את מה שרוברטו מנצ’יני עשה לנבחרת איטליה יזכרו לעוד שנים רבות בכדורגל העולמי. הוא לקח אותה מהמקום הנמוך ביותר בתולדותיה והפך אותה לנבחרת הטובה בעולם, כן כן, שמעתם נכון, הנבחרת הטובה בעולם. הערב (ראשון, 22:00) באצטדיון וומבלי הוא ינסה להוכיח זאת לכולם, כשיפגוש את אנגליה לגמר אדיר על תואר אלופת אירופה, בתקווה שהמסע המדהים הזה יסתיים כשהגביע יעשה את דרכו לרומא.
33 משחקים (27 ניצחון ו-7 תוצאות תיקו), זה הרצף המדהים של מנצ’יני עם הנבחרת ללא הפסד. הפעם האחרונה שהאזורי הפסידו הייתה אי שם בספטמבר 2018, 1:0 לפורטוגל. 15 משחקים רצופים שהנבחרת האיטלקית מנצחת ביורו (כולל מוקדמות) זה הכי הרבה בהיסטוריה שנבחרת לא הפסידה בטורניר.
רוברטו מנצ'יני, 33 משחקים ללא הפסד עם איטליה (רויטרס)אז איך כל זה קרה? מנצ’יני לקח את איטליה בשפל הגדול ביותר שחוותה הנבחרת בהיסטוריה. ב-2018 האיטלקים לא העפילו למונדיאל לראשונה מזה 60 (!) שנה אחרי שהפסידו בפלייאוף לשבדיה, והנבחרת ירדה בדירוג פיפ”א למקום הנמוך ביותר בו הייתה אי פעם.
על הרנסנס שעשה מנצ’יני בנבחרת האיטלקית, אפילו החוקרים ברומא במאה ה-15 היו מתגאים. ‘פורצה איטליה’ זו הקריאה המפורסמת ביותר של האיטלקים. ‘פורצה’ משמע כוח, והכוח שהכניס מנצ’יני בנבחרת הוא הדבר המשמעותי ביותר שמביא להצלחה.
איטליה היא המדינה שסבלה ממגפת הקורונה יותר מכל מדינות אירופה, וזה לא סתם שהמדינה בטירוף מוחלט סביב הנבחרת. מנצ’יני וחבורתו יודעים זאת ורוצים לתת לתושבים שסבלו בשנה האחרונה נחת, שקט, גאווה, שמחה גדולה ובעיקר להוכיח שאיטליה על המפה ובגדול.
שחקני נבחרת איטליה, אחרי שנה קשה רוצים להביא נחת למדינה שלמה (רויטרס)בכל פעם שהאיטלקים שרים את ההמנון העולם עוצר מלכת. יש משהו בתרבות ובגאווה של האיטלקים שאין לאף עם בעולם, וגם על כר הדשא האחדות, שיתוף הפעולה והמלחמה האדירה באים טוב מאוד לידיי ביטוי, וזה בדיוק מה שמאפיין אותם - הכוח שבאחדות.
מה שאפיין את הנבחרות האיטלקיות של פעם, שההגנה הייתה לפני הכל והמוטו הוא קודם כל לא לספוג ואחרי זה לחשוב על לכבוש, אמנם עזר לה לזכות בארבעה מונדיאלים ויורו אחד, אבל זו צורה שכבר די עברה מן העולם. סגנון המשחק של מנצ’יני תמיד היה שונה. גם כשאימן במנצ’סטר סיטי ואינטר, המאמן לא האמין בתורת עבודה שכזאת.
הכדורגל שלו הוא הרבה יותר שמח, אטרקטיבי, מהיר, התקפי, עם שילוב של משחק אגפים קטלני ואמונה עיוורת בחלוצים ‘קילרים’. זה בדיוק מה ששחקנים בסגנון המשחק של איטליה הנוכחית צריכים. מנצ’יני יצר סוג של מכונת סרייה א’, מחוזקת במספר שחקנים מבחוץ, והפך אותה למפלצת של ממש על המגרש.
