סלובודאן דראפיץ' היה אחד המאמנים המצליחים והעסוקים ביותר בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות. זה החל עם עונה מוצלחת בבית"ר ירושלים כנגד כל הסיכויים, המשיך עם החזרתה של מכבי נתניה לליגה הבכירה למרות שהחל את העונה במינוס תשע נקודות בליגה הלאומית, והוביל גם להצלחה גדולה עם היהלומים בליגה הבכירה שכללה העפלה כפולה לפלייאוף העליון והגעה לגמר הגביע.
אלא שאת העונה האחרונה הוא סיים בטעם מעט חמוץ – הקדנציה השנייה שלו בבית"ר, שהחלה עם ציפיות גדולות, הסתיימה באכזבה ועם סיום תפקידו בתום העונה הסדירה. בימים אלו, לאחר שנים עמוסות ותובעניות, הוא מוצא את עצמו נח. בראיון מיוחד ל-ONE, מדבר המאמן בן ה-56 על מה שעבר עליו בבירה, התקופה במכבי נתניה והתחושות שליוו אותו כשסיים שם. וגם: מדוע הוא לא ציפה לחזור לקדנציה נוספת עם פיטוריו של ריימונד אטוולד, ערן לוי והכדורגל הישראלי.
סלובודאן דראפיץ' (איציק בלניצקי)מה אתה עושה בימים אלה?
“אני רץ עם הרצאה מאוד מעניינת: ‘מאמן, מנהל, מנהיג’, שיש לה תגובות מאוד טובות. מנהלים בחברות גדולות אוהבים כדורגל ורוצים להשוות בין העולם העסקי לעולם שלנו. זה משהו חדש בשבילי, אבל מאוד מעניין. בנוסף, אני יועץ מקצועי בבית"ר טוברוק. התקשרו אליי כדי לעזור להם להימנע מבריחה של כל מיני שחקנים, להתחיל לדבר עם הורים ומאמנים במחלקה. כיום אני מאוד פעיל שם אחרי הצהריים ומרגיש מסופק. קידמתי כמה שחקנים צעירים בחיים שלי, כך שזה לא זר לי”.
ובכל זאת, כמה החיידק הזה של להיות מאמן חסר לך?
"אחרי שבע שנים, הרגשתי קצת עומס והלכתי הביתה לחשוב ולנוח. עברה כבר חצי שנה, כך שאני חושב שהיום אני מאמן הרבה יותר טוב ממה שהייתי. חזר בי החיידק ואני רוצה לחזור לאמן. פעם מישהו אמר לי: ‘אם אתה לא מפוטר אתה לא מאמן’, ככה שאני מקבל את זה באהבה. אני מנסה להיות קצת עם המשפחה ולנוח. כל הדברים שאני עושה כיום נותנים לי סיפוק. אני לומד הרבה, קורא, חושב מה עשיתי טוב ומה לא. אני עם אנרגיות מחודשות ורוצה לחזור לקדמת הבמה".
סלובודאן דראפיץ' (חגי מיכאלי)הייתה לך אופציה לחזור לאמן אחרי בית"ר?
”היו לי כמה אופציות מהליגה הלאומית, אבל לא רציתי. כשרק התפטרתי היו לי כמה אופציות בליגת העל אבל לא היו לי כוחות ולא יכולתי לגעת באף קבוצה. זה לא היה טוב לא לי ולא לקבוצה. רציתי לעשות איזושהי הפסקה, למלא את המצברים ולחזור כמו שצריך".
בנקודת הזמן הזו, איך אתה רואה את המשך השת"פ עם שי ברדה?
"אני חושב ששי הפך להיות מאמן הרבה יותר טוב ממה שהוא היה לפני מספר שנים. זה הזמן שלו לקבל קבוצה ולעוף קדימה. שי כבר לא צריך עזרה של אף אחד. הוא צריך רק הזדמנות כדי להוכיח שהוא אחד המאמנים הטובים בארץ. הזמן שלו הגיע והוא צריך לפרוש כנפיים. זו הייתה המטרה שלו גם מתחילת הדרך שהתחלנו לעבוד ביחד. גם העוזר של פפ גווארדיולה קיבל את ארסנל, גם העוזרים של אלכס פרגוסון התקדמו. ככה שי צריך לעשות".
