תופעה חדשה פרצה לכדורגל הישראלי בשבועות האחרונים. יותר ויותר אוהדים מגיעים למגרשים ופורצים לדשא במשחקים של קבוצות ליגת העל. אומנם מדובר בתופעה מוכרת שנמצאת כבר שנים על גבי שנים בענף והיא גם לא ייחודית רק לישראל, אבל לאחרונה זה קורה כבר על בסיס שבועי. סוג של מגפה.
אחרי האסון בו האוהד אמיר רנד נמחץ תחת הגדרות של יציע ג' בחגיגות האליפות של מכבי חיפה ב-2001, הוחלט להסיר את הגדרות במגרשים אחרי שנים של חילוקי דעות בין מקבלי ההחלטות בעניין הזה. רבים חששו כי זה יאפשר לאוהדים לפרוץ פנימה בקלות ולפגוע בשחקנים, אבל דווקא ההפך קרה. למרות שבינם לבין הדשא הוסרו הגבולות, כמות הפריצות למגרשים לא עלתה באופן משמעותי אחרי הסרת הגדרות, בין היתר גם בזכות החוק שקבעה ההתאחדות, שאיים בהפחתת נקודות משמעותית לקבוצה החוגגת במקרה שהקהל שלה יפרוץ למגרש. האוהדים העדיפו להישאר ביציע כדי לא לפגוע בקבוצה שלהם.
יותר ויותר אוהדים פורצים למגרשים. תופעה מוכרת שנמצאת במגמת עלייה (משה חרמון)ועדיין, זה לא מנע מבודדים לחדור פנימה ולייצר מהומות ענק. במאי 2007 תקף שחקן מכבי תל אביב לשעבר, קובי מוסא, אוהד שפרץ לדשא בבלומפילד. בנובמבר 2014 פרץ אוהד הפועל תל אביב אלרועי "פואד" ידעי ותקף את הכוכב של הצהובים ערן זהבי באמצע המשחק, מה שהוביל לפיצוץ הדרבי. והעונה, פרץ לדשא אוהד אחר של הפועל תל אביב במשחק נגד מכבי פתח תקווה במטרה לתקוף שחקנים, בהם אדי גוטליב שהגן על עצמו מפני האוהד והפיל אותו לקרקע לפני שכוחות האבטחה השתלטו עליו. מדובר באירועים אייקוניים ובכל אחד מהמקרים הללו השחקנים הורחקו בכרטיס אדום.
השבוע איגוד השופטים העביר כנס לשופטים ודן גם בסוגיה הזו בעקבות ההרחקה של גוטליב בפתח תקווה. לשופטים נאמר כי הם יצטרכו לפעול לפי חוקת המשחק, אבל יש מקום גם לשיקול דעת וצריך להשתמש בסעיף הזה של תקיפה על ידי שחקן בצורה נכונה ורק אם מדובר במקרה אלימות שהשחקן יזם בעצמו. "השופט לא צריך לפעול כמו רובוט", נאמר להם.
האוהד פואד תוקף את ערן זהבי (יניב גונן)לפי הנתונים בבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל, מפתיחת העונה פרצו לפחות 10 אוהדים לכר הדשא במשחקים של קבוצות ליגת העל, בכמה מקרים שונים במסגרות המקומיות. יש עוד כמה מקרים שלא דווחו או שסוכלו על ידי כוחות האבטחה. מאז חזרת הקהל למגרשים אחרי מגפת הקורונה, בחמישה מקרים שונים הקבוצות הורשעו בסעיף של התפרצות לשדה המשחק, ויש עוד שני תיקים פתוחים שנמצאים בדיונים בימים אלה בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל.
אחד מהם הוא התיק של הפועל תל אביב ואדי גוטליב, שדרשו אגב לבטל את ההרחקה של הבלם. הפועל ת”א ערערה על הכרטיס האדום, אך בבית הדין העליון של ההתאחדות הדיין אסף הדסי קבע כי לא ניתן לשנות החלטת שיפוט. לדבריו: "לפי החלטות קודמות שניתנו על ידי בית הדין, גם אם החלטות השופט מוטעות לעתים, הן סופיות ואינן ניתנות לערעור". הדבר עורר כעס במועדון, אבל לקבוצות הישראליות אין אפשרות לערער על החלטות שלקח השופט בזמן המשחק.
