“פאוור וומן”, כך כינו לאחרונה את גל רפאלוב בתקשורת הבלגית. “האישה שמאחורי זוכה נעל הזהב” הרחיבו כחלק מראיון שערכו עם מי שהפכה לא מכבר לאחת משיחת היום בכל הקשור לכדורגל המקומי. גל שונה בנוף. ישראלית שעברה לבלגיה לפני 10 שנים, דוגמנית ומנהלת רשת תכשיטים, וכמובן, אשתו של ליאור רפאלוב, שביסס את מעמדו כאחד השחקנים המובילים בכדורגל הבלגי.
קריירה של כדורגלן דורשת לא מעט הקרבה ולא רק מהשחקן עצמו, אלא לא פחות מהמשפחה שלעיתים נודדת למשך שנים ארוכות בין מדינות ומתנתקת מהבית. נדירים המקרים בהם ספורטאי מוצא בית במדינה זרה ומרוחקת ומתבסס בה למשך הרבה שנים, וזה היה המקרה של רפאלוב. מי שנפרד ממכבי חיפה לפני כמעט 11 שנים מצא בית בבלגיה ולא מדובר רק בקריירה האישית שלו, אלא גם במקום בו גדלים שלושת ילדיו שנולדו כולם אחרי שעשה את המעבר לחו”ל.
בזמן שהשחקן עושה חיל בבלגיה ונחשב לאחד הכוכבים הגדולים בכדורגל המקומי וגם זכה בנעל הזהב הבלגית, אשתו גל הפכה גם היא למוכרת במדינה. לפני בשבוע שעבר במשחק מול גנט הציג רפאלוב את נעל הזהב לעיניי האוהדים אך תמונה אחת גנבה את הפוקוס – זו של אשתו גל שולחת לעברו נשיקה. התמונה הפכה ויראלית ברשתות החברתיות לא רק בבלגיה.
בראיון ל-ONE מספרת גל רפאלוב על אהבת הקהל, הלבטים שהיו בקיץ, ההגעה לאנדרלכט, משתפת גם בפריצה המפחידה לביתם אותה חוו בנובמבר 2019 וגם מסתכלת קדימה. “זהו חודש מאוד שמח”, מספרת גל על התקופה האחרונה, כשכבר התרגלה לארח ולקיים את חגי ישראל בבלגיה. “יש הרבה חגים, אנחנו נפגשים עם חברים, מארחים ומתארחים. הילדים נהנים מהחג וחווים את כל המנהגים והאווירה של התקופה מכיוון שיש פה קהילה יהודית מאוד גדולה”.
ומה עם הקורונה?
”עכשיו הכל פתוח ופחות מרגישים את הקורונה מכיוון שרוב התושבים כבר התחסנו. לצערי הרב הילדים שלי חלו בקורונה ונאלצנו להיות בבידוד אבל אנחנו כבר אחרי והכל בסדר”.
אתם כבר הרבה שנים מעבר לים, הרבה הקרבה מהצד שלך.
”נכון, אנחנו מעל 10 שנים פה בבלגיה ויש לנו חוזה לעוד שנתיים. אין ספק שיש הקרבה ואני משתדלת לתת את הכל כדי שליאור באמת יהיה כל כולו עסוק בכדורגל, פיזי ומנטלי. ברור שלפעמים יש נקודות שבירה אבל התפתחתי המון והתפתחנו גם יחד בפן הזוגי, המשפחתי ובפן העסקי ואני יכולה רק לברך על כך”.
