לקראת המשחקים האולימפיים בטוקיו שיחלו מחר (שישי), יו”ר הוועד האולימפי בישראל יגאל כרמי, המנכ”ל גילי לוסטיג, מנהל היחידה לספורט הישגי דני אורן, יו”ר ועדת הספורט בוועד האולימפי והמדליסטית הראשונה של ישראל יעל ארד, המתעמל אלכס שטילוב, האתלטית חנה קנייזבה-מיננקו והשחיין יעקב טומרקין השתתפו במסיבת העיתונאים האחרונה לפני תחילת התחרויות.
יו”ר הוועד האולימפי, יגאל כרמי, התייחס למסע והמטרות: “המסע לטוקיו היה פחות נורא ממה שחשבנו, ההכנות היו דרמטיות. כולם עוברים את אותה חוויה והתנאים שווים. הטקס מחר יהיה מצומצם וקטן ואחרי זה נצא קדימה לעבר ההישגים שהצבנו. אם לא נעמוד ביעדים, התקשורת תזכיר את זה ותדון בזה כדי להבין מהן הסיבות. כרגע הגישה חיובית”.
מנכ”ל הוועד האולימפי, גילי לוסטיג, התייחס לווליום הגבוה של המשלחת בכפר האולימפי: “אלו משחקים קצת אחרים. כמו שרובכם יודעים רוב הפעילות שלנו תהיה בתחילת המשחקים. 70 ספורטאים כבר ביפן ו-58 נמצאים בכפר האולימפי. היום התבצעה הקליטה ושחקני הבייסבול מגיעים אחרונים. חלק מהנציגים כבר נמצאים במשלחות שלהם ובמחנות אימונים ואנחנו בווליום גבוה. הכפר מאוד עמוס מבחינתנו וכולנו מחכים לטקס הפתיחה”.
טקס הפתיחה והמטרה: “נצעד 35 ספורטאים ועם שישה מלווים כמו כל המדינות. אנחנו נהיה הנבחרת ה-17 והפעם נבחרת הפליטים תצעד שנייה אחרי נבחרת יוון שתהיה כמו תמיד ראשונה. שלושת הנבחרות שיסיימו את הצעידה הן אלה שיארחו את המשחקים האולימפיים הבאים. יפן תהיה אחרונה. הצפי הוא ל-2-3 מדליות ועשרה גמרים”.
מנהל היחידה לספורט הישגי, דני אורן, התעסק בזווית המקצועית: “אנחנו מדברים רק על ספורט, עם כל הכבוד לקורונה. מחר מתחילות תחרויות ואיתי שני מתחיל בקשתות. אנחנו מחכים לתחילת התחרויות, בשביל זה באנו לפה וזה הכי חשוב. אני לא מגדיר מטרה של כישלון, רק של הצלחה. המטרה היא 2-3 מדליות. אנחנו לא מתעסקים בכישלון”.
יו”ר ועדת הספורט בוועד האולימפי והמדליסטית הראשונה של ישראל, יעל ארד, ניסתה להסביר את התחושות של הספורטאים ברגעים אלו: “אני חושבת שאלו הרגעים הכי מותחים ולחוצים של ספורטאים ומאמנים. האישי מתחבר עם הציבורי – תחושת שליחות לייצג מדינה. אני בטוחה ומכירה את התחושה. יש עליהם המון לחץ ולא סתם הם מתכנסים בתוך עצמם. עכשיו זה משחק של הראש, כולם באו בכושר מעולה, אבל עכשיו זה מתנקז לניקוי הראש כמו שצריך. אלו רגעים אחרונים של כניסה למאני טיים ואני סומכת על הספורטאים שלנו. כשאתה הולך להגשים מטרות אתה לא חושב על כישלונות. אתה הולך לעבור דרך קירות וחושב רק על הצלחה”.
המתעמל, אלכס שטילוב, העיד על ההתרגשות הרבה: “זו הפעם הרביעית שלי במשחקים האולימפיים, אבל יש התרגשות רבה. אנחנו כבר שכחנו איך להתנהג בלי קורונה. אני חושב שלא מרגישים הבדל ביחס למשחקים הקודמים ולא חושבים על ההגבלות”.
ההשתפות לצד ארטיום דולגופיאט: “קודם כול זו פעם שנייה שאנחנו שולחים שני מתעמלים גברים, כמו ב-2012. אין שמח ממני שיש אנשים שמתחרים יחד איתי, אני אשמח לעזור לו ובטוח שיצליח”.
השמירה על ריחוק חברתי בכפר האולימפי: “יש חשש כמו בכול אולימפיאדה להידבק במחלה. פה זה לא תלוי בנו ואם נהיה חיוביים זה לא יאפשר לנו להתחרות. אנחנו זהירים, מקפידים על הכללים ומנסים להימנע מלשהות עם הרבה אנשים”.
האתלטית, חנה קנייזבה מיננקו, אמרה: “אני מאוד מתרגשת לקראת הטקס ואני רוצה לאחל לכולם המון בהצלחה. אני נמצאת כרגע במחנה אימונים שממוקם שעה וחצי מטוקיו. למרות שיהיה טקס שונה אנחנו מרגשים גאווה ותמיכה מכל הציבור”.
העליה וההסתגלות בישראל: “עליתי לארץ ב-2013 ואני מאוד אוהבת את ישראל. לא היה לי קשה להתחבר כי האנשים מאוד חמים והתחלתי ללמוד את השפה שזה מאוד חשוב לי. קיבלתי המון תמיכה ואני מרגישה ישראלית לכול דבר”.
השחיין, יעקב טומרקין, סיפר: “כיף להיות פה. התרגשות גדולה. אנחנו שמים את ענייני הקורונה בצד. מרגישים שזו אולימפיאדה ועדיין הכול עצום וגדול. מחר הטקס ובפעם הראשונה בהיסטוריה גם גבר וגם אישה ישאו את הדגל. מחכים לשריקת הפתיחה ויש אווירה טובה בנבחרת אנחנו מבינים שיהיה טקס שונה ומצומצם. המשחקים האלה הם עבור הקהל בבית ואנחנו רוצים להראות שרוח הספורט ממשיכה ויש אופטימיות. אנחנו נורא מתרגשים, זה רגע היסטורי”.
ההתרגשות של משפחתו: “אני עליתי לארץ בגיל שנתיים אז הכול למדתי בארץ. כשסיפרתי לאמא שלי שאני נושא את הדגל היא התרגשה וסיפרה לי את המסע שהמשפחה שלי עברה. אני מרגיש כמו צבר אבל היא הזכירה לי נשכחות”.