הרגע הגדול והמרגש הולך ומתקרב. ביום שני הבא (23 באוגוסט) יתקיים באצטדיון שלמה ביטוח בפתח תקווה טקס החשיפה של שדרת הכוכבים הראשונה בישראל, שמוקמת על ידי החברה לפיתוח פ”ת יחד עם עיריית פ”ת. בחירת השחקנים שיופיעו בשדרה, התבצעה בשיתוף ONE.
עד שיגיע הרגע הגדול, החברה לפיתוח פ”ת מחממת מנועים ושחררה הדמיה של השדרה, במקביל לתחילת העבודות מחוץ לאצטדיון, שכוללות הקמה של חלק אחד בכניסה שיוקדש ל-11 הכוכבים הנבחרים של מכבי וחלק שני שיוקדש ל-11 הנבחרים של הפועל.
השחקנים הנבחרים כבר חשים את ההתרגשות הגדולה לקראת הטקס, וכמוהם גם משפחותיהם של השחקנים שנבחרו ואינם כבר בין החיים. הטקס המרגש ייערך בנוכחות ראש העיר, רמי גרינברג, וכל העושים במלאכה רואים בו חשיבות גדולה.
11 הנבחרים לשדרה של הפועל פ”ת
איתן בודניוק
אחד מהשחקנים הבודדים שרשמו 16 עונות במדי הפועל פתח תקווה – שיחק במועדון לראשונה בעונת 1975/76 ונשאר עד עונת 1990/91. היה קפטן, מנהיג ובלם מוביל בקבוצה. בזכותו, בין היתר, הפועל פתח תקווה חזרה להיות קבוצת צמרת לגיטימית וסיימה שלוש פעמים כסגנית האלופה, עם העפלה נוספת לגמר גביע המדינה. אמנם הוא לא סיים את הקריירה עם תואר משמעותי, אך זכה להניף שלוש פעמים את גביע הטוטו.
מני בסון ז"ל
חלוץ ששיחק בין השנים 1985-1996. היה אחת מהדמויות האהובות בקרב שחקני העבר והאוהדים של המועדון, כזה שתמיד היה אפשר לסמוך עליו שיפציע ויבקיע שער חשוב ברגעי הדרמה, כפי שקרה בין היתר גם בגמר הגביע של 1992 נגד מכבי תל אביב בו הוא הוביל את הקבוצה לניצחון 1:3 עם צמד שערים בהארכה. לאחר מכן היה זה שהבקיע את השער הראשון בגביע אירופה במשחק נגד סטרומגודסט בנורבגיה.
יעקב ויסוקר ז"ל
יענקל'ה פתח את הקריירה כשחקן התקפה בהפועל פתח תקווה, עבר לשער במקרה בגלל הרחקת השוער הראשון ומאז הפך לאחד השוערים הגדולים בהיסטוריית המועדון. שיחק בקבוצה בימים בהם היא שלטה ביד רמה בכדורגל הישראלי. ביחד איתו, הפועל זכתה בשש אליפויות ובחמש עונות נוספות סיים עם הקבוצה במקום השני, כאשר בכל אחת מן העונות הללו הוא מיעט להוציא כדורים מהרשת ובחלקן אף שימש כבועט הפנדלים של הקבוצה. היכולת שלו להיות שוער בלתי ניתן להכנעה הובילה אותו גם לנבחרת ישראל ובשנים בהן הוא שיחק בליגה הפועל שמרה על יציבות ובקושי ספגה.
משה (ג'רי) חלדי ז”ל
גדל בהפועל חיפה ועבר לאזור המרכז בגיל צעיר כדי לשחק בהפועל פתח תקווה. הוא זכה איתה בארבע אליפויות ובגביע. למרות גילו הצעיר, היה מכוכבי רצף האליפויות המרשים של הקבוצה. שיחק באוסטרליה, בהכח סידני ובמלבורן, חזר לארץ ופרש במדי הפועל פתח תקווה, אחרי שסיימה כסגנית האלופה וכפיינליסטית בגמר הגביע, בעונה הכפולה של 1966-1968.
ניר לוין
אחד מהחלוצים הבולטים בתולדות הקבוצה. הגיע אליה בשנת 1984, הבקיע בצרורות והיה מלך השערים של הקבוצה במשך חמש עונות רצופות, מה שהוביל אותו לצאת לחו"ל ולחתום בגנט הבלגית, אך הוא נפצע וחזר לארץ אחרי עונה אחת. הוא שב לפתח תקווה ב-1990, סיים כמלך השערים של הליגה עם 20 כיבושים והקבוצה סיימה כסגנית האלופה וסגנית מחזיקת הגביע. עונה לאחר מכן לקח חלק בזכייה בגביע המדינה השני של המועדון. כמו כן, זכה בגביע הטוטו.
