ג'ורדי קרויף, אוסקר גארסיה, פאולו סוזה, פאקו אייסטרן, ולדימיר איביץ'. אנשי המקצוע שבאופן אוטומטי עולים כשכל אחד חושב לעצמו על המהפכה הזרה שהונחלה במכבי תל אביב. יש כאלה שיוסיפו לרשימה הזו גם את בן מנספורד. הם שינו את פני המועדון והובילו אותו לאליפויות, הם לקחו את הצהובים לליגת האלופות ולשלבי בתים של הליגה האירופית, הם הנחיתו בישראל שחקנים שנכנסו ללב של הקהל וחלקם אף נכנסו לרשימה של הגדולים ביותר. הם היו סמל של כוח, של החזרת השליטה.
מעל לשנתיים עברו מאז שאיביץ' עזב את מכבי ת"א, וזה הזמן לחזור קצת לאחור. אל שוטא ארבלדזה וליטו וידיגל, אל קרויף כמאמן. עכשיו נתקדם אל גאורגיוס דוניס ואל פטריק ואן לוון. כולם הציגו עונות שנגמרו בכישלון, בלי אליפות. רק ההולנדי האחרון הצליח לסיים עם גביע, אבל השאיר מאחוריו העונה קבוצה שנמצאת נקודה מעל הקו האדום בסיום שבעה מחזורים.
מה בסוף השורה התחתונה של שתי הפסקאות הראשונות? ובכן, הן באות להראות שמכבי ת"א, עם כל ההשקעה העצומה של הבעלים הקנדי ב-12 השנים האחרונות, עם מהפכות ניהול ואנשי מקצוע זרים, בסופו של דבר - קמה ונופלת על המאמן שהיא בוחרת בקיץ.
זה סבב שהחל ב-2016. כשערן זהבי נמכר. מאז מכבי ת"א הייתה במסלול שבו בכל שנה היא מאבדת עוד ועוד שחקנים שנתנו לה יתרון איכות מובהק על פני השאר. אלא שב-2018 הגיע ולדימיר איביץ', לקח חבורה של שחקנים שחזרו מהשאלה, את הסגל הקיים, ועשה עבודה גדולה. היו גם שחקנים שפרצו והיום הם כבר השחקנים הטובים בישראל כמו עומר אצילי, אך השורה התחתונה היא שאיביץ' הצליח להחזיר את סגל השחקנים שהיה בקריית שלום להיות הבכיר ביותר בישראל.
זה לא שאיביץ' היה המאמן המושלם, ולראייה הכישלונות שלו באירופה ואפילו בגביע המדינה עם שחקנים שראינו לאחר מכן מצליחים להגיע ל-32 האחרונות של הליגה האירופית וגם לוקחים גביע. אבל בכל הנוגע לליגת העל, הוא ידע את העבודה וגם כאשר הרעיונות שלו פחות עבדו, עדיין על הדשא עמדו כמעט בכל רגע נתון 11 השחקנים הטובים ביותר שיש בישראל, ואת זה קשה לנצח גם אם המאמן הוא לא פפ גווארדיולה.
אלא שאז התרחשה פרשת הקטינות, אצילי ומיכה נזרקו על ידי גולדהאר ושוב מכבי ת"א נכנסה לתוך סבב שבו היא מאבדת את השחקנים הבכירים בליגה. בקיץ עזבו דור פרץ, יונתן כהן, איתן טיבי ואיתי שכטר. בפועל, נותרה שוב קבוצה שפעם נוספת קמה ונופלת על איכות המאמן הנבחר.
קוראים לזה ניהול ספורטיבי. לדעת לשמור על השחקנים הכי טובים אצלך ואם הם עוזבים מסיבות כאלה ואחרות, אז לדעת להגיב ולהביא את הדברים הטובים ביותר שקיימים אחריהם, וקודם כל - מתוך הליגה. לכל הפחות, לשמור את מי שרוצה להישמר. פה מכבי ת"א כשלה בגדול הקיץ והדגישה את השאלה הגדולה ביותר שמיץ' גולדהאר צריך לשאול את עצמו בימים אלה כשהוא ניגש למנות מאמן זר חדש. "למה כל ההשקעה שלי בסופו של דבר קמה ונופלת על זהות המאמן שאני בוחר?", והיא צריכה להיות כזו כי אנחנו חוזים בכך שתי עונות ברציפות, וחזינו בכך גם לפני איביץ'.
