להצלחה של פיניקס סאנס, שעלתה העונה לגמר ה-NBA הראשון שלה מאז 1993, יש אבות רבים. הפציעות של היריבות שיחקו תפקיד, היכולת הנהדרת של דווין בוקר, ההגנה של דיאנדרה אייטון והאימון של מונטי וויליאמס בלטו גם הם. אבל מעל הכל, פיניקס של 2020/21 היא הסיפור של כריס פול. הרכז בסגנון הישן שהצליח לחזור להיות אולסטאר ולעלות לגמר שיתחיל בין שלישי לרביעי בפעם הראשונה בקריירה, בגיל 36. והוא עבר הרבה מאוד בדרך לשם.
"החוזה הכי גרוע בתולדות הספורט המקצועני"
הסיפור של פול נראה זוהר יותרבהתחלה. שנים מוצלחות במכללות, הבחירה הרביעית בדראפט 2005 והגעה לקבוצה שצומחת בעיר חדשה, הניו אורלינס הורנטס (ששינו מאז את שמם לפליקנס). בגיל 23 הוא הוביל חבורה של שחקני משנה איכותיים כמו דייויד ווסט, טייסון צ'נדלר ופז'ה סטויאקוביץ' ל-56 ניצחונות וסדרה מותחת של 7 משחקים מול האלופה המנוסה, סן אנטוניו ספרס.
פול סיים את אותה עונה במקום השני בהצבעות ל-MVP, אחרי קובי בראיינט ונראה בדרך הנכונה, אבל ההורנטס איבדו גובה במשך שנים ולא הצליחו לבנות קבוצה מנצחת סביב פול. אחרי משבר כלכלי של הבעלים, ג'ורג' שין, הקבוצה עברה, בצעד חריג, לבעלותה הזמנית של הליגה, שהתקשתה לקבל החלטות ארוכות טווח. פול רצה החוצה.
ב-8 בדצמבר 2011 נראה שהוא מצא טרייד. לוס אנג'לס לייקרס של קובי בראיינט, אחרי 5 אליפויות NBA, הגיעה להסכמה על טרייד משולש במסגרתו הרכז יעבור לעיר המלאכים וישחק לצידו של קובי. הטרייד נפל לאחר שבעלי ההורנטס, דייויד סטרן, סירב לאחר שלדבריו חשב שהם יכולים לקבל יותר. כמה ימים לאחר מכן הוא אישר טרייד אחר מלוס אנג'לס, מהכיוון של הקליפרס. הלוב סיטי נולדה.
כשפול הגיע לקליפרס נראה שהוא קיבל את השחקנים שמתאימים לו ביותר: סנטר הגנתי מבטיח כמו דיאנדרה ג'ורדן וסקורר עם פוטנציאל של סופרסטאר בדמות בלייק גריפין. פול הצליח להצעיד את הקליפרס לעבר המקום החמישי במערב והסיבוב השני בפלייאוף, בו הודחו מול הספרס האימתניים, במה שנראה כמו עונת בכורה מוצלחת.
בעונה העוקבת הקליפרס רצו להתקדם צעד אחד קדימה וניצחו 56 משחקים. הם עלו ליתרון של 0:2 בסיבוב הראשון נגד ממפיס, אך פסיביות של פול בשני המשחקים העוקבים (24 זריקות במצטבר) הובילה לכך שהם הפסידו ארבעה משחקים ברציפות והודחו. הקליפרס הגיבו עם הבאתו של מאמן אחר, דוק ריברס, שזכה באליפות ב-2008 בבוסטון.
עם ריברס, וכשהכימיה בין פול וגריפין מתפתחת משנה לשנה, בעיר המלאכים חשבו שהאליפות תהיה בהישג יד. הקליפרס התמודדו עם פציעות אך ניצחו 57 משחקים, עברו את הסיבוב הראשון והודחו מול הת'אנדר בסיבוב השני, אחרי שני משחקים לא טובים של פול במצב של 2:2. ל-2015 הם הגיעו כשחובת ההוכחה עליהם. פול, שכבר הגיע לגיל 30, פתח את העונה עם סימן שאלה מעל ראשו – אם הוא באמת רכז שהופך את חבריו לקבוצה לטובים יותר, כפי שהאמינו בליגה, למה הוא לא מצליח לעשות את זה בפלייאוף?
