הבלם אבירם חי (26), עבר לפני כחמש שנים מקרה שירצה לשכוח, אך דווקא בזכותו, הוא מרגיש היום חזק מתמיד. "אתה לומד על עצמך לא מעט ברגעים כאלה. החוזקה שלך זה קור רוח. להמשיך ולהילחם למען מטרה שאתה ממש לא רוצה לפספס אותה", מספר חי ל-ONE. השחקן החל את הקריירה שלו בהפועל כפר סבא. במרוצת השנים נחת בהפועל רעננה מהליגה הראשונה דאז, הושאל מספר פעמים ובסופו של דבר מצא את מקומו בהפועל פרדסייה מליגה ב'.
29 בדצמבר, 2017. משחק ליגה טיפוסי במסגרת המחזור ה-15, פרדסייה נוסעת לטייבה למשחק חוץ מול שמשון בני טייבה. בדקה ה-35, אבירם מרגיש שנמתח לו השריר במפשעה והוא צריך לצאת. "הקדמתי את החלוץ שלהם, הוא דחף אותי קצת והרגשתי כמו מתיחה רגילה. לא יכולתי להמשיך את המשחק ויצאתי". וככל שהזמן עובר, אתה מבין שזו לא פציעה רגילה. "בזמן שאני מנסה לחזור לעצמי מהפציעה, אני פתאום מרגיש משהו קצת שונה שלא היה בעבר. אני מרגיש מעין 'גולה' במפשעה, שממה שאני יודע, לא צריכה להיות שם. אתה מרגיש גוש. אי אפשר לתאר את זה אחרת".
באותה עונה כבר לא חזרת.
"כן, העניינים הסתבכו. אתה מנסה להשתקם מפציעה, שעל פניו, אמורה להיות לא קלה, אבל גם לא מסובכת יותר מדי ואחרי כל משחק שחרור שאני מנסה לעשות – יומיים אני משותק בבית. לא יכולתי לזוז. הלכתי לרופאים, לברר מה הסיפור. לא הייתה תשובה חד משמעית. אמרתי לעצמי, שעם כל הכבוד לרופאים, אני מעדיף ללכת לאמציה בשן. ספורטתראפיסט ברמה גבוהה. הפרופסור האמיתי בלי התואר. אמר לי בפשטות: ‘22 שנה אני בכדורגל, דבר כזה לא ראיתי’. הוא באמת הפנה אותי לרופא מומחה שיעשה לי בדיקה מקיפה יותר".
ובבדיקה? הרע מכל התבשר לך.
“הוא שלח אותי ל-MRI. אל תילחץ, זה לא משהו שאמור להיות, אבל יש לך סוג של גידול במפשעה".
ואתה, באותם רגעים?
"קודם כל, רגע. מה? אני? גידול? פשוט לא מאמין שזה קורה לי. מתמודד לבד. ממש ככה. לא רציתי לספר למשפחה, כי לא רציתי להלחיץ אף אחד. כמובן שאחר כך כעסו אליי. אולי בדיעבד כן הייתי צריך את הכתף התומכת שלהם".
הניתוח עבר בהצלחה. השיקום? למעלה משנתיים. כלומר, אבירם לא שיחק מאז 29 בדצמבר 2017 ועד 27 בינואר 2020.
"שיקום ארוך שאני לא מייחל לאף אחד. הייתי במחלקה האונקולוגית באיכילוב, אחרי שהוציאו את הגידול הזה, הייתי צריך לעבור גם שיקום ארוך. באחת מהפעמים, סיפרתי לרופא שאני שחקן כדורגל מקצועני ואני לא רוצה לוותר על החלום הזה. הוא נשם עמוק ואמר לי שככל הנראה אצטרך לוותר על הכדורגל".
למרות הבשורה הרעה, החלטת שלא משנה מה, אתה תחזור ובגדול.
"לא ויתרתי. אין סיכוי. עבדתי קשה, נכון, כמעט והיו רגעי שבירה, אבל הנה, היום אני עומד על הרגליים ושחקן פעיל בהכח עמידר רמת גן".
אתה נוחת במחנה יהודה אחרי השיקום הארוך, בזכות חבר.
"עידו אביטן. נכון. בדיוק חיפשו שם בלם, התלבטו האם להביא אותי או לא ובסוף ניתן לי הצ'אנס. בשישה משחקים, ניצחנו חמישה משחקים שבהם ספגנו חמישה שערים. ממקום 14 פתאום אנחנו נצמדים לפלייאוף העליון, זו הצלחה. הליגה לא המשיכה בגלל הקורונה, אבל בהחלט הישג אישי וקבוצתי".
ומה לגבי ליגות גבוהות יותר?
"החיים שלי די עלו על המסלול הנכון אני חושב. סיימתי תואר, אני עובד היום בהייטק, ככה שאני לא בטוח בכלל שזה על הפרק כרגע. אם כן אשקול הצעה, זה יהיה לחזור בגלל הרגש. הפועל כפר סבא, למשל. כרגע אני מתמקד בהכח עמידר רמת גן שצריכה להיחלץ מהסיטואציה אליה נקלעה ובעזרת אנשים טובים, כמו איגור ברין, שבעברו אימן המחלקות הצעירות בהפועל תל אביב, ננסה להפתיע את כולם".