באולימפיאדת לונדון 2012 הוא היה שחיין צעיר שקפץ לבריכה ועשה היסטוריה, לאחר שהעפיל לגמר אולימפי ב-200 מטר גב וסיים במקום השביעי. מאז אף אחד לא הצליח לעשות זאת שוב, גם לא הוא עצמו באולימפיאדת ריו 2016. כעת, יעקב טומרקין מגיע בפעם השלישית למשחקים האולימפיים, הפעם בעיר טוקיו, בסגנון קצת אחר.
הפעם, לפני אולימפיאדת טוקיו 2021, השחיין המנוסה והמצליח שינה את כל סגנון השחייה שלו, התמקד במשחה המעורב באימונים, חזר לסגנון הגב בעל כורחו, אבל המציא את עצמו מחדש כדי להגיע שוב לגמר אולימפי.
בראיון ל-ONE, השחיין בן ה-29 מדבר על השינוי שעבר, התקופה המטלטלת במגפת הקורונה, השאיפות בטוקיו והשחיינים הצעירים שפתאום החלו להקיף אותו בזמן שהוא מתעסק בחיתולים כאבא. וכן, הוא אחד מבין השניים שיובילו את המשלחת הישראלית בטוקיו כאשר יישא את דגל ישראל בטקס הפתיחה ביחד עם חנה קנייזבה-מיננקו, וזה כבוד ששמור רק לגדולים ביותר.
"האמת שאני מתרגש", אמר יעקב טומרקין בראיון ל-ONE. "זו האולימפיאדה השלישית שלי והיא תהיה מיוחדת כי זה לא מחזור אולימפי של ארבע שנים אלא של חמש שנים וגם אני נבחרתי להיות זה שיישא את הדגל. כל הארגון והסדר הולך להיות שונה מפעמים קודמות, אני סקרן לגבי זה ומצפה לזה מאוד".
יעקב טומרקין (נעם מורנו)יעקב, איך מרגיש שחיין כמוך שנבחר להוביל את המשלחת עם דגל ישראל?
"אני מאוד שמח ונרגש מהבחירה בי לשאת את הדגל. זו גאווה עצומה להיות במעמד כזה. עשיתי את זה פעם אחת במכביה ב-2013 בטקס הפתיחה שנערך באצטדיון טדי, אבל עכשיו זה הדבר הגדול ביותר שספורטאי אולימפי יכול לחלום עליו. עדיין לא צעדתי בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים כי תמיד זה נפל יום לפני היום שבו אני מתחרה, אבל עכשיו יגיע התיקון וזה יהיה תיקון יפה".
כמה זה היה שונה מבחינתך להיערך לאירוע הזה הפעם, עם העצירות והמגפה שפקדה אותנו?
"הכל היה מאוד שונה במחזור האולימפי הזה בגלל דחיית האולימפיאדה בשנה. היינו בחודש מרץ של השנה שעברה בשיא ההכנות, ופתאום, אחרי ארבע שנים שבהן אתה עובד בכל יום בשביל מטרה אחת - אם זה הופעה של שתי דקות במשחה ל-200 מטר או דקה במשחה ל-100 מטר - הכל נעצר ואומרים לך 'אוקיי, צא מהמים ובעוד שנה נדבר'. בדיוק אז אתה מבין שמשהו מאוד גדול קרה בעולם. אין מה לעשות, אלה הנסיבות. היינו אופטימיים, המשכנו להתאמן והנה אנחנו כאן. ניצחנו את המגפה".
יעקב טומרקין (באדיבות איגוד השחייה)איך תפסה אותך מגפת הקורונה?
"בזמנו, עברתי כמה ימים של טירוף. ב-23 במרץ הוציאו אותנו באמצע אימון מהמים ואמרו לנו ללכת הביתה כי יש מגפה שמשתוללת, יום אחרי הודיעו באופן רשמי שדוחים את המשחקים האולימפיים בשנה, וכעבור עוד יממה נולדה לי הבת השנייה. עברתי סערת רגשות מטורפת בתוך כמה ימים".
מעבר לזה, בשנה האחרונה היה את מבצע שומר החומות, כך שהיית גם באליפות אירופה כשהבנות שלך ואשתך בממ"ד. איך זה הרגיש?
