"יש אופטימיות באוויר. אנחנו טובים יותר מפורטוגל בנקודת הזמן הנוכחית", אמר לי אתמול עיתונאי סרבי לקראת המשחק הקובע במוקדמות המונדיאל בליסבון. זו הייתה התחושה הכללית במדינה. סרביה אמנם הייתה זקוקה לניצחון, וזה לא דבר של מה בכך בהתחשב בעובדה שהיא לא הכניעה אף יריבה חזקה באמת כבר יותר מ-11 שנה, מאז ה-0:1 המפורסם על גרמניה במונדיאל בדרום אפריקה, אבל בקהל הרגישו כי המשימה אפשרית בהחלט. גם השחקנים ראו זאת כך, ולא לחינם צייץ דושאן טאדיץ': "אנחנו יותר ממוכנים למשחק הגדול".
ממזל רע לרוח חיובית
כי סרביה היא מעצמת כדורגל. קצת שכחנו זאת לאחרונה, אבל זו מדינה עם מסורת פנומנלית, הן כחלק מיוגוסלביה המאוחדת, והן בפני עצמה. היא הצמיחה כוכבי על רבים, ולאורך עשורים ממש לא נופלת מפורטוגל – בדיוק להיפך. היא רק סבלה במשך זמן רב מדי מניהול שערורייתי, התאחדות כושלת ומושחתת, יחסי ציבור גרועים ואינספור סכסוכים פנימיים שהרסו אותה ופגעו בשאיפותיה.
גם המזל לא האיר לה פנים בדרך כלל – קחו, למשל, את פלייאוף ההעפלה ליורו 2020 דרך ליגת האומות, אז הדיחו הסרבים בקרב איתנים את נורבגיה של ארלינג הולאנד בהארכה באוסלו, רק כדי להיכנע בגמר לסקוטלנד בדו קרב פנדלים. אלכסנדר מיטרוביץ', השחקן הפופולרי ביותר במדינה ביחד עם טאדיץ', החמיץ אז את הבעיטה החמישית הגורלית, ואומה שלמה שקעה שוב בדיכאון. נדמה היה שהכל הולך נגדה, וגם הכוכבים התרגלו לכך שהזימונים לנבחרת מביאים איתם בדרך כלל כותרות שליליות. לשחקני נבחרת ישראל יהיה קל להזדהות עם ההרגשה הזו – הציפיה לפיאסקו עלולה להיות קטסטרופלית. זו נבואה שמגשימה את עצמה.
הנבחרת הייתה זקוקה נואשות לדמות שמסוגלת להוציא אותה מביצת השליליות, וקיבלה אותה כאשר דרגאן סטויקוביץ' הסכים להתמנות למאמן במרץ האחרון. פיקסי, כפי שהוא מכונה מאז ימיו כשחקן, היה אחד הכוכבים האהובים ביותר בתולדות יוגוסלביה וסרביה. כעושה משחק יצירתי ואלגנטי, הוא חולל פלאים על הדשא, היה המנהיג האולטימטיבי של הסגל הנוצץ שהעפיל לרבע גמר גביע העולם ב-1990, ובסך הכל נטל חלק ב-5 טורנירים גדולים.
כבר לא רבים על בונוסים
אחרי שתלה את הנעליים, כיהן סטויקוביץ' כיו"ר ההתאחדות וכנשיא הכוכב האדום בלגרד, אבל כמאמן הוא התנסה בהמשך רק במזרח הרחוק – תחילה בנאגויה היפנית בה גם סיים את דרכו כשחקן, ולאחר מכן בגואנגז'ו R&F, שם התכבד ערן זהבי ללמוד ממנו. בסרביה נעשו כבר מזמן מאמצים לגייסו למאמץ הלאומי, אך פיקסי המתין לעיתוי הנכון מבחינתו, ובתחילת השנה הנוכחית החליט שזמנו הגיע. מאז, הלך הרוח סביב הנבחרת השתנה ב-180 מעלות.
"המטרה החשובה ביותר שלי הייתה ליצור אווירה חיובית, והצלחתי לעשות זאת – גם אם אני לא ממש יודע איך", סיפר פיקסי כבר באפריל, "אני מרוצה גם מהסיקור התקשורתי, וגם מתגובות האוהדים. אני רואה את זה כשאני פוגש אנשים ברחוב. בכל הקריירה שלי, כשחקן וכמאמן, תמיד שאפתי לגרום לאנשים אושר. המשחק חייב להיות יפה עבורם. זה מה שאנחנו עושים עכשיו בנבחרת, ובגלל זה הסכמתי לחתום".
סטויקוביץ' זיהה גם שינוי מנטלי קריטי אצל השחקנים. "מאז הגעתי, הם לא מדברים יותר על כסף ועל בונוסים. זה לא רלוונטי יותר. פעם זה לא היה כך, אבל עכשיו הגאווה הלאומית חשובה מכל. אני מסביר להם עד כמה חשוב להיות ווינרים. בכל אחד מאיתנו מסתתרות ווינריות ולוזריות, ואני אומר להם ללכת בעקבות הווינריות", הוא הצהיר. אלה יכולות להיות מילים ריקות מתוכן, אבל אצל פיקסי זה עבד מעבר לכל התחזיות הוורודות, וגם המזל החל לפתע להיות לצידם של הסרבים.
