ב-24 בספטמבר 2020, אחרי שש שנים אדירות בברצלונה, לואיס סוארס עזב את הקאמפ נואו וחתם לשנתיים באתלטיקו מדריד, עזיבה שהייתה, כמובן, לא מרצונו. האורגוואי היה שמח להישאר בקטלוניה יחד עם חברו הטוב ליאו מסי, אלא שסוארס לא היה בתכניות של רונאלד קומאן, שראה בו חלוץ מבוגר שפחות יכול להועיל לקבוצה החדשה שניסה לבנות. שנה מאוחר יותר, נראה שקארמה היא לא סתם מילה והדוגמה המובהקת לכך היא מקרה סוארס וקומאן. הערב (שבת, 22:00) החלוץ פוגש את האקסית ואת זה שנפטר ממנו פעם נוספת, רק שהפעם כאלוף ספרד שיכול להכריע באופן סופי את עתידו של ההולנדי. המשחק, כמו כל משחקי הליגה הספרדית, ישודר בערוץ ONE למנויי HOT, מנויי yes, סלקום TV ופרטנר TV.
הרעב להוכיח אחרת
הצורה בה ברצלונה וקומאן נפרדו מסוארס הייתה חסרת כבוד בלשון המעטה. מדובר באחד מגדולי החלוצים שלבש את מדי ברצלונה, הכובש השלישי בטיבו בתולדות המועדון עם 198 שערים, צלע מתוך אחת משלישיות החוד הגדולות בהיסטוריה, אך במועדון נפטרו ממנו במהרה ללא פרידה ראויה. תג המחיר המצחיק בו שוחרר לאתלטיקו שעמד על 3 מיליון אירו בלבד מחזק עוד יותר את ההשפלה שחווה ‘אל פיסטולרו’, כאילו שמדובר בשחקן שרק רוצים שיעזוב ולא באמת משנה המחיר.
אך סוארס הוא שחקן המונע מרגש וזה בדיוק מה שהפך את המעבר שלו לקולצ’ונרוס לכל כך מוצלח. הרגיש שלפני הרצון שלו להצליח באתלטיקו, הוא קודם כל רצה להוכיח לברצלונה שהיא טעתה, וכך קרה. הוא רשם עונה חלומית בשנה שעברה עם 21 שערי ליגה כל הדרך לאליפות נדירה עם אתלטיקו מדריד, אחרי 7 שנים בהן הבלאוגרנה וריאל מדריד התחלקו בתהילה.
היה נראה שבכל פעולה של החלוץ, בין אם זאת מסירה, תנועה לעומק הרחבה או בעיטה, הוא רצה להוכיח לכולם שהם טעו. סוארס הרגיש שאף אחד לא מבין אותו, שהטענה שהוא רחוק שנות אור מהשיא שלו חסרת אחיזה במציאות, והוא ללא ספק הראה זאת בעונה שעברה. יחד עם זאת, במפגש היחיד שלו עד כה מול האקסית בעונה שעברה הוא לא ממש הצליח לבוא לידי ביטוי ועדיין לא כבש נגדה. אולי המעמד החדש איתו הוא מגיע הפעם לוונדה מטרופוליטינו – אלוף ספרד – יניב גם שערים ראשונים שיטביעו את החותם הסופי על הטעות שעשו הקטלונים.
הגלגל שהסתובב
בארסה נפרדה בקיץ 2020 מסוארס ללא ניסיון אמיתי לחפש לו מחליף ראוי ושילמה על כך ביוקר. לפתע כל העול בעמדת החלוץ נפל על אנטואן גריזמן שלא עמד בלחץ, המשיך לא לפגוע והצטרף הקיץ ל’אל פיסטולרו’ בבירת ספרד בקאמבק מרגש.
מיותר לציין שמרטין בריית’וויט הפצוע לא יכול באמת היה להוות חלופה לחלוץ-על המבקיע מעל 20 שערים בעונה, כאשר הפציעה הקשה של אנסו פאטי פגעה באופן משמעותי בקבוצה שכשלה כמעט בכל אספקט בעונה שעברה. אם לא די בכך, ליאו מסי שהיה לאיש שסחב את כל העול ההתקפי והאחראי הכמעט יחיד לכיבוש שערים בעונה שעברה, עזב גם הוא את המועדון מקטלוניה במעבר היסטורי לפאריס סן ז’רמן וברצלונה נותרה השנה דלה מאוד בהתקפה.
