קצת יותר מחודשיים חלפו מאז שליאל עבדה חתם בסלטיק הסקוטית. ספק אם אפילו הוא האמין שבפרק זמן כה קצר, הוא יספיק לככב במדי קבוצתו החדשה עם צמד שערים ובישולים בליגה ועוד שני שערים בזירה האירופית. כ"כ מהירה הייתה הקליטה של הכישרון הצעיר שהגיע ממכבי פ"ת, שביציעי ה"סלטיק פארק" כבר הספיקו לחבר לו שיר מיוחד.
כעת, בראיון בלעדי ל-ONE והראשון מאז עבר לאי הבריטי, עבדה מדבר על הפתיחה המוצלחת לקריירה מעבר לים, המו"מ שהתנהל בקיץ, המטרות לעתיד והמפגש בין נבחרתו לחבריו בחודש הבא.
ליאל, האמנת שתפתח בצורה כ"כ טובה בסלטיק?
"אני חושב שלא האמנתי כי בדרך כלל מאוד קשה להשתלב כ"כ מהר בקבוצה חדשה, אבל גם השחקנים וגם הצוות המקצועי נתנו לי את הביטחון מהרגע הראשון שאני מסוגל ואני אצטרך להמשיך ככה".
איך החיים החדשים שלך?
"אני נהנה פה מאוד. בהתחלה היו חששות של מה יהיה ומה אעשה פה, קצת עניין של חברים ושפה, אבל כשהגעתי גם ניר קיבל אותי בברכה וגם התחלתי ליהנות".
איך היה להגיע למקום חדש?
"זה לא פשוט כמו שאנשים חושבים לעבור מדינה בגיל כ"כ צעיר. זה לעזוב משפחה, את החברים, את כל מה שקרוב אלייך. למזלי, מאז שהגעתי יש אנשים שנמצאים איתי אם זו החברה שלי, דודו הסוכן שלי, אחותי, בעלה ואבא שלי שהגיע לחג".
מה היה הכי קשה בהתחלה?
"כשהגעתי לאימון הראשון בסלטיק היה קצב מאוד גבוה והיה לי מאוד קשה. רמת האימון והקצב באימון היו ברמה מאוד גבוהה אבל לאט לאט התרגלתי".
התחלת להבין את השפה?
"בהתחלה היה לי מאוד קשה אבל לאט לאט אני מתחיל להבין. אני לומד פה עם מורה של סלטיק פעמיים בשבוע. זה מורה שמצמידים למי שמתקשה עם השפה".
איך החיים בסקוטלנד? למה התחברת יותר ולמה פחות?
"העיר פה מאוד טובה. יש פה מה שצריך מבחינת מסעדות וחנויות. הצד הפחות טוב אולי הוא שתמיד קר פה. גם מאוד היה לי קשה בהתחלה לנהוג בצד שמאל".
מה ההבדל מבחינת הכדורגל?
"הקצב פה הרבה יותר גבוה מישראל. אני מסתכל גם על כל מה שמסביב. ארוחות בוקר, מתקנים, מלא מגרשים שיש לכל מועדון. אתה מקבל פה את כל הכלים לשחקן כדי להצליח. זה לא שחלילה אני מזלזל בכדורגל שלנו".
איך ההבדל בלו"ז?
"אנחנו מגיעים לפה מוקדם בבוקר, בתשע בבוקר ליתר דיוק. יש לנו ארוחת בוקר, אחרי ארוחת הבוקר, מי שרוצה יכול לבחור לעשות אימון כוח או חיזוקים או אפילו טיפולים. אחרי זה מתחיל האימון, שאורך בערך שעה וחצי. תלוי כמובן באיזה יום בגלל עומס המשחקים. אחרי האימון אתה עולה לארוחת צהריים ואחריה אתה יכול שוב לעשות טיפולים, חדר כושר או בריכה".
איך אתה מעביר את היום שלך?
"בעיקר עם הרבה נטפליקס, קצת סוני, שיחות וידאו עם המשפחה והחברה. כשיש איתי בן משפחה אז אנחנו הולכים יחד למסעדות ואני מראה להם את סקוטלנד".