שי ברדה (חגי מיכאלי)השת"פ הזה מיצה את עצמו?
”אני כל הזמן אומר שאני לא יודע הכול ובגלל זה אני בונה צוות. אני לא מושלם. אני צריך אנשים שבתחומים מסוימים יודעים יותר טוב ממני. יש כ"כ הרבה תחומים בכדורגל כך שאני לא יכול לתפוס את הכול ביחד. אני נותן לצוות שלי כל הזמן להתקדם ולעוף קדימה. תסתכל על מכבי חיפה, על רוני לוי בהפועל באר שבע, אלו מערכות שמאמינות בצוותים. אני בתקופה הזאת נפגש עם אנשים, מדבר עם אנשים, נפגש עם מאמנים. אני כל הזמן משווה מה אני עשיתי ומה הם עשו. זו הדרך הנכונה אני חושב".
תחזרו לעבוד ביחד או שזה נגמר?
"כל אחד צריך לצאת לדרך חדשה. אנחנו עשינו את שלנו וכל אחד צריך ללכת לדרך שלו ולהצליח באופן אישי. בהתחלה נכנסנו כמו צוות ולאט לאט הוא גדל וגדל. היום אני צריך צוותים אחרים. לא עוד מאמן לידי".
סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה (איציק בלניצקי)"אם הייתי נפגש עם חוגג חודש לפני, בית"ר הייתה אחרת”
הגעת לקדנציה שנייה בבית"ר וזה לא עבד. אתה יודע להגיד איפה טעיתם?
”כשאנחנו הגענו לבית"ר ירושלים, הגענו כשהסגל היה כמעט סגור. הדבר היחיד שהמלצתי למשה חוגג הוא לא להביא קשר אחורי ברזילאי בן 34, כי אמרתי שיש לו את אביאל זרגרי הצעיר ואתן לו את המפתחות. הוא הרים גבה ובסוף זה הוכיח את עצמו. ככה שגם הוא הבין שהוא חטא בחטא הדריבל כפי שהוא אומר. אם חוגג ואני היינו נפגשים חודש לפני, הקבוצה הייתה נראית אחרת והייתה נמצאת במקום אחר לגמרי. לבנות קבוצה זה מקצוע, זו אומנות. זה לא כמו שאנשים היום נכנסים ל-ONE ויש להם את ליגת החלומות. להיות מאמן זה לא רק להעביר אימון טקטי. מאמן צריך לבנות סגל נכון, לנהל את המשחק, לנהל את חדר ההלבשה, להתנהל מול התקשורת והאוהדים ומול בעל הבית. גם אם אתה בונה את הסגל טוב זה לא אומר שתצליח, אבל מההתחלה שהגענו הסגל היה כמעט סגור והוא לא היה בנוי כמו שצריך".
אז אולי זו הייתה טעות להגיע למקום בו הסגל לא נבנה על פי ראות עיניכם?
”יכול להיות שבימים רגילים לא הייתי לוקח את זה. אני גם אמרתי לחוגג: ‘אל תיקח אותי אלא תיקח את שי’. אבל מצד שני, היה את הקטע של הקורונה. אם לא הייתי לוקח את הג'וב הזה, הייתי מפסיד חוזה במכבי נתניה. אם אני לא הייתי לוקח את בית"ר, אז לא הייתי עוזר למכבי נתניה להשתחרר מהחוזה שלי. לפי חוקי הקורונה, זו לא הייתה עונה רגילה, העסקים של אייל סגל נפגעו כמו הרבה אנשים עסקים, היו קשיים כלכליים. אם לא הייתי לוקח את האופציה של בית"ר, אייל היה תובע אותי ויכול להיות שהייתי מפסיד את החוזה במכבי נתניה".