גל וליאור רפאלוב לא רק שהעתיקו את חייהם למדינה אחרת, אלא גם הקימו בה משפחה. אדריאן (בן 8 וחצי), מיה (6 וחצי) ואלכסנדרה (שנה וחצי) נולדו בבלגיה ומבחינתם ישראל זו חופשה כדי לראות את המשפחה. ”כמובן שלגדל ילדים במדינה זרה זה לא דבר קל”, מספרת. “יש הרבה קשיים והתמודדויות שאני בטוחה שליד המשפחה זה היה הרבה יותר קל. אני בקשר מאוד קרוב עם המשפחות. כשדברים לא נעימים קורים כמו הפריצה לבית שעברנו אז הטלפון הראשון הוא כמובן לאמא לקבל חיזוקים. אבל אני חושבת שכזוג התחשלנו המון והתחזקנו, אנחנו החברים הכי טובים, מדברים על הכל מנסים, לפתור בעיות בעזרת תקשורת מעולה וזה המפתח עבורי לזוגיות מוצלחת. להיות החברים הכי טובים, לשתף ובעיקר לפרגן”.
תספרי לי על הפריצה.
”זה קרה לפני שנה וחצי בערך. הייתי בחודש תשיעי עם אלסנדרה וליאור היה במשחק חוץ בגנק. נסעתי לאימון של אדריאן עם שני הילדים וכשחזרנו כל הוויטרינות היו מנופצות, הבית היה הרוס כולו. הם לקחו הכל. כל האורות היו דולקים אז חשבנו שיש עוד אנשים בבית, משכתי את הילדים בלי נעליים, בלי כלום, לא יודעת מאיפה היה לי את הכוחות אבל הרמתי את שניהם וברחנו לרחוב. התקשרתי מהר לחבר קרוב שלנו שיגיע וצלצלנו למשטרה. המשטרה אישרה בפניי שזאת פריצה, משהו שכבר ידעתי. כל הדברים שנלקחו זה היה כואב לא אשקר, אבל לא כואב כמו הדברים הסנטימנטליים שלקחו לנו כמו הטבעות נישואין קופסאות שהיו בפנים תמונות של הילדים ותמונות של האולטרסאונד ששמרנו. לאחר מכן לא הרגשתי בטוחה יותר, הרגשתי שכל הזמן עוקבים אחריי ולא רציתי לצאת מהבית ובתקופה הזו ליאור באמת היה לצידי ודאג להכל. ההורים שלי הגיעו גם הם מה שעזר המון. קיבלנו בסופו של דבר החלטה לעבור בית. התחזקנו והתחשלנו ובסופו של דבר הכי חשוב שכולנו בריאים ושלמים וזה מאחורינו ברוך השם”.
“תואר נעל הזהב הוא פסגת הקריירה שלו. כבוד גדול”
ליאור זכה בנעל הזהב הבלגית, אבל גם את קיבלת פרס.
”הייתה תחרות של אשת הכדורגלן היפה ביותר בבלגיה. פנו אליי מהעיתון והשבתי בחיוב, עשו לנו מספר ראיונות לעיתון וצילומים. היה טקס ממש יפה ובסופו הכריזו על הזוכה וזכיתי במקום הראשון. מאוד התרגשתי וכולם ממש פרגנו”.
איך הרגשתם בזכייה שלו בתואר?
”מאוד התרגשנו מהמעמד. זה כבוד גדול מאוד לזכות בתואר הזה בבלגיה. אני חושבת שהתואר הזה זה פסגת הקריירה של ליאור ולהיות שותף לרשימה כל כך מכובדת של שחקנים גדולים שזכו בתואר זה כבוד גדול”.
מה הכי חסר לכם מהארץ?
”הקיץ הישראלי תמיד חסר לנו לאורך כל השנים. אנחנו תמיד צוחקים שבבלגיה ביום אחד יכול להיות לך 4 עונות השנה. הילדים שלי נולדו פה וזה מה שהם מכירים, הם דוברים את השפה וכמובן עבורם בלגיה זה הבית שלהם וישראל זה לבוא לחופשה ולבקר את המשפחות”.
היו מחשבות לחזור לישראל הקיץ?
”לא היו מחשבות לחזור לישראל כי היה משא ומתן מקבוצות מאוד בכירות פה בבלגיה. כל מה שקורה עם ההתעניינות מישראל אנחנו משאירים את זה לחלוטין לסוכן של ליאור דודו דהאן. היו דברים על הפרק אבל העדפנו להישאר פה. כדורגל הוא מאוד דינמי כרגע יש לנו הסכם לשנתיים הבאות ואנחנו מתרכזים בזה”.
