שנת הקורונה הייתה קשה ומאתגרת מבחינה כלכלית, אך הוועד האולימפי בישראל סיים את 2020 עם עודף של 22 מיליון ש"ח כאשר יתרת המזומנים ושווי המזומנים שעמדו לרשותו בסיום השנה האחרונה עמדה על כ-60.7 מיליון ש"ח. כך עולה מהדו"ח הכספי של אחד מארגוני הספורט הגדולים במדינה.
הרווחים נובעים בעיקר ממכירת המניות של מרכז הספורט בתל אביב - בשטח בו נמצאים משרדי הוועד האולימפי - לעיריית תל אביב. לפי ההסדר שנקבע בין הצדדים בהליך גישור בבית המשפט המחוזי בתל אביב, העירייה שילמה לוועד האולימפי 50 מיליון ש"ח תמורת אחזקותיו במניות המרכז, שהיו שוות למעשה ל-50% מכלל המניות.
הרווח ממכירת חלקו של הוועד במרכז הספורט עמד על כ-24.4 מיליון שקלים בשורה התחתונה. בשנת 2019, אגב, הוועד האולימפי סיים בגרעון קטן של כ-180 אלף שקל ובכל זאת יתרת המזומנים שהייתה בקופה עמדה על 11.5 מיליון ש"ח. כעת היא הוכפלה פי כמה, כאשר הוועד האולימפי נותר בסיום שנת 2020 עם כמעט 60.7 מיליון ש"ח. חלק מהכסף יושקע בבניית בניין חדש.
יגאל כרמי (איציק בלניצקי)מעבר לכך, מבחינה פיננסית הוועד האולימפי בישראל נאלץ לשנות את דפוסי ההתנהלות שלו אשתקד. בדו"ח הכספי נכתב כי בשל מגפת הקורונה "נדחו המשחקים האולימפיים משנת 2020 לשנת 2021 וקוצץ תקציב 2020 ב-25%".
ואכן, בשנת הקורונה הוועד האולימפי קיצץ כ-331 אלף שקל בהוצאות ההנהלה, שבשנת 2019 עמדו על כ-3,351,000 ש"ח ובשנה שעברה היו על 3,020,000 ש"ח, כך שמדובר על קיצוץ של כ-10%. כמו כן, כאשר עובדים רבים במשק הישראלי עברו לעבוד מהבית או הוצאו לחל"ת, גם בוועד האולימפי במרכיב השכר הייתה ירידה של כ-130 אלף ש"ח בכל השנה.
הוועד האולימפי התכונן למשחקים האולימפיים ב-2020 ולכן הארגון השקיע יותר כספים בספורטאים האולימפיים, כאשר הקציב להם 11.8 מיליון שקל. מדובר בעלייה קלה, משום ששנה קודם לכן הסכום עמד על 10.4 מיליון שקל. רוב הכסף חולק דרך מלגות קרן הספורטאים המצטיינים, שם הוועד האולימפי המשיך לתקצב את הספורטאים ב-9.5 מיליון ש"ח ואף הגדיל את הסיוע הייחודי שניתן להם מ-1.9 מיליון ש"ח ל-2.3 מיליון ש"ח. מנגד, לא ניתנו פרסים ותמריצים כפי שקרה ב-2019. כל זאת, כאשר ההכנות למשחקים האולימפיים נמשכו לאחר שאולימפיאדת טוקיו נדחתה בשנה.
אז אומנם הספורטאים המשיכו לקבל מלגות, אך מנגד, הוועד האולימפי בישראל השקיע פחות כספים בספורט ההישגי בשנת 2020 לעומת זו שקדמה לה. מהדו"חות הכספיים עולה כי ההוצאות על הספורט ההישגי עמדו על כ-6.7 מיליון שקל, בעוד ששנה קודם לכן הן הגיעו ל-8 מיליון שקל.
איך זה התבטא בפועל? בשנת הקורונה של 2020 ההוצאות על ליווי מדעי ורפואי פחתו מ-2.1 מיליון ש"ח ל-1.6 מיליון ש"ח, התוכניות המקצועיות לספורטאי הצמרת ירדו מ-1.3 מיליון ש"ח ל-1.1 מיליון ש"ח, פרויקט הייעוץ המנטאלי קוצץ מ-1.1 מיליון ש"ח ל-887 אלף ש"ח, פרויקט הנשים של ‘אתנה’ קיבל מהוועד האולימפי 870 אלף ש"ח לעומת 907 אלף ש"ח שנה קודם לכן, והליווי וההעשרה המקצועית פחתו מ-707 אלף ש"ח ל-495 אלף ש"ח בשנה שעברה. כמו כן, תפעול המרפאה האולימפית ופרויקט טופ-טים במכון וינגייט עמד על 290 אלף ש"ח אשתקד, לעומת 734 אלף ש"ח שנה קודם לכן.
מכון וינגייט (איציק בלניצקי)בסופו של דבר, ההכנסות של הוועד האולימפי בשנת 2020 עמדו על כ-24 מיליון שקל, בעוד ששנה קודם לכן הוועד האולימפי הצליח לייצר כמעט 29 מיליון שקל. מתוך ההכנסות שנרשמו אשתקד במאזנים, לפי הרישומים, משרד התרבות והספורט העביר כ-16.7 מיליון ש"ח לוועד האולימפי סך הכל. מבחינת האחזקות באגרות חוב, קרנות נאמנות ומניות יש לארגון כ-12.8 מיליון ש"ח.
בנוסף, הוועד הישראלי נהנה מסיוע וחסויות בסכומים של 3.2 מיליון ש"ח מהוועד האולימפי הבינלאומי ושל 618 אלף ש"ח מהוועד האולימפי האירופאי. בהשוואה למה שנתנו בשנת 2019, שני הגופים הללו למעשה הגדילו את הסיוע הכספי שלהם ב-413 אלף ש"ח סה"כ. בשורה התחתונה, ההכנסה מסיוע וחסויות עלתה מ-6.1 מיליון ש"ח בשנת 2019 עד ל-6.4 מיליון ש"ח בשנת 2020.
מהנתונים שנמסרו, תקציב הוועד אולימפי בשנת 2020 עמד על 32,600,00 ש"ח, אך בשל מגפת הקורונה הוא קוצץ ב-25% לסכום של 24,767,000 ש"ח כאשר במלגות לספורטאים לא נגעו כאמור. כעת, התקציב של 2021 הוא 27,558,000 מיליון ש"ח ואף צפוי לגדול עוד יותר בזכות ספונסרים חדשים שהצטרפו. כך למעשה הוועד האולימפי התמודד עם התקופה האחרונה, כאשר בפועל היו לו למעשה שנתיים אולימפיות, ולא שנה אחת שכזאת, עקב דחיית אולימפיאדת טוקיו.
לוזון: ״מטרות לעונה נסמן כשהסגל יושלם״