ליגת העל בכדורסל, אחת מעשרת הליגות הטובות באירופה, מתקרבת בצעדי ענק לפתיחתה הערב (שבת). לפני הפתיחה הגיע הזמן לסקור לעומק את השחקנים המעניינים ביותר שיהיו העונה, בכל אחת מחמשת העמדות – רכז, קלע, סמול פורוורד, פאוור פורוורד וסנטר. כל אחד מ-25 השחקנים שיופיעו בפרויקט, בנוסף למי שזכו לאזכורי כבוד, יכולים להפוך לסיפור מרתק בעונה הקרובה. חשוב לציין שבמידה ושחקן לא מופיע ברשימה אין זה אומר שהוא לא יכול להתגלות כהפתעה מעניינת.
את הדירוג ביצעו משה ברדה ורועי וינברג, כשהפעם, רגע לפני פתיחת העונה, ממשיכים עם עמדת הפאוור פורוורד. בין שמדובר בשחקן כנף שיכול לשחק בעמדה ארבע או שחקן בעמדה חמש שיכול לשחק בעמדה זו, עמדת הפאוור פורוורד בשנים האחרונות נחשבת לאחת הוורסטיליות.
אם מדובר בשחקן מהסוג הראשון, הרי שמעבר ליכולת הריווח ויכולת התקיפה עם פנים לסל מדובר בשחקנים שיכולים להפעיל גם לחץ על שחקני קו אחורי במקרה של חילוף, הסוג השני משתייך לכזה שמבחינת קווי הגנה יכול לגבות את שחקני הפנים כקו הגנה אחרון, לשנות זריקות, הפורוורדים המגוונים ביותר מהסוג שיכולים בהרכבים מסוימים לשחק גם בחמש הם כאלה שלפעמים גם יכולים להוריד כדור ולתקוף פנימה.
אזכור של כבוד: ג'ייק כהן (מכבי תל אביב). כהן חזר למכבי תל אביב לאחר שנה בספרד, והוא כמובן משתייך לסוג הראשון שאוזכר- היינו פורוורד סנטר. יכולותיו, כמו גם מעלותיו ומגרעותיו של כהן, ברורות וידועות לכל. הוא ריבאונדר עם יד טובה מבחוץ ויד רכה ליד הסל. אמנם הוא לוקה באספקט הפיזי מול שחקנים גדולים יותר אך הוא בהחלט מפצה עם איי קיו כדורסל גבוה במיוחד. יחד עם זאת, הסיבה להופעתו של כהן ברשימה הזו מתבסס בעיקר על התפקיד שימלא השנה לאחר שבקדנציה הקודמת שלו בצהוב כחול התגלה השחקן כאחד המנהיגים בסגל של יאניס ספרופולוס, וכזה שבזירה המקומית יהיה בעל חשיבות גבוהה.
אזכור של כבוד: ג'יי פי טוקוטו (הפועל תל אביב). בפסקה הקודמת דובר על פורוורד סנטר וכעת מדובר על שחקן שדווקא משתייך לסוג הראשון עליו דובר מעלה. טוקוטו שחקן עם יכולות אתלטיות מרשימות, סיומת ליד הטבעת וכרטיס ביקור שמתבסס בעיקר על הגנה ופחות על יכולת הריווח, אך יתרונותיו שמים את טוקוטו ברשימה המכובדת הזו שכן עונה בריאה מבחינתו, לצד היותו שחקן דבק, יכולים לשים השנה את הפועל תל אביב במקום טוב בהרבה מזה בו הייתה רק לפני חודשים בודדים.
5. מארק אוגדן (הפועל חולון)
בעונה שעברה: 8.82 נקודות, 51.9% ל-2, 33% ל-3, 83.7% מהקו, 6.27 ריבאונדים, אסיסט אחד, 1.14 איבודי כדור ב-19.7 דקות במדי סטאל אוסטרוב בליגה הפולנית.
על הנייר, אוגדן מגיע להפועל חולון כמי שמוכן לשלב הבא שלו בקריירה. למעט התקופה הקצרה בוורצבורג, היה ניתן לסמוך על האחוזים של הפורוורד ל-2 ול-3 נקודות, לצד יכולת הריבאונד. בדומה למספר לא מבוטל של שחקנים שמגיעים לסיטואציה כזו, אוגדן היה אחד השחקנים עליהם הסתמכה קבוצתו של איגור מיליצ'יץ' בדרך לגמר היורופקאפ. הפרויקט השאפתני של הפועל חולון ומאוריציו בוסקאליה, לצד ההזדמנות אשר ניתנה לאוגדן, יכולים לפתוח לו את הדלת לשלב הבא או לכל הפחות לבסס את מעמדו בליגה הבכירה של פיב"א, מה שיהיה מבחינתו קפיצת מדרגה.
4. רומן סורקין (מכבי תל אביב)
בעונה שעברה: 13.5 נקודות, 55.3% ל-2, 17.8% ל-3, 74.4% מהקו, 7.2 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 2.5 איבודים, 14.5 מדד ב-29.2 דקות במדי מכבי חיפה.
