרבים. בגרמניה, מדובר בחלום של ממש, עם חודשיים וחצי ללא כדורגל. אם ארלינג הולאנד, למשל, יבחר להישאר בבורוסיה דורטמונד בעונה הבאה, הוא יקבל פגרה מאמצע נובמבר עד סוף ינואר, ולא כדאי לקנא במי שיפגוש אותו רענן בסיבוב השני של העונה.
המועדונים הגדולים ביותר, שצפויים לשלוח כ-15 שחקני סגל לגביע העולם, מתוכם יש שיגיעו לשלבים הסופיים בקטאר, ייפגעו כי הכוכבים שלהם יותשו. הכוכבים האלה יהיו הקורבנות הבולטים של השינוי האבסורדי, והם יסבלו מפציעות רבות יותר בממוצע. ואולם, המועדונים הבינוניים והקטנים, שמספר הנציגים שלהם במונדיאל נמוך, ירוויחו בגדול. משמעות הדבר היא כי הליגות עשויות להיות תחרותיות יותר ב-2022/23, ויש סיכוי גבוה יותר לאלופות סנסציוניות ומעפילות מפתיעות לליגת האלופות.
המפסידה הגדולה ביותר תהיה, בשורה התחתונה, פיפ"א. הארגון המושחת ותאב הבצע עושה הכול כדי להרוס את גביע העולם, מבלי להבין את ההשלכות החמורות אפילו בטווח הקצר. המועדונים, וגם השחקנים והאוהדים, יתייחסו לאירוע בקטאר כאל מטרד ולא כאל חגיגה. בהיעדר הכנות ראויות, הוא יהיה ברמה נמוכה יותר, ורבים ימתינו בקוצר רוח שהוא ייגמר כדי לחזור למתכונת הרגילה. הוא ידגיש עד כמה הכדורגל ברמת הקבוצות עדיף על כדורגל הנבחרות, והמונדיאל ימשיך לאבד מערכו. ההחלטה להגדיל אותו ל-48 נבחרות החל מ-2026, והרעיון האומלל לקיימו כל שנתיים שמקודם על ידי אינפנטינו בסיוע ארסן ונגר, רק יעצימו את חוסר הרלוונטיות שלו.