איציק קורנפיין, אחד השחקנים האהובים בבית״ר ירושלים, היה שותף לרגעי הקסם של המועדון אי שם בשנות האלפיים המוקדמות. כיום הוא רואה מצב שונה בקבוצה, גם מצד ההנהלה וגם מצד האוהדים שחצו את הגבול, ורגע השיא הגיע במשחק נגד הפועל תל אביב שבו אוהדים מלה פמיליה הכו את אוהדת הקבוצה כאשר עודדה שחקן מוסלמי שלובש את המדים הצהובים-שחורים. שוער העבר התייחס בראיון ל-ONE לפן המקצועי, להתנהלות של משה חוגג וכמובן ליושבים ביציע.
מה אתה חושב על מה שאתה רואה שקורה היום בבית״ר ירושלים?
״זאת סיטואציה שמורכבת ממספר היבטים, קודם כל מבחינה מקצועית הם פחות טובים השנה, פתחו את העונה לא מי יודע מה, ויש להם קצת בעיות מקצועיות. היבט שני זה נושא הבעלות, משה חוגג עושה סימנים של אולי רוצה לעזוב ומחפש רוכש אחר, השאלה אם הוא ימצא והשאלה היותר חשובה מה יקרה אם הוא לא ימצא, תכף אנחנו בינואר, בדרך כלל בזמן הזה עושים שינויים בקבוצות וצריך הזרמה של בעלים, אז יהיה מאוד מעניין לראות מה יקרה בקבוצה אם הוא לא ימצא רוכש. הנושא השלישי והמטריד ביותר הוא הקהל, האלימות של חלק ממנו, בבית״ר מנסים לפתור את זה אבל לבד זה לא אפשרי, הם צריכים עזרה מגורמים חיצוניים ואם לא ימצאו לזה פתרון הקבוצה תהיה בבעיה קשה״.
מצד אחד משה חוגג אומר שהוא לוקח צעד אחורה מבית״ר ירושלים, מצד שני עדיין מעורב ומתראיין, עד כמה אתה חושב שזה בריא?
״משה חוגג עדיין הבעלים והאחריות של הקבוצה עדיין שלו, הערבויות בבקרה שלו וכל עוד הוא לא מצא בעלים אחר אז זה הוא. יכול להיות שהוא מעורב פחות וגם מינה נאמן ונותן להנהלה לטפל בדברים, ככה שהוא פחות בשוטף ביום יום אבל עדיין הוא הבעלים של בית״ר ירושלים ועדיין יש לו אחריות״.
אתה היית חלק מהימים היפים של המועדון, כשאתה רואה את הפילוג הזה בקהל וכל הבלאגן שהיה במשחק נגד הפועל תל אביב, מה זה עושה לך?
״הנושא הזה של האלימות של חלק מהקהל ובעיקר הפילוג הוא נושא מאוד מאוד בעייתי, חלק מהאוהדים, בעיקר אלה שגורמים לבעיות, צריכים להפנים שיש כאן מועדון כדורגל של עשרות שנים, עם מוניטין ועם מחויבות לעיר ירושלים, לא רק מבחינה ספורטיבית אלא גם בהיבט החברתי והקהילתי. בית״ר זה מועדון שאמור לחנך על ערכים של סובלנות ושל שוויון וקבלת האחר, ובסופו של דבר זאת המטרה של המועדון הזה, וברגע שאנשים חושבים שהם יכולים להפיץ אג׳נדות אחרות שלא תואמות את הערכים האלה ואם המועדון לא מתיישר בקו שלהם אז הם מתנהגים באלימות, אז יש פה בעיה קשה מאוד שרק המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל בשיתוף עם משרד המשפטים יכולים לפתור״.
בוא נלך אחורה בזמן, אפילו עוד כשאתה שיחקת, אתה זוכר מקרים כאלה חריגים של אלימות?
״היו מקרים של אלימות אבל לא במטרה מכוונת לפגוע במועדון. היום נעשים צעדים שרואים שנעשו נטו כדי לפגוע בו וזה חמור מאוד. גם בתקופה של משה חוגג וגם של אלי טביב וגם כשארקדי (גאידמק) היה כשאני הייתי יושב הראש, הנושאים האלה פוגעים במוניטין של בית״ר ירושלים, למועדון הזה יש קהל אדיר ונהדר, חלק ממנו פוגע בכולו למעשה וצריך למצוא פתרון אחת ולתמיד, להבין שזה מועדון ספורט חברתי וככה צריך להישאר״.
אלי אוחנה אולי גדול הסמלים של בית״ר, מתייחס לחלק מאוהדים בשימוש של מילים כמו ״ארגון טרור״. מה אתה חושב על זה?
״אני חושב שאולי אלי אחד הסמלים הכי גדולים היו במועדון מאז ומעולם, ואם הוא אומר משפטים כאלה, כנראה שלאנשים כבר נמאס מההתנהגות הזאת. בסופו של דבר לקבל מראות של חיילים מקבלים מכות, של נשים שמקבלות מכות בגלל שעודדו שחקן מוסלמי שמשחק למען הקבוצה, זה לא נתפס, אלו דברים שלא מתקבלים על הדעת. אנשים כאלה הם עבריינים שמקומם מאחורי סורג ובריח ולא בהרחקות ממשחקים, נקודה״.
בפן המקצועי, נראה שארווין קומאן לא מסתדר עם הקבוצה ולא עושה את ההתאמות הנכונות.
״קומאן הוא מאמן זר שהגיע לסיטואציה קצת בעייתית. הוא הגיע למקום שהוא רוצה להביא שחקני רכש אבל אין כל כך, השחקנים שהגיעו הצטרפו באיחור, מחיאס הבלם נפצע, דגני פצוע ולא משחק מתחילת העונה. הוא נאלץ לעשות כל מיני שינויים בסגל, קומאן הוא לא הבעיה של המועדון, היו כמה בעיות לפני הפציעות ואני מקווה שימצאו פתרונות״.
אתה חושב שהוא צריך להישאר או להצטרף לאח שלו בבית?
״הוא לא הבעיה, היה עליו לחץ לפני המשחק האחרון נגד הפועל חיפה ואם הם היו מפסידים או לא מנצחים, חמש נקודות זה מדגדג כבר את התחתית, אבל כולם יודעים שזה כדורגל ושבסופו של דבר צריך להשיג תוצאות. אני מאוד מקווה שהקבוצה תעלה על דרך המלך ותצליח להשתלב לפחות בפלייאוף העליון, ואם יצטרכו לעשות חיזוק בינואר אני מקווה שזה יצליח ויצא לפועל״.
בתור אחד שמכיר את המערכת טוב, אתה חושב שנוכל לחזור לראות את בית״ר בימים הגדולים שלה?
״כולנו בירושלים, או בעצם לא כולם, רק הצד הצהוב של העיר, מתפלל שזה יקרה, אבל נראה לי שייקח קצת זמן. נושא הבעלות של בית״ר הוא מאוד משמעותי ואם רוצים לראות את הקבוצה רצה וזוכה בתארים, צריך לפתור את נושא אי הוודאות, כי זה הכי גרוע לכל ארגון בטח ובטח לארגון דינמי ותקשורתי כמו בית״ר ירושלים״.
סיטואציה, עוד שנתיים - שלוש, בית״ר מתייצבת וחוזרת לעצמה, ואתה מקבל טלפון מההנהלה לחזור למועדון. אתה חוזר?
״לשער בטח, (צוחק)״.