יום רביעי, 13.11.2024 שעה 02:53
ליגת העל Winner 24-25
229-2010בית"ר ירושלים1
227-1810מכבי ת"א2
217-2010הפועל ב"ש3
2010-2510מכבי חיפה4
1713-1510מכבי בני ריינה5
1411-1110הפועל חיפה6
1313-910בני סכנין7
1216-810מכבי פ"ת8
1115-1210הפועל ירושלים9
1112-710עירוני ק"ש10
913-410עירוני טבריה11
815-1110מ.ס אשדוד12
720-1210מכבי נתניה13
518-710הפועל חדרה14
לוח משחקים
  • מכבי בני ריינה
  • שבת, 30/11, 20:00
  • מכבי ת"א
  • הפועל חדרה
  • שבת, 30/11, 20:00
  • בני סכנין
  • הפועל חיפה
  • שבת, 30/11, 20:00
  • עירוני ק"ש
  • הפועל ירושלים
  • שבת, 30/11, 20:00
  • בית"ר ירושלים
  • מכבי פ"ת
  • שבת, 30/11, 20:00
  • מכבי חיפה
  • הפועל ב"ש
  • שבת, 30/11, 20:00
  • מכבי נתניה
  • מ.ס אשדוד
  • שבת, 30/11, 20:00
  • עירוני טבריה

תחקיר: מדוע אין מספיק מגרשי כדורגל בישראל?

כמות השחקנים גדלה, אך כמות האצטדיונים לא. ישנם רק 79 מגרשים עם תאורה ברחבי הארץ, ועם ממוצע של כ-230 שחקנים על כל מגרש ראוי, צצות הבעיות

|
מצוקת המגרשים. תחקיר (יוסי ציפקיס)
מצוקת המגרשים. תחקיר (יוסי ציפקיס)

פעם בכמה שנים שרי הספורט המכהנים מכריזים על מהפכה בהקמת מתקני הספורט בישראל ומשיקים את תוכנית המתקנים הלאומית, הכוללת תקציבים ויעדים, מתוך כוונה להקים או לשדרג אצטדיונים ואולמות ברחבי הארץ. בעשור האחרון לימור לבנת עשתה זאת, מירי רגב עשתה זאת ובקרוב גם חילי טרופר יעשה זאת. אלא שמאחורי ההצהרות והכותרות, בסופו של דבר, במשך שנים המציאות בישראל היא עגומה, במיוחד בכדורגל - והגיע הזמן גם למעשים.

בשנים האחרונות נרשמה עלייה בכמות השחקנים הפעילים בהתאחדות לכדורגל, אך מנגד לא נרשמה עלייה משמעותית גם בכמות המגרשים הפעילים. בהתאחדות רשומים כיום כ-42 אלף כדורגלנים פעילים שמשחקים ב-1,821 קבוצות, כולל בליגות הנשים והילדים. לפי נתוני ההתאחדות, בשנים האחרונות ישנה עלייה של כ-1,000 כדורגלנים בכל שנה בממוצע - אך מנגד, כמות המגרשים הרשומים בהתאחדות נותרה על 274 בלבד, כאשר מתוכם ישנם 92 מגרשים שאינם ראויים לכדורגל.

אצטדיון סמי עופר. נדיר בנוף (רדאד ג'בארה)אצטדיון סמי עופר. נדיר בנוף (רדאד ג'בארה)

מדובר ב-92 מגרשים שנמצאים ברמה ירודה, כאשר על פי ההתאחדות "הם במידות של 55X90 מטר ומטה, כך שהם לא מתאימים לדרישות המקצועיות". בנוסף, ברשימות הללו ישנם גם 40 מגרשי דשא סינטטי שאושרו לאירוח משחקים רשמיים, אבל לפי ההתאחדות חלקם ישנים מאוד ולא מתאימים אפילו לליגות חובבניות. המספרים הללו לא השתנו במיוחד בחמש השנים האחרונות, וזה למרות שהמדינה חונכת מגרשים חדשים, בזמן שאחרים נסגרים במקביל.