ליאור, ששיחק במשך 7 שנים בקלאב ברוז’ והמשיך לעוד 3 שנים באנטוורפן, הגיע הקיץ למועדון פאר נוסף – אנדרלכט, שם חבר לשחקן העבר של מנצ’סטר סיטי, וינסנט קומפאני, שמאמן את הקבוצה. הדבר לא עבר בצורה חלקה, כאשר בשל העובדה כי חתם במועדון עוד לפני סוף העונה, באנטוורפן החליטו שהוא יישב ביציע עד סופה.
למה דווקא אנדרלכט?
”ההחלטה ללכת לאנדרלכט היא כיוון שווינסנט קומפאני נכנס לתמונה והוא ממש התעניין בליאור. הכבוד והערכה שהפגינו כלפינו ההנהלה של אנדרלכט גרמה להחלטה שלנו להיות קלה יותר. כמובן שלאחר מחשבה רבה החלטנו שמקצועית ואישית זה הכי נכון לחתום פה. מערכת היחסים בין וינסנט לליאור מבוססת על תקשורת מאוד טובה, לא פעם הם מדברים אחרי שעות האימונים על איך לייעל את הקבוצה לרמה המקסימלית”.
איך הרגשתם כשאנטוורפן לא אפשרה לו לשחק אחרי החתימה באנדרלכט?
”כשהתקבלה ההחלטה של אנטוורפן לא לאפשר לו לשחק בפלייאוף זה אך ורק מכיוון שאנדרלכט ואנטוורפן היו במאבק ישיר על המקום השני בפלייאוף. ועדיין כל בכירי הכדורגל בבלגיה אמרו שזו החלטה שגויה”.
“בלי פרגון הדדי לא היינו מצליחים להגשים את המטרות שלנו”
ליאור מאוד אהוב בבלגיה, איך זה מתבטא?
”כולם באמת פה בבלגיה מפרגנים לנו ותומכים. ליאור תמיד מצטנע אבל האהדה והכבוד שהוא מקבל פה זה פשוט מדהים לראות. הוא מקבל פה כל כך הרבה הערכה משמות גדולים וזה ראוי לשבח. אני חושבת שזה נותן תמורה מלאה לכל העבודה הקשה לאורך השנים במגרש ומחוצה לו. גם בארץ המשפחות והחברים עוקבים ומפרגנים לכולנו”.
כאמור, גל מנהלת את רשת התכשיטים “Gala Jewelry” של הזוג ומכוונת לדברים נוספים. “המטרות שלי באופן אישי הן להצליח בעסק שלי של התכשיטים. אני כיום עובדת על פרויקט בתחום הקוסמטיקה ובקרוב מאוד אצא עם ליין משלי ביחד עם התכשיטים”.
איך נראית השגרה?
”אני אוהבת לבלות כל רגע פנוי עם שלושת ילדיי ובעלי, הם העוגן שלי ועבורם אני מתעוררת כל בוקר. לתמוך בליאור ולאפשר לו להתמקד אך ורק בכדורגל, יחד עם זאת לשלב את המשפחה והעסק שלפעמים זה לא דבר קל לעשות אבל אני מאוד אוהבת להיות בעשייה ומברכת על כך. ליאור הוא בעל מאוד מפרגן ותומך ואני חושבת שבלי הפרגון ההדדי לא היינו מצליחים להגשים את המטרות שלנו”.
את מאוד מוכרת בבלגיה, הציעו לך להשתתף בריאליטי?
”פנו אלינו עם הצעות לריאלטי אבל בשלב זה סירבנו בנימוס. אנחנו מאוד עסוקים כל אחד בתחומו וכמובן גם עם שלושת ילדינו. השגרה שלנו כוללת את תחומי העניין של הילדים – כדורגל, בלט, טניס, הרבה ספורט. בגדול משפחה מאוד ספורטיבית”.