עוד לפני ההודעה הרשמית של עומרי כספי על פרישה מכדורסל אחרי קריירה מפוארת בת עשור ב-NBA, אופירה אסייג ואייל ברקוביץ’ דיברו בתוכנית הספורט של ישראל ב-102FM עם מי שעמד מאחורי אחד הכדורסלנים הגדולים בתולדות מדינת ישראל לאורך כל הקריירה, הלא הוא אביו של עומרי, שמעון כספי, שסיפר בהתרגשות על הדרך בה קיבל את הבשורה של בנו.
שלום שמעון כספי:
“ערב טוב. זה יום עצוב, לא פשוט לקבל את הידיעה שעומרי החליט לפרוש. ניסינו אני ואילנה לשכנע אותו אבל זו החלטה שלו ואנחנו מקבלים אותה. רק שיהיה לו בהצלחה. אחרי האליפות הוא כבר אמר שהוא חושב לפרוש בגלל פציעות העבר והחשש מפציעות העתיד. אמרתי לו שהוא יכול למשוך בקלות עוד עונה ושפציעות לא בטוח יקרו. הוא יותר חשש מפציעה עתידית ולכן החליט לפרוש. אנחנו מקבלים את זה”.
“אני ואילנה מרגישים שזה כאילו שהורידו לנו משהו מהגוף, אבל ההחלטה היא שלו ובאמת ובתמים לדעתי הוא חשש מפציעה. הייתה לו התלבטות מסיום המשחק האחרון מול גלבוע עד אתמול שהוא התקשר אלינו ואמר שהוא החליט סופית שהוא פורש. הוא ממש התלבט עם עצמו. הוא פחד מהעתיד, להילחם עד המקום ודקות משחק ולכן הוא החליט לפרוש. זה כואב לי מאוד. אנחנו איתו בכדורסל 25 שנה”.
“זה מהקט סל, ילדים, נערים נוער, בחירה בדראפט, 10 שנים בלילות היינו ערים 82 משחקים בעונה בלילה כדי לראות אותו וזה לצערי הסתיים. הייתי ללא ספק קונה חצי מהקריירה שהוא עשה. אם היו אומרים לי אז שזו הקריירה שתהיה לו הייתי צוחק. לאט לאט ראיתי את הכישרון שלו. אני מסכים שהוא לא יכול היה להגיע לגבהים גדולים יותר”.
איך אפשר לסכם את הקריירה?
“הוא פתח תקרת זכוכית לילדים שיש לאן לשאוף. זה לא דבר שהוא אבסורד. זה הרבה עבודה קשה. צריך לא לפחד ולחלום וזה בדיוק מה שהוא עשה. פתח פתח לשחקנים ישראלים. היום השחקנים הישראלים מדברים על זה שהם יכולים להגיע ל-NBA וזה הדבר הגדול ביותר שהבוא עשה לדעתי”.
“תמיד שאפתי לשאול הורים אחרים מה דעתם ומה אפשר לעשות איתו. הרבה שאלו אותי איך הצלחנו לעשות את זה, אבל יש עוד המון דרכים. יש לי טיפ לתת להורים של שחקנים וחבל שלא מתקשרים לשאול”.
“כהורה אתה יכול לשנות לילד שלך את כל הקריירה אם בחרת לו סוכן או מאמן לא נכונים. תמיד אהבתי לשמוע דעות של מאמנים וסוכנים. הניסיון שלנו כהורים הוא ענק ותמיד אשמח אם יבקשו ממני טיפים, ציפיתי לזה ורציתי שהורים יתקשרו אליי ויבקשו עזרה”.
מה הרגע הכואב ביותר ומה הרגע שהכי גרם לך לנחת?
“הבחירה בדראפט זה היה רגע מכונן לכדורסל הישראלי ולנו בפרט. יעקב בוזגלו התקשר אליי ואמר לי כל הכבוד. זה היה אירוע ענק. בהמשך זה היה המשחק הראשון בליגה אבל השיא היה ההגעה שלו לגולדן סטייט. זה הרגעים שמעל ומעבר. הרגע הכואב כהורים זה הפרישה אבל זה כדורסל, תמיד יש עליות וירידות, יש הצלחות, כישלונות ופציעות. היה רגע קשה מאוד שהוא הגיע לקליבלנד. המאמן לא האמין בו, לא נתן לו לשחק, היינו צריכים לתמוך בו כל הזמן וזה לא פשוט להורים. זה משהו שאני תמיד אזכור אותו. המאמן אמר שיש שחקן ששומר טוב יותר ממנו ושנה לאחר מכן אותו שחקן הגיע לסין”.
הקרבתם את חייכם למענו?
“לא יודע אם הקרבנו את החיים. אני קצין משטרה לשעבר, אם הייתי נשאר שם היה מאוד קשה לשאר המשפחה ולכן החלטתי לפרוש. חייב להקריב משהו בעניין הזה. איתן הבן שלי היה שחקן כדורסל עד גיל 18 והיינו חייבים לעזור. הוא החליט ללכת לצנחנים וזה משהו שכאב לי. אביב הבת שלי נפצעה בברך ולא יכולה הייתה להמשיך. אין ספק שהקרבנו אבל הייתי עושה את זה עם כל אחד מהילדים שלו”.
מה יעשה אחרי הפרישה?
“אני לא יודע, עסקים או משהו כזה. הכי חשוב שהוא ייהנה ממה שהוא עושה”.
מה עובר עליו?
“אני לא יודע. לא דיברתי איתו עדיין היום. אני מקווה שהוא יתקשר ויגיד לי - ‘אבא אני סתם צחקתי איתך’. אני ממש מצפה לזה. לא רוצה להגיד ולכתוב שום דבר. אני מקווה שהוא יגיד לי - ‘אבא אני צוחק, אני ממשיך והכל בסדר. לי ולאישתי קשה מאוד עם זה, אבל אנחנו מקבלים את מה שהוא מחליט”.