בשורה התחתונה, נשארו להם רק 182 מגרשים שניתן לשחק עליהם. מתוכם, ישנם 22 אצטדיונים שאושרו למשחקים ברמת ליגת העל והליגה הלאומית, 71 שאושרו למשחקים בליגה א' וליגת העל לנוער, ועוד 89 מגרשים אחרים הם ברמת הליגות החובבניות, הנערים והילדים.

עשר קבוצות על כל מגרש כדורגל ראוי

למעשה, על כל מגרש כדורגל ראוי שיכול לארח משחקים ישנם כ-230 שחקנים וכ-10 קבוצות בממוצע. מדובר בעומס מטורף ובהתאחדות טוענים כי "כמות השחקנים הגדולה שיש על כל מגרש מקשה מאוד על תחזוקת המגרשים, איכותם, קיום משחקים והגדלת כמות השחקנים הפעילים", כאשר הבעיה העיקרית היא כמובן במגרשים של מחלקות הנוער. לפי הרישומים, כ-82% מכל השחקנים הרשומים בארץ הם מתחת לגיל 19, שם נמצא העומס הגדול באמת.

"יש על המגרשים עומסים גדולים, במיוחד בשבתות", תיאר מאמן קבוצת נערים מאזור המרכז. "לפעמים בשבתות נותנים לקבוצות נערים להתחיל משחק ב-8:30 בבוקר, כך שהשחקנים באים חצי שעה קודם לחימום ולפעמים הם מוצאים את עצמם קמים ב-6:00 בבוקר כדי להספיק להיות במגרש בזמן. איך שמשחק אחד מסתיים, מיד מתחיל משחק נוסף בסרט נע - וככה עד שהשמש שוקעת. לא פעם דחינו משחקים לאמצע השבוע כי הקבוצה המארחת לא הצליחה למצוא מגרש פנוי. חלק מהמגרשים שכן אושרו למשחקים, גם הם בעייתיים, אבל אין ברירה אלא לשחק עליהם כי פשוט אין מספיק מגרשים פנויים".

מכל מגרשי הכדורגל הפעילים בארץ, רק 79 הם עם תאורה למשחקים בלילה. מדובר רק ב-28.8% מכל מגרשי הכדורגל בישראל, כך שזה מגביל מאוד את הענף ומצמצם את שעות הפעילות. "יש מגרשים נוספים שיש בהם תאורה, אבל הם לא עומדים בתקן", העיד מאמן כדורגל מאזור המרכז. "במשך שנים מדברים על כך שיש תוכנית להאיר את כל המגרשים בארץ וכך בעצם להאריך את שעות האימונים והמשחקים, אבל זה לא באמת התקדם באופן משמעותי. לא מזמן נכנסנו לחורף ועכשיו בשעה 18:00 יש כבר חושך מוחלט. בהרבה מגרשים בארץ פשוט בלתי אפשרי להתאמן או לשחק בשעות הערב בחורף".

חלוקת המגרשים בארץ על פי ההתאחדות לכדורגל (גרפיקה: ניסים ימין)חלוקת המגרשים בארץ על פי ההתאחדות לכדורגל (גרפיקה: ניסים ימין)

גם בהתאחדות לכדורגל וגם במשרד התרבות והספורט טוענים כי "בשנים האחרונות הוקמו מגרשים חדשים", אבל זה לא מורגש באמת בשטח. לפי גורמים בהתאחדות לכדורגל: "בשנים האחרונות יש גם מגרשים שהתיישנו וחלקם אף נסגרו. הוקמו לא מעט מגרשים לאימוני נוער, אבל לא הוקמו הרבה מגרשים ברמה של ליגה א' ומעלה, שהם מגרשים סטנדרטיים יחסית וברמה המקצועית הדרושה, כך שנוצרה משוואה שהשאירה את כמות המגרשים פחות או יותר כפי שהייתה. הבעיה היא שכמות השחקנים והקבוצות עולה".