ב-2015 נראה שההפך הוא הנכון. הקליפרס עשו עונה סדירה טובה והצליחו להדיח את סן אנטוניו ספרס בסיום אחת מסדרות המותחות והצמודות ביותר שעולם הכדורסל ראה בשנים האחרונות. פול שיחק עם פציעה והחמיץ שני משחקים בסדרה העוקבת, נגד יוסטון, אבל חזר והצליח לעלות ל-1:3, בדרך לגמר מערב ראשון שלו ושל הקליפרס בקריירה. זה נראה שהם בדרך הבטוחה לשם במצב של 2:3 בסדרה נגד יוסטון ויתרון של 70:89 באמצע הרבע השלישי בבית. מחליפי הרוקטס הצליחו לעשות את הבלתי יאומן ולהשתלט על המשחק בזמן שפול על המגרש ודוק ריברס על הקווים לא מגיבים, והקליפרס המבטיחים נכנסו לרשימה העגומה של הקבוצות שאיבדו יתרון של 1:3 בסדרה.
הסיפור חזר על עצמו בשנים הבאות – הקליפרס מרשימים בעונה הסדירה, אבל פציעות וחוסר מזל מנעו מהם להגיע לארץ המובטחת. ב-2016 פול שבר את היד והקליפרס הודחו מול פורטלנד, ב-2017 בלייק גריפין שבר את היד והג'אז הדיחו את הקליפרס בסיבוב הראשון. המתחים בקבוצה עלו באופן טבעי ומקבלי ההחלטות החליטו לפרק את אותה "לוב סיטי", במהלך שהעביר את פול ליוסטון.
המעבר לטקסס היה שינוי דרמטי מבחינתו של פול. הרכז, שלאורך כל הקריירה הוביל, הפך להיות השחקן השני בחשיבותו אחרי ג'יימס הארדן. ההצלחה הייתה מסחררת בעונה הראשונה עם 65 ניצחונות, גמר מערב ראשון בקריירה ויתרון 2:3 מול גולדן סטייט של קווין דוראנט וסטף קרי, אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה. באמצע המשחק החמישי פול נפצע וראה את הרוקטס מאבדים יתרון של 16 נקודות במשחק השישי, מחטיאים 27 שלשות ברציפות במשחק השביעי ומודחים מהפלייאוף. בשנה העוקבת הם לא הצליחו להתרומם לאותם גבהים והמתחים בין פול להארדן הובילו לטרייד של הראשון.
המנייה של כריס פול הייתה בשפל. הייתה לו תדמית של נחנק סדרתי שלא מצליח להתעלות ברגעי האמת במקרה הטוב, או של מי שגופו בוגד בו פעם אחר פעם. בגיל 34 החוזה שלו נתפס על ידי הבעלים של יוסטון כ"חוזה הגרוע בתולדות הספורט המקצועני", והוא עבר, בנוסף ללא מעט בחירות דראפט, לאוקלהומה סיטי תמורת ראסל ווסטברוק. פול נראה כאילו הוא שייך לעבר של הליגה הטובה בעולם, אחרי שנים בהן ניסה לגלגל את האבן לפסגה והיא התגלגלה למטה כל פעם מחדש ופצעה לו את הרגל.
קם לתחייה כמו עוף החול
ב-2019 פול הגיע לת'אנדר, להם היו לא מעט שחקנים מעניינים על הנייר, אבל לא היה נראה שהקבוצה יכולה לאיים על הפלייאוף. פול הצליח לחבר את החתיכות, הרבה שחקנים שנראו כאילו השיא מאחוריהם (דניאלו גלינארי) או לפניהם (שיי גילגיוס-אלכסנדר) ולהוביל קבוצה מפתיעה למקום החמישי במערב. קבלת החלטות רעה בסיום המשחק השביעי מול אותה יוסטון שהעבירה אותו בטרייד הובילה להדחתם המוקדמת, והת'אנדר החליטו ללכת לבנייה מחדש.