סלובודאן דראפיץ', שי ברדה ומשה חוגג במעמד החתימה (דוברות בית"ר ירושלים)ואם לא מספיק הסגל שלא בניתם, חוויתם לא מעט בעיות. הקורונה, השייח…
"המון דברים קרו בעונה הזאת. מכת בכורות. זה לא רק שלוש פעמים קורונה. היינו צריך לשחק מול מכבי נתניה, ניצחנו 1:2 ואני זוכר שהכנסתי את עלי מוחמד במחצית והוצאתי אותו בדקה ה-60 כי הוא לא יכול היה לנשום. אנטואן קונטה היה כמו חסוס רואדה בקדנציה הראשונה שלנו ופתאום הוא נוסע לצרפת ולא חוזר. כל הסיפור עם בעל הבית מדובאי, אבל בית"ר זו בית"ר. אתה נכנס לשם ואתה לא יודע איך אתה יוצא משם. כמה שרצינו לנתק את הרעשים, לא הצלחנו. ניסינו לשנות ולעשות שניים או שלושה שינויים כדי לעשות קבוצה אטרקטיבית. גם בקדנציה הראשונה, הבאנו את איתי שכטר, דן איינבינדר, גילינו את דוד קלטינס. יש ניואנסים קטנים בשביל להצליח או לא. הרבה דברים לא טובים קרו. אני יכול להגיד לך גם שאני יודע שהרבה קבוצות התאמנו בתקופת הקורונה למרות האיסור, אבל אנחנו התאמנו בבית וגן שזה מקום פתוח עם מצלמות ולא יכולנו לעשות שום דבר. ניסינו הכל, כי ידענו כמה חשוב היה לאוהדים להחזיר אותנו למועדון בגלל הקדנציה הראשונה הנפלאה".
משה חוגג והשייח חאמד בן ח'ליפה במעמד החתימה (האתר הרשמי של בית"ר י-ם)אז אולי הציפיות מהקדנציה הראשונה פגעו. חשבתם ששוב מתוך הבלאגן תצמחו?
”בקדנציה הראשונה עם אלי טביב, אחרי הפסד לבני יהודה, לא התקבלנו באהבה. הייתי יוצא לאימון והיו מקללים אותי ואומרים שאני בובה של אלי. באתי לאלי ואמרתי לו שאם הוא רוצה שאמשיך חייבים לעשות שינויים. הבאתי את חסוס רואדה, את ניקיטה רוקאביציה, את שכטר ואת דן. חדר ההלבשה השתנה והתחלתי לקבל אהבה מהקהל של בית"ר. עד היום זוכרים לי את זה ואוהדים אומרים לי כמה הם שמחים שהחזרנו את אבא שלהם למגרשים. בקדנציה השנייה היה את הקטע של הקורונה שלא הצלחנו לשנות. גם אז הסגל לא נבנה טוב, אבל הגדולה הייתה לשנות. פה לא הצלחנו לשנות אלא המשכנו עם אותו הסגל והיו הרבה דברים שקרו ככה שלא יכולנו באמת להרים את המועדון. שראינו שאנחנו לא בפלייאוף העליון, לקחנו אחריות, אמרנו תודה רבה והלכנו הביתה".
סלובודאן דראפיץ' (רדאד ג'בארה)מתי הגיע הרגע שאמרת לעצמך: אני מרים ידיים?
"לפני המשחק מול מ.ס אשדוד ידעתי שאם אני לא מנצח, אני הולך. לפני זה היה משחק גביע קשה שהפסדנו בהארכה ובאתי לאשדוד ואמרתי לעצמי שאם אני לא מצליח לקחת את המועדון הזה לפלייאוף העליון אני צריך ללכת הביתה. במחצית כשהיה 0:2, ידעתי כבר".
אז אין קשר למה שקרה עם אוחנה, עטר ושועה, שעזבו את הספסל.
"לא אין קשר. כל אחד שייקח את זה לעצמו, עם המצפון וההתנהלות שלו. אם הייתי נשאר, הייתי מטפל בזה כמו שאני יודע כך שזה לא משהו שהטריד אותי בכלל”.
דראפיץ' ושועה (אורן בן חקון)תתאר לי את הרגעים שאחרי המשחק.
