אחד מגיש כדור, אחר חובט בו, עוד שחקן רץ כדי לתפוס אותו מקצה המגרש ומגלגל מהר הלאה. מתוך השממה והנינוחות שהייתה באזור לפני רגע, פתאום כולם רצים וזה נראה כמו משחק אדיר. הוא מגניב, ויחד עם זאת כל כך שונה מהנוף הרגיל של אלה שרצים בפארק הירקון, זה שחותך קו רקיע של בניינים גבוהים ודחוסים עם מרחבים ירוקים שעוטפים אותם.
כחודשיים לפני המשחקים האולימפיים, בשעת צהריים של יום שישי, הספורטק בתל אביב היה מלא בילדים ישראלים ששיחקו בייסבול. וכן, רובם המוחלט גדל כאן. גדל על נבחרת ישראל שהעפילה למשחקים האולימפיים בטוקיו וכעת מנסה להפתיע ולפרוץ לתודעה.
נבחרת ישראל בבייסבול בפארק הירקון בתל אביב (חגי מיכאלי)הפרויקט הזה הוא שיגעון. זה התחיל מרעיון מופרע של איש עסקים יהודי שחלם להקים במדינת היהודים ליגה קצרה ומקצוענית בהשקעת עתק. לאיש הזה היה בייגל ביזנס בארצות הברית והוא סיפק בייגלס לצבא האמריקאי, אבל השיגעון ניצח את הדעת והוא גייס את השחקנים הטובים ביותר לטובת הפרויקט. כמו אמריקאי אמיתי, הוא רצה לעשות אירוע גרנדיוזי. כי או שעושים את זה בענק, או שלא עושים בכלל.
וכך, בקיץ 2006, אלפי אנשים הצטופפו בטריבונות וצפו במשחק הפתיחה של הליגה הישראלית המקצוענית הראשונה. הם ראו בייסבול ארץ-ישראלי, כחול-לבן, יהודי ומקודש. היו שם שש קבוצות ו-120 שחקנים, וכולם היו באקסטזה.
"זה היה כל כך יפה", סיפר פיטר קורץ בעיניים נוצצות. "הטורניר הזה נמשך כחודשיים ובקיץ אחד היה המון בייסבול בארץ, אבל בסוף איש העסקים הזה פשט את הרגל ולא שילם הרבה חשבונות. זה היה בלגאן אחד גדול. במשחק הראשון היו ביציע 3,000 איש, ובמשחק השני רק שלושה אנשים. לא עשו שיווק נכון, לא באמת הצליחו להרים את זה למעלה והכל היה בזבוז זמן מוחלט. טוב נו, לפחות זה הביא לנו קשרים עם הרבה אנשים בעולם".
פיטר קורץ (שחר גרוס)פיטר קורץ ניסה להמשיך ולהוביל את הפרויקט הזה תחת הכובע של נשיא האיגוד הישראלי לבייסבול. הוא קיווה שבתוך 20 שנה הוא יצליח לגלגל את הרעיון ולעשות היסטוריה ביום מן הימים. בלי מגרשים, בלי שחקנים ברמה גבוהה, בלי תוכנית מקצועית מסודרת ובלי יותר מידי התעניינות, ככל שחלף הזמן הוא הרגיש איך החלומות הללו נשארים בגדר חלומות. עד שבשנת 2011 הטלפון שלו צלצל.
על הקו היו נציגים רשמיים מ-MLB, כלומר מליגת הבייסבול הבכירה בארצות הברית. הייתה להם הצעה. להקים נבחרת ישראלית שתתמודד ב-WBC, כלומר במוקדמות אליפות העולם. קורץ חקר, בדק וגילה שהחוקים לאליפות העולם בבייסבול הם שונים לחלוטין מאלה של טורנירים לנבחרות בענפים אחרים, הרי שבטורניר העולמי בבייסבול לא חייב שסגל הנבחרת יכלול רק אזרחים ישראלים. מבחינה חוקית, מספיק שהם יהיו "אזרחים פוטנציאליים".
במוחו היהודי של פיטר קורץ נדלק רעיון גדול ומיד הוא החל לגלגל את העסק. "חשבתי לעצמי, אם אפשר להביא גם אזרחים פוטנציאליים לנבחרת, אז זה אומר שאני יכול לרשום גם שחקנים יהודים מכל העולם, לא?", תהה בחיוך. "כל מה שהייתי צריך זה רק להוכיח שהם יהודים ושהם יכולים להיות אזרחים פוטנציאליים בישראל. זה הספיק למארגני הטורניר, וככה יכולתי לרשום אותם לנבחרת ישראל. איך שהתחלתי לעשות את זה, פתאום חשבתי לעצמי, 'וואו, זה הרבה יותר קל ממה שנדמה לי'. אז הקמנו נבחרת טובה עם יהודים אמריקאים והפסדנו רק בגמר המוקדמות ב-2012, לנבחרת ספרד".
