אחד הדיונים האהובים ביותר על אוהדי כדורגל הוא זהות המאמן הגדול בהיסטוריה. יש שיגידו שזה אלכס פרגוסון האגדי שבנה קבוצות ענקיות עם מנצ'סטר יונייטד, חלק יגידו שזה ז'וזה מוריניו שהצליח להגיע לגבהים מרשימים במועדונים שונים (פורטו, צ'לסי, אינטר וריאל מדריד) וחלק יבחרו בענקים כמו ביל שנקלי או יוהאן קרויף. אחד השמות המעניינים שעולים בדיונים האלה הוא מאמן מנצ'סטר סיטי, פפ גווארדיולה.
מצד אחד, קשה להתווכח עם הכדורגל והתוצאות שלו. בניגוד לחלק מהמאמנים הגדולים האחרים, הקבוצות של פפ שיחקו כדורגל שוטף וכיפי והוא זכה בלא פחות מ-9 אליפויות בספרד, גרמניה ואנגליה, עם רשימת שיאים ארוכה מאוד. מצד שני, הוא עשה את זה בקבוצות החזקות ביותר בכל ליגה.
ליאו מסי ופפ גווארדיולה (רויטרס)גווארדיולה הגיע לברצלונה, אמנם בעיצומו של משבר ב-2008 אבל גם אז היה זה אחד המועדונים הגדולים בעולם, ומאוחר יותר לבאיירן מינכן ולמנצ'סטר סיטי. שלושתן הקבוצות העשירות בליגות שלהן וכאלה שאמורות לקחת אליפות גם בלעדיו. הן עשו זאת עם מאמנים חלשים יותר, כמו מנואל פלגריני בסיטי, ארנסטו ואלוורדה בבארסה או ניקו קובאץ' במינכן.
לכן המבחן של פפ, לפי לא מעט ממבקריו, היה בליגת האלופות. הוא זכה בה פעמיים, ב-2009 ו-2011, אבל זה היה עם אחת מקבוצות הכדורגל הגדולות בכל הזמנים ועם ליאו מסי בשיאו. באיירן מינכן זכתה לפניו ואחריו באלופות אך הודחה בתקופתו שלוש פעמים בחצי הגמר, וסיטי הודחה מול קבוצות טובות ממנה שנה אחר שנה. בהתחשב בכישרון של הקבוצות שלו, רבים אמרו שזה לא מספיק.
פפ גווארדיולה מאוכזב (רויטרס)בסיום העונה הקודמת נראה שהוא הגיע למעין תחושת מיצוי באנגליה. הקבוצה לא הצליחה לזכות באליפות או להתחרות מול ליברפול בשנת שיא, הודחה מול ליון האנדרדוג ברבע גמר האלופות והתקשתה למצוא את עצמה. היו שמועות על עזיבתו של גווארדיולה, שמעולם לא נשאר במועדון ליותר מארבע עונות עד לאותה תקופה, בחזרה לברצלונה או לנבחרת, אבל הוא נשאר.
בתחילת העונה הנוכחית המצב לא היה טוב. סיטי התקשתה להבקיע בלי חלוץ טבעי בתחילת השנה ונראה כאילו יצאה מהמרוץ לאליפות, כשהעומס והשחיקה פגעו בה. קבוצות גדולות, כמו שראינו אינספור פעמים, נופולות בשלב מסוים ונראה רק טבעי שיהיה משהו דומה בצד התכול של מנצ'סטר. למרות זאת, סיטי סחפה את הליגה בחצי השני של העונה והשתלטה לבדה על תמונת האליפות, כשהיא עוברת את הגדולות ביבשת בדרך לגמר ליגת האלופות הראשון בתולדותיה. היא הצליחה לעשות את זה בזכות המאמן הנפלא שלה, שהמציא את עצמו מחדש.
