הגלגלים נחתו על הקרקע וממבט ראשון טוקיו מתקשה להיראות חגיגית. קשה להאמין שהעיר הזו הגיעה לרגע הזה, בעיצומה של מגפה עולמית, אבל למרות הכול - זה קורה ואלפי בני אדם מרחבי הגלובוס נוחתים בכל יום ביפן. הם יעברו הליך ארוך עד שייצאו משדה התעופה ויופתעו לגלות כי זה יהיה אירוע שונה לחלוטין מזה שהם היו רגילים אליו קודם.
מי שנוחת בעיר צריך להיות בעיקר סבלני, כי הכול לוקח זמן. כל מטוס שנוחת מקבל אזור משלו בשדה, בו מפרידים את הספורטאים מאנשי התקשורת - שתי הקבוצות היחידות שהורשו להגיע - אבל התהליך ששתי הקבוצות הללו עוברות הוא דומה. בודקים את הטפסים של כל אדם באופן מדוקדק, ממלאים טפסים נוספים אם יש צורך, ממתינים דקות ארוכות עד שכולם יסיימו, עוברים בדיקת רוק כדי לדעת אם מישהו נדבק חלילה בקורונה ורק לאחר מכן מקבלים אישור לצאת החוצה.
ההפרדה בשדה התעופה (אסי ממן)השדה עצמו ממותג באופן מינימלי ויש הפרדה ברורה במסלולי ההליכה בתוך הטרמינל לבאי המשחקים האולימפיים. בכל מקום יש מלווים יפנים שדואגים שאף אחד לא יתעד את התהליך או יסטה מהדרך.
עד שתוצאות הבדיקות של הקורונה מגיעות לוקח זמן רב. מרחוק היה אפשר לשמוע את אחד מספורטאי נבחרת טוניסיה צועק בזלזול אחרי ההמתנה הארוכה: “הכול פה כל כך מהיר עד כדי כך שאני תכף צריך ללכת הביתה”, או קולות של ייאוש מספורטאים הונגרים שראו את התור לבדיקות. לי אישית זה לקח שעתיים ו-41 דקות עד שקיבלתי את תוצאות הבדיקה שלי מהנחיתה, ורק אז שוחררתי לדרכי ביחד עם כל העיתונאים שהגיעו בטיסה שלי. וכן, במשך כל הזמן הזה ישבנו באולם בכיסאות שהיו מרחק של שני מטר האחד מהשני, ועד שכולם לא יצאו שליליים לא יכולנו להיכנס רשמית ליפן.
תוצאות בדיקות הקורונה (אסי ממן)אחרי היציאה מהשדה, כל העיתונאים שבאו מהטיסה שלי התקבצו באוטובוס אחד שפיזר אותנו לבתי המלון השונים. האוטובוס לא זז עד שלא התקבלו כל האישורים, ככל הנראה גם מבתי המלון עצמם שהיו צריכים להודיע כי הם מוכנים לקלוט אותנו. כל התהליך מזכיר שרשרת חיול, צריך הרבה סבלנות ואורך רוח כדי להישאר רגוע וזאת אחרי הטיסה הארוכה לטוקיו. בסופו של דבר, אחרי 4 שעות ו-5 דקות מרגע הנחיתה, קיבל האוטובוס אישור לנסוע לכיוון המלון.
המשחקים האולימפיים הם אירוע ספורט ענק, עם היערכות לוגיסטית אדירה. זו אמורה להיות החגיגה הכי טובה והכי גדולה בתבל, כאשר העיר המארחת אמורה להביא את עצמה לקצה מבחינת ארגון וסדר. היפנים מסודרים ויעילים מאוד, אבל גם איטיים מאוד. יש הרבה פעולות שצריכות להיעשות מאחורי הקלעים כדי שהאירוע הזה יתקתק כמו שעון, כדי שהספורטאים יגיעו לכפר ויקבלו חדר בזמן, כדי שארוחת הבוקר שלהם תוגש בזמן, כדי שההסעה תביא אותם לאולמות והאצטדיונים בזמן, וכדי שהתחרויות עצמן ייפתחו בזמן - וזה נראה כמו משהו שיאתגר את היפנים.