עוד תיק שנותר באוויר הוא ממשחק הדרבי הירושלמי שנערך בחודש האחרון, בו פרצו שני אוהדי בית"ר בזמנים שונים למגרש. בדיון שהתקיים השבוע, הדיין נועם ליובין נתן החלטת ביניים: "ניתן לנאשמת פרק זמן של 7 ימים על מנת להיווכח האם מוגש כתב אישום כנגד הפועל תל אביב בגין התפרצות אותו אוהד למגרש במשחקה נגד מכבי פתח תקווה. במידה שלא יוגש כתב אישום, הרי שיינתן לנאשמת פרק זמן נוסף של 7 ימים להשלמת טיעון בכתב לעניין טענה לאכיפה בררנית לכאורה. תוכן החלטה זו יובא בפני תובע ההתאחדות".
אדי גוטליב מתעמת עם האוהד שפרץ בפ"ת (ראובן שוורץ)הדיון הזה נדחה כי מדובר בסוגיה משפטית. בפריצות רגילות לדשא, בהן האוהד פורץ שלא כדי לגרום לנזק פיזי, תובע ההתאחדות מייחס את העבירה לקבוצה שהאוהד פרץ מהיציע שלה, בלי שום קשר לזהות הקבוצה המארחת - אבל במקרה שנכנס אוהד ותוקף שחקנים באלימות, בהחלט יש אחריות גם לקבוצה המארחת.
במקרה התקיפה של ערן זהבי, הפועל תל אביב שאירחה את המשחק הועמדה לדין, בין היתר גם משום שהאוהד התוקף היה מזוהה איתה. במקרה התקיפה של אדי גוטליב ורז טוויזר העונה, גם למכבי פתח תקווה יש אחריות לפריצה הזו ולכן התובע נדרש לבחון האם יש לצרף אותה לכתב האישום של תובע ההתאחדות. לפי התקנון, "הקבוצה הביתית אחראית להתנהגות קבוצת הסדרנים שבמגרשה והיא תישא באחריות להתנהגותם", ומעבר לזה, לקבוצה הביתית אין את האפשרות אפילו להטיל אחריות על חברת האבטחה ששכרה ולהאשים אותה.
בתיק של פריצת אוהדי בית"ר ירושלים מהדרבי, בית הדין ביקש מהתובע עו"ד ניר רשף לשקול להעמיד לדין גם את הפועל ירושלים שאירחה את הדרבי באצטדיון טדי, בין היתר בגלל הטענות של אנשי בבית"ר שסיפרו כי הם פנו לראשי הקבוצה היריבה וביקשו למנוע כניסת אוהדים מסוימים לאצטדיון אך אלה לא שיתפו פעולה איתם. בכתב אישום המקורי שהגיש התובע לא הייתה התייחסות מי אחראי לאירוע, ולכן הדיון נדחה כדי לבחון זאת מחדש.
המאבטחים מוציאים אוהד בית"ר שפרץ לדשא העונה (אורן בן חקון)במשחקים של בית"ר ירושלים הפריצות מהיציעים לדשא הפכו לעניין שבשגרה. במועדון טענו בין היתר כי עולה חשד לכאורה לכך שהאוהדים עושים בכוונה על מנת לפגוע בבעלים משה חוגג. בית הדין קיבל זאת והתחשב במועדון. כך לדוגמה, לפני כחודש ימים, במשחק החוץ נגד הפועל נוף הגליל, אוהד בית"ר פרץ למגרש בדקה ה-31 ופונה על ידי כוח האבטחה, אבל הקבוצה לא הורשעה ויצאה זכאית בבית הדין. במקרה אחר קיבלה נזיפה.
והיו גם מקרים של הרשעות וקנסות. באוגוסט, במשחק של בית"ר ירושלים נגד מכבי נתניה, בדקה ה-94 פרץ נער מהיציע של אוהדי בית"ר והשופט הפסיק את המשחק. המשחק חודש לאחר שהנער נעצר על ידי המאבטחים, אך לאחר שריקת הסיום עוד שלושה נערים פרצו למגרש מהיציע המזרחי ונעצרו גם הם. בנוסף, נשמעו קריאות "דני עמוס ההומו" מהיציע. לכן כנראה הדיין ישראל שמעוני לא התאפק והטיל על הקבוצה קנס כספי של 6,000 ש"ח. בכל זאת, יש גבול.