"זו הייתה סיטואציה חדשה ומוזרה מבחינתי, לראשונה כאבא. אני אשדודי, אז שמעתי הרבה אזעקות והתרגלתי לזה במובן מסוים, אבל עם אשתי אני גר עכשיו במרכז וזה משהו שלא היינו רגילים לעבור ביחד, וכמובן שזה כבר מאוד שונה כשיש לך ילדים בבית. אתה דואג אקסטרה. אז טסתי בראש לא שקט, כל היום הייתי על החדשות ועל הטלפונים הביתה, לא הייתי מרוכז בכלל באליפות אירופה האחרונה. אני שמח רק שזו לא הייתה תחרות מטרה גדולה באמת, כי הראש שלי לא היה שם".
קמפיין אולימפי במציאות אחרת. טומרקין בבריכה (נעם מורנו)אתה כבר אבא באמת, כולם סביבך כמעט ילדים בנבחרת ואין איזה דור ביניים באמצע, כך שפתאום קפצו עליך כל הילדים מכל הכיוונים. כמה זה מעניין לעבוד איתם בבריכה?
"זה מאוד כיף ומרענן כי זה שומר אותי גם יותר צעיר בעבודה שלי. טווח הגילאים הוא באמת באזור של שמונה שנים בערך, כך שרוב השחיינים בנבחרת הם בשירות הצבאי אז אין לנו יותר מידי נושאים משותפים לדבר עליהם כי אני יותר בעניין החיתולים, אבל זה כיף לעבוד ביחד ואנחנו משתלבים יפה עם כימיה טובה. כולנו בסוף באים מעולם השחייה וחווים את אותו הדבר".
וכשאתה רואה את דור העתיד מצליח, כמו עם אנסטסיה גורבנקו לדוגמה, מה אתה חושב על זה?
"אני מאוד שמח שיש גם אישה ששוחה כל כך טוב וכבר עשתה שיא שאף אחד לא עשה במשחה אולימפי באליפות אירופה. מאוד כיף לראות את זה. אני הרבה שנים במערכת וזה תהליך חיובי וטוב. כשהייתי צעיר היו מולי שחיינים כמו גל נבו, מיקי חליקה או גיא ברנע, אז עכשיו אני בדיוק באמצע ורואה איך היה הדור עשור לפניי ואיך יהיה הדור שבא עשור אחריי. אני במקום מעניין. בעיניי, השחייה הישראלית הולכת לכיוון טוב מבחינת הדור הצעיר הזה, יהיה מספר שיא של שחיינים בטוקיו וזה מראה על עבודה טובה. אני חושב שזה לא יהיה קהל זה יעזור להם להסתגל לתחרות הגדולה ביותר".
אנסטסיה גורבנקו (נעם מורנו)במהלך הקריירה שלך, המשחה החזק ביותר שלך היה ה-200 מטר גב, בו עשית את הישג השיא של מקום שביעי במשחקים האולימפיים, אבל הפעם בחרת באופן מודע מראש לא להתאמן למשחה הזה בכלל ולעבור ל-200 מעורב. למה?
"שיניתי התמחות. תמיד הייתי שוחה את ה-200 מעורב ואת ה-200 גב. בעיקרון, אומנם ירדתי ל-100 גב שיש בו קריטריון אולימפי, אבל באולימפיאדה השלישית פשוט אמרתי לעצמי שאני רוצה לנסות משהו אחר. גם כשהייתי שוחה טוב את ה-200 גב, הוא היה סוג של משחה נלווה אחרי ה-200 מעורב כי שניהם היו בהצגת הבוקר בהפרש של כחצי שעה, שזה, אגב, משהו שגרם לראיין לוכטה לא לנצח באף אחד מהמשחים האלה בגלל הקושי והמאמץ שהשקיע. לכן לאחרונה התמקדתי בעיקר ב-200 מעורב כי העדפתי להתמקד במשהו אחד, אבל לצערי לא עמדתי בקריטריון ואני חוזר לגב".
כן, בעצם התכוננת ל-200 מעורב, אבל היה שחיין אחד יותר מהיר ממך במשחה הזה והוא זה שיתחרה בו. איך פספסת את זה בעצם?
"זה חמק ממני בדקה ה-90. זה מאכזב אותי מאוד כי לא באמת התכוננתי להתפוצץ בתחרויות האחרונות, זו הייתה החלטה משותפת שלי ושל ליאוניד קאופמן המאמן שלי כי רצינו שאגיע בשיא לטוקיו. לקחתי סיכון שמישהו יעבור אותי בתוצאה שהייתה לי, גל גרומי עשה את זה, הוא עבר אותי ואני מפרגן לו ושמח בשבילו. אני מדורג שני, התוצאה שלי אומנם שנייה ואני כן בפנים על הנייר, אבל יש את ההחלטה של האיגוד ושל הוועדות האולימפיות שקבעו שאני לא אתחרה ב-200 מעורב. יש לי את ה-100 גב ואת ה-200 גב שהתפנה לי, אני קצת חוזר אחורה לשורשים שלי, אבל זה לא משהו שהוא זר לי".
