עולם הכדורגל הישראלי התעורר היום (שני) ליום עצוב מאוד, עם היוודע מותו של שחקן העבר ויקי פרץ, שניסה אמש לשים קץ לחייו, לאחר שהרופאים שנאבקו על חייו ביממה האחרונה לא הצליחו להצילו. בשעות הצהריים נערכה הלווייתו של פרץ ולאחר מכן בנו, עומר פרץ, עלה לשידור בתוכנית הספורט של ישראל ב-102FM ושיתף בתחושותיו.
שלום עומר
“שלום אופירה, שלום אייל”.
קודם כל אנחנו משתתפים בצערך ובצער המשפחה. שלא תדעו עוד צער. היית מופתע?
“מאוד. אבל קודם אני רוצה להודות לכם. הייתי בבית חולים ורצו כל מיני שמועות ושמרתם על כבודו של אבא ועל המשפחה. אנחנו עדיין המומים ואני רוצה להודות לכם”.
איפה זה תופס אותך?
“עד עכשיו אני בהלם, חבר התקשר אליי ואמר שאבא בבית חולים. התקשרתי לאמא ואחי והם לא ידעו כלום. התקשרתי לאבא ואשתו סיפרה לי כל מה שקרה. התחלתי להבין קצת מה עבר עליו, לא ידענו כלום, הוא לא הראה שום סימני מצוקה. היו דברים רגילים, קצת תסכול, דברים לא הסתדרו”.
מתי שוחחתם לאחרונה?
“לפני שבעה-שמונה ימים. לא הרגשנו כלום”.
אני לא יכול לסבול שמועות. ספר כמה שאתה יכול, בלי לפגוע
“הייתה לו בעיה קשה ברגל, הוא גרר אותה, היו קשיים כלכליים שלא ידענו מהם כלום. ידעתי שהוא לא עשיר, אבל הוא לא הראה שום מצוקה כלכלית”.
הרגשת שהוא במצוקה בסוף השיחה?
“לרגע לא הרגשתי שהוא במצוקה. בנאדם שלוקח כזו החלטה זה משהו, אני חש דקירה בבטן שאבא שלי ניסה לשים קץ לחייו”.
הוא השאיר מכתב?
“הבנתי שהוא השאיר משהו, עוד לא נכנסו יותר מדי לפרטים. בשבוע הקרוב נדע יותר, אני יודע שהוא רשם דברים. הוא נפרד מאיתנו אתמול. נכנסתי לחדר בבית חולים, הוא היה מונשם. לשים קץ לחייך? אבא שלי? זו טרגדיה. לא נפרדנו, לא היה שום סימן, קשה להכיל”.
מה תזכור ממנו?
“הרבה דברים. תמיד אנשים היו מזהים אותו, היה בגובה העיניים, מאוד אהב כדורגל, כל חייו היה איש כדורגל. הקורונה מאוד הקשתה עליו”.
היה לו קשה כשהתהילה דעכה?
“מאוד. הוא מסוג הכוכבים של פעם וירד מהכותרות והיה לו קשה להכיל את זה. הוא רדף אחרי דברים שלא הסתדרו לו וחטף מכה אחר מכה, והוא לא אהב לפתוח את הדברים”.
נראה לי שזה קרה בגלל שהתהילה דעכה
“זו אחת מהסיבות. אני מאמין שגם הקורונה שעצרה לו את העבודה במכבי ואת הקושי הכלכלי והפציעה ברגל. הוא גדל בעמידר, הגיע לפסגות הכי גבוהות, היה כוכב ובסוף זה התפוגג ולא כולם שורדים את זה”.
אני תמיד אומר שהמועדונים צריכים לשמור על קשר עם שחקני העבר כי זה קשה
“עצוב מאוד שאף אחד לא ידע על זה. פגשתי את מנשה שמעונוב, הם היו יחד ביוון לפני שבועיים חגגו ולא ראו עליו כלום. עוד לא עיכלתי”.
כועס או עצוב מה יותר?
“אני כועס שזה הגיע למצב הזה. אני עצוב מאוד בשבילו. הוא סבל מאוד. אני מאוכזב גם על עצמי, אתה חושב על הרבה דברים פתאום. אני מאוכזב שהיחסים בינינו היו רכבת הרים. הוא ליווה אותי לאורך הקריירה והיה בינינו נתק וכשעברתי לאימון הוא ליווה אותי ועזר לי”.
כמה אחים אתם?
“אני ועוד אח גדול מאיריס. אבא נשוי לאישה שנייה, גם איריס. ולהם יש את רום וליר.
מה אמרת בהספד?
“כתבתי הבוקר. סיפרתי על הכבוד ביורו 2000 מנבחרת צרפת, מאמן הנבחרת אימן אותו בשטרסבורג, הכניסו אותי, קיבלנו כרטיסים לרבע, חצי והגמר. זו הייתה תקופה שהוא פרח, קיבל כבוד מאנשים בסדר גודל כזה”.
איזה אבא הוא היה?
“היה אבא טוב, דיבר בגובה העיניים. הם התגרשו כשהייתי בכיתה ב’, אבא ליווה אותי תמיד. הרבה ביקורות ופידבקים”.