לקראת תחילת ליגת ווינר סל מחר (שבת), הדירוג שלנו ממשיך ואחרי שדירגנו את הגארדים והרכזים הטובים ביותר בישראל הגיע הזמן להתקדם לסמול פורוורדים, מי שמשחקים בעמדה מספר 3. בכדורסל של היום העמדות המובהקות ביותר הן הרכזים, מי שמובילים את הכדור, והסנטרים שמגנים על הטבעת ולוקחים כדורים חוזרים. הדירוג נערך ע"י משה ברדה ורועי וינברג.
סמול פורוורדים, בדומה לקלעים או לפאוור פורוורדים, יכולים לעשות מגוון רחב של דברים על המגרש. לעתים יהיו סמול פורוורדים שיצטיינו בהגנה אישית לוחצת, יש כאלה שמצטיינים ביצירת זריקות לעצמם, כאלה שקולעים ממסירה ובודדים, יחידי סגולה, שיכולים לעשות הכל ומראים משחק שלם ומגוון.
ברשימה שלנו יש סמול פורוורדים מכל הסוגים ועם כמה מומחיות שונות. כאלה שחוזרים לישראל אחרי שנים בחו"ל ופציעות, כאלה שבארץ לפני הפריצה הגדולה, או כך לפחות הם מקווים, בדרך לסיפורים שיכולים להיות דרמטיים ולהכניס עניין בתוך העולם הנפלא של הכדורסל הישראלי. בואו נתחיל.
אזכור של כבוד: שון דאוסון (בני הרצליה). דאוסון עזב את הרצליה כאחד השחקנים הטובים בישראל, וחוזר אליה אחרי רצף פציעות מאוד קשה, שכנראה היה מוביל לא מעט שחקנים לפרישה מהענף. דאוסון התעקש והצליח לחזור לעונה סולידית בבדאלונה, אמנם בתפקיד קטן. עדיין מוקדם לדעת איך הוא יראה בארץ, אבל יכול להיות כאן אחד מסיפורי הקאמבק הגדולים שהכדורסל הישראלי ראה.
אזכור של כבוד: רפי מנקו (הפועל חולון). חזר לארץ אחרי שנה בצרפת ולא ברור מה יהיה התפקיד שלו אצל מאוריציו בוסקילה. לא סביר שנראה את הכדור ביד של מנקו, אבל ההגנה הטובה והיציבות שלו, לפחות לפי מה שראינו ב-2019/20 באילת, הן סימן נהדר לסגל שצריך שחקנים משלימים ברמה גבוהה. מנקו עשוי להיות כזה.
5.קמרון טיילור (מכבי תל אביב)
בעונה שעברה: 13.6 נקודות, 4.96 ריבאונדים ו-1.65 חטיפות למשחק במדי המבורג טאוורס בליגה הגרמנית.
על פניו, טיילור יכול להתברר כגניבה גדולה של מכבי תל אביב, בקנה מידה אירופאי. הוא יכול לשמור על כמה עמדות, הוכיח את עצמו כשחקן הגנה טוב ויכול להיות מסוכן בלי הכדור, בעיקר כחותך לכיוון הסל ואולי גם כאיום מחוץ לקשת. הקליעה שלו לא הייתה יציבה בשנים האחרונות, אבל לקבוצה עם שני גארדים דומיננטיים הדבר הטוב ביותר הוא שחקני כנף שמספיק מסוכנים בשביל להעסיק שומר במשרה מלאה, וכאלה שיכולים להעניש את ההתקפה אם שולים עזרה על סקוטי ווילבקין או קינן אוואנס.
ספרופולוס מקווה שטיילור יהיה כזה, ובניגוד לשחקנים כמו דריק וויליאמס או ג'יימס נאנלי אין כאן סימני שאלה או חשש משחקן שמגיע לקבוצה הצהובה אחרי השיא. בגיל 26 ובתחנה הגדולה ביותר עד כה בקריירה הוא בעמדה מושלמת לשנת פריצה. יש ביקוש לשחקני הגנה טובים שיודעים לשחק בלי הכדור גם מעבר לים, ועונה יוצאת דופן של טיילור בהחלט יכולה להביא אותו לשם.
למרות זאת, הוא לא מעל הליגה. היו ניצוצות בגרמניה, אבל הקליעה לא עקבית, הריכוז בהגנה לא אחיד והוא לא שחקן שיתחיל מהלכים. אבל הוא כן נראה כאילו יש לו את כל הכלים בשביל להפוך לשחקן משלים אמין, ויחד עם מאמן כמו יאניס ספרופולוס שדורש משמעת הגנתית משחקניו יכול להיות שנראה אותו הופך לשחקן שסקורר כמו ווילבקין חולם עליו.
4.כריס קלייבורן (מכבי ראשון לציון)
בעונה שעברה: 16.1 נקודות ו-4.5 ריבאונדים למשחק במדי צמוקי מינסק מה-VTB.
אחיו של כריס, וויל קלייבורן, הוא אחד הזרים המרשימים שהיו בישראל והמשיך ממנה לקריירה מכובדת מאוד בקנה מידה אירופי. כריס רוצה ללכת בעקבותיו, והדרך לשם עוברת בקבוצתו של גיא גודס. ראינו אות מצליח לתת משחק טוב בגביע ווינר, מה שעשוי להיות סימן חיובי להמשך.
קלייבורן משלב בין אתלטיות וקליעה טובה מרחוק (40.3% נהדר בכל המסגרות בשנה שעברה במדי מינסק), כאשר סגנון הכדורסל הישראלי והקצבי עשוי להתאים לו יותר מהפיזיות של ה-VTB. גודס עצמו אמר שקלייבורן יכול למצוא הרבה דרכים לעשות נקודות, והוא יכול להיות הימור מעניין למלך הסלים בעונה הקרובה בארץ.
