ג'אן: היו לילות קשים, ניסיתי לא להיכנס לדיכאון

השנה הראשונה של דור ג'אן בפורטוגל הבהירה לו כמה קשים הם חיי הליגיונר וכמה עליות ומורדות יש בדרך. אפשר להגיד אפילו שהיא הסתיימה בטעם חמוץ מתוק. הוא פתח אותה בסערה עם שער חשוב מול פורטו הגדולה, אך המשיך עם הידבקות בקורונה ופציעה ברצועות שהשביתה אותו לתקופה של למעלה משלושה חודשים.

ג'אן בן ה-26 לא מוותר והשבוע, ממש ימים בודדים לאחר שהתחתן עם בחירת ליבו לינוי, כבר היה על המטוס בדרכו חזרה לפורטוגל, לסבב מייגע של בדיקות רפואיות לקראת פתיחת האימונים של פאסוס פריירה, שעתידה להשתתף בסיבוב המוקדמות של הקונפרנס ליג. רגע לאחר החזרה, הוא התפנה להעניק ראיון ל-ONE בו סיכם עונה, דיבר על העליות והמורדות, אופציית החזרה לארץ שתמיד נמצאת ברקע והמסלול השונה שעבר עד שיצא לאירופה.

“הייתי בטוח שאטוס קדימה, אבל קרו דברים שלא תכננתי”

איך אתה רואה את ההתפתחות של העונה שלך מבחינה אישית?
"החצי הראשון של העונה היה קצת יותר טוב. התאקלמתי בצורה מהירה בקבוצה ובליגה וזה בא לידי ביטוי במשחקים טובים. אח"כ נפצעתי לארבעה חודשים וכשחזרתי הקבוצה הייתה בסוג של ריצה. המאמן בנה לו סוג של תלכיד והוא לא כל כך מיהר להחזיר אותי לעניינים או למקום שהיה לי לפני לצערי. תמיד עבדתי קשה, השקעתי והתאמצתי. לשמחתי יש לנו צוות אימון חדש, אז יש התרגשות שמתחילים הכול בדף חלק וחדש".

הגעת לפיק אחרי הגול מול פורטו ופתאום נפצעת.
"היו לילות לא קלים לי ולאשתי. הפיק הגיע כבר אחרי חודש ומשהו בפורטוגל. פתאום אתה כובש ומנצח את פורטו, המועדון הכי גדול פה. זה נותן כוח וביטחון. אתה אומר לעצמך שאם עשית את זה נגד פורטו אז אתה יכול לעשות את זה מול כל הקבוצות פה. לפעמים יש חשבונות שמיים ודברים שאנחנו לא תמיד מוכנים ומצפים להם. הייתי בטוח שמהמשחק הזה עליתי על איזשהו מטוס ואני הולך לטוס קדימה. פתאום הגיעה הפציעה ודברים שלא תכננתי. היו מחשבות על למה זה קורה לי ולמה דווקא עכשיו. הייתי צריך לעשות שיקום קטן לרגל והשתדלתי לא להיכנס למרה שחורה ולדיכאונות. זה החלק הפחות נעים של המקצוע".

מה עבר לך בראש?
"אני זוכר את הרגשות אחרי הגול מול פורטו. ידעתי שהמשחק משודר בארץ והמשפחה והחברים שלי צופים. כשהבקעתי את הגול הייתה בי התרגשות כי ידעתי כמה הגול הזה עשה טוב לאנשים שמסביבי. אמרתי שהגול הזה הוא הוכחה שלקחתי החלטה טובה להיות ליגיונר. פתאום משחק אחר כך המאמן החליט שאני לא עולה בהרכב. אני נכנס בדקה ה-87 ובדקה ה-93, ממש לפני סוף המשחק קיבלתי כניסה קצת חזקה מדי במקום לא כל כך טוב. באותו רגע שקיבלתי את הכניסה ישר הרגשתי שמשהו לא תקין".