המחסור במגרשים מורגש אפילו בתל אביב

כאשר עולה השאלה איפה חסרים מגרשים, גורמים בכדורגל הישראלי מיד זועקים: "בכל הארץ". וכמה צריך? גורמים בהתאחדות עונים: "כמה שיותר, השאיפה היא להגיע ל-300 מגרשים חדשים כדי שבכל עיר יהיה מגרש כדורגל נורמלי, אבל נסתפק גם בחצי". באזור הצפון חסרים מגרשים, בנגב אין מספיק, באזור של טייבה וכפר קאסם צריך מגרש גדול יותר, ברחובות עדיין מפנטזים על אצטדיון חדש וראוי, גם בטבריה אין מספיק מתקנים, בוואדי ערה יש עומס והבנייה תקועה, בחולון משחקות הרבה קבוצות, גם בקריות יש דרישה לעוד מגרשים ואפילו בתל אביב.

מצוקת המגרשים קיימת גם אצל הקבוצות הבכירות בארץ. בשתי הליגות המקצועניות, הפועל חדרה עדיין בלי אצטדיון ביתי והיא מארחת את משחקיה בנתניה. הפועל רעננה משחקת באצטדיון רמת גן, כפר קאסם בפתח תקווה, הפועל אום אל פאחם ובני ריינה משחקות בנוף הגליל, עירוני רמת השרון נודדת ללוד, וגם בית"ר תל אביב/בת ים מייצגת שתי ערים גדולות שתומכות בה ובכל זאת היא משחקת בכלל בנס ציונה.

שחקני הפועל חדרה. מארחים משחקים בכלל בנתניה (נעם מורנו)שחקני הפועל חדרה. מארחים משחקים בכלל בנתניה (נעם מורנו)

בתל אביב יש כיום יש 17 אגודות כדורגל וחלקן באופן תמידי מחפשות היכן לשחק. כמות המגרשים הקיימת בעיר לא תמיד יכולה להוות בית לכולן, לכן חלק מהאגודות משחקות מחוץ לעיר. לאחרונה עיריית תל אביב-יפו קיבלה החליטה שלא להרוס את המגרשים הקיימים בעיר, למרות שיש גם דרישה לנדל"ן באזור ואין הרבה עתודות קרקע. בשנים האחרונות אפילו הוקמו עוד מגרשים, כמו בספורטק דרום, שם יש שלושה מגרשים בסטנדרט גבוה שמארחים שלוש קבוצות ובראשן הפועל כפר שלם, לגדנ"ע תל אביב יש מגרש חדש, וגם בספורטק צפון בונים שני מגרשי דשא סינטטי חדשים. כל הפרויקטים הללו עולים עשרות מיליוני שקלים.

בנוסף, בעירייה החליטו לשפץ גם את האצטדיון בשכונת התקווה, על מנת להתאים אותו מבחינה בטיחותית לדרישות של רישוי עסקים. מגדל השידור שם רעוע, הטריבונות ישנות, חדרי ההלבשה קטנים - וכל השיפוץ הזה יעלה 7.5 מיליון שקל. הסכום כולו ימומן על ידי העירייה, ללא עזרה מהמדינה. אומנם יש הרבה קבוצות כדורגל מאזור גוש דן שאין להן איפה לשחק, אבל לטענת גורמים בעירייה, המדינה מעדיפה להקצות תקציבים לפרויקטים בפריפריה ובגלל שהלמ"ס של תל אביב גבוה אז הסיכוי שלה לקבל תקציבים הוא נמוך. גם הבירוקרטיה וההתחייבות לעבוד על פי הדרישות הטכניות הספציפיות שקבעה המדינה בכל פרויקט מערימים קשיים, ולכן בעירייה מעדיפים לעבוד לבד ורק מידי פעם נעזרים בקרן המתקנים שהקימה המדינה.

המגרש בשכונת התקווה. יעבור שיפוץ (שי לוי)המגרש בשכונת התקווה. יעבור שיפוץ (שי לוי)

גם במגרשים לאימונים יש מחסור גדול. במכבי פתח תקווה, שגידלה את מנור סולומון ושחקנים רבים נוספים, יש מגרש אימון אחד לבוגרים ואחד נוסף למחלקת הנוער. לאחרונה הם משתמשים מידי פעם במגרש נוסף ששייך לעירייה ונמצא ליד אצטדיון המושבה.

