קינן אוואנס הגיע להפועל חיפה בעונה החולפת ולא לקח לו זמן רב עד שהפך לאחד השחקנים היעילים בליגת העל. כשהקיץ בעיצומו, רגע לפני ששחקני אלופת המדינה מתחילים להגיע ארצה בזה אחר זה, אוואנס העניק ראיון מיוחד ל-ONE בו הוא מדבר בין היתר על הסיבה שהביאה אותו לבחור דווקא במכבי תל אביב כשהיו לו הצעות מקבוצות יורוליג נוספו, ה-NBA (“תמיד היה ותמיד תהיה המטרה שלי), הציפיות מעונת הבכורה ביורוליג (“לתרום לעונה מנצחת ולהחזיר את המועדון לפלייאוף”), בריאות הנפש של ספורטאים, הציפיות והתחביב החדש שאימץ בתקופת הסגר.
אוואנס בן ה-24 החל את הקריירה המקצוענית שלו בליגת הפיתוח במדי גראנד רפידס גולד, עונה לאחר מכן לבש את מדי קבוצת ליגת הפיתוח של פילדלפיה - דלוואר בלו קואטס, משם עבר לאיגוקאה הבוסנית ובתום עונה אחת בליגה האדריאטית הגיע אוואנס להפועל חיפה. את הקיץ הנוכחי הוא העביר בביתו שבטקסס.
אז איך התקופה הזו עוברת עבורך, אתה מתכונן לעונה? צפית במשחקים האולימפיים?
“אני מבלה זמן איכות עם המשפחה והחברים, כי התקופה הזו של השנה לקראת פתיחת העונה עוברת במהירות ואני אגיע לישראל בקרוב. אני מתאמן וצפיתי גם במשחקים האולימפיים. בכל הנוגע למשחק שלי אני מנסה לשפר דברים, אני עובד על הקליעה כי אני יודע שיהיה לי יותר זמן שלא אני אוביל כדור, כך שאני מנסה לעבוד יותר על אחוזי הקליעה שלי במטרה להרים אותם”.
קיבלת הנחיות מיוחדות לאימונים במהלך הקיץ?
“לא יותר מדי דברים ספציפיים, פשוט בודקים איתי איך מתקדמים האימונים שלי כדי שיוכלו לפקח”.
מארצות הברית הגעת לליגה אדריאטית ובדרך כלל משם מסלול הכדורסל לא כולל הגעה לישראל ולקבוצה שמשחקת פעם בשבוע, מדוע החלטת ללכת בדרך הזו?
“רק בגלל שכששיחקתי בבוסניה בליגה האדריאטית התפקיד שלי לא היה בדיוק זה של פויינט גארד, ועבור התפקיד שלי, הסייז שלי והעמדה שבה אני צריך לשחק כדי להצליח היא הפויינט גארד. המאמן אלעד חסין התקשר אלי וסיפר לי על ההזדמנות שיש לי בישראל, להגיע לקבוצה שנחשבת לצעד אחורה כדי להוכיח איזה כישרון יש לי והוא אמר לי שאם תהיה לי עונה טובה ההצעות יגיעו״.
ואם מדברים על הצעות, אחרי עונה נהדרת בישראל היו לך מספר הצעות ממועדוני יורוליג, מה שכנע אותך לבחור דווקא במכבי?
״אני כבר מכיר את המדינה וכבר שיחקתי נגד הקבוצה, אני גם מכיר את סגנון המשחק וחלק מהשחקנים, בנוסף רואים את היסטוריית הניצחונות, את תרבות הניצחונות, את האוהדים המדהימים ושזה מועדון שמנוהל כמו ב-NBA. שמעתי גם מאנשים נוספים מקבוצתי הקודמת הפועל חיפה, גם מהמאמנים וגם מהג׳י-אם, וקיבלתי גם פידבק לגבי הדרך העצומה שבה המועדון הזה מנוהל”.
במבט זריז על סגל הקבוצה רואים כמה וטרנים מהיורוליג, איזו תרומה תהיה לך על הפרקט ומחוצה לו?
״אני בחור שרוצה לנצח כך שאיזה תפקיד שיהיה לי ואיזה תפקיד שהמאמן יאניס ספרופולוס מייעד לי אני מוכן למלא ואני מרגיש שהתרומה הכי גדולה שלי על הפרקט היא שאני אוהב להתחרות ולהפוך את החבר’ה שלצידי לטובים יותר בכל יום ולעזור להם להשתפר, ובסופו של יום גם הם יעזרו לי להשתפר מה שיעשה את הקבוצה טובה יותר באופן כללי”.
ובתור חבר לקבוצה?
”פשוט לעודד אותם, על הפרקט ומחוצה לו אני אוהב לבנות מערכות יחסים ולהכיר אנשים מחוץ לפרקט ואני מרגיש שבכל קבוצה כמה שאפשר צריכים להיות קרובים על הפרקט, כדי להיות הקבוצה הכי טובה, מחוץ לפרקט מערכות יחסים חשובות גם כן, כך שמחוץ לפרקט אני מנסה לבנות מערכת יחסים עם כל אחד מהחברים לקבוצה”.
