המסע של עדן בן חמו בן ה-26 ככדורגלן החל עוד כשהיה ילד בן 6. כמו רוב הילדים, חלומו היה להגיע לאחת מהקבוצות הגדולות בארץ, כאשר במקרה שלו, זו הייתה מכבי חיפה, שם גדל והתחנך. בקבוצת הנערים והנוער היה לקפטן מכבי חיפה ואף זכה בדאבלים כששיחק במדי הירוקים עד גיל 19. לצד חלומו, שנגוז ("בגילי, לצערי, ככל הנראה כבר לא אגיע למכבי חיפה שחלמתי"), את הקריירה המקצועית שלו (בבוגרים) הוא החל כאן בארץ. היה זה ספטמבר 2014, משחק ראשון בקריירת בוגרים, הוא לובש את המדים הצהובים של בית"ר נהריה, נוסע לגבעת אולגה, שם אירחה אותם מועדון ספורט גבעת אולגה, ומפסיד 1:0 משער של אדם לם בדקה ה־92 בפנדל. כואב.
זו הייתה עונתה האחרונה של מועדון ספורט גבעת אולגה בליגה א' ובכלל, כאשר הקבוצה התפרקה בתום עונת המשחקים 2014/15. הקבוצה התחברה לחדרה, וכיום, כידוע לכל, משחקת בליגה הראשונה בישראל. אחרי 13 משחקים בליגה א', עדן חתם בעירוני טבריה, ששיחקה את עונתה הראשונה מזה שנים בליגה הלאומית, כשהייתה זו גם עונתה האחרונה בליגה, מאז הקמתה מחדש, בעונת 2006/07. את מדי טבריה פשט עונה לאחר מכן, אפשר לומר אף בבושת פנים. ספטמבר 2015, טבריה נוסעת לקריית אתא במסגרת המחזור הראשון בליגה א', כשעירוני נשר היא זו שמארחת. 0:0 בסיום, ללא אירועים מיוחדים. ועדן? עדן נכנס למשחק בדקה ה־91. מוריס אוזן, המאמן, "קבלן העליות של הליגות הנמוכות", קורא לו להתלבש. הוא מחליף את עידן שפשה ותם הפרק שלו בטבריה.
עדן בן חמו במדי סן פרנסיסקו (University of San Francisco)באוקטובר 2015 חתם במכבי צור שלום מליגה א', שם שיחק עונה שלמה באצטדיון קטן בלב שכונת מגורים בקריית ביאליק. האצטדיון הביתי ביותר שיש, משחקו האחרון בארץ, טרם יציאתו לארה"ב, היה ב־25 במרץ 2016. צור שלום אירחה את מגדל העמק למשחק בית, בו ניצחה 0:2 משערים של רועי ארז ויובל קרן. עדן נכנס למשחק בדקה ה־66 כשהוא מחליף את שגיא חייט, שהפציץ רשתות בתחילת הקריירה שלו בליגות הנמוכות ואף שיחק בהפועל נוף הגליל. לזכותו של עדן בן חמו ייאמר כי מאז עונת 2009/10, בכל משחק בו הוא כבש שער (9 בסך הכל), קבוצתו לא הפסידה. הרצף יימשך גם העונה, בהפועל "רובי שפירא" חיפה? ימים יגידו.
"יצאתי לארצות הברית עם חשש די גדול. זה היה ביולי 2016, אם זכרוני לא מטעה", כך מתחיל עדן בן חמו את השיחה. כשנכנסנו לעומקו של עניין, הוא סיפר שהגיע תחילה למכללת 'דרקסל' שבפילדלפיה ולאחר מכן המשיך לאוניברסיטת סן פרנסיסקו, קולג' שזכה 6 פעמים באליפות ארה"ב של ליגת המכללות. "דאגו לי להכל. אם אנחנו מדברים על לינה, אוכל, אימונים, טיפולים, רופאים. היה לי כל מה שבן אדם צריך על מנת להצליח לשלב בין תואר לכדורגל". חברו, עילי שויקה, ששיחק ברובי שפירא, סיפר לו על החלום לצאת לארה"ב, לליגת המכללות. תחילה תהה במה מדובר ותיאר לעצמו בראש תמונה של כדורגל ברמה ירודה. "הקשבתי בסופו של דבר לשויקה. האמנתי לו כשאמר לי כי מדובר בליגה על רמה, שיש עם מה לעבוד".
