קורונה, קורונה, קורונה. בטוקיו כולם מדברים על הקורונה ואפשר להבין מדוע, הרי המשחקים האולימפיים בטוקיו הפכו לאתגר רציני עבור המארחים בגלל מגפת הקורונה. במהלך השנה האחרונה - בה נדחה האירוע מהקיץ שעבר לזה הנוכחי - היפנים עבדו במרץ על פרוטוקולים רפואיים שיאפשרו לקיים את התחרות במקרה של התפשטות הווירוס גם בכפר הספורטאים. אז איך נראית אולימפיאדת טוקיו תחת המגפה העולמית ומה קורה כאשר ספורטאי מתגלה כחולה בווירוס?
מן הסתם, המצב מורכב מאוד עבור יפן שעדיין לא הצליחה לחסן את האוכלוסייה שלה במהלך השנה האחרונה, בניגוד למדינות רבות אחרות ברחבי העולם. במשלחת הישראלית 98% מהספורטאים ומאנשי הצוות קיבלו חיסון בשתי זריקות, כאשר נותרו רק כמה בודדים שלא התחסנו מטעמים אידיאולוגיים עקרוניים. אומנם הרוב המוחלט התחסן, אבל ביפן אותם הספורטאים יגלו כי מבחינת המארגנים של המשחקים אין משמעות לחיסון כי הם לוקחים בחשבון את האפשרות שאדם שהתחסן מקבל הגנה של עד 95% ותמיד יש סיכוי כלשהו להידבק.
איך מייצרים מדליסט? יום בנבחרת הג'ודוהיפנים מאוד קפדניים ויש להם הנחיות ברורות. הם רוצים לקיים את המשחקים האולימפיים תוך כדי שהם מנסים להגן על האוכלוסייה המקומית שלהם, ולכן הספורטאים נשארו סגורים בכפר האולימפי ולא יהיה שום מגע בינם לבין התושבים היפנים. הספורטאים אמורים לנחות ביפן, להתאמן, להתחרות, ולחזור מהר מאוד הביתה. אין זמן לבילויים, אין אפשרות לצאת למסעדה בעיר, ומי שבטעות ייצא מכפר הספורטאים לטיול לא יוכל לשוב לשם אלא יידרש לעלות על טיסה ולחזור למולדתו באופן מיידי.
מבחינת הישראלים, חוזרים אחורה בזמן לימי הסגרים של המגפה. כל מי שנמצא בכפר יידרש להסתובב עם מסכות, לשמור על היגיינה וסטריליות, לעמוד בתנאי הריחוק החברתי ולעבור בכל יום בדיקת קורונה. הבדיקות, אגב, הן בדיקות רוק ולא עם מטושים כפי שהתרגלנו לראות בישראל. מדובר בבדיקות שהן יותר זולות ופשוטות, אבל פחות אמינות.
מחסום מחוץ לאצטדיון בטוקיו (רויטרס)בשלושת הימים הראשונים של הספורטאים הישראלים הם נדרשו להיכנס לבידוד אקטיבי, כלומר הם לא ייצאו מהחדר שלהם למעט יציאה לאימונים בלבד. בנוסף, כולם יהיו מחוברים לאפליקציות מעקב, בהן הם יידרשו לדווח על בריאותם מידי יום, כלומר לענות על סקר יומי בכל בוקר שבודק האם הם מרגישים תסמינים כמו חום גבוה, עייפות, חולשה או איבוד חוש טעם וריח. כמו כן, אפליקציית המעקב מאפשרת לממשלה היפנית לאתר אותם ולאכן את נתוני ה-GPS שלהם כדי לדעת איפה הם נמצאים בכל רגע נתון. מי שיסטה מהדרך ולא ישהה במקומות שמיועדים לו, כמו מתקני אימונים והתחרויות, לא יוכל להמשיך בפעילותו וייתכן שאפילו יידרש לחזור לישראל בו במקום, כך שתישלל ממנו הזכות להתחרות.
היתרון היחיד של החיסון הוא במקרים של חשיפה לחולה, שם היפנים כן עושים הנחה מסוימת. ברגע שמתגלה חולה מאומת, כל מי שנחשף אליו צריך להיכנס לבידוד, אך עדיין הוא יוכל לפנות לוועדה הרפואית המיוחדת שהוקמה בכפר הספורטאים ולערער על ההחלטה - ושם ייקבע מה עושים איתו והאם הוא יידרש להסתגר בחדרו או לא. מי שמחוסן, זה כמובן יעניק לו ליתרון מסוים, כי הסיכוי שאדם מחוסן ידביק אחרים הוא קטן באופן משמעותי, ולכן בהחלט ייתכן כי אותו ספורטאי ימשיך כרגיל בשגרה של אימונים ותחרויות, אך יידרש להמשיך ולהתייצב לבדיקות קורונה מידי יום, ואולי אף כמה פעמים ביום.
המשלחת הסינית לטוקיו (רויטרס)היפנים הקימו מחוץ לכפר הספורטאים מלונית בידוד לחולי קורונה, בדומה לפרויקט מלונות הקורונה הישראלי. בנוסף, ישנה אפשרות גם להגיע לבתי החולים בעת הצורך. עבור הספורטאים יוקצה בית חולים מיוחד, אך אם הוא יתמלא חס וחלילה הם ייאלצו לשהות בבתי החולים של טוקיו כאחד האדם. הכניסה למתחמי הקורונה בבתי החולים הללו תהיה לפי ההנחיות הקפדניות של משרד הבריאות היפני, כך שרק מעטים יורשו לבקר את אותם החולים, אם בכלל.
במשלחת הישראלית יש שני אנשי מקצוע שמוגדרים כאחראים על תחום הבריאות, כאשר אחד מהם הוא פרופ' דני נמט, שמנהל את כל האופרציה המורכבת הזו. "ההערכה היא ש-80% מהמשתתפים מכל רחבי העולם יהיו מחוסנים וזה סימן מעודד", אמר פרופ' נמט. "זה אירוע היסטורי שקורה פעם במאה שנה ויהיה מעניין לראות כיצד הוא יתנהל בפועל מבחינה בריאותית. אין ספק שיש פה אתגר גדול לכל הצוותים הרפואיים, הספורטאים ואנשי המקצוע שנמצאים במשלחת הישראלית הגדולה ביותר אי פעם".