”הייתי מאוכזב. אתה רואה את האכזבה של הקהל. הם האמינו שרק אני יכול להצעיד את בית"ר קדימה והם סמכו עליי. חוגג אמר פעם שהוא לא רצה להביא אותי, אבל התגובות של הקהל שכל כך רצה להחזיר אותי חזרה זה משהו מטורף. האוהדים לא כעסו עליי, אלא היו מאוכזבים. הם ידעו שלא אני בניתי את הסגל, אבל הייתה גם אכזבה שלי מעצמי. הרי בנתניה הרמתי את הקבוצה. אבל פה שחקנים לא מעטים לא באו בגלל הקורונה. עם הסגל הקיים לא הצלחתי לעשות יותר. האמת, שאני לא יודע אם מישהו אחר יכול היה לעשות משהו אחר עם הסגל הזה. אני חושב שלא, כי הסגל לא היה מאוזן".
אני מכיר אותך לא מעט. מה שמלווה אותך זו שמחת החיים שלך. בבית"ר לא היית שמח בשנה שעברה. זה לא היה סלובו הרגיל.
”יכול להיות שהיה סלובו אחר. הייתי שמח שחזרתי לשם, אבל הרגשתי שזו לא הקבוצה התוססת שרצה קדימה ומבקיעה. לא הייתה לי בעיה להפסיד ולשמוח שאני רואה קבוצה. אבל בבית"ר גם בניצחונות פה, הרגשתי שזה לא זה. יש לך את האמת המקצועית שלך, אתה בא לאימון ורוצה שהקבוצה תקפוץ את המדרגה. ידעתי שזה לא יספיק להיצמד לצמרת, אבל באמת חשבתי שזה יספיק לפלייאוף העליון. כן הייתי יותר מופנם ממה שאתה זוכר אותי במכבי נתניה".
סלובודאן דראפיץ' (אורן בן חקון)כמה חוגג היה מעורב?
"תראה, היה תענוג לעבוד עם חוגג. לא הייתה לו שום התערבות מקצועית. אני כל הזמן אמרתי גם על אלי טביב וגם על חוגג. הם באים, שמים כסף ומפסידים כסף גם. בעל הבית צריך להיות מעורב ולא מתערב. אתה עבדת איתי הרבה שנים במכבי נתניה ואתה מכיר אותי. אף אחד לא יכול לבוא ולהגיד לי: ‘אם אתה לא תשים את זה ואת זה או ככה וככה’. באותו הרגע אני הולך הביתה. אני שומע הכל, את בעלי הבית ואת דעותיהם. אני יודע שהם יושבים במקומות והקהל אומר להם למה ככה ולמה ככה. לי יש אישיות בה אני יכול להסתדר עם כל בעלי הבית. עד היום אני מדבר גם עם טביב, גם עם חוגג וגם עם אייל סגל. אבל אני לא צריך להתנצל ליד התקשורת שבעל הבית שלי מתערב או קובע. אני שומע לכולם, אבל בסופו של דבר אני עושה מה שאני צריך לעשות. ואם מאמן בישראל או בכל מקום יגיד לך שהוא לא מדבר עם בעלים הוא ישקר. יש בעלים יותר מעורבים ויש פחות. חוגג וטביב יותר מעורבים מסגל (צוחק). אבל נהניתי לעבוד עם שלושתם".
מה קרה עם דן איינבינדר?
”קודם כל, אנחנו הבאנו אותו בקדנציה הראשונה מהקרשים ממכבי ת"א. פעם אחת שאלתי את יוקאנוביץ' שאימן את מכבי אם אני יכול לצרף אותו. הוא שאל אותי: ‘מי זה, זה שרץ מסביב?’. אמרתי לו כן והוא אמר שאין בעיה. אף אחד אז לא יכול להגיד שאני לא אוהב את דן או לא מעריך אותו מקצועית. אני יודע מה הוא עשה בבית"ר ירושלים ואיך הקריירה שלו עפה אז. כמו שאמרתי לך קודם, אם הייתי בא חודש לפני, הסגל היה נראה אחרת. הגעתי למצב נתון, בו דן איינבינדר היה בחוץ ולא יכולתי לעשות שום דבר. החליטו את זה עוד לפניי. זה מאוד ברור ואני לא יודע למה אנשים מתעקשים. דיברנו על הדבר הזה ואין לי מה להוסיף".