הדיין ישראל שמעוני בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל (יניב גונן)"משטרת ישראל ובתי המשפט לא עושים מספיק כדי למגר את התופעה הזאת", אמרו גורמים בכירים בכדורגל הישראלי. "מי משחרר למעצר בית אוהד שעבר כמה עבירות פליליות, לאחר שפרץ לדשא ותקף שחקנים? צריך להיות הליך מזורז של הגשת כתב אישום על ידי המשטרה כי כולם ראו את זה במצלמות, כך שהמשטרה רק צריכה לקחת עדויות בלי יותר מידי הוכחות לבניית התיק נגד האוהד. ברגע שיכניסו אוהדים כאלה בהליך מזורז לבית סוהר ל-60 יום יחד עם הרחקה מהמגרשים לכל החיים, אז אף אחד כבר לא יעז לעשות את זה. השחקנים באים בטענות להתאחדות, למנהלת ולקבוצות - אבל אף אחד מהגופים האלה לא אשם. זה קודם כל מתחיל ונגמר במשטרה ובבתי המשפט".
מה שבולט במיוחד לאחרונה אלה תופעות של אוהדים שפורצים בחגיגות של שערים, כאשר ברוב הפעמים מדובר בכניסה לשטח הקטן שנמצא בין היציע לבין הדשא. לרוב גם המאבטחים משתלטים עליהם מהר מאוד ודוחפים אותם בחזרה ליציע, אבל זה הפך לאירוע מקובל לכאורה.
שחקני מכבי תל אביב חוגגים שער עם אוהד שנכנס לרגע (רדאד ג'בארה)בית הדין אומנם חילק קנסות במקרים של אוהדים שפרצו לתוך תחומי המגרש בשנים האחרונות, אבל במקרים אחרים בית הדין גם לכאורה "העלים עין" כאשר חברת האבטחה הצליחה למנוע מהאוהדים שקפצו מהיציע מלהיכנס לדשא. במאי 2019 שלושה אוהדי בית"ר קפצו מהיציע ונבלמו על ידי צוות האבטחה לפני הגעתם לדשא, כך שהקבוצה יצאה זכאית בבית הדין. בדצמבר 2018, מספר אוהדי מכבי תל אביב קפצו מעבר לגדר ביציע הדרומי לתוך המגרש בטדי אבל לא הספיקו להגיע לתוך הדשא, לאחר שהמאבטחים מנעו זאת והחזירו אותם לטריבונה, כך שבית הדין יצא מגדרו וסגר את התיק עם הכיתוב "זכאי", משהו שלא קורה הרבה בבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל.
בפברואר 2019 הגדילו לעשות אוהדי מ.ס אשדוד, כאשר מהיציע שלהם קפצו לא פחות מאשר "15 עד 20 אוהדי מ.ס אשדוד, שנכנסו לחגוג עם השחקנים שלהם בסיום המשחק נגד בני סכנין". זה עלה לקבוצה מהדרום בקנס של 2,500 שקל. אגב, גם העונה במשחק של אשדוד נגד הפועל באר שבע, אוהד של הקבוצה נכנס לתחומי המגרש וגרם להפסקת המשחק עד להוצאתו מהדשא. הקבוצה קיבלה קנס כספי גבוה יחסית של 15,000 שקל.
התופעה הזו לא שייכת רק לקבוצות הגדולות. זה קרה גם במשחק של הפועל רעננה כאשר שניים מאוהדיה פרצו למגרש לפני כשנה וחצי, במשחק של הפועל חדרה כאשר אוהד רץ לחגוג עם השחקנים בקריית שמונה אחרי גול, וגם במשחק של הפועל באר שבע כאשר אוהד הקבוצה הצליח לחצות את המגרש לכל אורכו במשחק נגד מכבי תל אביב. גם שם ניתנו קנסות על ידי הדיינים.
אוהד בית"ר שפרץ לדשא בטדי נלקח החוצה (אורן בן חקון)לפי נתוני בית הדין של ההתאחדות לכדורגל, מאז חזרת האוהדים למגרשים לאחר התפרצות מגפת הקורונה, כלומר החל מחודש מרץ 2021, קבוצות ליגת העל הורשעו ב-5 מקרים שונים בעבירות של התפרצות לשדה המשחק. אבל כבר מ-2018 ועד לפרוץ מגפת הקורונה שהרחיקה את הקהל מהמגרשים, חלה עלייה בכמות הפריצות למגרשים במשחקי הקבוצות הבכירות, עם עוד 9 הרשעות דומות בתוך שנתיים. כך שבסך הכל, מ-2018 ועד היום נרשמו לא פחות מ-14 הרשעות בגין התפרצויות למגרשים, כאשר באמצע הייתה שנה שלמה בלי קהל ביציעים בגלל מגפת הקורונה.