שלמה נהרי
שחקן התקפה ששיחק במועדון מ-1956 עד 1965. ניחן ביכולת הבקעה מרשימה, כבר מימיו הראשונים כשחקן. עזר לקבוצה לזכות בגביע המדינה הראשון בתולדותיה והיה חלק מהרצף המרשים של זכייה בחמש אליפויות רצופות. כמות השערים הגדולה שהבקיע הובילה אותו להיות בין ששת הכובשים הגדולים במועדון מאז קום המדינה.
נחום סטלמך ז"ל
מהחלוצים הבולטים בכדורגל הישראלי בכל הזמנים, בעיקר בשל משחק הראש המשובח שלו שזיכה אותו בכינוי "ראש הזהב". שיחק בקבוצה בשנים 1951-1969 ובשנים אלו הקבוצה הייתה בשיאה, כולל הישג ענק של זכייה בחמש אליפויות רצופות. בסך הכל הוא זכה בשש אליפויות, הגיע עם הקבוצה לשש סגנויות והניף גביע אחד. בגמר הגביע, אגב, הוא כבש את שער הניצחון שקבע 1:2. התרומה הגדולה שלו התבטאה כמובן בכך שהפך למלך השערים הבלתי מעורער של המועדון עם 197 שערים וגם שיחק במדים הללו 16 עונות, יותר מכל שחקן אחר. מעבר לכך, היה קפטן נבחרת ישראל ושערו המפורסם ביותר במדים הלאומיים היה מול שוער נבחרת ברית המועצות, לב יאשין, בהפסד 2:1 ב-1956. לאחר פרישתו, אימן את הקבוצות הבכירות בארץ, מונה לעוזרו של שלמה שרף בנבחרת וכאשר שהה איתה בספרד נפטר במפתיע מדום לב.
בני קוזושווילי
אחד הסמלים הגדולים הגדולים של המועדון והשחקן בעל כמות ההופעות הגדולה ביותר במדי הפועל פתח תקווה עם 432 הופעות בליגה ובגביע המדינה. המגן הימני שיחק 15 עונות בקבוצה, בהן הוא זכה בגביע המדינה ב-1992, עם סרט הקפטן על היד. לאורך רוב שנותיו במועדון גילה יציבות, כושר גופני נהדר ורשם כמות הופעות גדולה מידי עונה. כמו כן, זכה שלוש פעמים בגביע טוטו.
בועז קופמן ז"ל
מהחלוצים המרשימים של הפועל פתח תקווה. שיחק בקבוצה בימי הזוהר שלה, בין השנים 1951-1968, והבקיע 150 שערים בכל המסגרות. היה אחד מהשחקנים שהובילו את הקבוצה לזכייתה הראשונה באליפות ב-1955 בעונה שבה הוא כבש 16 פעמים. היה זה שכבש את השער הראשון באצטדיון האורווה בעיר והבקיע לא פחות מעשרה שערים במשחקי הדרבי בליגה. בסופו של דבר, זכה בשש אליפויות ובגביע אחד.
מוטי קקון
החלוץ שזכה לכינוי "העיט" היה לאחד מהכובשים הבולטים של הקבוצה, בזכות מהירות גבוהה וסיומת קטלנית. פרץ בתחילת שנות ה-90 והיה שותף לזכייה בגביע המדינה ב-1992, אף שלא השתלב בהרכב באותה עונה. הקבוצה בה שיחק הייתה בצמרת הליגה, ב-1997 היא סיימה במקום השני בטבלה והוא עצמו סיים כמלך שערי ליגת העל. בהמשך כבש שערים במסגרות אירופאיות ועבר לשחק במרידה הספרדית, אך העסקה נפלה בגלל שהקבוצה לא שילמה והוא חזר לאצטדיון האורווה על מנת להוביל את הקבוצה בהתקפה.
