מחקר: יש קשר בין מרכיבי הכושר למיקום בטבלה

כדורגל הוא משחק קבוצתי מורכב שבו הצלחת הקבוצה קשורה במספר גורמים כגון: יכולת טקטית, מצב מנטלי, רמת כושר גופני ועוד. מחקר חדש של המכללה האקדמית בווינגייט בדק את הקשר שבין מרכיבים שונים של כושר גופני לבין מיקום של קבוצת כדורגל בטבלה. המחקר של פרופסור יואב מקל, מורן רגב, ד"ר סיגל בן זקן ופרופסור אלון אליקים, פורסם השנה בעיתון המדעי: ‘Journal of Athletic Enhancement’, והוא בדק 12 קבוצות מליגת העל הישראלית בכדורגל בארבע נקודות שונות במהלך עונת 2016/17. בסה"כ השתתפו במחקר 182 שחקנים בטווחי הגילאים שבין 18-33. 

פרופסור יואב מקל, מומחה לפיזיולוגיה של המאמץ וכושר גופני מהמכללה האקדמית בווינגייט, מספר:  "כדי לאסוף את הנתונים הנדרשים לשאלת המחקר ביצענו ארבעה סבבים זהים של מבדקי כושר במהלך העונה. עשינו  אותם בתחילת העונה ולאחר כל חודשיים וחצי עד לסבב הבדיקות האחרון. הבדיקות כללו סיבולת אירובית, מהירות מרבית, זריזות וכוח מתפרץ של השחקנים. עיבודים והליכים סטטיסטיים שונים, בחנו את הקשר שבין כל אחד ממרכיבי הכושר הגופני האלה לבין המיקום של הקבוצות בטבלה באותו סבב בדיקות".

חדר כושר (רויטרס)

אחרי ביצוע העיבודים הסטטיסטיים, התברר לחוקרים שרכיב הכושר הגופני היחידי שהיה לו קשר מובהק עם מיקום הקבוצה בטבלה, היה הכוח המתפרץ של השחקנים. לאף מרכיב כושר אחר – זריזות, מהירות ויכולת אירובית – לא נמצא קשר מובהק להצלחת הקבוצה כפי שנמדדה על פי מיקומה בטבלה. 

"אחרי שקיבלנו את התוצאות, הגענו למסקנה שכושר גופני כגורם כללי בלעדי, לא יכול להוות גורם מכריע שיכול לנבא את הצלחתה של קבוצת כדורגל ואת המיקום שלה בטבלה”, אמר מקל, “נראה שמעבר לרמת הכושר הגופני, הצלחה של קבוצת כדורגל תלויה בגורמים נוספים כגון: היכולת הטכנית, ההבנה הטקטית, החוסן הנפשי ורמת המוטיבציה של השחקנים".

עובדה מעניינת ומפתיעה שעלתה מהמחקר, הצביעה על כך שלמרות היכולת האירובית הגבוהה יחסית של הכדורגלנים, כפי שנמצאה במחקר הנוכחי ובמחקרים אחרים, לא נמצא במחקר הנוכחי קשר בין יכולת זו לבין מיקום הקבוצה בטבלה. הסבר החוקרים לחוסר קשר שכזה היה שעקב הפערים הקטנים שהיו בין הקבוצות ביכולת האירובית, היא לא הצליחה להוות גורם שיאבחן ויחזה את הצלחתה או מיקומה של הקבוצה בטבלה.

חדר כושר (רויטרס)

יחד עם זאת, הקשר הסטטיסטי המשמעותי שהתגלה בין הכוח המתפרץ לבין מיקום הקבוצה בטבלה, כמו גם הקשר המשמעותי שנמצא בין הכוח המתפרץ לבין רכיבי הכושר האנאירובי האחרים – מהירות, זריזות וכוח מתפרץ, עשוי להצביע על כך שמבין כלל רכיבי הכושר הגופני, הכושר האנאירובי אכן חשוב ומשפיע על תפקוד השחקנים ועל הצלחת הקבוצה. 

אז מה יכולים ללמוד מהמחקר הזה בפועל מאמנים של קבוצות כדורגל? "נראה שמאמני הכושר הגופני בקבוצות כדורגל מקצועניות, צריכים להדגיש עבודה וטיפוח של רכיבי כושר אנאירוביים כבר בעונת ההכנה שלפני תחילת המשחקים, ובהמשך, גם בשלבים השונים של תקופת המשחקים”, מסביר מקל.

“עקרונית, אימונים שכאלו מאופיינים ביחידות אימון קצרות אך אינטנסיביות (לדוגמא, זינוקים, ניתורים, ספרינטים קצרים כולל שינויי כיוון ועצירות פתע). ואולם, בגלל העומס הרב המופעל על השרירים, על מערכת העצבים ועל השלד באימונים שכאלה, המאמנים צריכים לבנות בהדרגה את העומסים תוך כדי שהם מבקרים את ההתקדמות בצורה שיטתית וזהירה במהלך העונה. בנוסף, צריך לוודא את השליטה הטכנית של השחקנים על התרגילים השונים האופייניים לאימונים האנאירוביים, עקב הדיוק והמורכבות הרבה הנדרשת לביצועם הנכון והיעיל", סיכם פרופסור מקל.