לשם ההשוואה, בארבע השנים שקדמו לזה - כלומר, מאז התקיפה של ערן זהבי בדרבי התל אביבי בנובמבר 2014 ועד לשנת 2018 - היו רק 12 הרשעות על התפרצויות למגרשים במשחקי הקבוצות הבכירות בארץ. ומאז התקרית של קובי מוסא שתקף אוהד שנכנס למגרש, במשך עשור שלם - החל מעונת 2007/08 ועד עונת 2017/18 - היו 31 הרשעות על פריצה למגרשים. לפי כמות ההרשעות בבתי הדין, אין ספק כי ישנה מגמת עלייה.
כמות ההרשעות של קבוצות ליגת העל בביה"ד על פריצות למגרשים (צילום: אורן בן חקון, גרפיקה: ONE)זה רק מה שידוע ומדווח. ייתכן כי המאבטחים מנעו מקרים נוספים לאחרונה. החשש המרכזי הוא מתקיפת שחקנים ואנשי צוות בתוך המגרשים לעיני המצלמות. בספטמבר 2018, אגב, הוגש לבית הדין כתב אישום על ידי תובע ההתאחדות, לאחר שקיבל דו"ח שיפוט שתיאר איך שופט הבחין באוהד הפועל תל אביב שפרץ לתחומי המגרש ועמד מאחורי קו הרוחב כדי לצעוק על שוער בני סכנין שהיה פצוע. המאבטחים הגיעו אליו, תפסו אותו והרחיקו אותו מהמקום. הקבוצה עצמה נקנסה ב-2,000 שקל, אבל אלמלא התושייה של אנשי האבטחה ייתכן וזה היה נגמר אחרת. אם לא מגיבים בתוך שניות, אירוע כזה עלול להסתיים אחרת.
גם ההתאחדות לכדורגל סבלה מאירועים דומים בשנים האחרונות. בסוף 2019, במשחק נגד נבחרת פולין בטדי, פרץ אוהד במטרה להגיע לרוברט לבנדובסקי, מה שגרר קנס של 8,000 אירו. עוד קודם לכן, גם במשחק נגד ספרד בטדי פרצו אוהדים למגרש וההתאחדות קיבלה קנס. בעקבות זאת, ההתאחדות תבעה את הנערים בבית המשפט. הם התייצבו לדיון, הביעו חרטה והוטל עליהם חיוב כספי. הם לא שילמו אותו, ובגלל העניין העקרוני, ההתאחדות לא ויתרה ופתחה לשניהם תיקי הוצאה לפועל.
הקבוצות סופגות נזקים של עשרות אלפי שקלים מידי עונה בגלל מקרים כאלה ולכן גם הן לא פעם תובעות אוהדים במישור האזרחי על הקנסות שספגו בגללם. בחקירות של הפורצים מתגלה תמונה די מוזרה, לפיה הרבה ילדים עושים זאת בגלל "אתגר טיקטוק", שכל המטרה שלו היא לתעד את עצמם נכנסים למגרש באמצע משחק כדורגל או להתערב עם חבריהם שהם מסוגלים לעשות זאת. אגב, במשחק של מכבי חיפה פרץ ילד בן 9 למגרש. "איפה ההורים שלו?", תהו המאבטחים של הקבוצה.
הילד שפרץ למגרש בחיפה (שחר גרוס)התופעה מתרחשת גם במשחקים באירופה. במשחק נגד טורסהאבן במוקדמות הקונפרנס ליג, מכבי חיפה חטפה קנס של 5,000 אירו בגלל נער שפרץ למגרש. בעקבות זאת, ההורים שלו קיבלו תביעה של 50 אלף שקל ממכבי חיפה על הנזק שנגרם לקבוצה. תביעות נוספות יוגשו בהמשך מטעם המועדון.
