שבוע אחרי שהודיע כי הוא עוזב את איגוד השייט, גור שטיינברג, מאמן נבחרת גלישת הרוח לגברים התייצב ביום חמישי האחרון לפגישה עם יו”ר איגוד השייט, שי בובר, והמנכ"לית, סמדר פינטוב, וחתם על מכתב ההבנות לסיום תפקידו. כמה דקות לאחר מכן יצאה גם ההודעה של האיגוד שבישרה כי זה סופי ורשמי – שטיינברג לא ימשיך לאולימפיאדת פאריס, למרות שהחוזה שלו נקבע עד לסוף 2024.
לאחר שהוביל את יואב כהן למקום הרביעי במשחקים האולימפיים בטוקיו, שטיינברג החליט שזה הרגע לעזוב. בעקבות שינוי הדגם מ-RSX ל-IQ פויל, המאמן פנה לאיגוד ודרש להאריך את החוזה שלו עד אולימפיאדת לוס אנג’לס 2028, משום שלטענתו ייקח לו זמן עד שיצליח לייצב את השורות, לבנות את הגולשים החזקים לדגם החדש ולהוביל אותם למדליות. האיגוד חשב אחרת ממנו והחליט לקבוע כמדיניות כי כל המאמנים יקבלו חוזים עד 2024 ולאחר מכן המשך העסקתם תיבחן מחדש, בהחלטה אסטרטגית שאותה לקחו בובר, יהודה מעיין וגילי אמיר.
גור שטיינברג עם יואב כהן ושחר צוברי (חגי מיכאלי)אלא שבמקביל, ממש לפני אולימפיאדת טוקיו, גור התחיל לקבל הצעות לחזור לעבודה בהייטק. הוא ידע שיצטרך לבדוק מחדש את עתידו רק אחרי שילווה את יואב כהן לשיוט המדליות ולכן כל ההצעות הללו נדחו על הסף, אבל הוא כבר החל בשיחות עם יו”ר האיגוד ביפן כדי לראות אם יקבל את תמיכתו להמשיך באיגוד בתנאים שהוא מעוניין בהם. אחרי שחזר מיפן, המאמן יצא לחופשה בפורטוגל ומשם נסע לאליפות העולם בדגם החדש. כאשר נחת חזרה בארץ, העלה את דרישתו בפני האיגוד – לקבל חוזה ארוך יותר עד לוס אנג’לס 2028, וקיבל סירוב בגלל אותה המדיניות החדשה שנקבעה למאמנים. שי בובר הסכים לחשוב על הארכת החוזה שלו רק בעוד כשנה.
בגיל 52, שטיינברג לא רצה ליפול בין הכיסאות, משום שכרגע ענף ההייטק לוהט ומחפש מהנדסים כמוהו. הוא רצה הבטחה שהולכים איתו עד הסוף בשייט הישראלי וכשזה לא קרה, הצדדים סיכמו על פרידה. בתוך כך, חבריו מ”אינטל” קראו את הדיווחים בתקשורת ועשו עוד צעד לקראתו, כאשר העבירו לו הצעת שכר רשמית לעבודה בחברה.
גור שטיינברג (שחר גרוס)החוזה הזה ישב לו על השולחן במטבח בימים האחרונים. בזמן הזה, אשתו ראתה שהוא מתפתל ומנסה לשכנע את האיגוד, עד שלדבריו, “בסוף היא זו ששמה לזה סוף. החוזה היה על שכר כפול מזה שאני מרוויח כיום באיגוד השייט, אז ביום שלישי בערב היא תפסה אותי, אמרה לי ‘תפסיק עם זה, תראה איזו הצעה יש לך מול העיניים. לך על זה’, ובעצם לקחה את ההחלטה בשבילי. בקיצור, אני חוזר להייטק. אבל השייט תמיד יישאר המשפחה שלי”.
וכך, המאמן שהיה חתום על שלוש מדליות אולימפיות בענף, לאחר שהוביל את גל פרידמן ושחר צוברי להצלחות, החליט לסגת אחורה דווקא אחרי קמפיין יחסית מוצלח בטוקיו. הוא אומנם רצה לעשות קמפיין משמעותי גם בדגם החדש בשבע השנים הקרובות, אבל זה כבר לא יקרה בגלל חילוקי הדעות עם הנהלת הענף. בקרוב שטיינברג יחזיר את הסירה למזח, יעלה על חליפה ויחזור לעבוד מול המחשב במשרדים של אינטל בחיפה, כמהנדס. רגע לפני שזה יקרה, הוא דיבר על מה שקרה מאחורי הקלעים ועל הסיבות לעזיבתו בראיון ל-ONE.