שחקני נבחרת ישראל בבייסבול (MLB)הפוטנציאל הגלום בשחקנים היהודים מהליגות האמריקאיות רק הגביר את הרצון שלו להמשיך עם הפרויקט. הוא יצר תלבושות, מרצ'נדייז וחילק אפילו כיפות ממותגות. כך בעצם השמועה על הקמת הנבחרת היהודית הלכה והתפשטה בקרב השחקנים היהודים בצפון אמריקה. רבים מהם התלהבו מהרעיון שחיבר אותם מחדש לקהילה. חלקם הציעו את עצמם לאליפות העולם הבאה, חלקם היו שם קודם ובאו שוב כי הם רצו לתקן. "ההפסד לספרד היה כואב, אבל קיבלנו מזה הרבה תיאבון. הרבה אנשים שמעו עלינו", אמר ג'וש זייד, אחד מהשחקנים שהופיעו שם והפך לכוכב של הנבחרת.
ב-2016 הנבחרת הישראלית ניסתה את מזלה שוב במוקדמות, והפעם היא העפילה לאליפות העולם שנפתחה שנה לאחר מכן. "טים יזראל" הייתה אחת מתוך 16 הנבחרות הטובות בעולם, והיא הפתיעה את כולן. באותו הטורניר, היא כמעט הצליחה להעפיל לחצי הגמר העולמי, אבל בסופו של דבר סיימה במקום השישי, עם ארבעה צברים ולא מעט יהודים-אמריקאים בסגל. "אף אחד לא חלם על זה, כולם חשבו שלא נהיה שם בכלל. באחד מהמשחקים שלנו ניצחנו את קובה, שהיא מדינת בייסבול גדולה, וזה היה לא פחות ממדהים", סיפר פיטר קורץ בהתלהבות.
נבחרת ישראל בבייסבול (מרגו שוגרמן)פיטר היה באופוריה. העיתונים דיברו על זה בכל העולם, גם התקשורת בישראל דיווחה על כך. אף אחד לא הבין מאיפה זה בא. כשהעיתונאים הישראלים חקרו לעומק, רבים מהם מיהרו להגדיר אותה כבלוף. בכל זאת, רוב הסגל לא היה מורכב בכלל מאזרחים ישראלים אמיתיים. בלי תעודת זהות, בלי אזרחות, בלי שידעו מילה בעברית ובלי שום זיקה למדינה - זו הרי עבודה בעיניים.
אבל זה לא מנע מחובבי הבייסבול בארץ להמשיך ולעבוד באותה המתכונת. ובחודשים שלאחר מכן, נודע למנהלי הנבחרת על האפשרות להשתתף אפילו בטורניר האולימפי בטוקיו, העיר שהחזירה את הבייסבול למשחקים האולימפיים. "שוב, ישבתי ובדקתי את החוקים, ומהר מאוד התברר לי מהי הדרך לשם. הבנתי שזה אפשרי והתחלנו לעבוד", המשיך פיטר קורץ.
נבחרת ישראל בבייסבול (חגי מיכאלי)וכך, לפני כשלוש שנים וחצי, פיטר קורץ התיישב עם אריק הולץ על ספות גדולות בבית מלון בניו יורק ואמר לו: "יש לי תוכנית". וכשאומרים את זה באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב כמובן. גם קורץ וגם הולץ הם שני אנשים עם פאשן, עם תשוקה אדירה לספורט ודם חם.
"תשמע", אמר קורץ להולץ. "נעשה בדיוק את אותו הדבר". המאמן לא הבין מה רוצה ממנו הפרזידנט, אבל עוד לפני ששאל, זה כבר המשיך בשלו. "נאזרח את כל החבר'ה!", הצהיר פיטר קורץ והוסיף לתאר את התוכנית הגדולה שלו: "נעבוד קשה ונמצא את כל השחקנים היהודים מהליגות באמריקה, נביא אותם לישראל ונאזרח את כולם לפי חוק השבות". לפתע הולץ החל להסתקרן. "אוקיי, תמשיך", אמר לו. וקורץ אכן המשיך בשטף: "אחרי שנאזרח אותם, נוכל לשחק איתם באליפות אירופה ובטורניר האולימפי. כדי להגיע לטוקיו אנחנו ננצח את אליפות אירופה לדרג ב', ננצח את פלייאוף העלייה לדרג א', נסיים במקומות 1 עד 5 בדרג א' וככה נגיע לטורניר היבשתי של מוקדמות האולימפיאדה".
פתאום הייתה דממה בחדר.