הקהל שם מאוד התחבר אליך.
"האמת שכן. זה מאוד מרגש עבורי שחיברו לי שיר כ"כ מהר. אני צריך להחזיר להם כל הזמן שאני על הדשא. הקהל פה מדהים".
חוץ מניר ביטון, עם מי אתה עוד בקשר?
"ניר ביטון קיבל אותי בברכה. הוא עזר לי לעשות ‘נחיתה רכה’ כמו שאומרים. הוא בן אדם מדהים ובכלל כל המשפחה שלו. אני מודה לו על זה. עם מי אני בקשר בקבוצה? התחברתי למונטי המגן השמאלי, הוא בגיל שלי",
מדברים עליך בתקשורת כבר בהקשר של מעבר לפרמייר ליג. מלחיץ?
"רק התחלתי את המסע שלי פה ואני אפילו לא חודשיים פה. זה מוקדם לדבר על ליגות כאלה ואחרות. אני אצטרך להמשיך להיות צנוע ואז השמיים הם הגבול".
“המעבר בא לי בבום, אבל בראש הייתי מוכן”
בחזרה אחורה: בדומה לכישרון הצעיר הקודם שנמכר מהמלאבסים לחו"ל, מנור סולומון, עבדה לא הספיק להעביר יותר מדי זמן בקבוצת הבוגרים. עונה אחת מלאה בליגה הלאומית עם הבוגרים יצרה ציפיות, כשאשתקד הוא התפוצץ עם 12 שערי ליגה שהפכו אותו לאחד משחקני העונה בליגה הבכירה, בדרך לעונה פנטסטית שהסתיימה עם מקום בפלייאוף העליון ומאבק על מקום באירופה עד השלבים המאוחרים של העונה.
באמצע העונה שעברה עוד התנהל מו"מ עם דינמו קייב האוקראינית שהתפוצץ, כאשר לאחר קיץ בו כבר היה נראה שיהיה חלק מקבוצתו לעונה נוספת, הגיעה ההצעה מסלטיק שטרפה את הקלפים.
האמנת שתצא לחו”ל כ”כ מהר?
"מהרגע שמנור נמכר לחו"ל, הרגשתי שסימנו אותי כמכירה הבאה וכבא אחריו שייצא לחו"ל. אם האמנתי? כן. נתנו לי את כל הכלים כדי לעשות את זה. העונה הראשונה שלי בליגת העל הייתה מעל לציפיות וראיתי איך זה מתקדם. הבנתי שלפי מהלך העניינים, יש סיכוי שאמכר בשלב לא מאוחר מדי".
מה הסוד של מכבי פ"ת, שמצליחה לייצר כ"כ הרבה שחקנים שיתקדמו לחו"ל ולקבוצות הגדולות?
"הסוד הכי גדול זה הגילוי של הכישרונות הצעירים בגיל צעיר והשילוב שלהם בשלב מוקדם בקבוצה הבוגרת. זה משהו שמועדונים אחרים לא עושים. אני חושב שכדי לקדם שחקן צעיר צריך לא רק למצוא את הכישרון, אלא גם לדעת איך לפתח אותו ולתת לו לפרוץ וזה משהו שעושים פה ולא ראיתי שעושים ברמה כזאת באף מועדון בארץ".
יש לך מערכת יחסים קרובה עם אופיר ואבי לוזון.
"מהרגע הראשון שהגעתי הם תמיד האמינו בי ותמיד נתנו לי את כל מה שהייתי צריך בשביל להצליח. גם כל המאמנים שלי, אם זה גיא, נאור ותמיר עזרו לי מאוד. לגבי אופיר, מערכת היחסים איתו הייתה מהרגע הראשון כאילו אנחנו לא עוד שחקן ואיש מקצוע. תמיד הוא דאג לי ועשה בשבילי הכול וצריך לזכור שהוא גם היה הסוכן שלי בימים בהם לא היה לי סוכן".
מכבי פ"ת נפגעה מהעזיבה שלך ושל תאי בריבו בקיץ. היא מסוגלת לשחזר את העונה שעברה?
"אני חושב שכן. יש סגל טוב. אני מאמין שהם ייאבקו למעלה והם מסוגלים לשחזר את העונה שעברה".
