הקיצוניות ברגשות של אוהדי מכבי חיפה בעונה הזו נראתה כמו נסיעה ברכבת הרים בשילוב של רכבת שדים. היו פעמים שהיא הובילה את הטבלה מלמעלה, היו פעמים שהיא הסתכלה על המוליכה מלמטה, ובדרך צצו לא פעם אותם הפחדים והשלדים מהעבר שהפתיעו משום מקום והצליחו להבהיל.
אף אחד מהם לא רצה להגיע למחזור הסיום כשמאבק האליפות עדיין לא הוכרע ואף אחד מהם לא רצה לאבד עוד תואר בגלל שער דרמטי בדקות האחרונות. האוהדים האלה כבר הריצו בראש את הגול של גילי לנדאו שהרס להם ב-1986 ואת הבעיטה בדלי בסוף עונת הקיזוז ב-2010 - אבל הפעם זה הסתיים אחרת ומכבי חיפה חגגה אמש (ראשון) אליפות מספר 13.
כל התגובות ברשת מהזכייה של חיפה באליפותזו אליפות שבאה אחרי עשור שלם, מאמנים שהתחלפו בממוצע מידי כמה חודשים, והמון שחקנים שבאו והלכו מידי עונה בלי להותיר חותם משמעותי. זו אליפות שהושגה אחרי מאמץ אדיר וקשיים רבים בדרך, בשנה משוגעת עם מגפת הקורונה שהשביתה את הליגה כמה פעמים, מבצע בעזה שהפסיק את המשחקים בשיא הדרמה, פציעות שהפריעו וכמעט עונה שלמה בלי קהל ביציעים.
כל אלה היוו אתגר לא פשוט לברק בכר, אבל הוא עמד במטרה והביא למכבי חיפה את התואר שהיא כל כך רצתה. הוא עבר לתחום האימון בשנה בה חיפה חגגה את האליפות האחרונה שלה ועבורו כמאמן זוהי אליפות רביעית, לצד תארים נוספים שאסף בעשר השנים האחרונות. אחרי שחגג אליפות שלוש פעמים בהפועל באר שבע, אמש הוא ניצח את האקסית 2:3 באצטדיון סמי עופר, הבטיח אליפות ראשונה גם בחיפה והפך באופן רשמי למאמן העשור האחרון.
ברק בכר. עוד תואר לאוסף (נעם מורנו)מהרגע הראשון במשחק הזה הקבוצה שלו חיפשה את השער. היא לא רצתה להסתפק בתיקו או להיכנס ללחץ מיותר בדקות הסיום. וברגע שמכבי חיפה עלתה ל-0:3 קרוב לסיום המחצית הראשונה, פתאום ברגע אחד הגיעה הבריזה לאצטדיון. החום נשבר, גם המתח, והקהל הבין שזה אצלו בכיס.
בשבוע האחרון צף לו ניחוח של נוסטלגיה אצל אוהדי מכבי חיפה, כזה שהזכיר את הימים של אצטדיון קרית אליעזר. בשלטים, בשירים, בזיכרונות הנעימים. ואכן, זו אליפות ראשונה באצטדיון החדש, אבל זה הרבה שנים שלא היו חגיגות כאלה בחיפה. אלה היו חגיגות היסטוריות ואפשר לומר שהייתה באצטדיון התפרקות טוטאלית, בדיוק כמו כשיוצאים ברכבת ההרים מהלופ האחרון. פרץ של אנדרלין ואושר שמעיף את הראש.
שחקני מכבי חיפה בטירוף בסיום (נעם מורנו)האוהדים הרעידו את האצטדיון, השחקנים רצו אליהם בטירוף כשהעשן באוויר, מוחמד אבו פאני חגג עם אבוקות ולקח את שלט החילופים כדי לסמן את המספר 13 ליציעים, עופרי ארד ליווה את אביו החולה בכיסא גלגלים לתוך הדשא והניף את ידיו למעלה, דולב חזיזה שלף את הפלאפון ושידר בלייב לכל מי שלא הצליח לקנות כרטיס, ניקיטה רוקאביצה פתח בריקוד. כולם חגגו ושכחו שיש עוד טקס שצריך להשתתף בו.
מוחמד אבו פאני עם האבוקות (נעם מורנו)אחרי מספר קריאות של הכרוז להגיע לטקס, היה זה הקפטן נטע לביא שניסה לשכנע את חבריו לקבוצה לרדת לחדר ההלבשה כדי להחליף לחולצה לבנה וחגיגית. “אחרי זה נעשה עוד אלף סיבובים. בואו”, צעק לביא במערכת הכריזה תוך שניסה לנווט את השחקנים לרדת מהמגרש, אבל הם לא רצו ללכת. אפילו ברק בכר עוד הקיף את המגרש בריצה בזמן הקריאות הנואשות להגיע למנהרה. לא היה אכפת להם מכלום.