עם אילו מסקנות אתה יוצא מהעונה הזאת?
"כששחקן עובר לשחק במדינה אחרת, לוקח לו זמן להתאקלם. אני מרגיש עכשיו יותר בשל. אני לא ותיק פה אבל מתחיל שנה שנייה ואני מכיר את סגנון המשחק של החברים בקבוצה, את הכדורגל הפורטוגלי, השפה עצמה שאני לומד. לא הותרתי את החותם בעונה הקודמת, אז אני מגיע מלא מוטיבציה להוכיח את עצמי".

מה תהיה הצלחה עבורך העונה?
"קודם כל להפוך לשחקן הרכב ולבורג משמעותי. ברגע שהדברים הללו יגיעו גם המספרים יגיעו ביחד איתם. מהמקום והליגה שאני נמצא בה, השמיים הם הגבול".

“הייתה התעניינות, חלק ממנה הגיעה מהקבוצות הגדולות”

עוד לפני ההחלטה להישאר בפורטוגל זכית ללא מעט הצעות בישראל אבל החלטת בסוף להמשיך, לא היה מפתה לחזור לחממה הנוחה של ליגת העל? במיוחד בתור ליגיונר שחוזר במעמד אחר.
"ברור שאם הייתי חוזר לארץ אז זו הייתה הבחירה היותר קלה. להיות קרוב למשפחה, לחברים. אני לא תמיד בוחר את הבחירות היותר קלות, אלא חושב מה הכי נכון וטוב בשבילי. בנקודת הזמן הזאת בשבילי ובשביל אשתי להישאר באירופה זו המטרה העיקרית. אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לעשות את זה. יש לי המון ביטחון ואמונה בעצמי. המטרה שלי הייתה והיא עדיין להוכיח את עצמי בכדורגל האירופי ברמות היותר גבוהות. זה ששיחקתי פחות בחצי השני של העונה זה לא משהו ששינה לי".

מי התעניינה בך?
"האמת שלא הייתי בקיא בכל הפרטים. אלו דברים שדיברו עם עידן בן אבו הסוכן שלי. אני יודע שהיו התעניינות ממספר קבוצות, חלקן מהקבוצות הגדולות. זה מחמיא ועושה טוב על הלב שרוצים אותך. אני תחת חוזה בפורטוגל ויש לי חוזה לעוד שנתיים. בכדורגל אי אפשר לדעת מה יהיה ויכול להיות שנדבר עוד שבוע או חודש ודברים ישתנו. נכון לרגע זה, המטרה היא לעשות את הדבר הכי טוב שאפשר ולקפוץ קדימה".

למרות מה שחווית. אתה ממליץ לשחקן הישראלי לשאוף לצאת לחו"ל?
"בוודאי. יש המון שחקנים מוכשרים פה ולמי שיש לו את האופציה, שייצא. כמובן שאני לא אומר לצאת בכל מצב, אבל מי שמקבל הצעה מליגה טובה ומקבוצה טובה, כן הייתי ממליץ לו לצאת. בסופו של דבר, כולם אוהבים את הכדורגל פה בישראל, אבל שחקנים ישראלים צריכים לצאת לחו"ל גם כדי לשפר את הנבחרת. להתמודד עם שחקנים טכניים יותר, פיזיים יותר".

אתה חושב שהגדולות בעקבותיך בגלל שהפכת לליגיונר?
"אני יכול להגיד שבמקרה שלי אני לא יודע עד כמה זה היה משמעותי. ההצעות שהיו לי עכשיו וההצעות שהיו לי בסוף השנה שעברה היו זהות. כשעזבתי את בני יהודה הייתי נחוש וחדור מטרה לצאת לאירופה".

כמה קשים הם החיים כליגיונר?
"לשמחתי אני נמצא בעיר גדולה, בפורטו, עם המון חברים ישראלים, אז יש איזשהו קשר ישיר לבית ולישראל כי אנחנו מוקפים בישראל. אנחנו לא מנותקים באיזושהי בועה. עדיין, יש הבדל בין לחיות בארץ ליד כל הקרובים והמשפחה לבין לחיות בחו"ל שיש זמנים וימים שמשעמם ושעות שאתה מרגיש שלא עוברות. לקחתי את כל הדברים האלה בחשבון לפני שהגעתי לפה".