בוא נחזור למעבר לסלטיק. איך הגבת?
"האמת שהוא בא לי בבום, אבל בראש שלי תמיד הייתי מוכן שזה יכול לקרות בכל רגע. כל הזמן הכינו אותי במועדון שזה יכול לקרות ומהר, כולל בקיץ. התחלתי את העונה במכבי פ"ת ופשוט חיכינו להצעה שתתאים לכולנו. אמרו לי שבינתיים אני נשאר כל עוד לא תגיע הצעה אחרת".
הכנת את עצמך ליציאה לחו"ל לפני זה?
"כן. התחלתי לימודי אנגלית ממש בתחילת העונה שעברה. המקום נקרא ‘אפקס’, זו אקדמיה של כדורגלנים שיש שם כל מה שצריך לכדורגלן: גם אימונים פיזיים ומנטליים וגם דברים כמו לימודי אנגלית. הייתי לומד פעמיים בשבוע. אחרי שהעסקה עם דינמו קייב התפוצצה, הגברתי הילוך".
ספר באמת מה הוביל לפיצוץ העסקה בינואר?
"דינמו מאוד רצו אותי וזה כבר הגיע למצב של סגירה. ערב אחד הגעתי למתחם שלנו בפ"ת וסיפרו לי שיש בעיות עם החוזה. שיש יש כל מיני סעיפי משמעת וכרגע זה תקוע. הבנתי שיש כל מיני סעיפים של איחורים, רצו שאשפט בשווייץ ועוד כל מיני דברים. בהתחלה מאוד התבאסתי, כי אתה רואה את זה מתפוצץ לך מול העיניים. אבל אחרי כמה ימים שהייתי בדאון, אבי לקח אותי לשיחה ואמר לי שאם אני רוצה להימכר בקיץ אז אני חייב לתת בחלק השני של העונה את מה שנתתי בחלק הראשון. מאותו רגע עשיתי סוויץ' בראש".
אז עשית את הסוויץ', ואז מגיעה ההצעה מסלטיק.
"אבי (לוזון) התקשר אליי באחד האימונים ואמר לי: "תגיע ל-BBB ביכין סנטר בערב עם אבא. הגעתי בערב ופתאום ראיתי את דודו דהאן בשולחן. הם אמרו לי שסלטיק מאוד מעוניינים בי והראו לי את החוזה. באותו הרגע אני אפילו לא יודע להסביר מה הרגשתי. לא חשבתי פעמיים וישר אמרתי כן".
חששת מהליגה הסקוטית? אמרו שזו ליגה פיזית ולא תסתדר.
"לא כ"כ חששתי מהליגה כי אני נמצא בקבוצה שהיא מאוד חזקה בליגה ותמיד שואפת לנצח בכל משחק".
עוד לפני ההצעה, היו כמה שבועות של מתח שלא היו הצעות.
"כן. לא ידעתי אם אני נשאר או לא. כן אעבור או לא אעבור. אמרו לי שאתחיל את העונה בקבוצה אלא אם כן תבוא הצעה ושנחכה להתפתחויות".
“יש דמיון ביני לבין מנור, רוצה לעשות את הדרך שלו”
לכל אורך השיחות עם הסקוטים, ניסו בסביבתו של עבדה לשמור על שתיקה. גם כשהמריא, המסרים שהובאו מסביבתו היו על הצעות מצרפת כשהניסיון היה לייצר מציאות בה עבדה בוחן גם הצעות נוספות. בפועל, כפי שתשמעו מהשחקן, הסיפור שונה לחלוטין.
"שבוע לפני שטסתי כבר ידעתי על המעבר. עשיתי את כל הבדיקות בארץ. אמרו לי לא לדבר על זה כרגע. רק המשפחה שלי ידעה על זה בקידוש ביום שישי. אמרתי להם שאני נוסע לחתום בסלטיק ובינתיים צריך לשמור על זה בשקט. באותו שבוע הגעתי לחלק מהאימונים בפ"ת ולא דיברתי על זה עם אף אחד. אמרתי שאני לא מרגיש טוב".
ואז אתה טס.
