סביר להניח שאם ישאלו כל אוהד מכבי תל אביב מי השחקן שאמור לבצע את קפיצת המדרגה הגדולה ביותר תחת המאמן החדש שתביא מכבי תל אביב, התשובות יתחלקו בין גבי קניקובסקי לברנדלי קוואס. ספק אם מישהו יבחר בלואיס הרננדס. קשה למצוא כיום מישהו בישראל שעוד מאמין בו. העונה הזו של הבלם בן ה-32 כל כך רעה שמבחינת האוהדים הצהובים אם יש שינוי שהם מצפים שיקרה בינואר זה שהוא יוחלף בבלם אחר.
גם העונה שעברה שלו החלה כך. הוא הגיע לקבוצה של גאורגיוס דוניס באיחור, ההגנה הייתה מזעזעת, אבל מה שאולי נזקף לזכותו היה שהשיטה של היווני הייתה כל כך מופקרת הגנתית, שכמעט כל גול שנכבש מול הצהובים הגיע כשההגנה נאלצת להתמודד עם מצבים של שניים או שלושה שחקנים מול חמישה תוקפים. כאשר פטריק ואן לוון ירד אל הקווים ולקח את כל הקבוצה אחורנית, העמיד אותה סגורה וצפופה יותר והחזיר אותה אל הדגשים של ולדימיר איביץ', פתאום גם ההגנה השתפרה.
השיאים של הרננדס היו במשחקים מול מכבי חיפה וניקיטה רוקאביצה. הוא הצליח להתמודד איתו בצורה טובה, מה שהעלה השערה לפיה אולי באמת השיטה המופקרת של דוניס הובילה לכך שיכולתו הייתה חלשה. תוסיפו לזה גם הכנה לקויה, שכן כל איש מקצוע שמבין עניין יגיד לכם שבלי הכנה ראויה לעונה כמעט בלתי אפשרי לייצר יכולת טובה בחודשים הראשונים. אלא שדווקא אחרי שהגיע השיפור ביכולתו, כולל הפיק שלו בגמר הגביע בו הוא הבקיע את שער הניצחון והעניק לצהובים את התואר, כולם כבר היו בטוחים שהוא סיים את דרכו במועדון.
אשתו ומשפחתו של הרננדס עזבו את ישראל עוד הרבה לפני מבצע “שומר חומות” אחרי שלא התאקלמו כפי שציפו. הלחץ עליו היה גדול לשוב לספרד והוא אף ביקש זאת מוואן לוון בעצמו. המאמן ההולנדי החזיק מאוד מהרננדס ואמר לכולם שמבחינתו יש לעשות הכל על מנת להשאירו. העובדה שחוזהו התממש לעונה נוספת באופן אוטומטי בשל סעיף דקות, מן הסתם סייעה לצהובים וכבלה את השחקן לישראל גם אם לא ממש רצה בכך באותם ימים.
לפני כחודש, אחרי זמן רב שחי בישראל לבדו, משפחתו של הרננדס חזרה לישראל. ביום חמישי האחרון מול הלסינקי אשתו ובנו אף ישבו ביציע ליד המשפחות של אנדרה ז'ראלדש, אנריק סבוריט וברנדלי קוואס. במכבי ת"א קיוו לפני כחודש, כשהבינו שאשתו שבה לישראל, שזה יוביל לשינוי. הם ייחסו את יכולתו העונה לא רק לצד המקצועי, אלא גם לפן האישי, לתקופה הקשה הזו של לחיות לבד, בטח כשהחיים לבד באים לצד חוסר הצלחה מקצועית.
הערב ב-20:45 הרננדס יחזור לבלומפילד לדרבי מול הפועל. המקום בו נרשם הרגע השמח האחרון שלו. אבל מי שזוכר את אותו רגע, יכול היה לזהות כבר אז שהוא ממש לא מרוצה. זו הייתה החגיגה הכי מאופקת ואדישה של שחקן שהרגע כבש שער בהארכה בגמר גביע במשחק הכי חם שיש לכדורגל הישראלי להציע. זה כמובן היה על רקע כל מה שעבר על השחקן, שהגיע לישראל כבלם עם הרקורד המרשים ביותר שיש. ספק אם היה שחקן עם עבר יותר מבטיח משלו.