יכול להיות שהאימונים של הסגנון המעורב חיזקו לך את סגנון הגב? אני מתכוון בעיקר לטכניקה ולחשיבה אחרת מחוץ לקופסה בגלל הגיוון.
"ללא ספק. זה שלא אתחרה בסגנון המעורב זה משהו ששינה לי קצת את התוכניות, אבל בעיקרון עבדתי על סגנון הגב גם באימונים המעורבים. רציתי לעשות שינוי ולא לשחות רק את הגב, אלא להשתמש בארבעת הסגנונות, כי זה היה הרבה יותר מעניין מבחינתי, אבל הכל בסדר".
חזר לסגנון הגב. טומרקין (אחמד מוררה)יש בסגנון המעורב הרבה שילובים. גם חזה, גם חתירה, גם פרפר וגם גב. זה בעיקר אומר שעברת אימונים מגוונים יותר.
"כן, אלה אימונים מגוונים יותר והגיוון עזר לי. צריך להיות טוב בכל דבר בנפרד וזה מרגיש יותר קשה מה-200 גב כי האימונים שלי היו על ארבעת הסגנונות, אבל הגיוון הוא גם מהנה. רוב השחיינים הם פחות מגוונים בסגנונות. לשמחתי, לי יש את הכישרון ואת המתנה הייחודית הזאת לשחות את ארבעת הסגנונות הללו מאוד טוב".
מה המטרה שלך באולימפיאדת טוקיו?
"בלונדון עשיתי את הישג השיא בגמר, בריו הגעתי לחצי הגמר, ועכשיו אמרתי 'אוקיי, אני שבע מה-200 גב, נשנה למעורב ואולי שוב אני אגיע לגמר אולימפי', אבל חזרתי לסגנון הגב ואני רוצה להגיע שוב לשיא שלי ב-100 גב, לקצה גבול היכולת שלי. דייב מארש עשה לנו שיחה לפני טוקיו ואמר ש-70% מהשחיינים האמריקאים לא חוזרים על תוצאת השיא שלהם באולימפיאדה, שזה המון, וזה גם אומר עד כמה האולימפיאדה היא תחרות שונה שיש בה הילה אחרת. אני רוצה שוב לגעת בשיא האישי שלי ואולי גם להגיע לשיא חדש".
יעקב טומרקין עם דייב מארש (נעם מורנו)יש גם איזה חוסר להשלים, מאולימפיאדת ריו, שם הנבחרת נכשלה בתוצאות שלה וגם אתה היית חלק ממנה? יש פה רצון לתקן?
"אני לא יודע אם זה רצון לתקן, כי בסוף לא היינו טובים ולכל אחד יש את הסיבה שלו כי זה ענף אינדיבידואלי. אני חושב גם שהאיכות והכמות מדברים בסופו של דבר. אם בריו היינו קבוצה קטנה, אז הפעם נהיה בנבחרת יותר גדולה וכך יש יותר אופציות להצליח. כשיש נבחרת יותר גדולה, זה יותר מגבש גם. אני אישית שיניתי מקצוע כי אני רציתי לעשות משהו שאף אחד עוד לא עשה עדיין, אני מאמין שהמוטיבציה קיימת אצל כל אחד ואחד מהשחיינים שלנו. כולם רוצים להצליח".
ואתה מאמין שאפשר לעשות משהו מטורף בטוקיו?
"כן, בשביל זה אני מתאמן בכל בוקר. אני מאמין שאני יכול ואני מרגיש שאני יכול לעשות את זה. אני מרגיש שאני במקום הזה".
יעקב טומרקין באולימפיאדת ריו (עמית שיסל)מה שמעניין בקמפיין הזה הוא שפתאום יצרו גם ליגת שחייה חדשה עם ה-ISL, שם שחית המון והיית גם בין השחיינים הטובים. איך הרגשת להיות בבמה הזו?
