בעונה שעברה כולם כבר הכירו את אביאל זרגרי. הקשר הצעיר תפס מקום בהרכב של בית"ר ירושלים ובאמצע העונה החלו להתפרסם כתבות על השחקן שצומח במרכז הדשא בטדי. כתבה, עוד כתבה, ופתאום במשך שבוע שלם התעסקו רק בו ובירושלים הכריזו עליו בתור "הדבר הבא".
תחילה היה נדמה שהוא לא מתרגש מהכותרות ומהתוויות שהדביקו לו, אבל אחרי אותו שבוע הוא פתח בהרכב והציג במחצית הראשונה יכולת חלשה, מבולבלת ומאוד לא אופיינית לו. בזמן שכל השחקנים המתינו בחדר ההלבשה בהפסקה, סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה לקחו אותו הצידה לחדר צדדי.
אביאל היה בטוח שהם רוצים להוציא אותו החוצה, אלא שצמד המאמנים הסתכל עליו ואמר לו: "זה בסדר להתרגש או להיות לחוץ, אבל אל תאבד את הראש. אל תיתן לרעשים מבחוץ להשפיע עליך. אנחנו לא מוציאים אותך גם אם תעשה טעויות ואל תפחד לטעות כי אתה רק בתחילת הדרך, אבל אנחנו רוצים שתתאפס על עצמך ותחזור להיות מי שאתה על המגרש. אנחנו מאחוריך". במחצית השנייה הכל נראה אחרת.
גם בימים האחרונים כולם מדברים על אביאל זרגרי, שוב. אחרי שבעלי בית"ר ירושלים משה חוגג הפקיד את הקבוצה בידיו של נאמן, שזקוק להכנסות כדי להחזיק את המועדון עם הראש מעל למים, הקשר בן ה-18 הפך למטרת רכש בקרב הקבוצות הגדולות בליגת העל. אין אחת שלא תשמח לצרף אותו לסגל שלה.
"לא סתם הוא תפס את העין של כל הקבוצות הגדולות", אמר אחד מהמאמנים המובילים בארץ. "אין הרבה שחקני מרכז שדה טובים עם רגל שמאל, בוודאי לא כאלה שבגיל 18 כבר העבירו עונה שלמה בקבוצה מובילה בליגת העל. הוא לא מתרגש משום דבר, יודע איך לקרוא את המשחק, הוא טכני, מהיר, אגרסיבי, דינמי ואינטנסיבי בסגנון המשחק שלו. יש לו את הנתונים הגבוהים ביותר בכיסוי שטחים בקבוצה שלו. הוא קשר כזה שיכול לחלץ כדור ולדעת גם איך לטפל בו מיד לאחר מכן עם מסירה נכונה קדימה. מדובר בשחקן עם הרבה פוטנציאל".
אביאל זרגרי נולד בירושלים, בן למשפחה משכונות הר חומה ומלחה, שהתחנך בגימנסיה העברית בה למדו רבים וטובים, בהם אפילו יו"ר בית"ר ירושלים ונשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין. זרגרי הגיע לבית"ר בגיל 4, עוד בימי ארקדי גאידמק העליזים, והוא התאהב בקבוצה. במובן מסוים, כיום הוא נחשב לאחד מהשרידים האחרונים של שחקני הבית שנשארו במועדון הזה.
אביו אופיר היה זה שהביא אותו בפעם הראשונה ללבוש את המדים הצהובים-שחורים, כאשר אימן בבית הספר לכדורגל של בית"ר. בהמשך הגיע לשם גם את אחיו של אביאל, אושרי. והשנה, בגיל 47, אופיר החליט שהגיע הזמן להפסיק לאמן אחרי שעשה זאת מאז שהיה נער. קורונה, חל"ת, ישיבה ממושכת בבית וזהו. החליט שזה נגמר. מאז הוא רצה רק להמשיך ולהתענג על המשחקים של אביאל שהגיע לקבוצה הבוגרת.
לפני כמה שנים, כאשר דראפיץ' וברדה עבדו במכבי נתניה, שי ברדה נשלח למשחק נערים של בית"ר ירושלים כדי לצפות בעבודה של מאמן הקבוצה דאז, שרון סבג. אחרי אותו משחק השניים נפגשו, שוחחו וברדה אמר לו: "דרך אגב, מספר 4 שלכם פנטסטי. לך לאלי אוחנה ותגיד לו שישמור עליו כי הוא הולך להיות שחקן". סבג אמר לו: "מספר 4? זה אביאל זרגרי". ברדה, רגע לפני שנפרד ממנו לשלום, זרק לחלל האוויר: "יש לו תכונות שלא מאפיינות את הכדורגלן הישראלי, הוא חכם ויודע איך לעבוד באמצע. תשמרו עליו".