אתה מרגיש מוערך יותר בפורטוגל?
"האמת שאני לא כל כך מתעסק בזה. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. מבחינתי, הדבר הכי חשוב הוא להתרכז בכדורגל בו אני נמצא מבלי להתרכז ברעשי רקע מסביב. הייתי ממליץ לשחקנים קודם כל ללמוד את השפה המקומית, זה חשוב לחדר ההלבשה כדי לא להרגיש אאוטסיידר. צריך סבלנות. אנחנו הישראלים אוהבים שהכול קורה עכשיו ומהר. האירופים יותר רגועים ולוקחים את הזמן".

“לדור פרץ נתנו במכבי את הגב שהוא היה ראוי לו” 

עברת מסלול מאוד שונה. לא יצאת לאירופה ככוכב מהליגה הישראלית, באת מהקבוצות הקטנות.
"יש שחקנים שמגיעים למועדונים הגדולים ויוצאים משם. אני הרגשתי בנקודה בה הייתי בקריירה, שזו נקודה שאו שאני עובר למועדון גדול בישראל או לחו"ל. חישבתי את ענייני הגיל, הייתי בן 25 והרגשתי שהדבר הכי נכון עבורי הוא לצאת לחו"ל ושזו הזדמנות שלא תחזור. אולי בגיל 20 או 21 הייתי מקבל החלטות באופן שונה".

עוד לפני היציאה לחו”ל הדרך שלך הייתה הפוכה. התחלת ככוכב עולה במכבי תל אביב ואז עברת בין קבוצות קטנות יותר.
"זה מסלול הפוך כי בוא נגיד שהמסלול שלי בכדורגל הישראלי היה שונה. זה התחיל במכבי ת"א ומשם היו כל מיני השאלות. עזבתי לחו"ל רק כשהרגשתי שאני בשל, שחקן ליגת העל טוב. ההצעות מהגדולות הוכיחו לי שאני בשל. יש דברים שלא דברים תמיד תלויים בי וכל שחקן מתפתח אחרת. התחלתי במכבי ת"א ולפעמים צריך להיות יותר בשל בגיל יותר צעיר. צריך גם טיפה מזל. אני לא מתחרט. עברתי את המסלול שלי וזה מה שחישל אותי כשחקן וכאדם. לא כל שחקן שגדל במכבי ת"א עולה לבוגרת וישר נותנים לו לשחק. ביקורת? אני כבר לא בן 20 וחושב שכל העולם נגדי. יש לי ביקורת כלפי עצמי וכלפי המועדון אבל הביקורת החשובה יותר היא כלפיי".

פרט.
"אני יודע איפה היו הטעויות שלי. בתור שחקן צעיר אולי עליתי ולא הייתי מוכן מנטלית ועם ביטחון. אולי לא העזתי. עשיתי דברים פשוטים שלמועדונים הגדולים לא כל כך מתאימים. ביקורת כלפי המועדון? אני חושב שאם יש לך שחקן צעיר עם פוטנציאל אתה יכול לתת לו גב והזדמנויות. אלו דברים שלא הרגשתי מספיק, אבל זו היסטוריה מבחינתי, אני שמח איפה שאני נמצא ואין לי משקעים".

קח לדוגמה את דור פרץ, חבר שלך. אין קנאה כשאתה רואה את הדרך שלו?
"גם דור עבר איזשהו מסלול. הוא עלה לבוגרים ושיחק בהתחלה והיה מצוין, אבל אז הגיע מאמן אחר והוא יצא להשאלות. בסוף הוא חזר למכבי דרך הדלת הקדמית. אני חושב שהוא לקח את ההחלטה הכי נכונה עבורו, לעבור לחו"ל ולליגה האיטלקית. הוא עוד יקפוץ קדימה. במקרה שלו, הרגשתי שכן נתנו לו את הביטחון והגב והוא היה ראוי לזה. אם אנחנו מדברים? יוצא לנו לעיתים רחוקות אבל שלחתי לו הודעה כשהוא עבר לשם. אולי אנחנו עוד ניפגש בהמשך".