"וואו, זה היה נשמע כמו משהו מטורף. בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה ואיך הוא שירטט את כל הדרך הזאת", סיפר קואוץ' הולץ ברגע של כנות, כמה חודשים לאחר מכן. אבל וואלה, הם עשו את זה. נבחרת ישראל עברה שלב אחר שלב, לפי התוכנית, וסיימה במקום הרביעי באליפות אירופה, שהקנה לה מקום בטורניר הקדם אולימפי.
אריק הולץ. היה בהלם מהתוכנית של פיטר קורץ (שחר גרוס)זה קרה תוך כדי שהשניים הצליחו לשכנע את דני ולנסיה האגדי ששיחק במשך 9 שנים ב-MLB להצטרף לנבחרת, הם צירפו את זק וייס ששיחק גם כן בשתי קבוצות שונות בליגה הבכירה בארצות הברית, רתמו למסע את טיי קלי והצליחו לגרום גם לג'ון מוסקוט להסכים לקפוץ לביקור בישראל.
בזה אחר זה, הם עלו ארצה. גבוהים וחסונים, הם פסעו למשרד הפנים ודרשו אזרחות. הם מילאו טפסים, הביאו אישורים מהרב של בית הכנסת, סיפרו איך התחברו ליהדות מחדש, עד כמה הם מתלהבים לבקר בארץ האבות והצהירו שהם רוצים לזכות במדליה אולימפית עבור מדינת ישראל והעם היושב בציון. "רגע, מה?", עצרה הפקידה ושאלה. "מדליה אולימפית למדינת ישראל", הם התעקשו. "אוקיי, אוקיי", אמרה הפקידה וחשבה שהיא הוזה, אבל אחרי כמה בדיקות, הם אכן קיבלו אזרחות, חזרו לאמריקה, רשמו את התאריכים של אולימפיאדת טוקיו ביומן והמשיכו הלאה בחייהם - והכל היה כשר לחלוטין.
"אזרחות תמיד אפשר לקבל כזכאי שבות, זה החוק. מי שרוצה, מקבל, וזה לא מותנה בהשתקעות בישראל", הסבירו ברשות האוכלוסין וההגירה. "את תעודת הזהות עצמה הם מקבלים, אבל היא תחודש רק אם הם אכן ישתקעו בארץ. גם אם נגלה בעוד כמה שנים שהם לא השתקעו פה, תמיד יבדקו מה הסיבה שמרכז חייהם לא נמצא כאן ואז יחליטו האם לחדש את תעודת הזהות שלהם או לא. בכל מקרה, הם לא יאבדו את האזרחות הישראלית שלהם בשום שלב". כן, זה החוק. והם ניצלו אותו יופי.
השחקנים במשרד הפנים אחרי הליך האזרחות (האיגוד הישראלי לבייסבול)"זה לא מדויק", אומר פיטר קורץ, מי שמוגדר כעת כאבי המהפכה. זאת אומרת, אבי המהפכה המשותף עם איש העסקים מהבייגל ביזנס כמובן. "השחקנים האלה מכירים את הארץ בזכותנו, הם לומדים על ההיסטוריה שלה וחלקם אפילו נשארים בארץ. אני מניח שכמה וכמה מהם גם יחזרו לישראל אחרי שיסיימו את הקריירה שלהם ואולי כמה מהם אפילו יבואו לעזור לנו בפיתוח של שחקנים ישראלים באקדמיה. אין לדעת אם זה יקרה, אבל אם כן, אז עשינו מצווה ושירות טוב למדינה".
בטורניר הקדם אולימפי, הישראלים-החדשים היו צריכים לנצח נבחרות שעל הנייר היו חזקות ומעוטרות הרבה יותר מנבחרת ישראל ולסיים שם במקום הראשון. הם ניצחו את ספרד, הולנד ואיטליה - כל הנבחרות שסיימו במקומות 1-3 באליפות אירופה לדרג א' ועשו זאת. כן, דווקא הישראלים, אלה שסיימו את אליפות היבשת במקום הרביעי, הצליחו להעפיל על חשבונן של היריבות החזקות הללו. "זוכר את הספרדים? את אלה שמנעו מאיתנו להגיע לאליפות העולם לפני כמה שנים כי הפסדנו להם בגמר המוקדמות? אז ניצחנו אותם, הדחנו אותם וסגרנו מעגל. עכשיו אנחנו בין שש הנבחרות הכי טובות בעולם, ביי פאר!", צחק בקול פיטר קורץ. "הגענו לטורניר הקדם אולימפי וכל הנבחרות היו בהלם מאיתנו. במשחק האחרון שיחקנו נגד דרום אפריקה, ניצחנו גם אותה ועלינו. וזהו, אנחנו בטוקיו".
