זוכה מדליית הזהב, ארטיום דולגופיאט, ערך מסיבת עיתונאים לאחר הזכייה במדליית הזהב ההיסטורית במשחקים האולימפיים בטוקיו, בה סיפר על התחושות שלו אחרי הזכייה, סימן את היעדים הבאים ושלח מסר לדור הצעיר. במסיבת העיתונאים השתתפו גם מאמנו סרגיי וייסבורג, הפיזיותרפיסט אדם בדיר, המתעמל אלכס שטילוב ויו”ר הוועד האולימפי יגראל כרמי.
“אני מודה לכל התמיכה מסביב, בלי האנשים האלה שידעו שאני מסוגל זה לא היה קורה. ניסיתי לא לחשוב על מדליה כדי לא להלחיץ את עצמי. אני שמח שיש לי את הקרובים שלי והם איתי כל הדרך. אני מודה למשפחה והמאמן שלי שליווה אותי כל הקריירה. גם אדם, שלא נותן לי לוותר גם כשכואב. אני רוצה להודות גם לוועד האולימפי, ספורט הישגי, מכבי ת”א והספונסרים שלי”. אמר דולגופיאט.
הדרך למדליה: “מגיל 6, כשראיתי אנשים עושים גלגולנים, התאהבתי בזה. תמיד כולם היו יותר גדולים ממני, אבל ההורים שלי שמו מטרות כדי לדעת את מי לעקוף. הם האמינו בי מהיום הראשון ואמרו שאגיע לאולימפיאדה”.
התחושות אחרי הזכייה: “בא לי לבכות, אני לא האמנתי בזה. אתה תמיד צריך לחשוב על מחר וזה לא קל. זה קל להישבר, ואני מאוד שמח שאני בחברה תומכת שמאמינה בי. אני אוהב ומודה לכולם. אנחנו עם הפנים לפאריס ונביא כבוד למדינה”.
על אלכס שטילוב: “בחודש האחרון היינו שנינו יחד, רק אני והוא, וזה היה חודש כיף שעברנו ביחד ואני מתבאס ששנינו לא עלינו לגמר. מקווה שנמשיך ביחד ונלך עד הסוף”.
מסר לדור הבא: “זה מרגש לראות את הסרטונים של הילדים. צריך להמשיך להיות צנוע ושכל הילדים יהיו ככה. הכי חשוב זה סביבה תומכת ולהאמין בעצמך”.
המטרות הבאות: אפשר להביא עוד מדליה. לא משנה מה, כמו שהייתי זוכה במדליות לפני זה והייתי שוכח, עכשיו גם צריך תוך זמן קצר לשכוח מזה ולהתכונן מההתחלה. צריכים לחשוב על תרגיל חדש וללמוד את כל החוקים”.
האכזבה אחרי התרגיל שזיכה אותו בזהב: “ירדתי מאוכזב מאוד מעצמי וזו הייתה דרך מאוד קשה. אין לתאר עד כמה זה היה קשה. אמרתי לעצמי – עבדת כל כך קשה כדי להביא למישהו אחר מדליה? אני שמח שזה בסוף הספיק”.
מינוף המדליה לחיים האישיים: “אני לא רוצה את כל המסביב, זה רק ילחיץ אותי ואני חושב להביא כבוד למדינה ומדליות זה הרבה יותר חשוב מהכול. אני מקווה שאמשיך ככה ואפילו נעשה הישגים יותר טובים. אני מקווה שאכנס לגמרים גם במכשירים אחרים. אני רוצה להמשיך להיות צנוע ולא לחשוב על כל מה שמסביב. רק להמשיך לעשות את העבודה”.
נושא המיסוי: “אני אפילו לא יודע מה המענקים, החלום שלי היה המדליה, לא הכסף. כל השאר זה בונוס וזה עושה לי טוב על הלב”.
מאמנו של דולגופיאט, סרגיי וייסבורג, אמר: “ארטיום עשה לנו דרמה עד השנייה האחרונה. העבודה הניבה תוצאות. אני התרגשתי ובכיתי, זה אושר. זו עכשיו התקופה הכי קשה בשביל ארטיום ובשבילי. אחרי שבוע או חודש אנחנו נרד לקרקע ונמשיך הלאה. יש לנו תוכנית מובנית לפאריס”.
הפיזיותרפיסט, אדם בדיר, הוסיף: “הייתה ציפייה למדליה. אני מכיר את ארטיום וסרגיי הרבה שנים ואני יודע שהוא הכי טוב על הקרקע לא משנה מה, ולא אני אומר את זה. מהרגע הראשון הוא כיוון להיות אלוף אולימפי ולא רק למדליה. היו הרבה משתתפים שהיה להם יותר ניסיון ולא עמדו בלחץ. הלחץ באולם הזה לא משתווה לאליפות עולם. חיכינו שיעבור פס אחרי פס ויעמוד על הרגליים. אחרי המדליה ארטיום בא למאמן שלו ואמר שהוא לא עשה את הכי טוב שלו אבל בסוף מי שידע לעמוד הכי טוב בלחץ הוא זה שלוקח”.
גם המתעמל, אלכס שטילוב, בירך את דולגופיאט והצוות: “הם גדולים, עשו הישג ענק. אנחנו עדיין באופוריה, זה הישג בלתי נתפס. אני צובט את עצמי כדי לבדוק אם אנחנו חולמים, סוף סוף זה התגשם. אני מודה לכולם על החוויה הזו בטוקיו, נהנו בטירוף מהכול ולא נכנסנו ללחץ ומתח. נהננו מכל רגע ובמיוחד אתמול. כל אחד מהצוות אלוף אמיתי. לארטיום ולענף שלנו יש ערכים שונים, עם כל הכבוד לפרסום ואינסטגרם. נדע למנף את זה לקידום הענף.
בנוסף, יו"ר הוועד האולימפי בישראל, יגאל כרמי, בירך את דולגופיאט: “זו הזדמנות נהדרת לברך את ארטיום וצוותו. ברגע שהוא ירד מהמזרן ראינו שהוא פחות מרוצה וחשב שהוא יכול לעשות יותר טוב, זה האופי שלו. אני מודה לסרגיי, אדם וענף ההתעמלות שתמך. אני ידעתי שארטיום יביא זהב והוא עשה את זה בצורה מופתית. תודה רבה ארטיום.”