הבעלים הקנדי אמור להבין שהבעיה של המועדון שלו הרבה יותר עמוקה. מכבי ת"א צריכה לעבוד בצורה שבה היא עבדה אחרי האליפות הראשונה בעידן קרויף. היא צריכה לשמור על הישראלים הטובים ביותר אצלה או לקנות אותם מהליגה, היא צריכה לקחת את הזרים הכי מבטיחים שיש בישראל לפני שהיריבות עושות את זה, והיא צריכה להמשיך ולבנות סגלים של שחקנים שלא ירצו ללכת ולא יפזלו למקומות אחרים. כך שגם אם המאמן פחות טוב, עדיין על הדשא יהיה מאוד קשה לנצח את הצהובים.
זה לא כזה מסובך. על הנייר, בקיץ הנוכחי בלבד אם הייתה עובדת בצורה הזו, מכבי ת"א הייתה יכולה להביא את יוג'ין אנסה ועלי מוחמד ולשמור על איתי שכטר ואיתן טיבי. האם מצבה בטבלה היה כפי שהוא עכשיו? סביר מאוד להניח שלא. האם הפער של הפועל באר שבע ומכבי חיפה היה כה משמעותי ממנה כעת? גם סביר להניח שלא. אבל מכבי ת"א כבר לא פועלת בצורה הזו. היא כבר לא מנסה לקחת את השחקנים הבכירים ביותר בליגה וכשהיא כן מנסה, היא כושלת ומפסידה אותם ליריבות. זה לא במקרה. יש פה בעיה הרבה יותר עמוקה של מדיניות. זה להבין מה שג'ורדי קרויף הבין - כדי להיות הכי טוב אני צריך לשלם הכי הרבה, תמיד, גם אם אני טועה.
אבל מכבי ת"א כבר לא שם. היא צריכה שמשפטים כמו "כבר אין כזה מעמד מיוחד בלהיות שחקן מכבי ת"א בימים אלה", לא ייאמרו יותר, ואלו משפטים שנאמרים על ידי השחקנים שראו חברים שלהם עוברים למכבי חיפה והפועל באר שבע ושומעים בדיוק מה קורה שם ואיך. זה נקרא ניהול אבל זה לא בהכרח אומר שצריך מנהלים אחרים. אולי רק לחזק אותם בעוד דמות מנוסה שבנתה מועדונים גדולים. שינוי תפיסה. אולי לשחרר קצת את החבל ולתת למי שפה יותר סמכויות ודרך לקבל החלטות, ולא רק לייעץ.
זה להבין שצריך לקנות את כל מי שטוב ולא לנסות עסקאות של טריידים כנקודת פתיחה. להחזיר ליגיונרים בכירים. לשבת לערן זהבי באוזן כדי שיחזור ואולי גם לדור פרץ שלא משחק בוונציה. וכן, כמו שגאורגיוס דוניס ופטריק ואן לוון הוכיחו, לבחור מאמן נכון. כן, מאמן, הדבר הזה שאין היום במכבי ת"א כי פיטרו את ואן לוון ולא היו סגורים מראש או על סף סגירה עם אלטרנטיבה. זה אגב, גם נקרא ניהול. מכבי ת"א הימרה ושמה את כל הסוסים שלה באורווה של ואן לוון. זה נגמר בהתרסקות. זה לא אמור להיות המצב, גם אם המאמן לא טוב.
גולדהאר צריך לעשות הכל כדי שמכבי ת"א תייצר לעצמה החל מהימים הקרובים יציבות. צוות מקצועי טוב, מנהלים שמקבלים אישור להפוך מה שצריך, חיזוק בינואר שמתחילים לעבוד עליו כבר מעכשיו, חיזוק נוסף בקיץ שגם אותו יתחילו להכין ברגע שחלון החורף ייסגר. היא מעל הכל צריכה להבהיר כבר מעכשיו שאם ברק יצחקי הוא המנהל המקצועי, אז הוא קובע איזה שחקנים יהיו ולא המאמן, כי בסוף מאמנים יבואו וילכו, אבל מי שמתווה את הדרך נשאר. אם כל אלו יקרו, מכבי ת"א תשוב להיות איפה שהבעלים שלה רוצה שתהיה. זה אולי יסתיים בלי אליפות העונה, אבל זו תהיה הקרקע לאליפויות בעונות הבאות. בדיוק כמו ב-2012.