השער הפסול של רונאלדו נתן את האות
זה בא לידי ביטוי כבר במשחקו השני של המאמן הכריזמטי, נגד פורטוגל בבלגרד. סרביה פיגרה 2:0 במחצית, אבל דרסה את היריבה אחרי ההפסקה כדי להשוות ל-2:2, ואז בזמן פציעות כבש כריסטיאנו רונאלדו את שער הניצחון של האורחים. כך, לפחות, הוא חשב, אבל השופטים קבעו כי סטפן מיטרוביץ' הצליח להרחיק את הכדור לפני שהוא חצה את קו במלוא היקפו – על אף שהילוכים חוזרים הראו בבירור כי זו טעות. רונאלדו המתוסכל זרק אז בזעם את סרט הקפטן על הדשא, סדרן לקח אותו, העביר אותו למכירה פומבית למטרות צדקה, וכ-60 אלף דולר הוענקו כדי לממן טיפול רפואי בתינוק שסובל מנכות קשה.
השריקה שהלכה לטובתם והסיפור המעודד שצמח ממנה גרמו לסרבים להאמין שזו באמת יכולה להיות השנה שלהם, והכוכבים הגדולים התחברו ליחידה מגובשת. מיטרוביץ', שהבקיע 10 שערים במוקדמות יורו 2020, המשיך לקרוע רשתות, ובמהלך השנה הפך לגדול הכובשים של סרביה בכל הזמנים, תוך שהוא שובר את השיא של סטפן בובק שהחזיק מעמד מאז 1956. אליו הצטרף בחוד דושאן ולאחוביץ', שהפך לאחד החלוצים הלוהטים ביותר באירופה במדי פיורנטינה. סרגיי מילינקוביץ' סאביץ' הקפיד להציג יכולת גבוהה בלאציו, והקפטן טאדיץ' חווה שנה מזהירה בשורות אייאקס שמתאימה לו כמו כפפה ליד. החבורה הזו חשה שהיא ראויה להיות בגביע העולם, וגם פורטוגל לא הייתה אמורה לעצור אותה.
הגיעו לליסבון עם אש בעיניים
במהלך ההכנות לקרב הגדול, הבהיר סטויקוביץ' לחניכיו שהם חייבים לגלות עליונות. סרביה ציפתה כי פרננדו סנטוס, המאמן השמרן של היריבה, יבחר במערך זהיר שאיפיין אותו לאורך כל הקדנציה. תיקו הספיק לו, והעובדה כי רנאטו סאנצ'ס העלה את המארחת ליתרון מוקדם מאוד פעלה באופן פרדוקסלי דווקא לטובת הבלקנים. הפורטוגלים העניקו להם יד חופשית לשלוט במתרחש, והנתונים הסטטיסטיים הדגישו זאת היטב. סרביה נהנתה מ-56 אחוזי החזקת כדור, "ניצחה" 4:11 בניסיונות בעיטה ו-3:10 בקרנות, ובאופן כללי הרגישה עליונות. הטעות הקשה של רוי פטריסיו, שוער יציב בדרך כלל, שאיפשרה לכדור פשוט של טאדיץ' לחצות את הקו עוד במחצית הראשונה, העניקה לסרבים רוח גבית. המזל שוב היה איתם, ואחרי ההפסקה הם פשוט שחטו את הנבחרת אותה לא ניצחו מאז 1984.
בצעד ערמומי שהפתיע רבים, השאיר סטויקוביץ' את מיטרוביץ' על הספסל. היה זה הימור עצום, אבל שילובו של האליל בפתיחת המחצית השנייה לצידו של ולאחוביץ' נתן את האות למתקפה רבתי. בסופו של דבר, אשף הבישולים טאדיץ' הגביה כדור מושלם בדקה ה-90, והסקורר העוצמתי נגח לרשת את שערו השמיני ב-8 משחקים בקמפיין הנוכחי, כדי להעלות את מאזנו המפלצתי במדים הלאומיים ל-44 כיבושים ב-69 הופעות בלבד. האיש שבכה בדיוק לפני שנה אחרי החמצת הפנדל מול סקוטלנד, רשם את הפרק החשוב ביותר באגדה שלו – ויהיה קשה מאוד למצוא אדם נערץ יותר בסרביה בימים אלה.
פולהאם טובה למיטרוביץ'
"לא אכפת לי באיזו קבוצה הכוכבים שלי משחקים", טען לא מכבר סטויקוביץ', ומיטרוביץ' דווקא מרוויח מכך שהוא נשאר בפולהאם גם אחרי ירידת הליגה. עם 20 שערים ב-17 משחקים, הוא בדרך לשבור את שיא הכיבושים בליגת המשנה האנגלית, והביטחון העצמי שלו בשמיים. לקרב בליסבון הוא הגיע אחרי שהפציץ 10 שערים עבור הלונדונים ב-6 המחזורים האחרונים. אי אפשר לבקש הכנה טובה יותר למפגש עם רונאלדו, שיכול להיזכר עכשיו בשער הפסול ממרץ. זה לא ממש יעזור לו.
כעת תתכונן סרביה בשקט תעשייתי לגביע העולם בעוד שנה, ואם הכל ילך כשורה היא תגיע לשם במומנטום פנטסטי, עם המון חיוכים ותמיכה גורפת מצד העיתונאים והקהל. אופוריה כזו לא הייתה שם כבר מזמן, והחבורה המוכשרת הזו מסוגלת ללכת רחוק גם בקטאר.
פיקסי פשוט הפך אותם לווינרים.