בחלוף השנים, גם רוני לוי זיהה את הפוטנציאל. הרי הוא היה המאמן הראשון שנתן לזרגרי את ההזדמנות לשחק בקבוצה הבוגרת, נגד הפועל ראשון לציון בגביע. כבר בנגיעה הראשונה שלו זרגרי סיכן את השער עם נגיחה ששלחה את הכדור החוצה, ובחלוף כמה דקות בישל את אחד מהשערים בדרך לניצחון. רוני לוי התלהב. בהמשך הקשר קיבל עוד כמה הזדמנויות, אבל המאמן היה די נוקשה איתו ולפעמים הכניס אותו ממש לשניות הסיום, הכל במטרה לבנות לו אופי ומשמעת.
אחרי שעידן רוני לוי הסתיים, דראפיץ' וברדה הגיעו לבית"ר. הדבר הראשון שהשניים עשו, קודם כל, היה לעבור על קלטות ממשחקי הקבוצה הבוגרת וקבוצת הנוער, כדי שיוכלו לדעת באילו עמדות הם יצטרכו חיזוק. אחרי הצפייה המשותפת בווידאו, הם נכנסו לפגישה עם משה חוגג ואלי אוחנה. חוגג הציע קשר זר למרכז הקישור, אבל שניהם התנגדו, הסבירו שהם לא צריכים עוד קשר לעמדה הזו והתעקשו להכניס את זרגרי להרכב באופן קבוע. "גידלתי את דן גלזר ואני אומר לכם שזה דן גלזר הבא", קבע דראפיץ'. חוגג ואוחנה אהבו את זה והשתכנעו.
בגיל 17 זרגרי השתלב בהרכב והציג גרף התקדמות מרשים. דראפיץ' וברדה כל הזמן ניסו לשפר אותו, בדגש על שלושה אלמנטים מרכזיים - להפסיק לכדרר יותר מדי לפני שהוא משחרר את הכדור במסירה, לשפר את היכולת שלו לכדרר גם ברגל ימין ולא להשתמש רק בשמאל, וכמובן לעבוד גם על הצד המנטלי עם הרבה שיחות אישיות כדי שיוכל להשתלב היטב ולצלוח את הקשיים.
חודשים ספורים אחרי שהגיע לעבוד בבית"ר, מאמנו של זרגרי בנערים, שרון סבג, הזכיר לשי ברדה את השיחה שלהם כמה שנים קודם לכן. ברדה סירב להאמין שזה אותו שחקן עליו הוא הצביע. אמנם הספרה 4 התחלפה ב-6 על הגב, אבל מי שקיבל את ההזדמנות לשחק באמצע המגרש בקבוצה הבוגרת זה אכן אותו שחקן שהוא ראה בעבר כנער והתלהב ממנו.
"הדבר המשמעותי ביותר אצל זרגרי זה הרצון שלו להשתפר כל הזמן ולהוסיף עוד רבדים במשחק שלו", סיפר גורם במועדון שעבד איתם באותם ימים. "הוא כל הזמן שאל את עלי מוחמד שאלות על סיטואציות שונות במגרש, הוא רץ באימונים אישיים עם טל בן חיים כדי ללמוד איך לעבוד קשה וממש הפך לפרפקציוניסט. אין ספק שהוא יגיע הכי רחוק שאפשר".
למרות שהוקפץ לבוגרים עוד לפני שסיים תיכון, זרגרי השלים בגרויות בעצמו, וכאשר התגייס לצבא בחודש אפריל האחרון הוא עדיין לא ויתר על אימונים ומשחקים. להפך, הוא שיחק גם בנוער וגם בבוגרים במקביל. בבית"ר מספרים שפעם אחת אפילו הוציאו אותו באופן מיוחד באמצע הטירונות במונית כדי שיגיע לשחק עם קבוצת הנוער. היכולת שלו לא נעלמה אפילו מעיניו של וילי רוטנשטיינר, כך שבקיץ האחרון הוא זומן לנבחרת ישראל ושיחק בין היתר גם נגד נבחרת פורטוגל לדקות בודדות.
בבית"ר ירושלים התלהבו מהמחויבות שלו, אבל אז הגיעה גם השחיקה והוא נפצע. בהתחלה זה היה שריר הירך האחורי שהציק לו, לאחרונה הוא סובל גם מפציעה בגב - ועדיין כל הקבוצות הבכירות בארץ ישמחו שיעבור אליהן. אביאל הודיע לאנשי המועדון שהוא לא רוצה לעזוב את הבירה, אבל נדמה שאין ברירה. ילד טוב ירושלים, זה שחלם להיות המנהיג הבא של בית"ר ירושלים, עשוי לעבור לקבוצה אחרת כדי להציל את המועדון.