רוברטו מנצ'יני, מאמין בסגנון משחק התקפי (רויטרס)“כשאתה עובד קשה, אתה יודע שיהיו לך בעיות עם השחקנים, אבל זה בסדר, כי מאמן רוצה שהשחקנים יעבדו קשה, והם בסוף צריכים להבין את זה”, אמר מנצ’יני, והשחקנים שלו עובדים קשה מאוד אחד בשביל השני ובשביל הקבוצה. יעיד על כך הסיפור של לאונרדו ספינאצולה, שהיה אחד השחקנים המובילים של האזורי בטורניר, נפצע בחצי הגמר וקרע את גיד האכילס תוך שהוא יורד על אלונקה וממרר בבכי. כל שחקני איטליה הקדישו עבורו את העלייה לגמר וכינו אותו ‘איש המשחק’ אף על פי שלא שיחק דקה. זה רק מוכיח את האחדות וההערכה אפילו של השחקנים עצמם לעבודה קשה.
לאונרדו ספינאצולה, מוכיח יותר מכל את הכוח שבאחדות בנבחרת האיטלקית (רויטרס)מנצ’יני נוהג לשתף הרבה שחקני סגל במשחק שלו, נותן לכולם הזדמנות שווה ובכך אינו ‘מדכא’ חלק מהשחקנים וגורם לכל הסגל שלו להיות בריא, מרוצה ומאוחד. בריאן כריסטנטה, ג'אקומו רספאדורי, גאטאנו קסטרוילי ואפילו השוער השני, סלבטורה סיריגו, זכו לטעום מטורניר גדול עם האזורי כשכולם שולבו במשחק מול וויילס. לכולם יש חלק פעיל ביורו הזה, גם לשחקנים מקצה הספסל.
סלבטורה סיריגו נכנס במקום ג'אנלואיג'י דונארומה (רויטרס)הוא אפילו הזעיק להרכב את פרנצ’סקו אצ’רבי. הבלם בן ה-33 של לאציו, ששיחק תחתיו במילאן, כבר היה על סף פרישה אחרי שחלה בסרטן באשכים וכעת קיבל את הקרדיט ממאמנו לשעבר ומחזיר לו בגדול. גם מתאו פסינה נקרא לדגל ומול וויילס וכבש את שער הניצחון.
פרנצ'סקו אצ'רבי מחליף את ג'ורג'ו קייליני (רויטרס)בהרכב של מנצ’יני ניתן למצוא את לאונרדו בונוצ’י וג’ורג’יו קייליני, צמד הבלמים של יובנטוס שהגיל שלהם יחדיו מגיע ל-70, אך הם מקבלים את הקרדיט ממנצ’יני, מרכיבים יחדיו הגנה חזקה מאוד שכמעט ולא ניתן לעבור דרכה, עם שפע של ניסיון והכרה עיוורת אחד של השני שכוללת לא פחות מ-219 משחקים משותפים.
בונוצ'י וקייליני בטירוף (רויטרס)די לורנצו ופלורנצי חולקים את עמדת המגן הימני. ספינאצולה שהזכרנו, השלים את החוליה ההגנתית כשהוא מקבל המון חופש מהמאמן לעלות ולשרוף את הקו בדיוק כפי שהוא יודע לעשות, ובזכות משחק האגפים הקטלני שמנצ’יני כלכך מאמין בו. בחלק מהמשחקים אף המגן שימש כסוג של בלם שלישי ונראה שהטקטיקה והמערך של רוברטו יכולה להשתנות גם תוך כדי משחק והוא ממש לא מקובע על שיטה אחת בלבד.
גם אחרי פציעתו של המגן השמאלי של רומא, אמרסון מצ’לסי, ששיחק רק שני משחקי פרמייר ליג העונה, נכנס באופן חלק לעמדה שלו ושיחק יוצא מן הכלל בחצי הגמר מול ספרד שכמעט ולא הורגש בחסרונו של ספינאצולה.
ססאר אספיליקווטה מול אמרסון (רויטרס)אל חוליית ההגנה נוסיף את ג’יאנלואיג’י דונארומה, השוער המילאנזי שעשוי לעבור לפ.ס.ז’, רשם בשנים האחרונות צניחה ביכולת אחרי שסומן כיורש של בופון, אך בטורניר הנוכחי, ובכלל תחת הדרכתו של מנצ’יני בנבחרת, חזר לקבל את האמון ומוכיח שהוא בהחלט אחד מהשוערים הטובים בעולם תוך תצוגות שוערות אדירות.