זכריה רצאבי ז"ל
היה אחד מכוכביה של הפועל מחנה יהודה, הקבוצה השכונתית של פתח תקווה שדבק בה הכינוי "ברזיל הקטנה", ומהר מאוד עבר לשחק כקשר שמאלי בקבוצה הגדולה של העיר, הפועל פתח תקווה, בין השנים 1955-1963. כבר אחרי שנתיים בקבוצה, הוביל אותה לזכייה בגביע המדינה תוך שכבש בגמר, הפך לגורם משמעותי וקיבל את הכינוי "היהלום השחור". החל מ-1959 היה שותף מלא להישג ההיסטורי של המועדון, עם הזכייה בחמש אליפויות רצופות. הוא הוכתר למלך השערים של הקבוצה ארבע פעמים, היה מלך שערי הליגה הבכירה והפך למלך השערים במשחקי הדרבי העירוניים בין הפועל למכבי פתח תקווה עם 11 כיבושים. לאחר האליפות האחרונה ב-1963 הוא עזב, חזר למחנה יהודה, הוביל את הקבוצה להצלחה וחסרונו הורגש בהפועל פ”ת.
11 הנבחרים לשדרה של מכבי פ”ת
אייל בגלייבטר
גדל במכבי פתח תקווה ושיחק במועדון בין השנים 1979-1987 ו-1989-1996 בעמדת הקשר, לאחר שהלך בעקבות המורשת המשפחתית של סבו שמואל ואביו דני. תמיד כיכב על המגרש והיה שחקן טכני. בגיל 16 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה, במדיה הוא הבקיע שערים ובלט לטובה, כך שמהר מאוד קיבל אפילו זימון לנבחרת ישראל. ב-1987 יצא לשחק בהאסלט הבלגית ולאחר מכן עבר למכלן, אך חזר ארצה לקבוצת נעוריו בחלוף שנתיים. זכה בגביע הטוטו הראשון של הקבוצה ב-1995 והיה בין הכובשים המצטיינים של המועדון.
חיים בוך ז"ל
במשך 20 שנה שיחק כדורגל, החל מ-1946, והוא היה זה שעמד בין הקורות ביום בו מכבי פתח תקווה זכתה בגביע המדינה ב-1952 ואף סיים פעמיים עם התואר סגן אלוף המדינה. כשוער, הרשים במיוחד והיה לאחד מהשוערים הגדולים ביותר בתולדות המועדון. בין היתר, היה מומחה לעצירות פנדלים עם 16 הדיפות מתוך 44 בעיטות מהנקודה הלבנה לשערו.
שמואל בן דרור ז"ל
שיחק במכבי פתח תקווה בין השנים 1938-1953 כבלם וקשר מרכזי, וזכה במדיה בגביע המדינה ב-1952. במהלך הקריירה, שיחק גם במשחקה הרשמי הראשון של נבחרת ישראל מאז קום המדינה נגד נבחרת ארצות הברית, בו שימש כקפטן ואף כבש את את השער הראשון שלה ב-29 בספטמבר 1948, כך שנכנס לדפי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי. לאחר שפרש, היה יו"ר הקבוצה, כיהן כחבר הנהלה בהתאחדות לכדורגל וייסד עם אשתו דבורה את עמותת אדי לקידום השתלות ותרומת איברים בישראל, בעקבות מותו של בנם אהוד (אדי) בן דרור.
עומר גולן
מהסמלים הגדולים של המועדון ומלך השערים של מכבי פתח תקווה בכל הזמנים עם 81 כיבושים. החלוץ והקפטן של המועדון בשנות האלפיים זכה עם הקבוצה בגביע הטוטו ב-2004, אחרי שכבש בגמר נגד מכבי חיפה ותרם בניצחון 0:3. היה חלק מהקבוצה שסיימה במקום השני בליגת העל ב-2005 ולאחר מכן היה גורם מכריע בניצחון 2:5 בחוץ על פרטיזן בלגרד, בו הוא הפציץ שלושער והוביל את הקבוצה לשלב הבתים של גביע אופ"א לראשונה בתולדותיה. ב-2007 זכה לכותרות ענק באנגליה, אחרי שכבש במדי נבחרת ישראל בניצחון 1:2 על רוסיה, שקירב את האנגלים להעפלה ליורו. לאחר מכן, יצא לשחק בלוקרן הבלגית, אבל בארץ שיחק רק במדים הכחולים של מכבי פתח תקווה. לבסוף נכנע לפציעה בברך, פרש בגיל 31 וקיבל תפקיד מקצועי במועדון.
זאב זלצר
זאביק, זה היה הכינוי שדבק בו. שחקן ההתקפה של מכבי פתח תקווה היה אחד מסמליה ולא עזב אותה בשנות השישים והשבעים, מלבד לשנה אחת בה יצא לשחק בלוס אנג'לס. שימש כקפטן מכבי פתח תקווה במשך תשע שנים, היה "בעל הבית" על המגרש וניחן בראיית משחק מדהימה. היו לו בעיטות מופלאות והוא הבקיע לא פחות מ-77 שערים עבור מכבי פתח תקווה, כך שהוא מדורג במקום השני בטבלת הכובשים של המועדון בכל הזמנים. זכה בגביע כ"ה למדינה ב-1973. אחרי שפרש הוא גם אימן את הקבוצה.