דן איינבינדר על הדשא (אורן בן חקון)“חוגג אמר: ‘אם הסתדרת עם ערן לוי, אתה יכול להסתדר עם שועה’”
ירדן שועה. היו דיבורים שהיו לא מעט עימותים ביניכם או שבכלל לא רציתם לצרף אותו.
”אין ספק שירדן שועה הוא כשרון. אני עדיין חושב שזו החתמה טובה לבית"ר ירושלים לטווח הארוך. אין הוקוס פוקוס בכדורגל וזה תלוי גם בו אם הוא ישתנה. הכישרון שלו הוא יוצא מן הכלל. הוא חייב לשנות את התפיסה שלו, איך הוא רואה את הכדורגל ואת העולם. הוא עדיין ילד. הוא היה בנפילה במכבי חיפה, אבל אצלנו הוא התעורר והיו לו כמה משחקים טובים. הוא נתן שני גולים נגד הפועל חיפה, כבש בסה"כ איזה 9 שערים”.
ירדן שועה (אורן בן חקון)“ה’תאקלים’ איתו? יש עם כל שחקן. אני לא קורא לזה ככה. אף פעם לא היו לי בעיות עם שחקנים, או בעיות משמעת. אחד הדברים שחוגג אמר: ‘אם הסתדרת עם ערן לוי, אתה יכול להסתדר עם שועה’. אם התנגדתי להבאתו? לא. מה שקרה הוא שרציתי להשאיר את שלומי אזולאי. שחוגג שאל מה אני אומר על שועה, שאלתי אותו אם הוא רוצה לשלם את הסכום הזה והוא אמר שכן. אז אמרתי תן לי לדבר איתו. ראיתי את הרעב שלו והבהרתי לו שבהתחלה הוא יהיה חלוץ שני כי יש את האסלביינק. אם ליד שועה היה לי חלוץ שיכול היה להתמודד על ההרכב, זה היה אידאלי. היינו חייבים להביא חלוץ ואז הסכמנו להביא את ירדן. זו הייתה המלצה של חוגג ואנחנו הסכמנו. אם לא היינו מסכימים הוא לא היה מגיע, פשוט מאוד".
לאן יכול להגיע אביאל זרגרי?
”בוא נגיד שאני ושי הבאנו למועדון יותר כסף ממה שהרווחנו. זה כיף לקבל טלפון משון וייסמן, דיא סבע, דן גלזר וכו'. הייתה לנו זכות לקדם שחקנים וזרגרי הוא אחד המוכשרים שאימנו. אני לא יודע עד איפה הוא יכול להגיע, אבל הוא עדיין צעיר ובשלבי התקדמות. יש לו המון פוטנציאל והנבחרת והכדורגל הישראלי יכולים ליהנות ממנו להרבה שנים".
אביאל זרגרי (חגי מיכאלי)איך אתה רואה את הבנייה של בית"ר העונה?
”קצת בעייתית. יש הרבה בעיות ואני לא מקנא בארווין קומאן ובאלי אוחנה. אני בהתחלה חשבתי שזה כן יצליח וזה פחות הצליח עד כה. זה מאוד עצוב לי עבורם. אין ספק שזה אחד המועדונים הגדולים בארץ ואני מקווה שתימצא הדרך להחזיר אותם לכיוונים נכונים יותר".
חוגג עוזב. טוב או לא טוב?
”בעלי בית באים והולכים ברוב המקומות, כך שאי אפשר לדעת. הוא שם הרבה כסף ובהחלט היו לו כוונות טובות. הוא לא הגיע לבית”ר בשביל להרוס אותה אלא להרים אותה למעלה. לפעמים שזה פחות הולך, הכדורגל הופך למאוד אכזרי. הרגשתי את זה על בשרי במכבי נתניה בעונה האחרונה. אני חושב שחוגג הרגיש כבר לא נעים, שלא כיף לו. שזה הופך להיות משהו שהוא לא ציפה. אין ספק שהגירושין מבית"ר היו כתובים על הקיר".
