עומר דמארי שמונה למאמן נערים א’ של הפועל תל אביב הודיע היום (שני) באופן רשמי כי הוא פורש מכדורגל אחרי 26 שנות קריירה. בפוסט מרגש באינסטגרם, החלוץ נפרד, נזכר ביעדים בהם היה בקריירה, הודה למי שעזר ואף הסתכל קדימה לאתגר הבא שלו בענף.
“אחרי 26 שנות קריירה החלטתי שהגיעה הזמן לפרוש. לא האמנתי שזה יגמר בגיל 32 אבל לא תמיד הכל עובד לפי התוכניות. ההחלטה לפרוש לא הייתה קלה עבורי אך הפציעה האחרונה הכריעה”.
“לאחר הפציעה בעונה שעברה, הבנתי שכבר לא אצליח לחזור ליכולת שלי. הראש רוצה, אך הגוף מסרב לבצע את הפעולות כמו פעם. באמת שרציתי, האמנתי וגם ניסיתי בכל כוחי”.
“לצד זה, היו לי תקופות נהדרות, כבשתי לא מעט שערים, גם שערים חשובים בנבחרת ישראל, שיחקתי באוסטריה, גרמניה וארה"ב וזכיתי להכיר אנשים מדהימים ובחברים לכל החיים. אבל תמיד היה מקום בליבי לקבוצה שהייתה בשבילי הבית, הפועל ת"א. אמנם לא גדלתי בהפועל אך החיבור ביני ובין המועדון, ובראש הראשונה הקהל, היה מיידי”.
“המועדון היה עבורי הרבה מעבר למקום עבודה. תמיד נשארתי נאמן למועדון ולקהל, גם ששילמתי על כך מחיר אישי. אך תמיד ידעתי שנאמנות ועמידה בעקרונות הם חלק בלתי נפרד ממני. מעולם לא חיפשתי להיות סמל, תמיד הייתה לי מודעות וביקורת עצמית. התרחקתי מאור הזרקורים, לא ניסיתי, זה בא בטבעיות, כמו כל דבר שעשיתי במהלך הקריירה”.
“היום אני מתחיל את פרק ב' שלי, אימון במחלקת הנוער של המועדון שאני כל כך אוהב - ואנסה לתרום לדור הצעיר מהניסיון המקצועי שלי ואולי, מי יודע, גם לעזור להם להגיע למקומות שרציתי להגיע - ולא הצלחתי. אני כל כך שמח שנפלה בחלקי הזכות להמשיך ולהיות חלק מהמועדון הענק הזה - ומקווה שאמשיך להיות חלק ממנו גם בעתיד”.
“לסיום, ברצוני להודות למשפחה שלי. הוריי, אשתי היקרה, הילדים, שליוו אותי לכל מקום בעולם, נתנו לי את הכוח לקום בבוקר לאימון ולהמשיך להתמיד בספורט שעיצב אותי כאדם. אני רוצה להודות למאמנים, השחקנים שחלקתי איתם חדר הלבשה, החברים שאספתי בדרך ולכל מי שליווה ותמך, נתראה בקרוב שוב על הדשא”, סיכם.