בבית"ר ירושלים טוענים כי חלק מהפריצות נעשו בין היתר כדי לפגוע בקבוצה, כאשר קטינים שלא ברי ענישה פורצים לדשא בכוונת תחילה ואף נשלחים לכאורה על ידי מבוגרים לקפוץ פנימה. בבית"ר אמרו: "התופעה הזו התחזקה בשנה האחרונה, גם ככל הנראה בגלל הסכסוך בין לה פמיליה למשה חוגג וגם בגלל שהאוהדים מרגישים שפחות מענישים אותם. לא פעם זה קורה בזמנים לא הגיוניים, כשאוהד שלנו פורץ למגרש דווקא בזמן שהקבוצה בפיגור ובעצם מבזבז זמן יקר בדקות קריטיות. התופעה הזו מתרחשת בכל מחזור ובכל מגרש בארץ. אומנם בית הדין מתחשב בנו לאחרונה, אבל הבנו שאין ברירה אלא לפעול ולכן אנחנו מתכוונים להעלות הילוך בהתמודדות עם התופעה. נחזור לתבוע את האוהדים ובני משפחותיהם על הנזקים".
גורמים הקבוצות הבכירות בארץ טוענים כי "היחידה המשטרתית שהוקמה כדי לטפל בעבירות אלימות בספורט לא קיימת ולא מורגשת כבר שנים". במקום זאת, הקבוצות נאלצות לטפל בקהל בעצמן, כפי שעשתה בין היתר גם מכבי תל אביב שהרחיקה בעל מנוי לכל החיים לאחר שתועד קורא קריאות גזעניות למוחמד עוואד בסרטון שהתגלגל לידי אנשי הקבוצה. זה אירוע שלא שודר בטלוויזיה ולא נכתב בדו"ח המשקיף, אבל בהחלטה הזו היה מסר חד וברור לקהל שלה. במכבי תל אביב משקיעים הון כדי למנוע מקרים כאלה ולוקחים לעתים גם סיכון משפטי כאשר הם הולכים נגד האוהדים שלהם שמשלמים מכיסם כדי להיכנס למשחקים, אבל אין להם ברירה אלא לעשות את העבודה של המשטרה כי אחרת המועדון ייאלץ לשלם קנסות.
המאבטחים מפנים עוד אוהד (רדאד ג'בארה)מהתקיפה של זהבי ועד לתקיפה של גוטליב כלום לא השתנה באכיפה ובגישה של מי שאמורים לשמור על הסדר הציבורי במגרשים. אומנם פואד נשלח למאסר וגם נגד התוקף של גוטליב הוגש כתב אישום, אבל נדמה כי המשטרה ובתי המשפט לא באמת מייחסים חשיבות גדולה לעבירות מהסוג הזה, למרות שהירידה לדשא היא עבירה פלילית וכך גם מעשה התקיפה. "כפי שאזרח שחוצה קו לבן בכביש נענש בחומרה, כך צריך להיות גם במקרה שהאזרח עובר קו לבן במגרש כדורגל. פואד חזר ליציע וגם הוא בוודאי יודע שמאז ועד היום, העבירה הכי מסוכנת במגרשים היא בכלל העלבת שוטר", אמר גורם בכדורגל הישראלי.
במדינות המובילות באירופה, אוהדים שקוראים קריאות גזעניות או פורצים למגרש לא דורכים שוב ביציעים. גם בארץ ניסו לעשות זאת עם הרחקות שדורשות מכל אוהד להתייצב בתחנת המשטרה בזמן המשחקים של קבוצתו, אבל כאשר האוהדים מגיעים לתחנה הם מבינים שאין הליך מסודר ושהם לא באמת חייבים להתייצב. אין חדר שבו הם אמורים לשהות, אין שוטר שמלווה אותם בתחנה, אין פיקוח הדוק על הנעשה, ולא פעם תקפו את המשטרה על כך שאין ניהול מסודר וגלוי של רשימות המורחקים. טכנית, אוהד מורחק יכול להגיע לתחנת מרחב יפתח שצמודה לבלומפילד, לחתום אצל היומנאי בתחילת המשחק, להספיק להגיע לאצטדיון, לצאת ממנו לפני הדקה ה-90 ולחזור לחתום שוב אצל היומנאי כאילו שהה בתחנה לכל אורכו של המשחק.