משה חוגג (אורן בן חקון)“הייתי אמיץ בתקופה בנתניה, היא הרוויחה שחקנים צעירים”
כאמור, את הפרק המשמעותי שלו העביר דראפיץ' בשנים האחרונות בעיר בה הוא מתגורר, נתניה, ביחד עם שי ברדה. רק לפני חמש שנים, סיפר לו סוכנו, עו"ד רועי דניאל על הצעה מהיהלומים שבדיוק נרכשו על ידי הבעלים אייל סגל, הצעה שהפכה את ארבע השנים שלאחר מכן לקסומות. למרות הצלחות לא מעטות, העונה האחרונה הסתיימה עם מקום בפלייאוף התחתון וחוזהו הסתיים עונה אחת לפני המועד המיועד.
למה התחושה היא שזה הסתיים לא טוב עם נתניה?
”מההתחלה הכול היה ורוד ויפה. לפעמים אני אומר כשיש לך דף לבן ונקודה שחורה, אני שואל אנשים מה הם רואים, אז הם אומרים לי נקודה שחורה. שאלתי אותם: דף לבן אתם לא רואים? היה כל כך הרבה לבן וטוב בנתניה, שאנשים מסוימים לא ראו את זה. הכול התחיל מגמר הגביע. כל העיר, האוהדים ובעל הבית כל כך רצו להביא את הגביע אחרי הרבה שנים. כולם היו מאוכזבים. שבנינו את הסגל בעונה שלאחר מכן, עשינו כמה טעויות. אמרתי לך שלבנות קבוצה טובה, זה יכול ליפול על שחקן או שניים”.
סלובודאן דראפיץ' (עמרי שטיין)“אני אספר לך סיפור: בעונה השלישית בנתניה נסעתי בשקט לסלובניה לראות שחקן. ראיתי אותו בשלושה או ארבעה אימונים מבלי שהקבוצה שלו ידעה. החלטתי שאני רוצה להחתים אותו. נפגשתי איתו לארוחת צהריים למשך שעתיים ואחרי השיחה ידעתי שלא אביא אותו לנתניה. למה אני מספר לך את זה? כי חדר הלבשה הוא מאוד חשוב. כל הזמן שאנחנו מדברים על סגל שחקנים, אנחנו צריכים לדבר על איזה אנשים אתה רוצה שם. שהיה לי את ערן ודיא בנתניה, היה חשוב לי להביא שחקנים שיחיו ביחד איתם בחדר ההלבשה. בעונה האחרונה, הבאתי שחקנים דומיננטיים, אלמוג כהן הוא דומיננטי, גם רועי קהת. ביחד עם פאטוס בצ’יראי. היה הרבה אגו בחדר ההלבשה. בלי קשר, בגלל הפסד בגמר הגביע היה פתיל קצר לאוהדים. אמרתי לשי ברדה לפני חמש שנים עוד: יותר טוב להפסיד בגביע בסיבוב הראשון מאשר בגמר".
אז הגמר הזה פגע בכם?
"הגמר הזה שהעפלנו אליו עשה אולי נזק או יצר שיכרון חושים, שאנחנו יכולים אולי לרוץ לאליפות והנה אנחנו מועדון גדול. באנו צנועים במינוס תשע נקודות בליגה הלאומית או בעונה הראשונה בליגת העל עם שחקנים לא מוכרים הכול בא בקלות וקיבלנו אהבה מפה ועד להודעה חדשה. אחרי הגמר זה היה פתאום: ‘למה החילוף הזה, למה זה בעט פנדל וזה לא’. פתאום התחילו גישושים למה דראפיץ' עשה ככה וככה. התחילו להטיל ספקות בידע המקצועי שלי. זה טבעי ונורמלי אבל אני אגיד לך משהו: אחרי שבועיים בעונה האחרונה (שהייתה לאחר מכן) בנתניה ידעתי שבנינו סגל לא נכון ואמרתי את זה למנכ"ל ניב גולדשטיין. אם אתה זוכר, עשינו שינויים והקבוצה התייצבה חברתית ומקצועית. לא עלינו לפלייאוף בגלל 0:0 מול הפועל חיפה. בפלייאוף התחתון, הבטחנו הישארות בליגה ונתנו לעומרי גנדלמן, רותם קלר וכארם ג'אבר לשחק. היום מכבי נתניה נהנית מהשחקנים האלה. אני חושב שהייתי אמיץ בתקופה הזו. חלק מהאוהדים סחבו את הכאב מהגביע אבל אני חושב שנתניה הרוויחה שחקנים צעירים היום ורואים את זה. אל תשכח שגם גבי קניקובסקי ויונס מלדה הם מוצר שלי. הם לא נמכרו בתקופתי, אבל קח את גבי: הוא היה סגור בבית"ר ושכנעתי אותו לבוא לנתניה".