הגנה, הגנה, הגנה
אחת מהביקורות הגדולות ביותר על גווארדיולה במהלך השנים הייתה סכומי הכסף הגבוהים שהוא הוציא על שחקני הגנה, חלקם מוצלחים (ג'ון סטונס, קייל ווקר) וחלקם פחות (דנילו, נתן אקה). עד לשנה האחרונה, הקבוצה אכזבה בהגנה במפגשים הגדולים באמת – ספגה 3 שערים מליון ברבע גמר האלופות של 2020, לפני כן 4 בשני המשחקים מול טוטנהאם ו-5 בשני המשחקים מול ליברפול ב-2018, כולן קבוצות שהיו פחות טובות ממנה על הנייר. השנה, מול בורוסיה מנשנגלדבאך, בורוסיה דורטמונד ופאריס סן-ז'רמן היא ספגה 3 שערים בכל ששת משחקי הנוקאאוט.
רובן דיאס ופפ גווארדיולה (רויטרס)השינוי הזה מתחיל מאחת הרכישות היקרות של גווארדיולה, רובן דיאס. דיאס בן ה-24 הגיע מבנפיקה תמורת 68 מיליון אירו והפך במהרה למרכז ההגנה של פפ. היכולת שלו להניע את הכדור התאימה מאוד לסגנון ההתקפי שפפ בונה בסיטי, אבל התרומה המרכזית נמצאת בחלק השני של המגרש. קשה מאוד לעבור אותו, גם בקרבות אוויריים וגם בקרבות קרקע, והוא מספיק מהיר בשביל להתמודד עם כל שחקן. ניימאר וארלינג הולאנד יכולים לספר ממקור ראשון.
התרומה המרכזית של דיאס, לא פחות, היא מנטלית. סיטי איבדה בעבר משחקים חשובים אחרי שלא הצליחה להתמודד עם ספיגת שערים או מתפרצות של היריבה, אבל העונה הקבוצה הצליחה לשמור על איזון ולהימנע משערים של היריבות. השילוב שלו לצד ג'ון סטונס עבד בצורה נפלאה, כשהוא הצליח להשפיע לטובה גם לצד אמריק לאפורט. לרוב מצטרף לשניים קשר אחורי נוסף, פרננדיניו או רודרי, ויכולת המסירה של דיאס ושל הקשר מאפשרת לשלושתם להישאר בצד האחורי של המגרש ולשחרר את המגנים להתקפה.
המנהיגות של דיאס לא נראתה בהגנת סיטי מאז ימיו של וינסנט קומפני. הוא נבחר לשחקן השנה של הכדורגלנים הודות לכך והכל מתחיל משיתוף הפעולה עם גווארדיולה, שהצליח תוך חודשים ספורים להפוך אותו ללב של ההגנה ואת סיטי לקבוצה שקשה מאוד להבקיע נגדה. זה אולי השינוי הגדול ביותר בהשוואה לעונות הקודמות, ומה שעשה את ההבדל מקבוצה שהודחה ברבע הגמר לאחת שמגיעה כפייבוריטית לגמר האלופות.
לא יודעים מאיפה זה יבוא
לאורך הקריירה של גווארדיולה כמאמן, הוא שיתף פעולה עם חלוצים גדולים. ליאו מסי, דוד וייה וסמואל אטו בברצלונה, רוברט לבנדובסקי בבאיירן מינכן וסרחיו אגוארו במנצ'סטר סיטי. השנה הסקוררים נדחקו לצד – אגוארו וגבריאל ז'סוס לא היו שחקני הרכב קבועים, ראחים סטרלינג נתן עונה חלשה והמבקיע המוביל של סיטי היה בכלל קשר שהוסב לחלוץ, אילקאי גונדואן. חלוצים גדולים מסוג אחר, שמנצלים את הפיזיות ולא מעורבים בבניית הכדור, לא הסתדרו עם גווארדיולה ועזבו את קבוצותיו תוך זמן קצר. זלאטן איברהימוביץ’ ומריו גומס הבולטים ביניהם.
