הלילה הזה היה משוגע במיוחד. עם תצוגת כדורגל משובחת, נבחרת ישראל הביסה 2:5 את אוסטריה במוקדמות המונדיאל והשאירה לעצמה סיכוי להמשך המאבקים בבית. אבל לצד המשחק הנהדר שנערך אמש (שבת) באצטדיון סמי עופר, היה שחקן אחד שהיה במרכזו של ערב טעון במיוחד על הדשא, ערב שבו הקונפליקט הגדול של החברה הישראלית התפרץ מהיציעים וגרם למראות שלא רואים בדרך כלל בכדורגל.
כזכור, לפני כארבעה חודשים, על רקע התפרעויות בירושלים, חלוץ נבחרת ישראל פרסם פוסט בחשבון האינסטגרם שלו, לעיני 124 אלף עוקביו, עם תמונה של הר הבית וציטוט מהקוראן: "אל תחשבו שאלוהים לא רואה את מעשיהם של בני העוולה. יום יבוא והוא יבוא איתם חשבון". לטענתו, הוא כתב את הפוסט לאחר שקרוב משפחתו נפצע בסיום התפילות בלילה הקדוש ביותר למוסלמים בשנה ונקלע למהומות עם כוחות הביטחון בירושלים.
במעשה הזה, דאבור הכניס את הפוליטיקה למגרש הספורטיבי והפך בעיני רבים לשחקן שלא ראוי ללבוש את חולצת נבחרת ישראל. בסוף אותו חודש מאי, כאשר מדינת ישראל נקלעה למבצע שומר החומות ברצועת עזה ואזרחים ערבים-ישראלים התפרעו ברחובות, היחסים בין העמים היו במצב רע. דאבור הגיע לאימוני הנבחרת, אבל לא לקח חלק במשחקים בגלל האירועים. המאמן וילי רוטנשטיינר רצה שיחזור לשחק אחרי שהכל נרגע, וכאשר דאבור חזר לנבחרת הוא פרסם הבהרה להתבטאות הזו. אלא שבהתאחדות ידעו שזה כנראה לא יספיק וחששו מכך שהקהל הישראלי יגיב לכך במשחקי הנבחרת, ואכן כך היה אמש.
מרקו ארנטואוביץ' מחזק את מונס דאבור (רדאד ג'בארה)כבר בחימום מונס דאבור שמע קריאות בוז מהיציעים בתרגול של הבעיטות לשער. כשהכרוז עבר על שמות השחקנים שפותחים בהרכב וקרא בשמו, נשמע בוז צורם מכל היציעים בסמי עופר. מיד אחריו, הוכרז שמו של ערן זהבי ברמקולים, והקהל יצא מגדרו בשאגות עידוד. חתיכת הבדל.
מונס דאבור (רדאד ג'בארה)דאבור עבד קשה כדי להוכיח שהוא לא ראוי לקריאות הבוז מהיציעים, והנבחרת כולה התגייסה למאמץ והראתה רוח לחימה, במובן הטוב של הביטוי. בדקה ה-20 החלוץ התחיל את מהלך התקפי עם ערן זהבי באמצע המגרש, הכדור הגיע לסאן מנחם ששלח מצד שמאל מסירת רוחב לעומק הרחבה, ודאבור גלגל מקרוב לרשת. זה היה השער שהוביל את נבחרת ישראל ליתרון של 0:2, וכבש אותו דווקא מי שהיה על המוקד מבחינת חלק מהאוהדים.
מונס דפק על החזה, סימן לב לעבר היציע וביצע על הדשא את הסוג'וד, אותה תנועת השתטחות שהיא חלק מהתפילה באיסלאם. ביציעים הקהל נותר חצוי, חלק הריעו לו וחלק קראו בוז. זה היה רגע די אבסורדי, כאשר הנבחרת כולה חוגגת והשחקנים מחבקים אותו כיחידה אחת, יהודים וערבים.
מונס דאבור חוגג (רדאד ג'בארה)באצטדיון היו מראות וקולות די מוזרים. אוהדים שזועמים על דאבור לצד כאלה שמוחאים לו כפיים, כאשר הם יושבים ממש כיסא ליד כיסא. גם המשפחה של מונס הייתה ביציע ושמעה את הקריאות המנוגדות. בשורה אחת עמדו האחים, הדודים והחברים של החלוץ, ורובם באו לאצטדיון עם חולצות שנשאו את שמו כדי לתמוך בו ולחזק אותו במהלך המשחק. לא רחוק מהם, ממש כמה שורות ספורות מעל, היו כאלה שממש זעמו עליו מנגד.
במחצית השנייה החלוץ הישראלי לא הציג יכולת גבוהה במיוחד, איבד כדורים ואפילו יצא מריכוז כאשר הוביל התקפה מתפרצת לקול השריקות הרועמות. באותה הנקודה רוטנשטיינר לא רצה לאבד את המשחק, ולכן הוא החליף את דאבור בדקה ה-56, כשהקהל נותר חצוי.
