מחברי נבחרת הג’ודו הישראלית למשחקים האולימפיים בטוקיו יצא מדליסט אולימפי בודד לטוקיו, אותו ספורטאי שכבר זכה לענוד את המדליה האולימפית על צווארו בעבר. אורי ששון, הג'ודאי שזכה במדליית הארד באולימפיאדת ריו, יגיע מחר (שישי) לטוקיו עם רצון עז לסיים שוב על הפודיום.
חלפו חמש שנים מאותה הזכייה ואומנם הוא נותר המדליסט האחרון בג’ודו, אבל מבחינה אישית אצלו השתנה מאז. בזמנו, ששון קפץ מקטגוריית משקל של עד 100 ק"ג לקטגוריה של מעל 100 ק"ג ושינה את ההגמוניה בה, עד כדי כך שמאז הלכו בעקבותיו עוד רבים אחרים ועשו את הקפיצה למשקל הפתוח.
עבור ששון זה היה נראה כמו חתיכת עול בזמנו להילחם ביריבים מהמשקל הפתוח, אבל המהירות שהכניס למשקל של "הענקיים", הטכניקה והזריזות שהביא איתו מול "הכבדים" הם אלה שהעניקו לו יתרון ברור בקמפיין הקודם. רבים ראו זאת, והחליטו לעשות מהלך דומה, כפי שעשה לדוגמה לוקאש קרפאלק, האלוף האולימפי הצ'כי במשקל של עד 100 ק"ג, שהחליט לעבור למגרש של הגדולים, להצטרף לאורי ששון ולטדי רינר, ולנסות לאיים על מדליה גם כאן.
ששון, שהפסיד לרינר בחצי הגמר בריו, הפעם עשוי לפגוש בו כבר בקרב הראשון שלו בטוקיו. אולי הפעם זה לא יהיה פשוט, אבל למרות הכל, הישראלי לא מתכוון לוותר או לעשות חיים קלים ליריב. "אני בכושר טוב", אמר אורי ששון בדרכו לטוקיו. "התכוננתי לתחרות הזו מכל הלב. זה לא סוד שהקמפיין הזה הוא יותר מאתגר ואני אצטרך להתעלות על עצמי, אבל אני ממש רוצה לנצח ומקווה שהדברים יתחברו לי".
אורי, כמה מגפת הקורונה השפיעה עליך ועל ההכנות שלך לטוקיו?
"בשנה שעברה הייתי בכושר טוב מאוד, אבל אז באה הקורונה והכל נעצר. עכשיו אני יציב ושחזרתי לעצמי בתקופה האחרונה. כמובן שגם בתקופת הקורונה שמרתי על כושר גופני ואורך חיים בריא, אבל כל מה שהיה כבר לא רלוונטי. אני רק רוצה שכבר יגיע הרגע ואתחיל להתחרות".
מה הולך להיות הפעם על המזרן מבחינתך?
"אני רואה את עצמי נלחם בכל קרב ונותן את הלב. גם לפני אולימפיאדת ריו לא באמת ידעתי שאזכה במדליה, רק באתי לתת את הכל כדי לזכות במדליה, וכך היה אעשה אותו דבר, אני רוצה לקום בבוקר ולהרגיש את זה מבפנים, להילחם בכל קרב ולא לוותר, לא משנה כמה קשה זה יהיה. וזה יהיה קשה".
איך אתה רואה את הקמפיין הנוכחי שעברת מאז אולימפיאדת ריו? כי בניגוד לקמפיין הקודם, הפעם הכל הלך בצורה קשה יותר.
"בשנים האחרונות חוויתי עליות וירידות עם כל מה שכרוך בזה. התמודדתי עם ההכרה שקיבלתי בעקבות הזכייה במדליה האולימפית, הרעש שזה יצר, הכישלונות שהיו בדרך וגם עם הספורטאים החדשים שהגיעו לקטגוריית המשקל שלי, שהפכה להיות מאתגרת יותר, אבל אני לא מגיע למשחקים האולימפיים רק בשביל להשתתף. הכוונה להצליח ולהביא הרבה גאווה למדינה, והלוואי וזה יקרה בפעם השנייה".
אתה הספורטאי היחיד במשלחת הישראלית שהגיע לטוקיו עם מדליה אולימפית בקורות חיים. יש עליך לחץ מסוים בגלל זה?
"כל מה שעברתי בחמש השנים האחרונות הכין אותי לרגע הזה. זה שזכיתי במדליה זה נחמד וטוב, אבל זה היה ונגמר. זו תחרות חדשה עם מועמדים חדשים, ולא לעולם חוסן. אי אפשר להסתמך על מה שהיה, אני צריך להגיע כאילו לא היה כלום".
הרבה ג'ודאים עלו מהמשקל הנמוך לגבוה, שזה מכניס עוד מהירות וזריזות כמובן, מה שהיה היתרון שלך קודם לכן. אז מה עושים עכשיו - מורידים משקל חזרה כדי שתהיה זריז ומהיר יותר מהם, או שמנסים להילחם בכולם עם מה שיש?
"במובן הפיזיולוגי אין שינויים אצלי. הגעתי למשקל מעולה של 125 ק"ג וכך זה נשאר. מבחינה טקטית זה תמיד משתנה, היה אפשר לראות לאחרונה שיש לי תרגילים חדשים ואני מתכוון להשתמש בהם גם הפעם. הכל יהיה הרבה יותר מאתגר עכשיו, לעומת היריבים שהיו לי בריו. הייתי צריך רק לשפר את הקיים ולבוא כדי לנצח".