פפ גווארדיולה ופיל פודן (רויטרס)גם כשמתחשבים בזה, ההתקפה של סיטי השנה שונה ממה שראינו מרוב הקבוצות בשנים הקודמות. אין לה סקורר כמו לבנדובסקי, מוחמד סלאח, כריסטיאנו רונאלדו או מסי, מהסוג שמוביל קבוצות לליגת האלופות. יש לה הרבה מאוד קשרים שיודעים להבקיע: גונדואן, פראן טורס, ריאד מחרז, פיל פודן, קווין דה בראונה וברנרדו סילבה. סוג של 4-6-0, אם תרצו, שנותן לשחקנים חכמים את המרווח שהם צריכים בשביל ליצור מצבי הבקעה.
פפ השתמש בעבר בסוג של "9 מזויף" עם מסי, שלא היה חלוץ טבעי מהסוג של וייה או אטו אבל היה הסקורר המרכזי באחת הקבוצות הגדולות ביותר שהענף ראה. כאן אין כוכב גדול, כשגונדואן עם 17 שערים העונה ולא פחות משבעה שחקנים שונים הבקיעו מעל 10. שני השחקנים הטובים של סיטי העונה הם הקשר המרכזי, קווין דה בראונה, והבלם רובן דיאס. אין כאן אף שחקן עצום, אחד מאלה שמדליקים בזכותם את הטלוויזיה.
קווין דה בראונה (רויטרס)הגיוון הזה הופך את סיטי לקבוצה שקשה מאוד להגן נגדה. יש כאן שחקנים מספיק מגוונים בשביל להבקיע שערים מצד אחד ובשביל להתחיל את ההתקפות מהצד השני, כשחילופי העמדות ביניהם, לפעמים גם במהלך המשחקים עצמם, מבלבלים כל יריבה. השילוב של היכולת הזאת עם לחץ גבוה והרבה מסירות מאפשר לכל אחד מהם לנצל טעות או חוסר ריכוז של היריבה בשביל להגיע לשערים מוקדמים. מספרי ה-9 המובהקים, החלוצים של פעם שמסיימים מהלכים ותו לא, נעלמים מהעולם. הקבוצות של גווארדיולה היו מהראשונות שהצליחו לנצח בלי חלוצי מטרה, השנה הם בדרך לטרבל בלי סקורר טהור.
המחסום
צ'לסי תהיה יריבה מעניינת במיוחד, בהתחשב בכך שהיא ניצחה פעמיים את מנצ'סטר סיטי במהלך הריצה המשוגעת שלה, כולל ניצחון אחד בחצי גמר הגביע האנגלי. לבלוז של תומאס טוכל יש מרכז קישור חזק עם נגולו קאנטה וז'ורז'יניו, ובשני המשחקים הם הצליחו לסכל את ההתקפות של אלופת אנגליה דרך מרכז הקישור. זה הופך את הגמר למעניין במיוחד, על אף היכולת הפושרת של הלונדונים במשחקים האחרונים.
נגולו קאנטה וכריסטיאן פוליסיק סוגרים את ראחים סטרלינג (רויטרס)זכייה כאן תעלה את גווארדיולה מעמד אחד נוסף בהיסטוריה. גם כי זה יראה שהוא מצליח להתמודד מול קבוצה שעלתה על תוכנית המשחק המקורית שלו וגם כי הוא יהפוך לאחד משלושת המאמנים היחידים, יחד עם זינדין זידאן ובוב פייזלי, שזוכה ב-3 גביעי אלופות (והיחיד שלא עושה את זה בקבוצה אחת).
הגמישות שהוא הראה השנה, יחד עם השקט בהגנה וחילופי העמדות בהתקפה, הובילו אותו לאחת מהשנים המרשימות ביותר בקריירה. ניצחון בגמר ליגת האלופות יכול להקפיץ את המאמן, רק בן 50, לשורה הראשונה בהיסטוריה.