תוכנית הספורט של ישראל בשיתוף ONE משודרת בכל ערב מ-18:00 עד 20:00. את תוכנית הספורט ניתן לשמוע ברדיו תל אביב (102FM), רדיו חיפה (99.5FM ו-107.5FM), רדיו ירושלים (101FM), רדיו דרום (97FM ו-95.8FM). בנוסף לכל שלל התחנות המכובדות, התוכנית משודרת גם כאן באתר.
הערב בתוכנית דיברנו על המרוץ לאליפות כאשר מכבי תל אביב תתארח באשדוד ומכבי חיפה תצא למשחק חוץ בקריית שמונה בידיעה שניצחון יבטיח לה רשמית את התואר, משחקי ההכרעה בליגה הלאומית שייקבעו מי תרד לליגה א’ ועל משחק הראווה שהתקיים אמש בלוד בין כוכבי עבר יהודים וערבים למען הדו קיום.
דיברנו עם כוכב העבר איציק זוהר, על משחק הראווה שהתקיים אמש בלוד למען הדו קיום בין יהודים לערבים בהשתתפות שחקני עבר.
זוהר: “צרב לי מאוד שסואן וגרייב לא הגיעו למשחק הראווה”
ערב טוב איציק זוהר?
“ערב טוב”.
מה אתה יכול לספר לנו על המשחק שהתקיים בלוד למען הדו קיום?
“המשחק הגיע דרך ההסתדרות, ודרך עיריית אשדוד. פנו אליי, הרמנו את הפרויקט וזה יצא מאוד מרגש. אלון מזרחי, יעקב הילל, פיני בלילי עופר שטרית וכו’ הגיעו, אך צרם לי מאוד שלא הגיעו עוד אנשים מהמגזר הערבי. סואן ונג’ואן גרייב לא הגיעו”.
מה אתה חושב על הדו קיום?
“הדו קיום האמיתי נמצא בחדרי ההלבשה של קבוצות כדורגל. משחקים ונהנים ביחד. אני מאמין בדו קיום. הרבה שחקנים קיבלו הכרה, כסף וכבוד מהמדינה. זה לא ההמנון שלהם, מקובל עליי ומובן לי למה הם לא שרים. יש פה כלכך הרבה אנשי עסקים ערבים שבעד הדו קיום, כל אחד לפי מה שמתאים לו”.
גם ישראלים לא הגיעו?
“היו חסרים לא מעט שחקנים משני הצדדים, גם חאלד חלאילה, חסארמה ועומר גולן לא הגיעו. זכותם לא להגיע והם הפסידו. היו ילדים ערבים ויהודים שהצטלמו איתנו, קיבלו אחלה גולים, אחלה חוויה וההפסד שלהם”.
שוחחנו עם ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, על המצב המתוח בעירו ועל משחק הראווה אמש למען הדו קיום בלוד אליו לא הגיעו מספר שחקנים ערבים.
יאיר רביבו: “כואב לי על המצב בלוד, אני מסתובב עם מאבטחים”
שלום יאיר רביבו מה שלומך?
“בעיקר עצוב לי על העיר שאני אוהב. עשרות שנים של בנייה נהרסו בכמה שבועות. עכשיו שקט אבל מתוח. זה כמו אלימות במשפחה, כל אחד בצד שלו אבל אתה יודע שזה יכול להתפרץ”.
איך בתור ראש עיר לא הרגשת שזה הולך לקרות?
“אני מרגיש כפיות טובה. חונכתי בבית של עולים ממרוקו לדו קיום וסובלנות. ידעתי שאם המגזר הערבי לא יתקדם דו הקיום לא יתקדם. נתתי הרבה כסף למגזר הערבי. דווקא בשנה כזו המדינה הכי דואגת לאוכלוסיות מוחלשות. דווקא בנושא הסמים המדינה ניקתה, אני במשך שנתיים פונה לכל גוף אפשרי לגבי הנשק. כבר אמרתי שיבוא יום שהנשק יופנו כלפי יהודים. זעקתי אבל לא הקשיבו לי”.
מה המצב כרגע בלוד?
“כרגע שקט כאן. מדי פעם יש זריקות אבנים אבל יחסית שקט. יש כאן כוחות גדולים של מג”ב. החנויות בעיר העתיקה ריקות, יש כאלה שברמה האידאולוגית לא רוצים לקנות מערבים. אני רוצה להרגיע את העיר שלי, ביקשתי משני הצדדים לדבר ולהירגע. הסיפור התחיל כביכול ממה שהתחיל באל אקצה. כואב לי שעבאס סואן לא הגיע למשחק ראווה בעיר. מבחינת הערבים אני נגדם, הם טוענים שאני הבאתי את המתנחלים לכאן כי יש לי כיפה על הראש. היו ילדים, גם יהודים וגם ערבים, אך הציבור הערבי לא רוצה לשתף פעולה. זה נקרא תסמונת ‘הקוזק הנגזר’ אתה עשית ואז אתה מתלונן. הם ביקשו להחרים אותי, אני מסתובב עם מאבטחים”.
איך אפשר לתקן?
“צריך להביא לפה את הממשלה, להזרים תקציבים כדי לעשות את העיר יותר בטוחה. המגזר הערבי מעריך את נתניהו. חובטים במחמוד עבאס אבל אני לא מכיר מנהיג ערבי שמגנה כמוהו, הוא אמיץ. הוא בא לפה וגינה את שרפות בתי הכנסת בעיר”.
יכול להיות שנכשלת?
“אני נמצא באחת התקופות הכי קשות שלי. לוד נמצאת בתקופת פיתות אדירה, בלי חובות ועם הרבה מאוד בנייה. אני לוקח אחריות על מה שקרה. זה אחד התפקידים המורכבים. יש לי שליחות ציבורית, אני הכי טוב למגזר הערבי. אני יכול לפתור את הבעיות כאן. הערבים כאן מזהים אותי כימין קיצוני, אבל אני בכלל לא כזה. ברמלה יש חמולות ששולטות ואפשר לדבר איתן, בלוד זה לא ככה. אם אבו סובחי היה חי זה היה ב-90% פחות. אין מישהו שם עם כריזמה כמו שלו. יש את חסן שלעאן שהוא הבעלים של בני לוד והוא יכול לעזור”.