את השעות הראשונות שלו כמאמן ברצלונה, העביר צ'אבי על מטוס מדוחא לקטלוניה ביחד עם כ-30 מקורבים שהורכבו מבני משפחה, חברים ועיתונאים, לצד נציגי בארסה. "אפילו משה רבנו לא יצא ממצרים עם כל כך הרבה אנשים", התבדח העיתונאי, חאבי מיגל, בחשבון הטוויטר שלו, אבל צ'אבי לא בא בשביל לשחק משחקים. לא הרבה אחרי שזכה להגיע לארץ המובטחת, הוא מיהר לאצטדיון על שמו של מי שאת מורשתו הוא מבקש להמשיך: יוהאן קרויף.
הייתה לו גם סיבה טובה כי על הדשא באותו יום שבת עמדו לעלות שחקני בארסה ב', שאירחו את סביליה אתלטיקו (קבוצת המילואים של האנדלוסים). המאמן החדש תפס את מקומו לצד מתיאו אלמאן – המנהל הספורטיבי של הקטלונים ואחד הנוסעים במטוס – ומהיציע הם ראו משחק לא רע עם 0:4 מוחץ, שהתוצאה שלו נקבעה כבר במחצית הראשונה, זו שבה גנב את ההצגה איליאס אחומאש בן ה-17, אחד הכישרונות המדוברים ביותר בלה מאסיה. אם היה מדובר בתוכנית ריאליטי, אין ספק שצ'אבי, בתפקיד השופט, היה מעביר את המועמד הצעיר לשלב הבא של האודישנים. וזה בדיוק מה שקרה.
בצהרי יום שני שלאחר מכן, כשהעביר את אימון הבכורה שלו, הושלם סופית הקאמבק של צ'אבי לקבוצת נעוריו, שש שנים אחרי שנפרד ממנה באופן מושלם כאלוף אירופה. זו כבר בארסה שונה לגמרי עם אתגר עצום וגם כך עמדו לרשותו רק מספר שחקנים בתחילת פגרת הנבחרות, אבל היא גם נתנה לו קצת זמן להיכנס לעניינים. הימים האלה היו באמת ההזדמנות הטובה ביותר עבור המאמן בן ה-41 לערוך אודישנים למי שחולמים להיות חלק מהפרויקט החדש: חבר'ה כמו איליאס, אחד משבעה שחקני בארסה ב' שזומנו לאימון ההוא, אליהם הצטרפה בהמשך גם כמות דומה מקבוצת הנוער.
הפרס האולטימטיבי עבור השחקנים הצעירים האלה הוא כמובן מקום בקבוצה הראשונה של בארסה, אבל בסופו של דבר הכל עניין של תזמון, של יכולת להראות למאמן שגדלת עליו מה אתה יודע, בדיוק ברגע הנכון. ואת זה, לפחות בינתיים, איליאס עשה באופן מושלם עם צמד מול סביליה אתלטיקו ב-20 הדקות הראשונות (וקצת מזל), בהופעה השנייה שלו בהרכב בארסה ב' העונה ולעיני המאמן החדש שבדיוק הגיע לעיר. "רק במחצית גיליתי שצ'אבי נמצא ביציע", סיפר איליאס, שנחשב לכישרון ההתקפי הכי גדול שיצא מלה מאסיה מאז אנסו פאטי וכזה שעם הכוונה נכונה, יכול להיות חלק מהפאזל של בארסה הרבה לפני התכנון המקורי.
אבל הדרך שלו לרגע הזה, שאולי יוביל אותו גם לבכורה בדרבי מול אספניול, לא הייתה כל כך פשוטה. איליאס נולד בקטלוניה למשפחה מרוקאית, נדבק בחיידק הכדורגל בזכות אחיו הגדול, אנואר, והצטרף לבארסה כבר בגיל 7. האחרון היה זה שלקח את איליאס לאימונים וראה אותו מתקדם - עד הרגע שבמשפחה זוכרים עד היום: המעבר מפוטבול 7 (שבעה בקבוצה) ל-11, אז החליטו בבארסה לנפות אותו בתום 5 שנים במדי הבלאוגרנה.
רק מה, איליאס לא ויתר כל כך מהר, עבר למאנרסה והכישרון שלו החל להתפרץ. הדריבל והטכניקה הגבוהה הפכו לכאב ראש עבור כל יריבה ואחת מהן הייתה – איך לא – בארסה עצמה, אותה פגש במספר טורנירים. לג'ורדי רואורה – לשעבר עוזרו של טיטו וילאנובה ואז בכיר בלה מאסיה – זה הספיק כדי להודות בטעות בפני המשפחה ולהציע חוזה ארוך טווח. אך בינתיים, טוויסט בעלילה: יותר ויותר מועדונים החלו להתעניין באיליאס שהחזיק בהצעה גם מריאל מדריד, אבל לא נטר טינה לבארסה ובחר לחזור אליה ב-2017. השנה במאנרסה נשכחה כלא הייתה, הכישרון הצעיר התאקלם במהרה בלה מאסיה וכשכיכב בקבוצת הקדטים, כבר באמת החלו לדבר עליו כפוטנציאל להגיע עד לקבוצה הבוגרת.