אחרי שראה מה הולך כאן בארץ, כשאנחנו מדברים על ההחלטות הלא מקצועיות שנובעות מקשר של סוכן־מאמן, החליט לצאת לדרך עצמאית ולשלוט בקריירה שלו בעצמו. "אתה מבין שאתה מגיע למקום גדול. מקצועי. אתה רואה צוות ניהול מסור, דייקן, אנליסטים שעובדים עם השחקנים, מתקנים ברמה הגבוהה ביותר, בדיקות רפואיות מקיפות כל חודש, פסיכולוג, תזונאי, זה היה עולם אחר ממה שהכרתי עד אותו רגע. אמרתי לעצמי שאני לוקח את עצמי בידיים, הולך על זה הכי חזק שאפשר והופך להיות מקצוען". החשש הגדול, עליו סיפר עדן, התלווה לספקות של אביו, דני. "אבא שלי, לפחות בהתחלה, לא אהב את זה. הוא אמר לי מה אני צריך את זה. בסופו של יום, מי שהכי תמכו והאמינו שהכל יהיה ורוד, זה אבא ואמא שלי – דני ואוסנת".
”ההתחלה הטיבה איתי, גם בכדורגל וגם בלימודים. ואז, אחרי כחצי שנה בערך, שההורים שלי מגיעים לצפות בי במשחק חוץ בניו יורק, אני מכדרר כדור סביב הדקה ה־30, נופל על כר הדשא וקורע את הצולבת. על המשחק הראשון שההורים שלי צופים בי כשחקן בליגת המכללות, אני נפצע".
רגע הפציעה של עדן בן חמו (צילום מסך)על השיקום שנמשך 8 חודשים של אי ודאות: "השיקום שלי נע בין ארה"ב לחופשה שלי כאן בארץ. אני יכול להגיד שהניתוח הראשון הסתבך ולא היה מוצלח. הרצועה שהוחלפה, הגידים שלה היו חלשים מדי ולא החזיקו מעמד. אלו היו שמונה חודשים של כאבים לא מוסברים, למה כואבת לי הברך, למרות שאני עושה כל מה שצריך, והכל תוך כדי לימודים".
עדן בן חמו של אותה תקופה, מתפקד כרגיל?
"לצערי לא. אני על כיסא גלגלים, ממש ככה כמו שזה נשמע, כיסא גלגלים. מתנייד משיעור לשיעור, ואחר כך על קביים, אותו הדבר. מתנייד בדרך שהיא לא דרך משיעור לשיעור. תוך כדי, צריך לעשות פיזיותרפיה ולהגיע לאימוני הקבוצה. חשבתי כמה וכמה פעמים לעזוב הכל ולחזור ארצה, אבל ההורים שלי לא ויתרו לי ולו לרגע. זו הייתה תקופה של בכי, תסכולים, ריבים, זה דברים שמי שלא עובר אותם לא מבין מה זה בכלל".
כשאתה חוזר לשחק, סוף כל סוף, אחרי עשרה חודשים של שיקום לא פשוט שאת רובו עברת בארצות הברית. אתה שמח בחלקך?
"כן. עשרה חודשים, מרגיש את הכדור, הגיע הרגע שלי להשתקם על המגרש, לשחק. אני מתחיל עונה, משחק ראשון, עולה לשחק, ואז מגיע שחקן היריבה, נכנס לי בברך, באותה ברך שעברה ניתוח, באותה ברך שהצולבת נקרעה, וחשכו עיניי. אני נפצע בשנית, הצולבת נקרעה. עוד פעם. אני מתחיל שיקום שני במספר, של עוד עשרה חודשים, וגם הם בסבל. כיסא גלגלים, קביים, רגעים שאתה לא רוצה להיזכר בהם בכלל".
עדן בן חמו במדי מכבי צור שלום (צילום: אבי רביבו)אחרי שנתיים נוראיות כאלה, ב"דרקסל", פילדלפיה, משנה מקום – משנה מזל?
"אמרתי לעצמי שאני רוצה לעבור למקום אחר ולהחליף קבוצה. אולי, כמו שאומרים, אם משנים את המקום, משנים תוך כדי גם את המזל. אני עובר לסן פרנסיסקו, מקום שזכה 6 פעמים באליפות ארה"ב. ברור שההתאקלמות לא הייתה קלה, אבל המשכתי את הלימודים שלי, תוך כדי שאני שחקן פעיל. אחרי עשרה משחקים לערך, אני עולה לכדור גובה, שעל פניו אמור להיות פשוט, רגיל, ואז אני נוחת על אותה ברך ולצערי קורע בפעם השלישית את הרצועה הצולבת בתוך קצת יותר משנתיים. זה מסע שאף שחקן כדורגל לא היה רוצה לעבור. אפילו מאור בוזגלו דיבר איתי וחיזק אותי".