"קשה מאוד לגדל שחקנים בישראל", אמר ליאור רדלר, מנהל מחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה. "זה נס שאנחנו מצליחים לגדל שחקנים טובים כאשר יש לנו רק מגרש וחצי. יש ימים בהם הקבוצות שלנו מתאמנות על חצי מגרש ואני יודע שבמקומות אחרים מתאמנים לפעמים על רבע מגרש, כך שאיכות האימונים נפגעת באופן משמעותי. השחקנים בקבוצות הגיל של 14 עד 19 צריכים להתאמן על מגרש מלא, ולא תמיד זה אפשרי בגלל העומס. אומנם לאחרונה יש שיפור מסוים ורואים קצת יותר מגרשי אימונים חדשים שנועדו עבור מחלקות הנוער, אבל הפער הוא כל כך עצום, שעדיין מרגישים במחסור גדול במגרשי אימון ובמגרשים למשחקים. להערכתי, צריכים עוד מאות מגרשים ברחבי הארץ".

שחקני הנוער של מכבי פ"ת. לרוב מתאמנים על מגרש אחד (רדאד ג'בארה)שחקני הנוער של מכבי פ"ת. לרוב מתאמנים על מגרש אחד (רדאד ג'בארה)

במשרד הספורט משנים מדיניות כל כמה שנים

בכל כמה שנים, מגיע שר חדש למשרד התרבות והספורט ויוצא בהכרזות בנוגע למתקנים. לפני כחמש שנים, שרת התרבות והספורט לשעבר, מירי רגב, הפסיקה את תוכנית המתקנים ל-2020 באמצע, לאחר שזו לא עמדה ביעדים, והכריזה על הקמת תוכנית חדשה לעשור קדימה, החל מ-2017 עד ל-2027, בעלות של מעל שלושה מיליארד שקל.

בממוצע, בכל שנה המדינה הקצתה כרבע מיליארד שקל מתקציב הספורט לבניית מתקני ספורט מכל הסוגים. כאשר רגב הודיעה על תוכנית המתקנים החדשה, במשרד התרבות והספורט הצהירו כי יפעלו להקים במשך עשור כ-100 מגרשי כדורגל חדשים במדינה, לשפץ עוד עשרות קיימים ולהוסיף להם תאורה - אבל תוכניות לחוד, ומציאות לחוד. לפי ההערכות, משנת 2017 עד עכשיו נוספו רק כ-30 מגרשים חדשים וכ-15 בלבד שופצו. בעקבות המצב, השר החדש, חילי טרופר, החליט לגנוז גם את תוכנית המתקנים ל-2027 - ולקבוע מדיניות חדשה, עליה הוא יצהיר בקרוב.

חילי טרופר ומירי רגב (מירי שמעונוביץ, לע"מ)חילי טרופר ומירי רגב (מירי שמעונוביץ, לע"מ)

המדיניות של רגב לא עזרה במיוחד לספורט המקצועני, משום שהיא לא באמת עמדה ביעדים שלה ובעיקר שמה דגש על הקמת מגרשים סינטטיים לרווחת הקהילה או לאימון נוער, כך שלמעשה היא הפנתה תקציבים גדולים יותר לספורט העממי ולמחלקות הנוער שהיו במצוקה קשה של מגרשים - ופחות להקמת אצטדיונים. תוך כדי העבודה, במשרד התרבות והספורט החליטו להעביר אליהם את הניהול והשליטה על תוכנית המתקנים באופן מלא, הרי שעד אז הכל היה באחריות הטוטו, שלטענתם ניהלו זאת "בעצלתיים".

במשרד פתחו אגף מתקנים חדש לצורך כך והמעבר מהטוטו למשרד לקח זמן, אם כי לפי גורמים בכירים בספורט הישראלי הוא היה הכרחי וטוב, משום שראשי האגף נמצאים בקשר רציף עם הרשויות המקומיות ועוקבים אחר ההתקדמות של הבנייה באופן הדוק, כך שכל רשות מקומית שמקבלת זכאות להקמת מתקן אבל לא עומדת ביעדים שהוגדרו לה לפי לוח הזמנים, מאבדת את זכאותה לקבלת תקציבים עבור הקמת המגרש בתוך זמן קצר, ולמעשה התקציב שהיה מיועד לטובת הפרויקט שלה יעבור הלאה לטובת פרויקט אחר של רשות מקומית אחרת. או בקיצור, המדינה באה ואומרת לראשי הרשויות - אם לא תבנו, הכסף לא יישב וימתין לכם, נעביר אותו למי שכן ירצה לבנות בלי למתוח את הזמן.

