אסי ממן
|
ז'ק רוגה (רויטרס)
הספורט העולמי בכלל והאולימפי בפרט מרכין ראש, עם היוודע מותו של ז’ק רוגה, מי שהיה נשיא הוועד האולימפי בין השנים 2001 עד 2013 ולפני כן שימש כנשיא הוועדים האולימפיים האירופיים ובצעירותו נחשב לספורטאי אולימפי מצטיין. רוגה זכור כמי שהוביל את ההחלטה לצרף את ישראל כחברה בספורט האירופי, על אף מיקומה הגאוגרפי.
רוגה נולד בבלגיה וגדל בעיר גנט. בצעירותו היה ספורטאי מצטיין, שיחק בנבחרת הרוגבי של בלגיה ובהמשך השתתף במשחקים האולימפיים בתחרויות החתירה. כבר כספורטאי הוא התגלה כמנהיג ומוביל דעה, כאשר נאבק למען המשלחת הבלגית, לפני אולימפיאדת מוסקבה ב-1980 כשהמדינה סירבה לשלוח נציגים לרוסיה, אחרי שזו פלשה לאפגניסטן.
ז'ק רוגה מכריז על טוקיו כמארחת אולימפיאדת 2020 (רויטרס)עוד קודם לכן, באולימפיאדת מינכן 1972, לאחר הפיגוע המזעזע בו נרצחו 11 חברי המשלחת הישראלית, נטש רוגה את התחרויות והעיד כי היה זה אחד הרגעים הקשים בחייו. לאחר המשחקים האולימפיים במוסקבה עזב את הספורט והתמקד בלימודי רפואה באוניברסיטת גנט.
במהלך שנות התשעים שימש כנשיא הוועד האולימפי האירופי ובהמשך מונה לנשיא הוועד האולימפי העולמי. הוא זכור בעיקר כמי שהוביל מלחמה עיקשת בסימום בספורט האולימפי ועמד כנגד פרשת שחיתות וסמים שהסעירה את עולם הספורט לפני המשחקים האולימפיים בסולט לייק סיטי בשנת 2002.
ז'ק רוגה ושינזו אבה, ראש ממשלת יפן לשעבר (רויטרס)אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי, פרסם מכתב פרידה מרוגה וכתב: “מכובדיי, בצער רב מבכה התנועה האולימפית את ז׳ק רוגה, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי 2001-2013 ולפני כן נשיא הוועדים האולימפיים האירופיים. הספורט הישראלי, ראוי שיזכור, שהיה זה רוגה, כיו"ר הוועדים האולימפיים אירופיים, בניווטו של הנשיא דאז חואן אנטוניו סאמאראנש, ב-1994, שיכנעו את הוועדים האולימפיים האירופיים לצרף את ישראל כחברה, למרות שמבחינה גאוגרפית היא שייכת ליבשת אסיה”.
“מאז גורש מאסיה, בטהרן 1974 היה הספורט הישראלי נודד, ומתמודד בדרכים עקלקלות כדי להבטיח לספורטאיו מקום באירועים הבינלאומיים. ז׳ק רוגה, שייט שהשתתף שלוש פעמים במשחקים האולימפיים. רופא מנתח במקצועו כיהן כנשיא בעת משחקי החורף של סולט לייק סיטי, טורינו ו-וונקובר, ומשחקי הקיץ באתונה, בייג׳ינג ולונדון. יהי זכרו ברוך”.