סורקין הגיע לאלופת המדינה לאחר עונה לא רעה בכלל במישור האישי, הקליעה מבחוץ והסיום ליד הטבעת יכולים היו להיות טובים יותר, אך מבחינתם של שני הצדדים מדובר היה בצעד מתבקש. סורקין הראה שהוא יכול לשחק גם בעמדה חמש, אם כי עצם המחשבה על ליטוש יכולות התקיפה עם הפנים לסל והמשימות ההגנתיות על עמדה שלוש מסקרנות במיוחד, והוא יכול לשנות לא מעט זריקות.
יש לו תזמון נהדר, ניידות ברמה גבוהה מאוד לשחקן בגובה שלו, והשלב הבא בהתפתחותו, בעיקר בצד ההתקפי ברמות הגבוהות ביותר באירופה, יכול בהחלט להפוך אותו לאחד השחקנים המדוברים של העונה.
3. סקוטי ג'יימס (הפועל חיפה)
בעונה שעברה: 11 נקודות, 59.1% ל-2, 35% ל-3, 87.3% מהקו, 1.24 אסיסטים, 1.18 איבודי כדור ב-23.5 דקות במדי גיסן בליגה הגרמנית.
בשנים האחרונות הליגה הגרמנית הפכה להיות מוקד עלייה לרגל לקבוצות מכל רחבי אירופה. היריעה קצרה מלהכיל את כמות השחקנים שקפיצת המדרגה שלהם הגיעה דרך הליגה הזו. ג'יימס הוא פורוורד אתלטי עם יכולת סיום מעל הטבעת, יכולת סיום ליד הטבעת וכזה שיכול גם לקלוע מבחוץ.
היות ומדובר בעונתו השנייה של השחקן מחוץ לארצות הברית וגם בעונה השנייה בקריירה המקצוענית שלו, אין ספק שג'יימס שווה מעקב, בטח תחת מאמן כמו אלעד חסין שכבר קידם שחקן או שניים, חלקם הופיעו בדירוג בעמדות אחרות.
2. אנדי ואן וליט (בני הרצליה)
בעונה שעברה: 11.08 נקודות, 51.4% ל-2, 39.7% אחוז ל-3, 68.8% מהקו, 5.76 ריבאונדים, 2.16 אסיסטים, 1.95 איבודי כדור ב-26.1 דקות במדי שיאולי בליגה הליטאית.
שבועות בודדים לפני שחתם בשורותיה של בני הרצליה, השמועה על הגעתו של ואן וליט ארצה הביאה את אנשי הכדורסל בארץ להעריך כי מדובר בשחקן שנמצא בדרכו לקבוצה אשר משתתפת באירופה. הצורך בשחקנים מסוגו ללא ספק מורגש, ומדובר במצרך מבוקש במיוחד.
לכן הגעתו להרצליה, שלא משתתפת במסגרת אירופית, הופכת את הסיפור למעניין במיוחד. בכל זאת מגיע לארץ פורוורד/סנטר עם יכולת תנועה ללא כדור וסיומת לא רעה בכלל, בנוסף ליכולת ריווח וזאת כאשר מדובר בעונתו השנייה לאחר המכללות והשלישית בסך הכל בליגה בכירה.
1.דריק וויליאמס (מכבי תל אביב)
בעונה שעברה: 6.56 נקודות, 47.3% ל-2, 35.7% ל-3, 63.1% מהקו, 2.26 ריבאונדים, 1.03 איבודי כדור ב-16.8 נקודות במדי ולנסיה בליגת הספרדית.
בחירות דראפט הן טריקיות. מצד אחד ייתכן ומדובר בשחקן שמוכח, מצד שני ייתכן ומדובר בפוטנציאל הטמון בסט היכולות של השחקן, אך דבר אחד הן מביאות עימן – ציפיות בשמיים. וויליאמס, שנבחר בבחירה השנייה בדראפט 2011 לפני קוואי לנארד וג'ימי באטלר, הגיע העונה למכבי תל אביב שהפכה למעשה לתחנתו הרביעית של הפורוורד הוורסטילי באירופה.
מה שנתן לוויליאמס כאן את הבכורה היא טמונה בפוטנציאל אבל לאו דווקא שלו אלא יותר של אלופת המדינה שקיבלה שחקן שיכול לשחק בשתי עמדות הפורוורד ונותן אופציה לא רעה בכלל, בלשון המעטה, גם בהרכבי סמול בול שכן הוא יוכל לתמוך בהרכבים כאלו גם בעמדה חמש.
במידה והתכנון של יאניס ספרופולוס בנוגע לשיטת המשחק אותה הוא מבקש להנחיל יעבוד, הרי שוויליאמס יהיה אחד הנשכרים העיקריים מה שיהפוך אותו באופן די בולט לאחד השחקנים המרתקים בליגה בעמדתו.