שחקני נבחרת הבייסבול חוגגים (מרגו שוגרמן)נבחרת הבייסבול הישראלית עשתה היסטוריה, והכל עבד לפי התוכניות. לראשונה אי פעם, יש נבחרת ישראלית בבייסבול במשחקים האולימפיים. לראשונה אחרי 45 שנה, למשלחת הישראלית שוב יש נבחרת שמשתתפת במשחקי כדור. ולראשונה, היא גם יכולה לזכות במדליה בענף שמעולם לא חשבו שישיג מדליה. "וארץ ישראל תתמלא בשחקני בייסבול", הכריז פיטר קורץ בקול רם, תוך כדי שעצם את עיניו ונשען לאחור. "תרשום. לפחות עוד אלף שחקנים יהיו לנו".
לישראל יש סיכוי לא רע לזכות במקום על הפודיום בטוקיו, העיר המארחת שהחליטה לאמץ שוב את הבייסבול ולהכניס אותו למשחקים האולימפיים בקיץ הזה. ומכיוון שמדובר באחד מאותם "הענפים הזמניים" שנבחרו על ידי המארגנים, בנוסף לענפים הקיימים, הפעם רק שש נבחרות משחקות בו - וחצי מהן יזכו במדליה. אם טים יזראל תהיה שם על הפודיום, זה יהיה לא פחות ממדהים, וזה בהחלט אפשרי כאמור.
שחקני נבחרת הבייסבול עם השמפניות בדרך לטוקיו (מרגו שוגרמן)לאורך ההיסטוריה, לא פעם שיחקו בייסבול במשחקים האולימפיים. מאז 1904 הענף יצא ונכנס מהתוכנית האולימפית לסירוגין. בברצלונה 1992 הוא הוכר כענף אולימפי וההופעה האחרונה של הענף הזה הייתה בבייג'ינג 2008. בשל הפופולאריות של הענף ביפן, הוחלט להחזיר אותו באופן חד פעמי לאירוע הספורט הגדול בעולם בקיץ הזה. אומנם בפאריס 2024 הבייסבול לא צפוי להיות שם, אבל לא מן הנמנע שבאולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 האמריקאים שוב יחזירו את המשחק לטורניר האולימפי.
על זה בונים גם בנבחרת הישראלית ולכן הם מטפחים את הדור הבא. בקרב יוקמו שני מגרשי בייסבול חדשים בבית שמש וברעננה, בנוסף לאלה המעטים הקיימים בארץ. בקרוב האקדמיה המקומית אולי אפילו תתחיל לייצר שחקנים ישראלים לעולם. ובקרוב ייתכן שנראה נבחרת ישראלית אמיתית, כי המטרה היא שבעוד שמונה שנים כמות הצברים בנבחרת תוכפל, כך שבאולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 יהיו בה יותר שחקנים שנולדו בישראל ופחות שחקני חיזוק יהודים מהעולם שעושים עלייה ומקבלים אזרחות באוטומט.
שחקני נבחרת ישראל (אתר אליפות העולם)"גם אני, כמו כל ילד ישראלי רגיל, שיחקתי כדורגל, כדורסל וטניס", סיפר אסף לוונגרט, שחקן נבחרת ישראל שנמצא ביפן. "גדלתי במושב תימורים שליד קרית מלאכי וחיפשתי משהו מעניין יותר מהמשחקים הרגילים. ניסיתי פוטבול ולא התחברתי, אבל ניסיתי בייסבול והתאהבתי. זה משחק אחר לגמרי. שיחקתי בקיבוץ גזר, שיחקתי בתל אביב, יצאתי לקולג' בארצות הברית ועכשיו אני עם נבחרת ישראל שר את ההמנון ביפן במשחקים האולימפיים. זה עולם משוגע, אבל זה כל היופי. היינו ארבעה צברים בנבחרת, אבל כל השחקנים הם כבר ישראלים עם דרכון וכולנו חלק מהחוויה המדהימה הזו. בעולם הבייסבול מדברים עלינו בלי סוף ויש כאלה שאפילו מפחדים מאיתנו. אולי יש אנשים שעדיין לא שמעו עלינו בארץ, אבל אני בטוח שמדליה בטוקיו תעשה הרבה רעש ותביא גאווה לכל המדינה. יש לנו סיכוי של חמישים אחוז".
אין ספק, מדליה אולימפית בהחלט תהיה קרש קפיצה אדיר לענף הזה שמתקשה להתרומם במדינת היהודים. ואולי היא אפילו תגרום לאותם הילדים שמשחקים בימי שישי בצהריים בספורטק בתל אביב להאמין שהם יוכלו להוביל את אותה הנבחרת להישגים מרשימים יותר בעתיד, להמשיך לשחק ולהתמקצע בענף, בדיוק כמו שאסף חלם לעשות בצעירותו.
בינתיים, הערב יורד בטוקיו, הרעב תוקף את הבטן והאיש עם הבייגל ביזנס שוב נעלם. חבל.