אצטדיון בלומפילד (רדאד ג'בארה)אצטדיון בלומפילד (רדאד ג'בארה)

בהתאחדות לכדורגל טוענים כי לאחרונה הוקמה בשיתוף משרד הספורט קרן מיוחדת לשיפוץ והקמת תאורה במגרשים, וישנן כ-150 בקשות חדשות לשיפוץ. "זה משהו תקדימי", אמרו בהתאחדות. "עד היום, כאשר קרן המתקנים הייתה בטוטו, היו מוגשות בכל שנה בין 10 ל-20 בקשות, שחלקן לא היו מאושרות, ורק בין שלוש לחמש רשויות מקומיות היו ממשות את הזכאות שניתנה להן". אבל גם אם ישנם כ-150 זכאים, סביר שהפרויקטים הללו ייקחו זמן, משום שכרגע הקרן תקועה עד לאישור תקציב המדינה.

התוכנית של ההתאחדות: מרכזי כדורגל במקום מגרשים

בינתיים, בהתאחדות לכדורגל לא יושבים בחיבוק ידיים בהמתנה לממשלה. ההתאחדות בונה בימים אלה תוכנית אסטרטגית לקידום הכדורגל הישראלי וחלק ניכר ממנה יוקדש למתקנים. לאחרונה, ראשיה העלו בקשה בפני השר טרופר לבנות לפחות 30 מרכזי כדורגל ברחבי הארץ, כאשר כל אחד מהם יכיל לפחות שלושה מגרשים, בנוסף לחדרי הלבשה, חדרי שופטים, חדר רפואי וחדר כושר, כמו הקונספט של בית הנבחרות בשפיים. בהתאחדות הבהירו בשיחות עם השר: "אנחנו מאמינים שמרכז כזה יוכל לתת מענה למספר רב של קבוצות שמתגוררות בסמיכות, ובסופו של דבר גם יחסכו עלויות אחזקה".

בנוסף, ההתאחדות ביקשה להקים בשנים הקרובות עוד 20 מגרשים לנוער, 20 מגרשים לליגות חובבניות, כמו גם שישה אצטדיונים חדשים של 10,000 צופים ומעלה שיעמדו בסטנדרטים לאירוח משחקים בינלאומיים. ספק רב אם משרד התרבות והספורט ייענה לכל הדרישות הללו, אבל גורמים בכדורגל הישראלי מבהירים: "יש מצוקה קשה של מגרשים, חייבים לבנות המון מגרשים וכמה שיותר מהר".

בית הנבחרות בשפיים. המודל יועתק לרחבי הארץ? (יוסי ציפקיס)בית הנבחרות בשפיים. המודל יועתק לרחבי הארץ? (יוסי ציפקיס)

לאחרונה מונה לתפקיד מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל, יוסי שרעבי, מי שניהל את משרד התרבות והספורט בימי מירי רגב. הוא מכיר את כל הבעיות שמונעות את הקמת המגרשים מקרוב והחליט לעשות הכל על מנת לקדם בנייה משמעותית של מגרשים בשנים הקרובות. לצורך כך, ההתאחדות ביקשה להקים צוות עבודה מיוחד בשיתוף משרד הספורט, כאשר הסמנכ"ל אבי לוי מונה כפרויקטור מטעם ההתאחדות לטיפול בנושא, כאחד שחי את השטח, מכיר כל מגרש וכל קבוצה בארץ, וגם יודע איך לגייס את הרשויות לכדי פעולה. וזה אולי הדבר המשמעותי ביותר שנעשה בהתאחדות בשנים האחרונות.