על ההתמודדות: "היה רצון כבר לפרוש מכדורגל. לעזוב הכל, די זה פשוט לא הגיוני מה שקורה לי. רגל וחצי מפרישה מהלימודים ומפרישה מכדורגל. בשבועיים הראשונים, אחרי הפציעה השלישית, אני יושב בבית בארצות הברית ולא היה לי כל רצון ללמוד, כלום. אבל התמיכה האדירה שקיבלתי מהמשפחה ומהחברים מרחוק וכמובן מהחברים בסן פרנסיסקו, העפילו על המחשבות האפלות האלה. היום, אני חזק מתמיד, מנטלית, רגשית. אני עובד קשה מאוד על מנת לחזור לרמות הגבוהות שבהן הייתי. אני לא מוותר לעצמי ולראייה לכך, עודד נוריאל תומך בי ויודע שתרומתי לקבוצה יכולה להיות רבה. מה גם שנבחרתי להוביל את רובי שפירא כקפטן הקבוצה".
ולמרות הכל, עדן, כמו שאמרת, היום אתה חזק מתמיד
"כן, משחק כבר שנתיים בארץ ובלי עין הרע כלום לא קרה מאז. אני מרגיש טוב מאוד, כל הדברים האלה כבר מאחוריי. זה עניין של תנועה לא נכונה, זה לא קשור לשחקנים אגרסיביים יותר או פחות. ברור שזה מדי פעם עובר בראש, אבל אני לא מפחד מפציעה חוזרת, החיידק של הכדורגל לא יוצא ממני. תמיד אני מודע למגבלות שיש לי כשחקן כדורגל, לעומס שיכול להיווצר וכמובן שאני עובד על עצמי פעם בשבוע, בקבוע, אצל המעסה שלי, ניסים, שהוא גם המעסה של הקבוצה נכון להיום. בעקבות הפציעות שהיו לי בארה"ב, אני מכיר טוב יותר את הגוף שלי ויודע מה נכון לו וכמה. המשכתי לשחק, בגלל כל ההשקעה שלי מגיל 6".
הבוגרים של מכבי חיפה? חלום שהתרחק?
"אני חושב שאני נמצא בשיא הקריירה מבחינה אתלטית. כל מי שרואה אותי ומכיר אותי, לא מאמין בכלל שעברתי פציעות כאלה, שהייתי בתחתית של המיץ של הזבל. אז כן, מכבי חיפה הייתה חלום, אבל אני ריאלי ויודע שככל הנראה כבר לא אגיע לשם כשחקן, אבל זה לא אומר שאני לא שואף להגיע רחוק. נכון, כרגע אני שחקן ליגה א', אבל לא אפסול אף הצעה בעתיד, בהתאם ליכולת שלי. כמובן שכל הצעה תישקל בהתאם לחיי האישיים, שגם אותם חשוב לי לשים על השולחן. אני תמיד אומר לחבר'ה הצעירים שחשוב לחשוב גם על היום שאחרי הכדורגל, זה לא יישאר לעד".
עדן בן חמו במדי מכבי חיפה (עמית מצפה)ורובי שפירא, בכל זאת, חתמת אצלה ואתה הקפטן העונה
"ביום ראשון אנחנו יוצאים למחנה אימונים בצ'כיה. בפראג. להכיר אחד את השני, להתחבר יותר, לבוא לתחילת העונה מוכנים ככל האפשר. עודד נוריאל, כמו שאמרתי, תומך בי במאה אחוז. התקבלתי, באמת, בהפועל רובי שפירא חיפה בזרועות פתוחות. אני שמח שהגעתי לכאן ואנחנו רוצים לעשות העונה פלייאוף עליון, אם לא מעבר לכך. נכון, גדלתי במכבי חיפה, ואפילו שיחקנו נגד הנוער של מכבי ממש לא מזמן. זו הרגשה אחרת, מוזר, חדר ההלבשה שישבתי בו. הצוות שם קיבל אותי באהבה ואיחל לי בהצלחה רבה. אני נמצא בשורה התחתונה במקום טוב ואפילו קיבלתי את סרט הקפטן".