נראה שהסגל שנבנה העונה מעניין מאוד, היות ועדין ולא שיחקתם ולא התאמנתם ולו פעם אחת, ממבט חטוף ״על הנייר״ מה החוזקות ומה החולשות של הסגל הזה לדעתך?
“אני מרגיש שמבחינה הגנתית אנחנו יכולים לעצור קבוצות, יש לנו את האורך ואת האתלטיות וגם ברגע שנעצור את הקבוצות בהגנה, אחת החוזקות שלנו תהיה הריצה במשחק המעבר ויש לנו גם שחקנים שיכולים לקלוע מבחוץ”.
ומה לגבי החולשות?
“אני עדיין לא בטוח לגבי זה, אני לא יכול להצביע במדויק על החולשות שיש על הנייר. אני אומר שהניסיון, כי מדובר בקבוצה חדשה לחלוטין, אבל אנחנו נגיע לזה ונעבוד על זה”.
מה הציפיות שלך מעצמך ומהבכורה שלך ביורוליג?
“אני מרגיש שהקיץ שלי נהדר מבחינת האימונים, כך שאני מצפה שהעונה שלי תמשיך מזו שהייתה לי בחיפה ושאני אמשיך לגדול כשחקן במכבי, כך שאני מצפה מעצמי לתרום לעונה מנצחת, להחזיר את המועדון לפלייאוף ולעשות עונה טובה”.
במשחקים האולימפיים ראינו את הסיפור של סימון ביילס שתפס לא מעט כותרות בגלל הנושא של בריאות הנפש, מה נקודת המבט שלך בנושא הזה בנוגע לעולם הכדורסל?
“בריאות הנפש עצומה במיוחד כשזה נוגע לכך שאתה משחק בספורט ואתה חייב להיות ממוקד במאת האחוזים, אחרת זה יכול להביא לפציעות או לגרום לדברים שמוציאים אותך מהמקום שבו אתה נמצא, כך שבריאות הנפש ולא רק אצל הספורטאים זה דבר חשוב כך שאני מכבד את כל הספורטאים שמתמודדים עם בריאות הנפש, במיוחד כאלו שעוזבים את המדינה שלהם כדי לשחק במקום אחר - זה ממש קשה, כך שתמיד צריך לדאוג לבריאות הנפש ולעשות את מה שצריך כדי להיות מוכן לעשות את העבודה”.
המסע שלך ל-NBA נעצר מוקדם מדי, האם מטרת העל שלך, המטרה הסופית שלך או שאתה רואה את עצמך נשאר באירופה ?
“ה-NBA תמיד הייתה ותמיד תהיה המטרה שלי. אני מנסה להסתכל על הקריירה שלי ולהשוות אותה לזו של אלייז׳ה בראיינט שהגיע לכאן ועשה את העבודה שלו ותראה אותו עכשיו – הוא אלוף, כך שאני רוצה להמשיך לעבוד על עצמי, להמשיך בתהליך ולעשות בכל יום את מה שאני צריך לעשות יום אחר יום ונקווה שזה יוביל אותי ל-NBA”.
אתה הגעת למועדון שזכה שש פעמים באירופה שזה לא דבר של מה בכך ועם בסיס אוהדים כפי שציינת קודם, מה החשיבות שלהם עבורך במיוחד בתקופת הקורונה?
”זה עצום, ולהיות בארגון הזה מרגיש לי כאילו אני שוב במכללה כי החוויה שלי שם במיוחד בשנה האחרונה שלי הייתה שכל המשחקים היו מול היכל מלא, והאולם שם דומה לזה של מכבי, אולי גדול יותר, כך שלראות את האולם מלא במרבית העונה במשחקי הבית יהיה חוויה נהדרת עם אווירה נהדרת ואני כבר לא יכול לחכות לזה”.
מה שמעת על האוהדים של הקבוצה?
“שהם מדהימים, שהם אוהבים אותך, שהתמיכה שלהם אדירה ויצא לי לראות את זה במהלך הגמר של ליגת ווינר, כך שזה היה טוב לראות אותם ולראות אותם בסרטוני וידאו וגם נאמר לי שהם נוסעים לעודד בפיינל פור של היורוליג”.
ספר לנו משהו על קינאן אוואנס שאף אחד לא יודע?
“במהלך התקופה שהיינו מבודדים בעונה שעברה התחלתי ללמוד ציור בווידאו של שלב אחר שלב, כך שאני מאוד אוהב לעשות את זה בזמני החופשי. אני לא יודע אם זה משהו שהאוהדים רוצים לדעת אבל זה מה שיש לי לומר – אני מאוד אוהב לצייר בזמן החופשי שלי וזה תחביב שמאוד מרגיע”.