בנובמבר 2019, כשפטריק קלייברט התראיין, פתאום הוא החל לדבר על "מסי החדש" – מה שיכול היה להיות די טבעי, גם אם לא ממש חכם, לולא דיבר בתור אחראי האקדמיה של בארסה, אחד שאמור לעזור בהפחתת הלחץ על השחקנים הצעירים ולא לעשות בדיוק את ההפך. אגב, כוכב העבר ההולנדי אפילו לא הזכיר את שמו של איליאס, אבל כדי לפתור את החידה הזו לא ממש היה צריך חוקרי FBI. בטח לא כשאיליאס מספק היילייטס על בסיס קבוע, בין אם אלה דריבלים בלתי ניתנים לעצירה בצד ימין – עמדתו המקורית – או בכל מקום אחר בהתקפה.
בספטמבר 2020 הוא כבר כיכב בקבוצת הנוער, אחרי חודש נשלח לבכורה לא רשמית בבארסה ב' בגיל 16 ובקיץ האחרון רונאלד קומאן כבר זימן אותו לאימוני טרום העונה, אבל אז הקורונה הרימה ראש ואיימה לנפץ לילד את החלום. איליאס אובחן כחיובי לנגיף בתזמון הכי גרוע מבחינתו ועד שהשאיר גם את זה מאחוריו, הרכבת כבר יצאה מהתחנה. הקיצוני הצעיר חזר לבארסה ב', מיעט לקבל דקות, שיחק עם הנוער בליגת האלופות והמתין להזדמנות נוספת.
ואז פוטר קומאן, סרג'י ברז'ואן הפך ממאמן בארסה ב' למחליפו הזמני ואת מקומו (הזמני) תפס אקס מכבי ת"א, אלברט קפייאס. האחרון שלח את איליאס להופעות (הרצופות) היחידות שלו העונה בהרכב בארסה ב' ואת האחרונה שבהן ראה צ'אבי מהיציע. "המטרה של כולנו היא להגיע לקבוצה הראשונה ואני אעבוד קשה בשביל זה", אמר איליאס, "אעשה מה שיגידו לי – בין אם זה לשחק עם הנוער או בבארסה ב'".
אבל לצ'אבי זה הספיק כדי לדאוג שיהיה קרוב אליו באימוניו הראשונים בבארסה, ולא קשה להבין למה. הזריזות, הדריבל, השליטה הטובה בכדור והיכולת להשתמש בהטעיות גוף ושתי רגליו כדי לחמוק משומריו ואז להאיץ קדימה במהירות – בין אם לאורך האגף הימני או בכניסה למרכז עם רגל שמאל החזקה שלו – הופכים את איליאס לפוטנציאל התקפי כל כך מבטיח, שתפס את העין של צ'אבי. לפי הפרסומים ייתכן שגם יקבל השחקן הצעיר דקות ב-22:00 בדרבי מול אספניול, בבכורה של המאמן על הקווים (שידור חי בערוץ ONE).
ולכל זה מתווסף גם הצורך של המאמן החדש במציאת פתרונות לעמדות הקיצוניים – משהו שכל כך חשוב לסגנון שלו, בדיוק כמו למנטור שלו, פפ גווארדיולה, ובניגוד לקומאן. גם אם לא ברור אם צ'אבי יבחר במערך 3-4-3 עם רביעיית קישור כמו ברבים ממשחקיו באל סאד, או ב-4-3-3, אין ספק שלשחקנים בכנפיים תהיה משמעות גדולה בריווח של המשחק לצדדים, רק שבבארסה של היום אין יותר מדי קיצונים טהורים, בלשון המעטה: פרנסיסקו טרינקאו הושאל בקיץ לוולבס, אנסו פאטי ואוסמן דמבלה פצועים, ומי שנשאר הוא יוסוף דמיר.
הוא, וצעירי בארסה ב' כמו עבדה אזאלזולי, פראן ז'וטגלה – אף הם קיצוניים שזומנו לאימונים – וכמובן איליאס, המוכשר מכולם. אפילו פציעה קטנה, שבזמן הטיפול בה נותר בדינמיקה של הקבוצה הראשונה ואחרי שהחלים ממנה חזר ישר לאימונים של צ’אבי – הייתה רק עוד מכשול קטן שאיליאס הסיר מהדרך. ואמנם הוא עדיין צריך לשפר את הסיומת וקבלת ההחלטות – משהו די טבעי בגילו – אבל פוטנציאלית, יש לו מה שחסר לבארסה המתגבשת של צ'אבי בנקודת הזמן הזו. לפחות בינתיים.
ותזמון, הבין כבר איליאס, יכול לעשות הבדל עצום.