ג'אנלואיג'י דונארומה, מוכיח שהוא אחד מהשוערים הטובים בעולם (רויטרס)החלק המעניין ביותר של איטליה ומנצ’יני, שעליו נופלת וקמה כל תקופתו של המאמן בנבחרת, הוא ללא ספק הקישור. לאיטליה יש את הקישור הטוב ביותר ביורו הנוכחי ואולי אף הטוב ביותר בעולם היום. ז’ורז’יניו הוא בהחלט המנהיג של הקישור. הקשר שמגיע מצ’לסי לנבחרת לא מפסיק לרוץ ולחלץ כדורים במשך 90 דקות, הוא מחלק כדורים בצורה מושלמת להתקפה, מנהל את המשחק בצורה שקטה וחכמה, ומספיק לראות את מפת החום שלו בטורניר כדי להבין כמה הוא הברומטר החשוב ביותר במערך של מנצ’יני.
מנואל לוקאטלי בן ה-23 מססואולו גם הוא קיבל את ההזדמנות והחזיר בענק עם צמד ב-0:3 מול שווייץ במשחק הפתיחה. ברארדי, גם הוא שחקנה של ססואולו, מקבל את הקרדיט מהמאמן ומשחק מצוין עד כה. ניקולו בארלה, אלוף איטליה עם אינטר שותף גם הוא בחלקים גדולים מהטורניר והיה פשוט נפלא כשהוא כבר ביסס את מעמדו כאחד מהקשרים הטובים ביותר בסרייה א’.
גם אחרי שהשלושה פתחו בחלק מהמשחקים בהרכב, זה לא מנע מהם לעלות במשחקים אחרים מהספסל ולתת את היכולת שראינו מהם כשעלו ב-11, וזה אחד הדברים שמסמנים יותר מכל את השימוש היעיל והנכון של מנצ’יני בסגל שלו.
מנואל לוקאטלי חוגג צמד אדיר כבר במשחק הפתיחה (רויטרס)את חוליית הקישור משלים מרקו וראטי, עם הר של ניסיון, חכמה, מנהיגות יוצאת דופן ושקט מופתי, שגם אחרי שנפצע ולא היה בהכנה עם הנבחרת, קיבל את האמון מהמאמן ומחזיר לו בקור הרוח ובמנהיגות יוצאת הדופן שלו. בכלל, השילוב בין ותיקים וצעירים בנבחרת האיטלקית הוא פשוט יוצא מן הכלל ונראה שלכולם יש סיכוי שווה ושכולם מכבדים אחד את השני ועובדים האחד בשביל השני.
ניקולו בארלה ומרקו וראטי חוגגים (רויטרס)בחלק ההתקפי יש למנצ’יני את פדריקו קייזה האדיר. על אף שהמאמן לא פתח עם הקיצוני בן ה-21 של יובנטוס במשחקים הראשונים של הטורניר, קייזה הוכיח שמקומו שם כשנכנס כמחליף, ומנצ’יני לא היסס לפתוח איתו, להודות בטעות ולא להיות מקובע ומלא אגו כמו שמאמנים רבים נוהגים. קייזה מחזיר לו בענק, הוא כבש שני שערים, ביניהם את השער החשוב ביותר של איטליה בטורניר מול ספרד בחצי הגמר, חורך את אגף ימין ומשלים בצורה מושלמת את הקישור וההתקפה.
רוברטו מנצ'יני מודה לפדריקו קייזה (רויטרס)לורנצו אינסנייה הנפלא מנאפולי משחק באגף שמאל ומקבל את מלוא האמון מהמאמן. ומי שמשלים את כל הפאזל הזה הוא השחקן שמנצ’יני אוהב יותר מכולם – צ’ירו אימובילה. החלוץ של לאציו הוא ללא ספק סקורר בחסד עליון. הוא יודע לפנות מקום ברחבה לשאר השחקנים, הוא מכונה שמחפשת את השער בכל מצב נתון, נותן המון עבודה גם בחלק ההגנתי, שומר על קור רוח תמיד, כובש המון שערים, וגם כשהוא במשחקים פחות טובים מנצ’יני ממשיך לתת בו את האמון. האם החלוץ הרומאי יחזיר למנצ’יני על האמון העיוור ויביא לו את הגביע שאיטליה חולמת עליו מאז 1968?
צ'ירו אימובילה חוגג עם רוברטו מנצ'יני (רויטרס)אם איטליה תנצח, זה יהיה בשני שערים ומעלה