אין אדמות ואין שיתוף פעולה מהרשויות

במשרד התרבות והספורט טוענים כי בעשור האחרון ניתנו כ-50 הקצאות להקמת מגרשי כדורגל חדשים, אבל חלק מהרשויות פשוט לא מתחילות לבנות אותם, למרות שהמדינה אחראית לממן את רוב הפרויקט, כאשר הכסף מועבר לרשויות על פי שלבי התקדמות הבנייה או בסיומה. בגלל מגפת הקורונה, ישנן הרבה הקצאות ש"נותרו באוויר", כמו בבועיינה-נוג'ידאת, ריינה, חיפה, רחובות ונצרת, בין היתר. ברוב המקומות לא מדובר בפרויקטים גדולים ומורכבים, אלא במגרשים עם יציע של 350 מושבים, ובכל זאת זה לא מתקדם. לכן במשרד התרבות והספורט מעוניינים לשדרג לפחות 60 מגרשים בתוכנית המתקנים החדשה, בקרן מיוחדת שתביא את הכסף עוד בשנה הקרובה. אם זה יעבוד, זה יהיה מעולה, אבל גם במקרה הזה, הכל תלוי ברשויות המקומיות.

הרצון לשדרג מגרשים קיימים נובע ממצוקת הקרקעות, וזו אחת מהבעיות העיקריות כאשר רוצים להקים מגרש כדורגל חדש. גורמים שונים בהתאחדות לכדורגל פנו למינהל התכנון, שעומל בימים אלה על תוכנית מתאר ארצית ל-40 השנים הקרובות, והציעו רעיון - לצבוע שטחים ייעודיים לכדורגל בכל עיר. בנוסף, נעשו פניות גם לרשות מקרקעי ישראל על מנת שזו תסכים לאשר תוכניות תב"ע שכאלה, או לחילופין לייעד שטחים חקלאיים לטובת אצטדיונים. מאחורי המהלך הזה עומדים המנכ"ל יוסי שרעבי וראש קשרי ממשל ורגולציה, גיא ענבר.

מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל. יוסי שרעבי (רדאד ג'בארה)מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל. יוסי שרעבי (רדאד ג'בארה)

"אנחנו רוצים שבכל רשות מקומית גדולה יהיה שטח ייעודי לבניית מגרש כדורגל ושלא יהיה לה שיקול דעת מה לעשות איתו", אמר גורם בכיר בהתאחדות לכדורגל. "זו צריכה להיות משימה לאומית עם התגייסות של משרד האוצר לטובת המהלך. רק כך נקים מאות מגרשי כדורגל במדינה בטווח זמן קצר". בהתאחדות הבהירו: "כשימצאו ראשי ערים, מועצות או רשויות שיהיו מוכנים לשתף פעולה עם ההתאחדות, הם יראו שבניית המגרשים היא בהישג ידם".

"אין מספיק אדמות במדינה", אמר גורם בספורט הישראלי שמכיר את הסוגיה. "אם רשות מקומית מקבלת שטח אדמה, היא תעדיף לבנות עליו בניינים או מבני תעשייה שיכניסו לה כסף, מאשר להקים מגרשי כדורגל שהיא תצטרך להוציא עליהם כסף. אבל מה שהרשויות לא מבינות זה שהספורט מביא איתו ערכים שהתושבים שלהם לא יקבלו במקומות אחרים. הילדים יקבלו חינוך, הם יהיו בריאים יותר ופחות יגיעו לבתי החולים, התושבים יהיו מאוחדים יותר, ואולי אותם הילדים יוכלו בעתיד אפילו להתקדם כלכלית או לקדם את המדינה בהנחה שיש להם כישרון מיוחד. כל עוד אין מספיק מגרשי כדורגל, אנחנו מפספסים הרבה".

אסור לפספס
נגןקבוצה מליגת העל בארגנטינה החתימה יוטיובר
קבוצה מליגת העל בארגנטינה החתימה יוטיובר
נגןכל שוער שתופס מעצמו חייב לעבור אימון כזה
כל שוער שתופס מעצמו חייב לעבור אימון כזה
נגןמעל מיליון שקל: שעון הסנדק של ויניסיוס
מעל מיליון שקל: שעון הסנדק של ויניסיוס
נגןמסי מודה: זה הענף האהוב עליו חוץ מכדורגל
מסי מודה: זה הענף האהוב עליי חוץ מכדורגל
/* LAST / NEXT ROUNDs */