פול מצא את עצמו בקבוצה השלישית ב-3 שנים, כשהוא עבר לפיניקס, שהייתה בדרך למעלה. אחרי עונה בינונית הסאנס ניצחו את כל שמונת המשחקים שלהם בבועה של ה-NBA ורצו לשאוף לעבר האליפות עם מונטי וויליאמס, מאמנו של פול בניו אורלינס.
פול הצליח לעשות בדיוק את זה. ההתקפה של הסאנס השתפרה לאין שיעור בזכות הנוכחות של מנהל המשחק הנהדר, ה-"Point God" שממעט לאבד ומצליח למצוא את חבריו לקבוצה במקום הנכון ובזמן הנכון. השיפור ההגנתי היה עצום. פול, 1.85 מ', לא שחקן חזק במיוחד אבל נבחר 7 פעמים לחמישיית ההגנה של העונה בזכות התרומה הווקאלית וחוכמת המשחק שמאפשרות לקבוצה להוציא יותר מעצמה.
השנים באוקלהומה סיטי ובפיניקס הובילו לשיפור התדמית הזה של כריס פול. שורה ארוכה של שחקנים (דייויד ווסט, בלייק גריפין, דיאנדרה ג'ורדן, ג'יימס הארדן, דווין בוקר, דיאנדרה אייטון ועוד) הגיעו לשיא שלהם בקריירה לידו. הוא הצליח לקחת על עצמו תפקיד שונה בכל אחת מהקבוצות האלה – בקליפרס הוא הוביל את אחת ההתקפות המהירות בליגה, ביוסטון הוא היה עזר כנגדו של הארדן ובפיניקס הקבוצה שיחקה כדורסל איטי יותר. בכולן, מוח ההתקפה של פול הצליח לאפשר לקבוצה להוציא יותר מעצמה.
בסיום העונה הסאנס הגיעו לפלייאוף. הם ראו את פול נפצע בכתף ומוגבל מאוד בסיבוב הראשון, אותו הצליחו לעבור בסופו של דבר מול האלופים המכהנים, לברון ג’יימס ולוס אנג’לס לייקרס. פול חזר לעצמו נגד דנבר בסיבוב השני ב-0:4 הנהדר, ואז הגיעו חדשות טראגיות. הגארד נאלץ להתבודד בגלל הקורונה והפסיד את שני המשחקים הראשונים בגמר המערב מול, כמה צפוי, לוס אנג’לס קליפרס.
הוא חזר בזמן למשחק השלישי והיה רע במשחקים 3-5, לא מעט בהשפעת הזמן האבוד בלי אימונים, עד למשחק השישי, שהיה אחד הגדולים בחייו. לאורך 16 עונותיו ב-NBA פול נתפס כרכז קלאסי, מהסוג שמעדיף את המסירה לפני הסל. במשחק השישי הוא ניהל את המשחק בצורה טובה, אבל הסיפור היה הקליעה שלו.
CP3 קלע 41 נקודות, כולל 6 מ-7 מהשלוש, והוביל את הסאנס לשלב הבא. פול לא נחשב אף פעם לסקורר גדול, אבל בנוסף ל-37 הנקודות במשחק הרביעי מול דנבר הוא הוכיח שהוא יכול להשתלט על משחקים גם כקלע, נוסף להיותו אחד המוסרים הגדולים שהמשחק ידע. כעת, ולאחר הפסקה ממשחקים שסייעה לו לחזור לכושר, הוא יתמודד על הבמה הגדולה ביותר וינסה לקחת אליפות ראשונה בגיל שבעבר נחשב מדע בדיוני לרכזים, בפרט לרכזים נמוכים בענף פיזי במיוחד. אגדה בהתהוות.