מונס דאבור מקבל חיבוקים על הספסל (רדאד ג'בארה)דאבור שיחק מול חבריו מהופנהיים, בהם היו בין היתר הבלם סטפאן פוש והחלוץ כריסטוף באומגארטנר שהבקיע את אחד מהשערים של אוסטריה במשחק, והם נותרו המומים מהסיטואציה. מרקו ארנאוטוביץ', החלוץ האימתני ששיחק בפרמיירליג וכיום בסרייה א’, בדיוק כבש שער מצמק שקבע 3:2 רגע לפני החילוף של דאבור, ובמקום לנסות להכניס את חבריו לטירוף, הוא ניגש למונס כאשר קראו בשמו לעמדת החילופים, הביא לו חיבוק ולחש לו על האוזן כמה מילות תמיכה. גם הוא לא היה יכול להישאר אדיש למה שקרה.
אנאס דאבור, אחיו של מונס, תומך עם החברים (רדאד ג'בארה)מונס דאבור ירד לספסל, שון וייסמן נכנס במקומו להתקפה של נבחרת ישראל - ובתוך כמה דקות המחליף הפציץ לחיבורים את ה-2:4 שהוציא לאוסטרים את כל האוויר מהמפרשים. וכך, באותו הלילה, חלוץ אחד נשא תפילה לאללה אחרי שהעניק לנבחרת ישראל יתרון של שני שערים, וחלוץ אחר קרא שמע ישראל אחרי גול שהעניק לנבחרת ישראל שוב יתרון של שני שערים. שניהם באותה הנבחרת, שניהם מייצגים את אותה המדינה, שניהם חוגגים באופן שונה ושניהם מחייכים. איזו מדינה.
מונס דאבור ומרקו בלבול (רדאד ג'בארה)די נדיר לראות אוהדים שבאו לראות את הנבחרת שלהם מוחים במשחק ביתי ושורקים ממש לכל נגיעה בכדור של אחד משחקניה. בדרך כלל זה קורה באזורים שהם מורכבים מבחינה פוליטית ובדרך כלל זה מופנה נגד שחקן יריב שפלט איזו אמירה שפגעה ברגשותיהם של האוהדים, אבל עובדה שיש גם מקרים כאלה כפי שנראה אמש בחיפה. זה קרה למונס דאבור וזה קרה אפילו לג'רארד פיקה בנבחרת ספרד.
פיקה ספג בוז צורם רק לפני ארבע שנים בזמן שעלה לייצג את הנבחרת הספרדית נגד איטליה בברנבאו, על רקע התבטאויותיו למתן עצמאות לחבל קטלוניה. זה קרה לו בין היתר גם כאשר הופיע במדי ספרד במשחק ביתי מול סלובקיה באוביידו ובאירועים נוספים אחרים. בזמנו, המאמנים והשחקנים ניסו להגן עליו ולמנוע את זה כאשר יצאו בגלוי כנגד הקריאות של האוהדים, אך ללא הועיל.
מונס דאבור חוגג עם ביברס נאתכו (עמרי שטיין)אמנם דאבור לא דיבר בסיום המשחק נגד אוסטריה, למעט הדברים שאמר לחבריו ונחשפו ב-ONE, אבל במקרה של פיקה, הבלם של ברצלונה לא התרגש יותר מידי מהקריאות נגדו ואפילו הצהיר שהן "היו כמו סימפוניה" עבורו. הוא השתדל להתעלם מזה, אבל הוא לא היה מסוגל להתעלם מאירועים דומים שהתרחשו בתוך הקבוצה שלו, הרי שבעבר פיקה היה הראשון לתקוף את אוהדי בארסה על כך ששרקו בוז לאנדרה גומש בזמן שהקשר שיחק איתו בהרכב והצהיר: "מי שקורא בוז לשחקן שמייצג אותו, עדיף שיישאר בבית". לכן אי אפשר לומר שזה לא מפריע ומשפיע.
לכדורגלנים קשה לשמור בבטן ולעתים זה מתפרץ ברגע אחד, כפי שקרה לערן זהבי שהשליך את סרט הקפטן לאחר שאוהדים קראו לו בוז במשחק נבחרת, ממש באותו האצטדיון בחיפה בו דאבור עבר אמש חוויה דומה אמש. אלא שמונס דאבור ואנשי הנבחרת היו מוכנים לאפשרות שזה יקרה כתוצאה מהתגובות שהיו לפוסט שלו, כך שהחלוץ לא הראה שזה משפיע עליו באמת, לפחות לא כלפי חוץ. הוא עלה, שיחק, כבש וחגג כרגיל. בעקבות זאת, המאמן וילי רוטנשטיינר שיבח את מונס על כך שלדבריו הוא "התנהג כמו מקצוען על המגרש ולא הגיב לקריאות נגדו".
מונס דאבור חוגג (רדאד ג'בארה)עם שריקת הסיום, השחקנים ואנשי הצוות הקיפו את דאבור וחגגו איתו את הניצחון על אוסטריה. לפחות משהו אחד היה מנחם במה שקרה באצטדיון בחיפה, שם כאמור שני המחנות בעלי הדעות המנוגדות ישבו זה לצד זה, ולפעמים אפילו כיסא ליד כיסא. הם הביעו את דעתם, לא נרשמו אירועים חריגים בין האוהדים - ובסוף כולם חגגו את הניצחון הגדול של נבחרת ישראל, ששוב שלחה חמישה כדורים לרשת של אוסטריה. איזה לילה משוגע.