"טסנו ללונדון מלכתחילה ולא לצרפת. הייתי צריך לעשות שם רישיון עבודה. זה לקח שלושה ימים בהם שהיתי בלונדון. אחרי זה נסענו לגלאזגו וחתמנו".
עם אילו קבוצות היה מו"מ חוץ מסלטיק?
"היו שיחות עם אולימפיאקוס וגיליתי את זה דרך המועדון אבל זה לא הבשיל. היו גם שיחות עם קבוצה מהליגה האמריקאית. יכול להיות שהיו עוד קבוצות שהתעניינו ולא ידעתי עליהן".
התייעצת עם מנור סולומון לפני?
"דיברנו לפני המו"מ עם דינמו קייב ומאז היינו בקשר טוב. אחרי שחתמתי בסלטיק שאלתי אותו כמה שאלות והוא ענה לי. מאז אנחנו מדברים כמעט כל שבוע".
רוצה לעשות את הדרך שלו?
"יש דמיון ביני לבין מנור כי שנינו יצאנו מאותו המועדון פחות או יותר באותו הגיל ואני רואה איך הוא משתפר משנה לשנה ואיזה דברים הוא עושה. אני מאוד רוצה לעשות את המסלול שהוא עושה".
“אני לא קורא לו אבא, הוא חבר לחיים”
הפריצה של עבדה כאמור הייתה מהירה. לא רבים יודעים, אבל עד גילאי הנערים הוא אף היה שייך דווקא ליריבה העירונית, הפועל פ"ת. אלא שאי הסכמות בנוגע לחוזה, הובילו לעזיבתו. מי שליווה אותו לאורך הקריירה ומשמש כחברו הטוב ביותר הוא אביו, רונן. בין השניים קיימת מערכת יחסים מיוחדת, מעבר לאב ובן.
בוא נחזור לליאל הילד שהתחיל לשחק כדורגל, אם אז הייתי אומר לך שתימכר בכל כך הרבה כסף, מה היית חושב?
“אם היו שואלים אותי את זה בגיל 5 הייתי אומר שהם משוגעים. אני לא חושב שזה משהו טריויאלי כבר בגיל 19 לצאת לחו"ל".
הפועל פ"ת הפסידו אותך?
"אני לא יודע להגיד אם הפסידו. עשיתי מה שהיה נכון לעצמי באותו הרגע ואני לא מתחרט על שום החלטה שלקחתי. היו שיחות כלשהן בנוגע לתנאים שלי והם החליטו שלא היה נכון להם באותו הרגע להסכים לכך ועל זה זה פוצץ".
אבא שלך רונן עשה כדי שלא יחסר לכם כלום.
"אבא שלי מעבר לאבא מדהים, הוא גם בן אדם מדהים. אני יכול להגיד לך שלא ראיתי אנשים כאלה כל חיי. הוא תמיד דאג לי, תמיד היה רץ איתי לכל מקום. גם עם אחי הקטן. הוא תמיד היה יוצא מהעבודה בשביל להסיע אותנו כל שבת. הוא כל יום יוצא לעבודה בחמש בבוקר וחוזר אחר הצהריים ואת כל זה הוא עשה כדי לדאוג שגם אני וגם אחי נוכל להתרכז בכדורגל ושיהיה לנו הכול כדי להצליח. הוא תמיד חינך אותנו לעבוד קשה ולהישאר צנועים, כמו שהוא עשה בחיים שלו. הוא תמיד חינך אותנו שדברים לא באים בקלות. יש לי ולאבא קשר מאוד מיוחד. תמיד אני מדבר איתו על הכל, אחרי משחקים מה אני מרגיש ואני יכול לפתוח בפניו את כל הרגשות שלי. אני לא קורא לו רק אבא, אלא הוא ממש חבר שלי לחיים".
כשחתמת חשבת עליו?
"כן. ידעתי שגם הוא חיכה לזה הרבה זמן ובאותו רגע שחתמתי התקשרתי אליו ואמרתי לו: ‘אבא חתמתי’. הוא בכה בטלפון ואמר לי שהוא גאה בי ושיהיה לי המון בהצלחה. אמרתי לו: ‘תודה רבה על הכול. אני אוהב אותך ומחכה לך פה’".