גבי קניקובסקי (חגי מיכאלי)אני זוכר את הרגע הזה אחרי ההפסד לאשדוד, שמחכים לך בחוץ ופוגעים לך ברכב.
"היו לא מעט אוהדים שראו מציאות לבנה ולאנשים שחיכו לי ובעטו ברכב, לא צריך להתייחס. זה יכול לקרות לכל אחד: אם זה קרה לאלי אוחנה בעבר בבית"ר שהוא היה האליל שלהם, למה שזה לא יקרה למישהו שהגיע מסרביה לנתניה? בכדורגל שלנו שום דבר לא מפתיע אותי. זה לא צריך לקרות אבל זה קרה ואני רוצה לזכור רק את הדברים הטובים בנתניה".
אתה ביחסים טובים עם אנשים בנתניה היום?
”כן. היינו בברית יחד וישבנו האחד ליד השני. זה לפחות מהצד שלי. אתה מסקר את נתניה ויודע על הצד השני. אייל ואשתו היו גם בחתונה של הבן שלי דולב והם כיבדו אותי".
אייל סגל (רדאד ג'בארה)“אם ערן לוי היה מתנהל נכון, עד היום הוא היה בנתניה”
ציפית להיות מועמד עכשיו בחזרה לאחר פיטוריו של אטוולד?
”ממש לא. אייל אמר פעם בקשר לערן לוי שלא יושבים שבעה פעמיים, לא? אני מכיר את אייל ויודע שהוא לא חוזר אחורה. בטח לא בטווח של שנתיים. אני אשמח בעתיד הרחוק יותר לחזור לשם. ידעתי אבל שאני לא אהיה שם עכשיו".
אפרופו ערן לוי. היית מאלה שהצליחו להוציא ממנו את המקסימום. איך הוא מוצא את עצמו בליגה א' ולא במכבי נתניה?
”אני אגיד לך משהו. כל אחד אחראי על הקריירה שלו. אם ערן היה מתנהל נכון, עד היום הוא היה במכבי נתניה. אני מאוד אוהב אותו. הטעות הכי גדולה הייתה שערן הגיע לנבחרת ואני אסביר לך למה: הוא נפתח, פתאום שמע עצות. חשב שהדשא יותר ירוק במקומות אחרים. אנחנו כל הזמן אומרים שאין שחקן מעל המועדון. אם הוא היה יותר צנוע ושומע מה אומרים לו, הוא היה היום הקפטן של מכבי נתניה. זה לא רק הוא, כל אחד יכול לטעות, גם אני טעיתי שהייתי בגיל שלו. אני מאחל לו כל טוב. לא אני ולא הוא במכבי נתניה, אז כל אחד מסתכל על הקריירה שלו".
ערן לוי (אורן בן חקון)איך אתה רואה את תופעת המאמנים הזרים?
”להיות מאמן זה לא רק לדעת להעביר אימון. יש הרבה מאמנים זרים מלומדים שלמדו באסקולות גבוהות יותר מאיתנו. הייתה להם גישה למקומות מקצועיים שאנחנו רק חולמים ללמוד מהם. כשאני הסתכלתי על התכנים שלהם באימון יכולתי רק ללמוד מהם. אבל זה לא מספיק. זה גם לדעת על המנטליות פה, לדעת מה זה השחקן הישראלי. בא לפה מאמן זר והוא לא מעורב בבניית הסגל. ואז יש נפילות. להביא רק שחקנים זרים זו לא סחורה, צריך גם שחקנים ישראלים ואת זה הם פחות מכירים. לדעת את המנטליות: שבתות, חגים, צוות ניהול. זו תרבות אחרת לגמרי. יש פה קצת בעיה. אבל מצד שני, מה תגיד על ולדימיר איביץ'? הוא הגיע למועדון שנבנה לו אבל הוא הביא את האישיות והמקצועיות שלו והצליח. לא קל למאמן זר להגיע לפה, הסביבה מאוד שונה. אל תשכח שבאירופה יש דרכון אירופי, אז כל הקבוצות מחזיקות ב-12-13 זרים. פה אתה עם חמישה זרים. יש לך 15 שחקנים ישראלים לפחות בסגל ומאמן זר לא יודע על שחקנים ישראלים, אבל פה תוך חודשיים מצד שני גם ירצו ממנו הצלחה מהירה".
