מוטב מאוחר מאשר אף פעם: בגיל 62, בני לם השיג אמש (שבת) את ניצחונו הראשון כמאמן בוגרים בליגת העל, באחד הערבים היותר מרגשים שחווה בחייו. קשה להסביר ככל הנראה לאדם שהוא לא נתנייתי מה מעמדו של לם בעיר, אך כל אחד מ-8,800 הצופים שהיה אמש באצטדיון "היהלום" יכול היה להרגיש שעבור אוהדי נתניה ועבור לם, הייתה זו סגירת מעגל של ממש.
היה זה ניצחון של הרומנטיקה וגם ניצחון של מאמן שלאחר לא מעט שנים בהן נטען שהוא מצטיין באימון מחלקות הנוער, הוכיח שגם התמודדות מול מאמן אירופי כמו פטריק ואן לוון לא עושה עליו רושם.
מהפתיחה היה זה הערב של לם. כשכרוז הקבוצה יגאל ימין קרא בשמות השחקנים וביקש מהקהל את העזרה בהשלמת שמות המשפחה, הוא הגיע לשמו של המאמן. לא רבים הם המאמנים שהקהל משלים את שמם, לם היה אחד מהם. כבר בעליית הקבוצות למגרש החל הקהל המארח לקרוא בשמו של מי שעבור חלקם היה אליל ילדותם, בלחן שיר השחקן של אוהדי מכבי חיפה ליוסי בניון.
לם החזיר אהבה, נופף לאוהדים והפריח להם נשיקות. ההתרגשות באוויר הייתה ניכרת ולם עבר בין כל השחקנים ואנשי הצוות המקצועי על הספסל, חילק כיפים ואיחל בהצלחה רגע לפני שהחלה הופעת הבכורה.
ובכלל, אם צ'יפ ה-GPS אותו עונדים השחקנים בגבם, כדי למדוד כמה קילומטרים רצו במשחק, היה מותקן גם על גבו של לם, לא מן הנמנע שהנתונים היו מראים שהוא רץ לא פחות משחקני מרכז השדה שלו. לם היה תזזיתי, סימן לשחקניו מההתחלה ללחוץ והגיע כמעט עד קו מחצית המגרש כדי לחלק הוראות לשחקנים.
גם הגול הראשון שספגו חניכיו לא שבר אותו והוא ניסה לעודד את שחקניו עם מחיאות כפיים. כשהחלטת שיפוט של ארז פפיר שהוא לא אהב הובילה לדין ודברים, הדבר עורר את הקהל הנתנייתי שראה את קבוצתו סופגת שער מוקדם.
ניתן גם להתמקד בפרגמטיות של המאמן במחצית, כששינה את השיטה ועבר לשחק עם שלושה בלמים, שיטה שהוכיחה את עצמה במחצית השנייה. לם המשיך לרוץ על הקווים ולא נח עד שהובטח הניצחון. בזמן שעריהם של יניב מזרחי, גייאגון פארפה ואיגור זלאטנוביץ', המאמן רץ לכיוון הקהל במה שהזכיר את אותו קטע מפורסם בו ז'וזה מוריניו רץ לאוהדי פורטו עם שער השוויון הדרמטי של קבוצתו בעונת 2004 מול מנצ’סטר יונייטד בליגת האלופות.
שריקת הסיום שחררה לא מעט אמוציות. לם הניף ידיים למרומים, זכה לקפיצה וחיבוק מכארם ג'אבר ומיהר להתנצל וללחוץ יד לארז פפיר. הוא מיהר לקהל, צעק "יש" והיה אחראי על תחילת המקהלה. לם התרגש. לא מעט אנשים במועדון ששוחחו עם לם סיפרו כי הוא בכה מאושר, ובסיום הוא זכה למבול של הודעות במכשיר הנייד שלו, כשהמרגשת מכולן הגיעה ממוטל'ה שפיגלר: "בנימין היקר, זו רק ההתחלה. ההמשך יבוא".
"אגיד לך את האמת: זה הזכיר לי את הימים שאני ששיחקתי בקופסה. 10,000 איש, כמו גפרורים, שאין מקום לסיכה. הרגשתי את כולם תומכים, רוצים, עוזרים. גם כשפיגרנו הם עודדו ורצו. זה החלום וצריך לשמור על זה", אמר לם בסיום כששאלתי אותו על הערב האמוציונלי שעבר.
כי עבור לם, זה לא רק ניצחון. הרי שנים מדברים על כך שרמת ההבנה שלו בכדורגל גבוהה משל מאמנים רבים בכדורגל הישראלי, אלא שהפעם החשיפה אליו גדולה יותר. ניכר שהוא מתרגש אפילו מראיונות, מלהיות אהוד ובעיקר מחזרתו למרכז הבמה.
"אני לא רוצה להוכיח לאף אחד ואין לי מה להוכיח לאף אחד" הוא הבהיר בסיום. "אני תמיד ידעתי שאני בתחום הכדורגל. לפעמים חשבו שאני רק מלהיב את השחקנים ועם תשוקה אבל אני חושב שלקחתי בשנים האחרונות הרבה דברים טובים. אני תמיד אוהב ללמוד ולשפר דברים. אמרתי כבר ביום חמישי שההבדל בין נוער לבוגרים הוא שיש VAR".