כיום, כשאתה מרוויח סכומים יפים. עובר לך בראש בגלל הרקע ממנו באת והחינוך שקיבלת לא להיות בזבזן?
"אבא תמיד חינך אותי שצריך לעבוד קשה בשביל הדברים וקיבלתי את הזכות להיות במועדון כזה, עם חוזה טוב. הוא תמיד חינך אותי לא לבזבז, להיות מחושב ועם רגליים על הקרקע. שהשתן לא יעלה לי למוח בגלל שאני מרוויח סכומים גדולים. אני תמיד מקשיב לו ולעצות שלו ומעבר לכך אני לא אחד שמחפש להראות שחצנות או לצאת לאיזשהו מסע קניות בגלל שפתאום חתמתי על חוזה בסלטיק".
סיפור ההיכרות: “קוראים לו ליאל עבדה”
בנוסף לקשר המיוחד עם אביו, מי שמשתדלת להעביר את זמנו של עבדה הצעיר, היא חברתו הצעירה, בר רשתי. חברתו נמצאת על הקו בין גלאזגו לישראל, כאשר היא מגיעה בכל פעם לשהות איתו בסקוטלנד וחוזרת לארץ”.
"האמת שהכרנו באינסטגרם. היה לנו משחק מול בית"ר ירושלים בגביע המדינה, בעונה בה העפלנו לגמר. היא סיפרה לי כשהכרנו שאבא שלה אמר לה שיש פנדלים באותו המשחק והוא קרא לה לבוא לראות איתו את זה בטלוויזיה. אני הייתי בועט רביעי. אחרי שבעטתי היא שאלה את אבא שלה מי זה, הוא אמר לה ‘קוראים לו ליאל עבדה’. אחרי זה היא עקבה אחריי באינסטגרם. החזרתי לה ואני זה ששלחתי לה את ההודעה. משם הכרנו".
איך חלוקת התפקידים בבית?
"האמת שאמרתי לה שאנחנו צריכים לאזן את זה. אני אבשל במגרש והיא תבשל בבית. אני זורק את הזבל והיא מנקה ואחראית על כל הכביסות והסדר”.
ההצלחה בסלטיק הובילה את עבדה לקבל גם את ההכרה והזימון לסגל של וילי רוטנשטיינר להתכנסות האחרונה. למרות זאת, הוא הסתפק בדקות בודדות מול איי פארו, כשהסתיימו בבישול.
כמה התאכזבת ששיחקת רק דקות מועטות?
"אני חושב שאני עדיין צעיר ויש לי עוד עבודה. זה נכון שציפיתי להשתלב יותר בנבחרת, אבל זה לא תלוי בי. יש מאמן שמחליט מי ישחק וכמה. אני מבחינתי כל דקה שיביאו לי בנבחרת זו זכות בשבילי ואני אעשה את הכי טוב".
מה הציפיות שלך?
"קודם כל לתפוס מקום בהרכב של נבחרת ישראל ולהפוך לשחקן משמעותי ובעזרת השם גם להיות זה שמוביל אותה לטורניר גדול".
איך אתה רואה את משחק הנבחרת מול סקוטלנד?
"קודם זה יהיה מרגש קצת לשחק מול החברים שלי לקבוצה. אבל מבחינתי, יש לנו מטרה אחת: לנצח את המשחק. אני חושב שיש לנו נבחרת מצוינת שיכולה וצריכה לנצח את המשחק הזה בסקוטלנד".
בחודש הבא אתה בן 20. איפה אתה רואה את עצמך בעוד שלוש שנים?
"אני חושב שזה עוד מוקדם להסתכל על זה”.
מה אתה עוד צריך לשפר?
"את משחק הראש והפיזיות שלי. ככל שאתה עולה ועולה ברמה של הכדורגל, זה נהפך ליותר פיזי אבל אני עובד על זה. אני עושה אימונים בחדר הכושר, גם אימוני רשות. זה יותר קשה קצת בשל עומס המשחקים פה אבל אני מצליח לשלב את זה ביחד עם מאמן הכושר".