כונה 'טוטי הבא' וגר עם פוגבה: הכירו את פטרוצ'י

הפועל באר שבע סיכמה היום (שישי) עם רכש מסקרן במיוחד עם עבר בכמה מהקבוצות הבולטות ביותר בעולם. דוידה פטרוצ’י עתיד להצטרף לדרומיים לשנתיים אחרי שעבר במועדוני פאר כמו רומא ומנצ’סטר יונייטד ואף כונה “טוטי החדש”. אז מה הביא אותו לישראל? הנה מבט על הקריירה שלו והיכרות ראשונית עם השחקן החדש של האדמים.

אחרי שכבש בגיל 16 בלבד 14 שערים ב-19 משחקים בקבוצת הפרימוורה של רומא בין 2007 ל-2008, אוהדי הזאבים העניקו לאיטלקי שנולד בבירה את הכינוי המחייב, כשהוא הציג כדורגל התקפי והכישרון שלו גרם לכולם לחשוב שצומחת אגדה. “נכון, טוטי מזדקן, אבל רק תחכו שפטרוצ’י יגיע”, אמרו עליו אז ברומא. הוא היה עד כדי כך טוב.

דוידה פטרוצ'י עם רונאלדיניו. שניהם היו יכולים להשיג הרבה יותר בקריירה (רויטרס)

באותה תקופה מנצ’סטר יונייטד הצליחה לנצל פריצה בחוק העבודה באיטליה, שמנע ממועדונים בסרייה א’ להציע חוזים מקצוענים לשחקנים מתחת לגיל 17, והצליחה “לגנוב” אותו מתחת לאפה של רומא. הג’אלורוסי הציעו לו משכורת מקסימלית לאותה תקופה של 1,600 אירו בחודש, כשהאדומים הציעו 95 אלף ליש”ט – אין תחרות.

לפי השחקן עצמו, היו לו רק 72 שעות להחליט בין הקבוצות: “היה קשה לסרב ליונייטד, למרות שהייתי אוהד רומא וזו החולצה שליוותה אותי, יונייטד הציעה לאבא שלי עבודה כגנן וברומא הציעו לי חוזה מינימלי מבלי להגיד לי לכמה זמן הוא. ביקשתי זמן לחשוב אבל נתנו לי רק שלושה ימים, ברומא סגרו בפניי את הדלת ויונייטד פתחה אותה בפניי”.

דוידה פטרוצ'י (רויטרס)

פטרוצ’י כאמור לא יכול היה לוותר על החלום לשחק בחו”ל ורומא קיבלה 200,000 אירו עבור הכישרון בן ה-16. אז היורש של טוטי הוא לא היה, אבל לצערו הוא גם לא הגשים את החלום ב”תיאטרון החלומות”, כאשר הרבה להיפצע ופספס חלקים משמעותיים מעונות 2009 ו-2010. לאחר שחזר, אלכס פרגוסון אף זימן אותו לסגל והוא ישר על הספסל, אבל מעולם לא רשם בכורה בבוגרים של השדים האדומים.

אחרי שלא הצליח לקבל דקות בבוגרים, פטרוצ’י מצא את עצמו בהשאלה אצל פטרבורו מהצ’מפיונשיפ, שבמדיה הופיע רק 4 פעמים, ואז נדד לבלגיה, שם שיחק אצל אנטוורפן ורשם 12 הופעות ושער אחד. ב-2014, הוא חזר לאנגליה ועבר לצ’רלטון. באותה שנה תקופתו ביונייטד הסתיימה סופית כשהוא נמכר לקלוז’ הרומנית, אצלה מצא שנתיים של יציבות עם 58 הופעות ו-8 שערי ליגה.

משם עבר פרטוצ’י לטורקיה (חתם אצל ריזספור), ואחרי שתי עונות שיחק בליגה האיטלקית השנייה, אצל אסקולי, אצלה רשם 19 הופעות בסרייה ב’ לפני שהכדורגל הופסק בגלל הקורונה. הקריירה שלו התאפיינה בהמון ציפיות, אבל הוא לא הצליח לממש את הפוטנציאל שלו ובגילו המתקדם הוא מגיע דווקא לבאר שבע, כדי לנסות ולזכות בתארים ולשחק במפעלים האירופיים.

דוידה פטרוצ'י (רויטרס)

כאשר נזכר בתקופתו בשדים האדומים, הוא אמר לאחרונה: “היו שם אלופים כמו כריסטיאנו רונאלדו, ריו פרדיננד, סקולס וגיגס, וכמובן המאמן הטוב בעולם אלכס פרגוסון. בגילאים הצעירים חשבתי שהשגתי את כל המטרות, הייתי הקפטן של קבוצת המילואים וזכיתי בכל מה שאפשר היה לזכות, אבל לא קיבלתי בכורה בבוגרים. בכל זאת אני שמח מהתקופה שלי שם, הייתי בקבוצה שהייתה אז הטובה בעולם והם זכו בכל התארים”.

עוד הוסיף: “אמנם לא שיחקתי, אבל אכלתי אחרי האימונים עם רונאלדו ופרדיננד והם היו מדברים איתנו ונתנו לנו להבין איזו קבוצה גדולה זאת. היינו מדברים על צורת המשחק ומה צריך לשפר ואיך להתאמן, זה כמו בית הספר הכי גדול שאתה יכול לקבל לחיים. פרגוסון היה משוחח איתי בצניעות, אבל ידענו שאם הוא עצבני זה סוף העולם. יש לו אישיות גדולה, הוא ידע איך לתקשר עם השחקנים ולהוציא מהם את הטוב ביותר”.

אלכס פרגוסון (רויטרס)

על מאמן השדים האדומים בהווה, אולה גונאר סולשיאר, אמר פטרוצ’י: “הוא תמיד היה חיובי, חייך, חינך אותנו לשחק קדימה וליהנות, הוא היה כמו אבא או אח, מעולם לא צעק עלינו ורק רצה לדחוק קדימה, גרם לנו להיות חופשיים על המגרש, הוא באמת מאמן נהדר. סולשיאר יודע טוב מאוד את המנטליות של יונייטד וראוי לאמן אותה, אך יחד עם זאת, כשפרגוסון עזב ידעתי שיהיה קשה למצוא לו מחליף, כי הוא אחד ל-10 מיליון”.

היחסים עם פול פוגבה: “גרנו יחד באותה דירה, אז היו לנו יחסים מיוחדים. אנחנו חברים מאוד טובים ולפעמים אני עדיין מדבר איתו. אני שמח מזה כי חווינו תקופה יפה יחד. הוא היה שחקן טוב מאוד גם אז, אפשר היה לראות את הפוטנציאל האדיר שלו, אבל כמובן שהוא היה צעיר ואי אפשר היה לדעת שיהפוך לכזה כוכב כמו שהוא היום. כשעבר לאיטליה הוא התפתח מאוד כאדם וגם מבחינה פיזית וטכנית. גם עם לינגרד וג’ושוע קינג אני מדבר עדיין”.

כריסטיאנו רונאלדו ופול פוגבה (רויטרס)

עם עבר עשיר ועם רזומה של הנפת האליפות באולד טראפורד כקפטן קבוצת המילואים, לפטרוצ’י יש לא מעט זיכרונות מהקריירה שלו, אבל היא עדיין רחוקה מסיום. הפוטנציאל אמנם פוספס מעט ולרמה של פוגבה או טוטי הוא כבר לא יגיע, אבל בגיל 29 (30 ב-5 באוקטובר) הוא יקווה לצלוח את האתגר בבירת הנגב.