גור, סיכמת על פרידה מהתפקיד כמאמן גלישת הרוח. אומנם זה כבר קרה לך בעבר לא פעם, אבל איך זה מרגיש הפעם?
“עברתי שבוע מטלטל. חשבתי שיש לי שתי אופציות טובות ביד, גם עם העבודה ב’אינטל’ וגם עם העבודה באיגוד השייט, אבל למדתי שיש לי רק אופציה טובה אחת ביד. האופציה של האיגוד לא הייתה מספיק טובה ולכן בחרתי באופציה של ‘אינטל’. יחד עם זאת, אני אמשיך עד סוף אוקטובר בתפקידי באיגוד השייט. בחודש הקרוב אעזור בהכנות לאליפות אירופה שתתקיים בסוף אוקטובר ואעזוב. ביקשתי להתחיל ב’אינטל’ מאוחר יותר כדי שאעזור לגולשים שלי, ואחר כך אעשה לביתי במשך כמה שנים והכל בסדר”.
גור שטיינברג (חגי מיכאלי)בנית נבחרת ועבדת קשה כדי לייצב את השורות בקמפיין האחרון. לא חבל לעזוב אחרי תקופה קצרה יחסית? למה לא יכולת להמשיך עד תום החוזה?
“לא באתי להתפרנס מאיגוד השייט. באתי כדי לחזור להיאבק על מדליות, והקטע הזה נלקח ממני כשהפסיקו את התחרויות ב-RSX. אם היו ממשיכים בדגם הזה, הייתי בטוח שאביא מועמד לזהב בעוד שלוש שנים בפאריס, אבל אני לא מאשים אף אחד חלילה. החלום שלי היה להיות באזורים של המדליות והוא נשאר כזה. גם עם גל פרידמן, כדי להגיע לזהב זה משהו שלקח לי לבנות במשך שני קמפיינים. על זה נלחמתי, לקבל הבטחה שאהיה המאמן בשני הקמפיינים הבאים, בגלל ששינו את הדגם ל-IQ פויל. ברגע שאת זה לא קיבלתי, אז החלטתי לחזור להייטק ואני אחכה להזדמנות הבאה שלי. שלא תטעה, גם ‘אינטל’ זה חתיכת אתגר. אני לא בן של עורך דין שחוזר למשרד של אבא כדי להרוויח כסף קל, זה יהיה אינטנסיבי נורא, אבל אין לי בעיה עם עבודה קשה”.
מה הייתה נקודת השבר בשיחות שלך עם האיגוד?
“מבחינתי, היה סטטוס קוו שאני יכולתי לחיות איתו ורציתי להתחיל קמפיין חדש מעמדה חזקה של מאמן שהספורטאים שלו יודעים שהוא נשאר לעוד שבע שנים, כך שאף אחד לא יוכל ללחוץ עליי או להטיל בי ספק, אבל לא האריכו לי את החוזה כי חשבו שאהיה חזק מידי. כשהגעתי לאיגוד לפני ארבע שנים לא הייתה באמת נבחרת. היו לי ארבעה ילדים ושחר צוברי. כולם גדלו, עכשיו כולם מכירים אותם, יש להם ספונסרים, יואב כהן הפך לכוכב - ורק אני הלכתי אחורה. איזה כוח יש לי? אז ביקשתי תמיכה וגיבוי, וזה לא קרה”.
יואב כהן (רויטרס)כן, אבל באיגוד מספרים שגם ככה היו הרבה ויכוחים איתך ושבסוף קיבלת כל מה שרצית. אז מה בוער ללכת דווקא עכשיו ולא לחכות עוד שנה נניח?
“תראה, לא עשיתי לאיגוד חיים קלים ולא עשיתי הנחות, אבל כל מה שעשיתי היה כדי לקדם את הנבחרת. הדרישה שלי הייתה שאני אהיה זה שאקבל את ההחלטות, ולא המנהל המקצועי או המנכ”לית. רציתי להתחיל את הקמפיין מעמדה חזקה, כדי שאוכל ללחוץ את כולם ושאף אחד לא יוכל להגיד משהו על הדרישות שלי, אבל בסוף האיגוד כמערכת לא קיבל את זה. היו לי שלושה ויכוחים עם האיגוד לאחרונה”.
על מה?