שדה התעופה בטוקיו (אסי ממן)וכן, יש להם נסיבות מקלות, כי מעבר לכל זה - טוקיו עושה הכול כדי לשמור על בריאותם של אלפי ספורטאים מול וירוס חמקמק ומאיים שאינו נראה בעין, גורם עלום שבתרחיש קיצון עלול להדביק אלפי ספורטאים ולהוציא את כולם מהשגרה. אף אחד לא רוצה לראות את המשחקים נעצרים וביפן יש ממש פאניקה וחשש כבד מכניסה של הווירוס לתוך המדינה. רואים את זה גם ביחס שניתן לזרים שנוחתים בשדה התעופה נריטה.
המקומיים שקיבלו את פניהם של הזרים שנחתו ביחד איתי בשדה התעופה שמרו על מרחק רב, על משמעת, על מסכות ועל היגיינה. אף אחד מהם לא רוצה להידבק או להדביק. הכל מתנהל באופן קפדני ורחוק מהציבור היפני, עם הסעות מיוחדות רק למשתתפים, אפליקציות מיוחדות ובדיקות קורונה נוספות שצריך לעבור מידי יום, כאשר לאף זר אסור להסתובב ברחובות בחופשיות בשלב זה.
טוקיו (רויטרס)אלפי ספורטאים הגיעו, ועוד יגיעו, לעיר טוקיו אחרי שקיבלו שתי זריקות, וכך גם חלק מהעיתונאים, אבל היפנים מודאגים מזה ש-50 אלף איש אמורים לנחות בעיר ששמרה על עצמה מגלי תחלואה קשים במשך שנה וחצי ועשתה הכל כדי למנוע אבידות בנפש. רבים ביפן בכלל לא רצו לראות את האירוע הזה קורה, אך מכאן כבר אין דרך חזרה. רק לפני כחודש ימים בטוקיו התחילו “לתקתק” את החיסונים לאזרחים המקומיים בקצב מוגבר של מעל מיליון זריקות ביום, אבל זה נעשה בחודשיים איחור, משום שלפי ההערכות רק באוקטובר יפן תגיע ל”חסינות עדר”. לא לפני כן.
לכן החיים של 11,091 הספורטאים האולימפיים לא הולכים להיות קלים. כך גם לגבי המלווים שלהם ואנשי התקשורת. מבחינת הישראלים, כ-170 איש מהמשלחת ממש יצטרכו לחזור כמה חודשים טובים אחורה, כי התנאים יהיו תנאי בידוד נוקשים בכפר הספורטאים, בדומה לימי הסגר שהיו בארץ. אגב, היום הספורטאים הישראלים הראשונים קיבלו אישור להיכנס לכפר, והם לא יוכלו לצאת לעיר לאורך כל שהותם. מבחינת היפנים, הם באים להתחרות וללכת.
הוועד האולימפי הבין-לאומי הצליח לחסן כ-40 אלף מתנדבים שיספקו שירותים לאורחים וגם את רוב חברי המשלחות שיגיעו ליפן, כדי למנוע הידבקויות ותחלואה גבוהה. רוב המשתתפים יהיו מחוסנים, אבל בגלל שעדיין קיים סיכוי קטן להידבק בווירוס - אף אחד לא לוקח סיכונים. היפנים עושים את המקסימום כדי להפריד בין הספורטאים לעולם החיצון, כך שהם יהיו בסוג של תנאי “בועה” נוקשים.
טוקיו (רויטרס)כל אחד שנוחת בטוקיו לקראת המשחקים האולימפיים הוא סוג של “בר מזל”. אני אחד מבין עשרות אלפי הזרים הבודדים שהורשו להיכנס לעיר, אחרי שאסרו על תיירים להגיע מחשש לאיבוד שליטה והתפרצות גדולה של קורונה עם חגיגת וריאנטים מכל רחבי הגלובוס. מהשדה כל אנשי התקשורת נשלחים לבתי המלון שהממשלה אישרה ללון בהם באופן ספציפי, לבידוד של שלושה-ארבעה ימים, במהלכם כולם ייבדקו שוב מידי יום עד שיראו שלא הביאו איתם שום וירוס מאיים.