המשטרה ובתי המשפט לא עושים מספיק למניעת העבירות הפליליות הללו (עמרי שטיין)"רק ענישה ואכיפה יוכלו לייצר הרתעה", טענו גורמים בקבוצות המובילות בשיחות פנימיות שהתקיימו בשבוע האחרון. "יש פה עבירות פליליות שלא נאכפות והבעיה היא שורשית. רק התייצבות בתחנת משטרה וישיבה בחדר סגור לאורך כל המשחק של הקבוצה שלך תמנע ממך כאוהד להתפרע שוב, אבל לצערנו המשטרה לא ערוכה לזה. גם בתי המשפט לא עוזרים ולא תורמים למצב, אם אוהד שתקף שחקנים מול כל המדינה משוחרר למעצר בית בהוראת שופט. לא פעם בשנים האחרונות היו מקרים של שופטים בבתי המשפט שהרחיקו אוהד מתפרע למשך חודש ימים מאצטדיון דוחא, כשהוא בכלל לא אוהד של בני סכנין אלא בא לבקר שם פעם בחצי שנה במקרה הטוב. זה אבסורד".
בקיץ התקיים קורס בטיחות לאירועי ספורט בבית חיל הקשר, שם נשאל האחראי על ההכשרות במשטרה לגבי החמרת הענישה של המשטרה באירועים של פריצות אוהדים וקטינים למגרשים. אותו שוטר השיב: "ואם זה היה הבן שלך, מה אתה רוצה שאני אכניס אותו לכלא על דבר כזה?". הנוכחים, רובם מנהלי אירועים בספורט הישראלי, נותרו בהלם והגיבו: "כן. יש חוק ופריצה לדשא עלולה לגרור עונש של עד שנת מאסר. אם זה אדם צעיר ועבירה ראשונה, למה לא לפתוח לו לפחות תיק פלילי או להסתפק בעבודות שירות לטובת הקהילה?".
האוהד חומק מאנשי האבטחה בפתח תקווה לפני התקיפה (ראובן שוורץ)מנהל אירוע שנכח בכנס ציין: "במשטרה לא הפנימו את גודל האירוע. כשאזרח יושב בבית ורואה בטלוויזיה איך אוהד פורץ ומכה שחקן, ולא עושים לו כלום אחר כך, הוא עוד עלול להתנהג כך בעצמו גם בתור בבנק או ברחוב. בטלוויזיה החליטו להפסיק לשדר את הפריצות למגרשים אבל מה שקורה ברשתות החברתיות בטיקטוק זה מסלול עוקף, כך שזה עדיין מגיע לאנשים ישירות לטלפון הנייד. יש כאלה שפורצים בשביל להתגאות בטיקטוק, יש כאלה שסתם רוצים סלפי ויש כאלה שבאים לתת מכות לשחקנים. כשמישהו נכנס לדשא אתה לא יודע מה הכוונה או המניע שלו, ואנחנו בסוף נשארים חסרי אונים. מישהו במשטרה צריך לעשות לזה סוף".
גורם בקבוצה גדולה הוסיף: "אנחנו לא רוצים לחשוב מה היה קורה לו האוהד שתקף את אדי גוטליב היה מחזיק סכין ביד. עדיף שנפעל לפני שהאסון יגיע ואחד מהשחקנים באמת ייפגע מהפריצות האלה. אי אפשר לתת לאוהדים לפרוץ לבמה, לפגוע בשחקנים, ולקחת חלק בהצגה כשהם מובילים למעשה להרחקת השחקנים למהומה. באיגוד השופטים צריכים לפעול בהיגיון, המשטרה צריכה לייחס חשיבות גדולה יותר לאירועים כאלה, והגיע הזמן שגם בתי המשפט יתעוררו וישימו אוהדים שפורצים למגרשים בבית הסוהר".
בקבוצות נוספות בליגת העל מתכוונים להגיש תביעות נגד האוהדים בגלל היקף הנזקים שהצטברו. נציגי בית"ר אף העלו הצעה למנהלת הליגות להצטרף לתביעות של הקבוצה נגד האוהדים הפורצים. בשנים האחרונות התברר כי זה הכלי האפקטיבי היחיד שעוד נותר לקבוצות כדי להתמודד עם התופעה, בזמן שההתאחדות רק מענישה אותן בקנסות, השחקנים שמגנים על עצמם מורחקים בכרטיסים אדומים וגורמי האכיפה לא מביאים לענישה מרתיעה. אחרת, לדברי ראשי הקבוצות, גל הפריצות רק יגבר.