היית שחקן הגנה. למה אנחנו לא מצליחים לייצר שחקני הגנה?
”זו מנטליות. שבאתי לפה כמגן שאלו: ‘כמה פעמים הוא הרים במהלך המשחק?’, ביוגוסלביה אמרו שמגן צריך להגיע פעמיים במשחק להרמה. המילה מגן היא להגן. גם איביץ' אמר לי את זה. אני כל הזמן אומר למגנים שלי: ‘התפקיד שלך הוא להגן, בשביל להתקיף יש לי קשרים’. אנחנו גדלנו באיזושהי בועה כאן שמגנים ובלמים צריכים לתקוף. היום בבית ספר אף אחד לא רוצה להיות בלם כי זה לא פופולרי. האבא שלו רוצה שיהיה חלוץ או קשר התקפי. בזמן האחרון דיברתי עם טל בן חיים. הוא קצת התייעץ איתי על סוגיית הבלמים בישראל. איך אנחנו בונים בעתיד הקרוב בלמים טובים. כמעט אין לנו בלמים. אם בלם או שניים נפצעים, פתאום ניר ביטון ודור פרץ נהיים בלמים”.
דור פרץ (רדאד ג'בארה)“תסתכל על כל הקבוצות באירופה, למשל דנמרק, כל הבלמים משחקים בקבוצות הטובות באירופה. מתחילים לבנות קבוצה מהחלק האחורי. אנחנו מניעים כדורגל ונותנים גולים, אבל סופגים בקלות וזו נורה אדומה להתאחדות לכדורגל. התחילו לעבוד על זה ורק תוך חמש שנים יהיו תוצאות. הרי בנוגע להתקפה - גם אם ערן זהבי ודאבור לא ישחקו, יש את שון וייסמן, ליאל עבדה, גדי קינדה וכו'. יש בשר. ראית את מכבי חיפה מול אוניון ברלין. אפשר להניע כדור ולתקוף את היריבות הללו, אבל אנחנו סופגים יותר מדי בקלות".
בחזרה למאמנים הזרים. וילי רוטנשטיינר צריך להישאר?
”אני חושב שווילי עשה עבודה נפלאה. גם כמנהל מקצועי והשינויים שהוא עשה בהתאחדות. תיזכר בג'ורדי קרויף, הוא היה מנהל מקצועי וכשהפך להיות מאמן הוא הלך הביתה. למאמן יש חיים פחות ארוכים מאשר למנהל מקצועי. אבל גם כמאמן שיחקנו איתו כדורגל טוב".
וילי רוטנשטיינר (רדאד ג'בארה)בוא נדבר על הילד שלך, דולב, שהוא שחקן כדורסל.
”תראה, אני מאוד אוהב את איך שהוא משקיע ומה שהוא נותן. הוא הפך להיות שחקן ליגה לאומית דומיננטי. קצת עצוב לי בגללו שהוא לא קפץ לליגת העל ואני יודע כמה שהוא רוצה. אני מקווה שהוא יעלה ליגה עם נהריה. גם לאבא שלו לא הייתה דרך קלה, אנחנו לא מחפשים קיצורי דרך אלא אנחנו אנשים שעובדים מאוד קשה. אם הוא שווה מקום בליגת העל? כל אבא חושב שהבן שלו שווה גם מקום באירופה. זו לא שאלה שאני צריך לענות עליה. אני בא מתחום הכדורגל. בשבילי הוא השחקן הכי טוב בארץ".