בין היתר, חשבתי שצריך שאיש הטכנולוגיה שלנו ייצא לאליפות העולם כדי ללמוד את הדגם החדש. גם חשבתי שצריך לתת ליואב עומר ולתום ראובני את כל התנאים כדי שיתחרו באליפות העולם אחרי הכנה מלאה, ובאיגוד הרי יכולים לעמוד מנגד ולא לקנות כרטיסים או להזמין בתי מלון, אבל בשורה התחתונה, מה אני כבר עושה עם הכוח שלי? על מה נלחמתי? בסוף הכל היה לטובת הספורטאים וכולם מעריכים אותי על זה. לאחרונה חשבתי על זה שאני חייב גיבוי, אחרת לא אוכל להוביל למהלכים שבקמפיין האחרון הובלתי. לדוגמה, אם לא היה לי חוזה לעוד קמפיין, לא הייתי יכול לדרוש מכולם לדחות את המבחנים לטוקיו בשנה, מהלך שאגב זכה להרבה פרגון. מאמן בעמדת כוח זה לאו דווקא דבר רע”.
יואב כהן וגור שטיינברג (חגי מיכאלי)בקמפיין האחרון שטיינברג הגדיל את הצוות המקצועי שלו בנבחרת גלישת הרוח לגברים ודווקא תכנן לבנות תוכנית ארוכת טווח לגולשים שלו, מתוך כוונה להישאר. לפני כשלוש שנים הוא גייס את אריה ריינר, שהיה קצין ספורט של השייטת במשך 15 שנה, לפני כשנה הביא את יורם גובר ששימש כפסיכולוג של יחידות מיוחדות, ולאחרונה צירף גם את מורן טפירו, איש טכנולוגיה של יחידות מיוחדות שעזר לפתח רעיונות ופיתוחים טכנולוגיים עבור חברי הנבחרת. כדי להשיג יתרון מסוים בגלשן על פני המתחרים שלהם. כעת, לא ברור מה יהיה עתידם של השלושה והחשש הוא כי הם לא ימשיכו.
גור, אתה לא חושש שמה שנבנה בשנים האחרונות יתפרק, גם עם הספורטאים שהצליחו להתקדם?
“תראה, היה לי את זה בין אולימפיאדת אטלנטה לאולימפיאדת אתונה עם גל פרידמן. אני עזבתי באמצע והוא התקדם בזכות עצמו. כשהוא היה מספיק חזק ורצה אותי שוב איתו, אז חזרנו לעבוד ביחד. המצב עם האיגוד הוא לא מצב של שבר מוחלט כי לא רבתי עם אף אחד. סיימתי בצורה יפה, אני לא נוטש רגע לפני המאני טיים אלא בתחילת הקמפיין, כולם יישארו בני בית אצלי ואשאר איתם בקשר. בכל זאת, אם אתה שואל אותי, הנבחרת לא תחזיק הרבה זמן מעמד וכנראה שתתפרק, אבל זה לא כזה רע. אני מעריך שיואב כהן ותום ראובני ייצאו יותר לעולם וינהלו אישית את הקריירה שלהם”.
באיגוד רוצים שהנבחרת תישאר. מה יהיה המחליף שלך לדעתך?
“אין לי מושג. מה שכן, אחרי הפגישה שלי עם ראשי האיגוד, הלכתי לביקור אצל גל פרידמן ואמרתי לו שאני מקווה שהוא באמת יהיה זה שייקח את נבחרת הנשים כמאמן. הוא יכול להצליח בנבחרת הנשים, וכמובן שאתן לו את העזרה שלי ככל שאדרש לזה. בגברים תהיה קצת יותר בעיה. אני מאמין שחלקם ירצו להיפתח לעולם ולנסות דברים בעצמם, אבל זה כבר משהו שיצטרכו לנהל אותו באיגוד”.
גל פרידמן (עמרי שטיין)אז מה הלאה מבחינתך? מה בעצם תעשה עכשיו באינטל?
“אני חוזר למרכז פיתוח מהמובילים בעולם, זה שמייצר את הליבות של 90% מהמעבדים שקיימים בעולם. חוזר לעבוד עם החבר’ה שלי מלפני ארבע שנים. הם אומנם יודעים שאחזור חלוד, אבל יודעים גם שאעבוד קשה ושלא אאכזב אותם. לא יהיה לי קל וזה אתגר מקצועי אדיר, אבל איך שחר צוברי אמר עליי פעם בצחוק? ‘גור לא פוחד לעבוד קשה, הוא אפילו מחפש איך לעבוד קשה’. אז בסדר, אני חוזר להייטק, אעבוד קשה ואני מקווה שהכל יסתדר”.
קידוש בכפר הפראלימפי