"זה עולם אחר לגמרי ולדעתי זה העתיד של השחייה. בקרוב תהיה העונה השלישית, אני השתתפתי בעונה השנייה שהייתה בתוך הכאוס של הקורונה, בשנת 2020, עם חודש שלם בבועה בבודפשט וזה משהו שאנחנו בשחייה לא מכירים, כי זה קבוצות מכל העולם שממש עושות בחירות כמו בכדורגל. כל קבוצה בוחרת 16 שחיינים ו-16 שחייניות מכל העולם, בונה את הנבחרת הכי חזקה שהיא יכולה לבנות, ובעצם כולם מתחרים על ניקוד לקבוצה. זה משחק אחר. יש גם את המשחק הזה על הניקוד ששם אם תהיה ראשון ותהיה רביעי אבל יותר מידי איטי, אז ייקחו לך את הנקודות. זו חוויה שונה לגמרי. הפורמט מנסה לגרום לקהל להתעניין. שחיתי שם כמות מטורפת של משחים שמעולם לא שחיתי, אבל זה היה כיף כי כולם עשו את אותו הדבר והמטרה הייתה לתת שואו. זה היה אדיר".
מעבר לזה שמדובר בעניין קבוצתי, נכנס גם אלמנט כלכלי למשחים האלה. זה ממש ביזנס עבור השחיינים.
"נכון. זה משקיע פרטי שנתן את הכסף והפורמט, כרגע ללא רווחים לדעתי אלא להשקעה לטווח ארוך, אבל רואים שהשחיינים המובילים רוצים לקחת בזה חלק. אם בעונה הראשונה האיגוד העולמי אמר לכולם 'לא, אף אחד לא יכול לעשות איגוד מתחרה לשלנו עם תחרויות שמתחרות בשלנו, למרות שיש שם כסף', אז בסוף אתה רואה שהשחיינים הגדולים קמו על הרגליים ואמרו 'אנחנו לא מתפרנסים מהאיגוד העולמי ורוצים להתפרנס ביושר מהליגה הזו' וזה הפך לעניין כלכלי מאוד חשוב. הרבה שחיינים רוצים ללכת ולהתחרות שם, וזה קורה".
אהב את השינוי שהכניסה ליגת ה-ISL. טומרקין בבריכה (רויטרס)כן, וזה פתח תיבת פנדורה. בדיעבד התגלה שיש כסף הרבה בשחייה, פשוט האיגוד העולמי לכאורה לקח את ההכנסות מכל התחרויות שארגן לעצמו ולא חילק את זה כמו שצריך.
"הוא לא חילק, אחר כך הלכו לבית משפט ואז ההחלטה של האיגוד העולמי לא עברה, ליגת ה-ISL ניצחה פה וזו הייתה פסקה תקדימית מאוד יפה שאמרה שאי אפשר לייצר בעלות על השחייה והשחיינים, כי בסוף אנחנו רוצים גם להתפרנס ולהיחשף לעוד קהל. המשקיע רצה שזה יהיה כמו כדורגל וכדורסל, עם יותר זמן מסך ומשחקי אקסבוקס ופלייסטיישן כדי להפוך אותנו לגיבורי על ומודלים לחיקוי. אני מאוד אוהב את זה ואני מקווה שזה רק יימשך".
אפרופו כדורגל, הקבוצה שלך מכבי חיפה זכתה באליפות אחרי עשור. זה ריגש אותך?
"ברור. זו הייתה שנה מוצלחת למרות הכל. טלטלות, בעיות תקציביות, מה לא עברנו? הספקתי לראות קצת משחקים, תמיד אני עוקב ורואה, שואל את יענקל'ה ואור שחר מה עם הקבוצה. אני שמח על האליפות הזו ובעיקר בשביל יענקל'ה כי כיף לראות אותו מאושר".
זכה לנחת ממכבי חיפה. יעקב שחר (רדאד ג'בארה)אתה בין הספורטאים האולימפיים הראשונים שהוא לקח כפרויקט של תמיכה אישית, אבל היום זה כבר גדל. הוא תורם לא מעט גם לספורט אולימפי.
"תורם המון לספורט האולימפי וזה הכל מאהבה לספורט, זה משהו מדהים. אני ואלכס שטילוב התחלנו את הדרך המשותפת איתו עוד מ-2010 וזה כבר יותר מעשור שאנחנו ביחד. זה הפך להיות אפילו קטע משפחתי. הוא בוחר את הספורטאים שלו כי הוא נורא אוהב לעזור ויש עוד הרבה מקומות שבהם הוא עוזר בלי לחפש את הפרסום, וזה באמת עוזר לספורט הישראלי. בסוף רואים שאיפה שהוא נמצא יש עשייה פורייה".