גיא יצחק
עלה ממחלקת הנוער בגיל 17 ושיחק מ-1989 עד שנת 2002 במכבי פתח תקווה. למרות שנפצע לא פעם, הצליח להשתקם עם הרבה כוח רצון וחזר לשחק. בתקופתו הקבוצה זכתה בגביע הטוטו, לאחר שכבש במשחק הגמר וניצח 1:2 את מכבי תל אביב ב-1995. לאחר מכן זכה שוב בגביע הטוטו ואף רשם הופעה בגמר גביע המדינה.
מורד מגמדוב
הוא נולד בברית המועצות ואפילו שיחק במדי נבחרת רוסיה בצעירותו, אבל בשנת 1995 הגיע לארץ והפך לאחד מהסמלים של מכבי פתח תקווה בפרט ולאחת מהדמויות האהובות בכדורגל הישראלי בכלל. בלם אלגנטי, קר רוח ומנהיג שקט. הוא הזר היחיד שרשם מעל 400 הופעות בליגה ונשאר במשך שנים ארוכות בקבוצתו, החל מ-1995 ועד שהפסיק לשחק באופן מקצועני ב-2013. סך הכל, ייצג את הקבוצה ב-16 עונות שונות והיה לאחד מהעוגנים הגדולים שלה בתקופה זו. ביחד איתו, הקבוצה זכתה שלוש פעמים בגביע הטוטו עם ניצחונות על קבוצות גדולות וחזקות.
נחמן מנדל ז"ל
האיש שהיה מאחורי מכבי פתח תקווה במשך עשרות שנים. לאורך 42 שנה שימש כיו"ר מחלקת הכדורגל של האגודה ובעברו אף שיחק במדיה בעמדת החלוץ. החמצת פנדל מפורסמת שלו ב-1963 במשחק מול הפועל תל אביב הפכה לשורה בשיר של להקת התרנגולים, ששרה על ההחמצה ב"שיר השכונה". זכה לתואר יקיר העיר פתח תקווה ב-2015 לאחר שגידל ספורטאים רבים מהעיר והוביל את הקבוצה להצלחה.
איסמעיל עמאר
שחקן הגנה שפרץ במכבי פתח תקווה ושירת אותה נאמנה במשך 14 שנה. הוא זכה פעמיים בגביע הטוטו כאשר באחד ממשחקי הגמר נגד מכבי חיפה הוא אפילו הבקיע שער בדרך לניצחון 1:4, הגיע לגמר גביע המדינה והיה חלק מהקבוצה שסיימה במקום השני בליגה הבכירה. בימיו במועדון, מכבי פתח תקווה הייתה קבוצה חזקה בכדורגל הישראלי.
פיני קינסטליך
נולד בפתח תקווה והחל לשחק עוד בילדותו בקבוצות של מכבי. שיחק עם נבחרת הנוער באליפות אסיה ב-1964 ונבחר למצטיין הטורניר, בו זכתה הנבחרת. בגיל צעיר הוקפץ לבוגרים והיה לשחקן התקפה אדיר במשך 11 שנה, החל מ-1960 ועד 1971. הוא הבקיע 70 שערים עבור הקבוצה בכל המסגרות. הייתה לו יכולת פריצה מצוינת, מיקום נהדר, יכולת הבקעה ונגיחות מהטובות בארץ. עם פרישתו, הפך למנהל מקצועי ולמאמן. פיני למד הוראה לחינוך גופני וריכז את קורס מאמני הכדורגל במכון וינגייט, ואף ניהל את אגף ההדרכה ואגף הנוער בהתאחדות לכדורגל.
אליעזר שפיגל ז"ל
נולד בפתח תקווה ב-1922, שיחק כחלוץ מרכזי במכבי במשך שנים ארוכות וזכה לכינוי "לייזר". היה קפטן, מנהיג, מלך השערים של הליגה ב-1954 עם 16 כיבושים, הבקיע שערים רבים גם במשחקי הדרבי של העיר, העלה את הקבוצה הבוגרת לליגה הראשונה ואף היה חלק מהזכייה בגביע המדינה ב-1952. בצעירותו, היה חבר ומפקד באצ"ל כחבר המחתרת באריתראה וכשחזר המשיך לשחק כדורגל, הופיע במדי נבחרת ישראל ולאחר מכן עבר לתחום האימון. הוא גם אביו של שחקן ומאמן העבר גיורא שפיגל.