בסוף זה קרה והבמה הייתה מלאה בשחקנים. נטע לביא הזמין את צ’ירון שרי להנפה, כך ששני השחקנים שחיברו בין כולם בקבוצה הזו היו אחראים גם לשאגת השמחה שנשמעה בכל העיר. ביחד עם השוער ג’וש כהן שהציל את העונה הזו לא פעם עם הדיפות ענק, עם הבלם בוגדן פלאניץ’ ששדרג את ההגנה בשקט, עם הקשר חוסה רודריגס שעצר את היריבות והוסיף תחכום למשחק, עם דולב חזיזה שהיה הג’וקר, עם עומר אצילי שהביא עוד גיוון להתקפה, עם ניקיטה רוקאביצה שהיה מלך השערים - עם כל אלה ועוד רבים אחרים שתרמו, הם הרגישו שבאמת עשו מסע קסום. מסע שהתחיל עוד כמה עונות קודם והסתיים אמש בהנפת צלחת.
מכבי חיפה אלופת המדינה (עמרי שטיין)מיד אחרי שירד מהבמה, לביא רץ עם הצלחת לנשיא יעקב שחר, הגיש לו אותה ואמר לו “היא שלך”. אחר כך הקפטן גם הסביר את המחווה: “עברנו עשור לא קל, אבל יענקל’ה המשיך להשקיע בלי סוף ולא התייאש, הכל בשביל להגיע לרגע הזה. היו לנו הרבה שיחות לי ולו, הוא עשה הכל כדי להכין אותי לרגע הזה, כדי שיום יבוא ונזכה באליפות. זה בשבילו, בשביל הקהל ובשביל המועדון הזה שהוא הבית שלי”.
ברק בכר הרשה לעצמו לחייך אחרי שהיה שרוי במתח גדול בשבועות האחרונים. המאמן הופיע למסיבת העיתונאים האחרונה לעונה ביחד עם כל הצוות המקצועי שלו ופתח את הסודות הכמוסים של העונה שחלפה, אותם הסיפורים שהביאו את האליפות הזו. העבודה המנטאלית שנועדה לנפץ את תקרת הזכוכית, הכושר הגופני שעזר להכריע משחקים, העבודה עם הכוכבים בהתקפה והשערים במצבים נייחים שהפכו לשם דבר. “הכוח האמיתי בהצלחה הזו זה הצוות שנמצא איתי”, החמיא בכר.
יעקב שחר עם הצלחת. העניק אותה לקפטן שהעניק לו בחזרה (רדאד ג'בארה)רובם דיברו לראשונה מול המיקרופונים, בהם גם מאמן השוערים גיא וייזינגר, שסיפר: “מה שכיף זה שיש לנו בוס שנותן לעבוד. ברק היה כמו מנהל מקצועי שנמצא מעל כולם וזה עבד נהדר בלי טיפת אגו. כולם מדברים על התרגילים במצבים הנייחים? אני יודע שזה היה חסר למכבי חיפה בעבר, אבל זה שטויות, זו לא עבודה כל כך גדולה”.
“איזה שטויות? לבנות כל תרגיל כזה לוקח לו 10 שעות”, צחק קואוץ’ בכר מהצד. “דרך אגב, הנייחים היו שערורייה היום”, העיר בחיוך.
ברק בכר. החמיא לצוות והתפרק בסיום (רדאד ג'בארה)“היו הרבה רגעים שידעתי שאנחנו במקום טוב”, המשיך המאמן. “לפעמים הרגשתי שהגעתי למצב כזה שגם אם אני לא נמצא, הצוות הזה יכול למלא את העבודה בלעדיי. אני מודה שלא תמיד הייתי כזה מחובר לשחקנים, אבל העוזר שלי גיא צרפתי היה הצינור המקשר ביני לבינם. החיבור שלו לשחקנים טוב יותר משלי, יש לו הבנה מדהימה והוא מאמן לכל דבר מבחינתי. עבדנו ביחד, כקבוצה וכצוות, וזה היה סוד ההצלחה האמיתי שלנו”.
נטע לביא הסכים עם רוח המפקד והוסיף: “אחרי מה שקרה בקריית שמונה בשבוע האחרון, הצוות המקצועי הראה לנו שאנחנו חזקים והרים אותנו בחזרה למעלה. היו לנו כמה ירידות השנה, אבל הצוות הזה הראה לנו שאנחנו מספיק טובים ואיכותיים. הם פשוט באו ואמרו - אנחנו רוצים אליפות, בואו ניקח אותה, וזה מה שעשינו”.
יש אליפות (עמרי שטיין)השעה הייתה כבר אחרי חצות, באצטדיון האורות כבו, בחוץ האוהדים חגגו כאילו אין מחר וברק בכר לפתע קטע את שטף הדיבור: “רגע, הקפתי את המגרש ואפילו לא נגעתי בצלחת. איך זה יכול להיות?”.
זו הייתה רכבת הרים מטורפת. המסלול שלה הגיע לסיומו עם השריקה האחרונה לעונה, וכמו תמיד, כשיורדים ממנה, מיד חוזר החשק לעשות עוד סיבוב. מכבי חיפה הייתה הקבוצה הטובה ביותר, המלהיבה ביותר והאיכותית ביותר. והיה עשר, תרתי משמע.