גם אני אהיה בשבוע הקרוב בבידוד קצר שכזה, אעבור בדיקות קורונה על בסיס יומי בחדרי, ובמשך 14 יום אוכל לצאת רק לתחרויות ולחזור משם ישירות לבית המלון. “בידוד נושם”, קוראים לזה כאן. ואפרופו “נושם”, אז די קשה לנשום, בוודאי כאשר ההנחיות הן לא להסיר את המסכות אפילו ברחוב. ועם כל החששות והאיסורים שכפתה עלינו המגפה, כמעט שכחנו שצריך להתמודד עם החום הכבד של טוקיו. בחודשי הקיץ המעלות מטפסות למעלה והאוויר מלא בלחות. כרגע, לתחושתי, חם כמו בישראל.
האתגר הגדול ביותר בקיץ של טוקיו הוא טמפרטורות של מעל 40 מעלות צלזיוס, לעתים עם גשמי זעף ואפילו טייפונים שעלולים לאיים על העיר. אף אחד לא יודע מה יהיה בקיץ של טוקיו. לפני כמה שנים, אגב, הגשמים החריגים גרמו לסחף, שהוביל לכך שבמי הים היו 31 מעלות צלזיוס, כך שלא ניתן היה לקיים תחרויות טריאתלון ושחייה במים פתוחים, בין היתר גם כי המים היו עכורים, ולכן בטוקיו הייתה תוכנית חירום לנסות ולזקק את המים במפרץ טוקיו בעת הצורך. קשה לדעת אם היא באמת יצאה לפועל בסוף. מה שכן, החום הוא עוד אתגר, ולכן, אגב, ריצת המרתון עברה לעיר צפונית יותר, סאפורו, שם הטמפרטורה נמוכה בשלוש-ארבע מעלות.
המשלחת הישראלית לטוקיו בבית הנשיא (אורן בן חקון)וכשיוצאים החוצה, טוקיו מדהימה ביופיה ובייחודיות שלה. זו עיר נקייה וזוהרת, אבל ממש לא מרגישים בה את הרוח של המשחקים האולימפיים. אין קהל, אין אווירה חמה, אין את הטירוף של המוני זרים ברחובות. הכל שקט.
המצב בעיר עדיין רגיש והוא משתנה כל הזמן. מידי פעם אפשר למצוא שלטים נגד קיומם של המשחקים האולימפיים, שאריות של הפגנות מהשנה האחרונה. יפן נכנסת ויוצאת ממצבי חירום, יש עדיין מאומתים לקורונה בעיר, מה שמגביר את האנטגוניזם אצל המקומיים שחוששים מכניסת זרים. העיתונאים הזרים מספרים כי היו הפגנות אפילו בזמן שסיירו בביקור מיוחד בכפר האולימפי לפני כניסת המשלחות אליו.
אחרי שנה וחצי איומות, עם סבל ופגיעה כלכלית ובריאותית, אולימפיאדת טוקיו יוצאת לדרך. הצלחה באירוע כזה - לפחות באיך שהוא נראה כלפי חוץ - תעביר מסר לכך שהעולם לא נכנע לה, אלא רק דחה את התוכניות והצליח לעמוד במכשול ענק. מאחורי הקלעים, יש מי שמתמודדים עם תנאים כמעט בלתי אנושיים, כולל הספורטאים, כדי ששום דבר לא ישתבש או ייצא משליטה. אולימפיאדת טוקיו רצתה להיות סמל לניצחון על המגפה, אבל בפועל זה אירוע שונה לחלוטין מכל אולימפיאדה אחרת שהכרנו.
לאפורטה נחת בישראל לקראת תערוכת ברצלונה