קלייבורן סקורר מגוון שימצא הרבה דרכים להכניס את הכדור לסל, ומצ'-אפ קשה לכל שחקן הגנה בתור שמאלי והצליח להשיג נקודות בכל תחנה בקריירה. בארץ, אם הכל ילך כמו שצריך, הוא יהיה אחד השחקנים שהכי קשה להגן נגדם בארץ. זאת נקודת החוזק המרכזית במשחק שלו ומה שבונים עליו בעיר היין.
3.ג'יימס יאנג (הפועל תל אביב)
בעונה שעברה: 11.6 נקודות למשחק בווסטצ'סטר ניקס מליגת הפיתוח (שהתקיימה במתכונת מצומצמת). שיחק 3 משחקים לפני שנפצע בהפועל תל אביב.
יאנג היה נהדר כאשר שיחק במכבי חיפה ב-2019/20 ונתן מספרים פשוט מדהימים עם 20.5 נקודות למשחק (41.1% מהשלוש) לצד 5.2 ריבאונדים במשחק. דני פרנקו מאמין שהוא יצליח לקבל את השחקן שהיה בחיפה, ואפשר לסמוך עליו אחרי שיאנג המשיך בהפועל על אף הפציעה.
יאנג מכיר את הליגה הישראלית ואת האדומים מהתקופה הקצרה שלו אצלם בשנה שעברה. הכישרון הוא לא השאלה במקרה של יאנג, שכבר הוכיח את עצמו בליגת העל, אלא הבריאות וההתאמה. במועדון נתנו את התשובה בעצמם כאשר הודיעו על הארכת החוזה של יאנג.
פרנקו אמר בזמנו: "יאנג וג'יי פי טוקוטו עשו מסע מופלא בחודשיים האחרונים והביאו אותנו כמערכת למצב שבו שני שחקנים איכותיים מאוד יכולים לעזור לנו לדאוג לעתיד טוב יותר להפועל". אם הסקורר יצדיק את האמון ויחזור לכושרו מ-2019/20, אז הפועל תל אביב קיבלה את אחד השחקנים הטובים בארץ. לא פחות.
2.ג'יימס נאנלי (מכבי תל אביב)
בעונה שעברה: 1.7 נקודות ב-5.3 דקות למשחק (9 משחקים) עבור הניו אורלינס פליקנס מה-NBA.
נאנלי עשוי להיות אחד מסימני השאלה הגדולים במכבי תל אביב בעונה הקרובה. מצד אחד בשיאו הוא היה שחקן מהשורה הראשונה של היורוליג, אבל מצד שני הוא לא שיחק דקות משמעותיות בקבוצה טובה מאז 2018/19, להוציא אפיזודה קצרה ולא מוצלחת בפנרבחצ'ה.
אם נאנלי מצליח לחזור להיות השחקן שהיה במילאנו, למשל, הוא יכול בקלות לתפוס את המקום הראשון ברשימה הזאת. אבל הוא לא שיחק באופן רציני יותר מדי זמן, אבל אפשר להיות אופטימיים הודות לקליעה הנהדרת שלו מהשלוש שהוכיחה את עצמה ברחבי אירופה, ויכולה להפוך את החיים של מובילי הכדור במכבי לקלים יותר.
תהיה תחרות לנאנלי, גם מתוך הקבוצה וגם בזרים שהיא תוסיף בהמשך. ההגנה שלו היא סימן שאלה גדול אחרי תקופה בלי כמות דקות משמעותית וקבועה. אם הוא יצליח לעמוד בעומס ולשחזר את היכולת, העונה של מכבי יכולה להיות הפתעה עצומה גם בקנה מידה אירופי. הוא הוכיח בעבר שאסור לזלזל בו, אבל אחרי תקופה כזאת ארוכה קשה להיות בטוחים.
1.כריס ג'ונסון (הפועל חולון)
בעונה שעברה: 14 נקודות, 4.9 ריבאונדים ו-2 חטיפות למשחק במדי חולון. שחקן ההגנה של העונה בליגת ווינר וחבר חמישיית הליגה הראשונה.
ג'ונסון היה מושלם במערכת ההתקפית הנהדרת של סטפנוס דדאס בעונה שעברה (עד למבצע שומר חומות ועזיבתם של חלק מהזרים). הוא לא סקורר גדול בדומה לחלק מהזרים שהיו שם ב-2020/21 או השנה, אבל היכולת שלו לשמור על רמת משחק גבוהה ועל הכוכב של היריבה הפכה אותו לנכס, ולעדיפות הראשונה של חולון בקיץ, לדבריה.
ג'ונסון לא קלע עקבי, אבל הוא הראה יכולת להתחמם מהשלוש (שלושה משחקים בהם קלע מעל 5 שלשות במשחק ובפרק זמן קצר) שיכולה להפוך את החיים של הגנות לרעות יותר. הוא שחקן חכם שיכול להרוויח מהנוכחות של פליימייקר כמו ג'ו רגלנד לצידו, בדומה לעונה שעברה בה לא קלע באחוזים יוצאי דופן אבל הצליח להגיע ל-14 נקודות במשחק.
השאלה הגדולה היא איך זה יראה במערכת אחרת, בניגוד לחולון המהנה של השנה שעברה (שהתבססה גם עליו בהגנה). גם השנה נבנית שם קבוצה לא רעה בכלל, אבל השאלה היא מה התפקיד שיצפו לו מג'ונסון. אחרי עונה של חמישיית העונה הראשונה ושחקן ההגנה הציפיות גבוהות, השאלה שנשארה היא אם הוא יכול להגיע אליהן בתוך מערכת חדשה ואחרי הפציעה האחרונה.