הוא היה בן 31 כשחתם במכבי ת"א לשנה עם אופציה, בלם שגדל בריאל מדריד, עבר ממנה לשנים מוצלחות מאוד בליגה השנייה בספורטינג חיחון, כולל עליית ליגה ב-2015. העונה ההיא, לפני שש שנים, שהייתה הראשונה שלו בלה ליגה בקריירה, הייתה כל כך מרשימה שלסטר, אלופת אנגליה המכהנת דאז, צירפה אותו. הקדנציה באנגליה לא הלכה כפי שהוא ציפה אף על פי ששיחק בעיקר בצ'מפיונס והוא חזר לספרד, למלאגה. היו לו שתי עונות וחצי טובות בקבוצה מאנדלוסיה והוא נחשב למניה הבטוחה היחידה בהגנה.
הוא רשם הופעות מרשימות מאוד נגד החלוצים הטובים ביותר בעולם כמו לואיס סוארס וקארים בנזמה. אבל מלאגה התפרקה תחת השייח' אל תאני, ירדה לליגה השנייה והפכה לקבוצה לא רלוונטית עד שפורקה סופית בבית המשפט. משם הוא הגיע למכבי ת"א, עם נתונים שאמורים להפוך אותו לבינגו. התחושה במכבי הייתה שהעונה הראשונה הייתה כזו שממנה הוא רק יעלה, אך הנתונים הפוכים לגמרי. במועדוןו היו בטוחים שהוא טוב לא פחות מבוגדן פלאניץ', אבל הסטטיסטיקה מראה בדיוק את הפער ביניהם.
כל העונה הרננדס רשם תשעה תיקולים מוצלחים. תשעה. בלם מכבי חיפה עם פי שלושה. במאבקי קרקע מוצלחים הוא רושם רק 20 כאלה, לפלאניץ' יש 53. גם במאבקי האוויר הוא בפיגור, לא דרמטי, אך 20 מול 28. הוא גם מאבד יותר כדורים, אפילו בחלק המגרש של מכבי ת"א, אך זה אולי מעט "הגיוני" יותר כי הוא משתתף הרבה יותר במשחק המסירות של הצהובים. הבעיה הנוספת של הרננדס ביחס לפלאניץ' זה שהוא לא מצליח לשחרר לחץ. כל קבוצה שלחצה את מכבי ת"א ממש סימנה את הספרדי ולא התקשתה לסבך אותו עד שהוא נאלץ פשוט להעיף את הכדור למעלה, בעוד פלאניץ', כאשר לוחצים אותו, רושם העונה כבר שבעה דריבלים מוצלחים אל מול 0 של בלם מכבי ת"א.
בקיצור, אין מה להשוות בין השניים. פלאניץ' מוביל בפער ניכר והרננדס לא רק שלא קרוב אליו, הוא למען האמת אפילו לא קרוב למיגל ויטור או לאנתוני של הפועל חיפה. שניהם מובילים עליו בכל הקטגוריות ההגנתיות בצורה ניכרת ואף בדריבלים שמעידים על היכולת שלהם לשחרר משחק לחץ. הבלם הניגרי של הפועל חיפה למשל עם 11 דריבלים מוצלחים העונה. לפורטוגלי של ב"ש יש חמישה. גם בקטגוריות האחרות הם מובילים עליו, אולי לא בפער של פלאניץ', אך מספיק כדי להדגיש כמה זו עונה לא טובה מבחינת הספרדי.
אבל, ואן לוון כבר לא כאן, ובשני המשחקים של ברק יצחקי כמאמן אפשר היה לראות שהוא שם קצת יותר דגש על הנושא ההגנתי. הוא דואג שבכל פעם יישארו שלושה שחקנים מאחור ומנסה להרים את הביטחון של שחקני ההגנה. זה אולי יהיה פתרון נקודתי ואולי התחלה של שינוי. מה שבטוח הוא שהרננדס, גיבור גמר הגביע שלא ממש חגג את היותו גיבור, מגיע למשחק שממנו הוא ינסה לצאת לדרך חדשה באמת, בניגוד לכל הציפיות.