בהיפוך מוחלט ממה שקרה בברצלונה בשנה האחרונה, האורוגוואי חווה שנה אדירה באתלטיקו. הוא לא השתנה מהחלוץ שהיה בבארסה אלא נשאר בדיוק כמו שהוא, וזה יותר מהספיק. הקולצ’ונרוס נאבקו לאורך כל העונה על האליפות ובסופו של דבר זכו בלה ליגה ממש במחזור האחרון, אבל כל זה לא היה קורה ללא סוארס. הוא היה העוגן בהתקפה, המנהיג, המוציא לפועל וזה שהחזיר לחיים קבוצה שהייתה כמה שנים טובות מחוץ למאבק האליפות.
סוארס פרח מחדש במדריד, הוא לא היה זקוק לטובות של קומאן וקיבל על עצמו את האתגר באתלטיקו. כעת, אפשר להגיד בבירור שהוא עמד באתגר בצורה מושלמת ומכאן ואילך כל מה שישיג זה כבר בונוס. בזמן שהאימפריה מקטלוניה ריסקה את מעמדו היא התרסקה עוד יותר בלעדיו, וכעת, בזמן שבברצלונה מנסים לאחות את השברים ולבנות מחדש, סוארס מגיע מחוזק למפגש מול המועדון שבעבר היה לו לבית ושכח ממנו.
סוארס אוהב את ברצלונה אך יש בו המון כעס מוצדק על ההתנהלות של המועדון כלפיו. הוא בעצמו אמר בראיון לאחרונה: “כן, אני מאמין בקארמה ובגורל. הם בזו לי ואני לא שוכח איך שלחו אותי בהכנה לעונה שעברה להתאמן לבד”. ונראה שהקארמה שהחלוץ מאמין בה עושה את שלה. המאמן ההולנדי של בארסה שפשוט התעלם ממנו נמצא בדרכו החוצה, וזה יהיה רק מתאים אם הופעה טובה של סוארס מול האקסית תביא לפיטורים של זה שנהג בחוסר כבוד כלפיו.
לא הריקוד האחרון
היופי באתלטיקו מדריד של דייגו סימאונה הוא שעל אף ההתחדשות והבנייה לעתיד, המאמן הארגנטינאי לא שוכח את סוארס שמבחינתו עדיין משמש כחלוץ המוביל בקבוצה. בעוד קומאן זרק את האורוגוואי מבלי לצרף חלוץ מהטופ העולמי שייכנס לנעליו, צ’ולו שמר על סוארס כאופציה מספר אחת בחוד ונותן לו גיבוי בדמות ז’ואאו פליקס המוכשר ואנטואן גריזמן ומתיאוס קוניה שהצטרפו הקיץ. למרות כל השמות הגדולים הללו, סוארס עדיין זה שמוביל את ההתקפה – דבר שמעיד המון גם על האופי של החלוץ וגם על זה של המאמן שלו.
במובן מסוים השידוך בין אתלטיקו מדריד ללואיס סוארס הוא משמיים. עם כמה שהחלוץ היה נהדר בבארסה, נראה שאתלטיקו והוא זה אותו ד.נ.א. קבוצה קשוחה לחלוץ קשוח, מאמן משוגע שלא סופר אף אחד לאחד השחקנים הכי מטורפים בדור האחרון, ולמרות שיש כאלו ששוב מפקפקים וטוענים שבגיל 34 יהיה כבר קשה לסוארס לספק קבלות, זה לא ממש נראה כך.
כמו בעונה שעברה, גם הפעם סוארס משמש כשחקן הקלאץ’ של סימאונה. על אף שהקבוצה מגיעה השנה כמועמדת יותר מלגיטימית לזכייה באליפות שנייה ברציפות בספרד, היא לא פתחה את העונה טוב עם 14 נקודות מ-21 אפשריות, אבל סוארס בשלו. הוא כבר ניצח לקבוצה שני משחקים בדקה ה-90 עם צמד מאוחר שעשה מהפך מול חטאפה בליגה ועוד שער ניצחון קריטי בצ’מפיונס מול מילאן בסן סירו.
נכון, לא מדובר באותו חלוץ אנרגטי ומהיר מהימים בליברפול וברצלונה. הגיל עשה את שלו והוא השתנה, אך החדות לא עזבה אותו. כשהוא נמצא ברחבה, עדיין מדובר באחד החלוצים הטובים והאימתניים בעולם ונראה שעם השנים, ובמיוחד לאחר העזיבה מברצלונה הוא רק נהיה יותר ויותר רעב וכמו שכולם כבר יודעים – זה רק עניין של זמן עד שהנשיכה הבאה תגיע.