כשאתה מסתכל עשור אחורה, החל מההכנות לאולימפיאדת לונדון 2012 ועד היום, כמה השתנית?
"במחזור האולימפי הזה אני כבר אבא, שזה מצחיק לחשוב על זה אבל בחמש שנים אחורה לא הייתי אבא. חוץ מזה, למדתי יותר על השחייה ועל עצמי. אחרי המון שנים, אתה מסתכל על השחייה קצת אחרת ואני שמח שאני עדיין נהנה לעשות את מה שאני עושה, עם מוטיבציה וחלומות שאני עוד חולם להגשים".
יעקב טומרקין. יהיה גם בפאריס בעוד שלוש שנים? (רדאד ג'בארה)אתה כבר לא צעיר. אולימפיאדת טוקיו תהיה האחרונה שלך או שתחכה עוד שלוש שנים לפאריס 2024?
"כרגע אני חושב רק על אולימפיאדת טוקיו ולתת את המקסימום. כל עוד אני ארגיש בריא וארגיש שאני מתקדם, אז אתן עוד שלוש שנים של עבודה. בדיעבד, אגב, זה קטע מגניב להגיד 'רק עוד שלוש שנים נשארו לי', אבל אם היית בא לבריכה לפני שנה אז היית רואה את כולם בוכים מזה שהכל נדחה בשנה. היו ספורטאים שהיו בהיסטריה גמורה, אבל אני שמח שזה מאחורינו. צריך לדעת להתגבר גם על מכשולים כאלה. באופן אישי, אני יודע שאף אחד לא עשה ארבע אולימפיאדות בשחייה וזה אולי גם משהו שקורץ לי, אבל כרגע אני מתרכז רק בטוקיו ואחר כך אראה לאן פניי מועדות".
בטוקיו הולכים לחזור אחורה בעצם עם כל ענייני האיסורים של מגפת הקורונה. זה הולך להיות לא פשוט.
"כן, אומנם בישראל כבר די סיימנו עם הקורונה, אבל ממה שאני שומע לגבי מה שיהיה בטוקיו? זה הולך להיות סיוט. אני נורא שמח מזה שהייתי כבר בשתי אולימפיאדות כי חוויתי את האירוע המשמח הזה עם כל הפסטיבל שמסביב, אבל להיות בבריכה בלי קהל זה יהיה עצוב. זה שאי אפשר לצאת לעיר ולפגוש אנשים זה יהיה מוזר. אז כן, הפעם זה יהיה בסיטואציה שונה, אבל אני בטוח שזה יהיה אירוע ספורטיבי נהדר גם ככה".
"רוצה לגעת בשיאים שלי" (רדאד ג'בארה)במובן מסוים כבר התרגלתם להתחרות בלי קהל. עובר לך בראש, בזמן שאתה בתוך המים, שיש אנשים בבית שעוקבים אחריך ומחכים לראות איזו תוצאה תעשה?
"בשנה של הקורונה כל הענפים התרגלו להתחרות בלי קהל. התרגלנו לזה, וזו באמת הייתה הכנה טובה למה שצפוי בטוקיו, אבל אני עדיין אתגעגע לזה. להיכנס לבריכה במשחקים אולימפיים עם הרעש של הקהל והאדמה שרועדת זה משהו מיוחד מאוד, זה הכי קרוב לכניסה לאצטדיון כדורגל. עכשיו זה יהיה כמו אצטדיון כדורגל ריק, אבל עצם זה שלא יהיה קהל רועש בכל היציע? זה לא מה שימנע ממני לתת הכל ולנסות להגיע לשיא חדש".
הרבה אנשים תולים בך תקוות, כי עוד בצעירותך היית אחד מהמובילים בבריכה. עשית משהו שאף אחד אחר לא עשה וזו הופעה בגמר אולימפי. בטוקיו, גמר אולימפי בעיניך זו לא מילה גסה ואפשר לחלום על זה שוב?
"זו בכלל לא מילה גסה. אני לגמרי מכוון לשם וחולם להגיע לשם. אני גם מאוד מקווה לשבור את השיא שעשיתי עשור אחורה כי המטרה היא כל הזמן לפרוץ את הגבולות שלנו. ואם לא אני, אז אולי אחד מהצעירים יעשה את זה כבר עכשיו".
אחד על אחד עם יעקב טומרקין