כבר ארבע שנים ברצף (ו-13 בסך הכל) שרפאל נדאל מגיע למגרש המשחקים הפרטי שלו בצרפת ולוקח די בקלילות את הרולאן גארוס. אבל השנה, כשהוא נושק לגיל 35, מלך החימר יקבל הזדמנות אולי בלתי חוזרת – להניף עוד גביע בפיליפ שאטרייה ועל הדרך גם להפוך לגדול ביותר בכל הזמנים (לפחות בכמות המייג’ורים) עם 21 תארי גראנד סלאם, אחד יותר מרוג’ר פדרר שהולך ודועך בשנים האחרונות.
אל אליפות צרפת הפתוחה הפתוחה נדאל, באופן שלא מפתיע אף חובב ספורט, יגיע בכושר טוב. השנה אגב זה ממש לא מובן מאליו כי אחרי שהפסיד כבר ברבע הגמר בטורניר מדריד, היה נראה שהוא גם לא יצליח לזכות בעוד טורניר “ביתי” שלו, ברומא. השור ממיורקה התפרק בסט השני מול נובאק ג’וקוביץ’ ועמד להישבר גם בפתיחת המערכה הקובעת, אבל משם הוא הראה לנו את הדבר שהוא יודע לעשות הכי טוב מ-2005, וזה להראות כמה הטניס שלו קטלני על המשטח האדום.
כל שנה נשאלת השאלה – האם הפעם תגיע הנפילה שלו ונקבל סנסציית ענק כמו ב-2009 עם ההפסד לרובין סודרלינג? אבל בכל פעם נדאל מוכיח את מה שאמר לפני יותר מעשור ניקולס אלמגרו כששיחק מול רפא על החימר ב-2008: “הוא הולך לזכות ברולאן גארוס 40 פעמים ברציפות”. אז 40 פעמים לא יהיו, אבל הוא בהחלט נראה בדרך הבטוחה לפעם ה-14 שלו. הדבר נכון שבעתיים כשג’וקוביץ’ לא בשיא הקריירה וגם דומיניק תים, שהוא איום לא קטן על החימר, ממש רחוק מלהבריק בתקופה האחרונה.
רפאל נדאל (רויטרס)הזכייה העשירית ברומא והניצחון על נולה, שתמיד יודע לעשות לו צרות צרורות, נתנו לספרדי הרבה ביטחון. מול יאניק סינר המבטיח ודניס שפובלוב הוא עשה קולות של חריקה, אבל ניצחון על הראשון בעולם, שבאמת לפרקים הציג טניס אדיר ויד קסומה ליד הרשת, הגיע לו לגמרי בזמן הטוב ביותר. אגב, אם בשניים עסקינן אז מ-2005 ועד לשנה הנוכחית לא היה גמר אחד ברומא ללא מי מהשחקנים. זה רק מראה את הקושי של הדור הבא לפרוץ את תקרת הזכוכית הכמעט בלתי חדירה של הסרבי והספרדי, אבל לזה עוד נגיע בהמשך.
רפאל נדאל זה הרולאן גארוס והחימר האדום זה השור ממיורקה, אבל בכל זאת יהיו כמה שינסו להפתיע. הג’וקר הסרבי עוד היה בשיאו באיטליה ביחס לתקופה שלפני כן, בה הפסיד במונטה קרלו כבר בשמינית הגמר ונוצח בטורניר הבית שלו בבלגרד בשלב חצי הגמר, ועדיין בגראנד סלאם נולה תמיד יודע להתעלות. ביכולת הזו וברולאן גארוס? זה לא אמור להספיק, לפחות לא בשנה הנוכחית. בכל אופן ההגרלה השנה, תימנע מאיתנו לראות את הגמר הקלאסי בין הסרבי לספרדי, שכן השניים דורגו באותו צד של ההגרלה ויכולים להיפגש רק בחצי הגמר.
נובאק ג'וקוביץ' (רויטרס)היורשים שאורבים מעבר לכביש
מי שהרוויחו, לפחות על הנייר בצד השני, הם דומיניק תים, אלכסנדר זברב וסטפאנוס ציציפאס. השלושה נהנו מהדירוג הגבוה של דניל מדבדב (2), שרחוק מלהיות מאיים על החימר, אבל אליו עוד נגיע בהמשך. ככה שהאוסטרי/הגרמני/היווני צפויים להגיע עד ללפחות ניצחון אחד מהתואר הנוצץ. תים הוא סוס שחור מבחינת רפא. האוסטרי הוא שחקן חימר מחונן, שאף הגיע לגמר ב-2018 ושנה לאחר מכן, אבל נמצא בתקופה רעה. באיטליה הוא הפסיד כבר במשחק הראשון, בליון הוא גם התרסק כבר בפתיחת הטורניר ובכלל נראה שמשהו בינו לבין מאמנו ניקולאס מאסו לא עובד. בכל מקרה אם הכול עבורו יילך כשורה, המכשול הגדול ביותר שלו יהיה ברבע הגמר מול זברב.
סטפנוס ציציפאס (רויטרס)דניל מדבדב הוא אמנם המדורג שני בעולם, אבל החיבור בינו לבין החימר, איך לומר בעדינות, רחוק מאוד מלהיות איכותי. במדריד הוא הפסיד במשחקו השני, ברומא כבר בראשון ויהיה לו קשה להגיע לשלבים הרחוקים בצרפת. בניגוד אליו, מי שכן יכולים לעשות זאת הם אלכסנדר זברב וסטפאנוס ציציפאס. נתחיל מהכוכב הגרמני, שזכה בטורניר מדריד ועל הדרך גם חגג על רפאל נדאל, אך קיבל על הראש חזרה באיטליה. זברב, כבר בן 24 (לא להאמין אה?) עוד חלום על מייג’ור ובצרפת הוא גם מעולם לא עבר את רבע הגמר (מאזן לא רע של 36:86 על החימר). הפעם? קשה מאוד להאמין, אבל אולי לפחות לחלוף על פני רבע הגמר.
מבין שלושת “היורשים” נדמה שדווקא ציציפאס הוא כרגע המאיים ביותר, על אחת כמה וכמה על המשטח האדום. היווני בן ה-22, שמחזיק במאזן 19:53 נאה על החימר, נעצר בשנה שעברה רק בחצי הגמר ע”י נולה והפעם הוא כמובן ינסה לעשות את קפיצת המדרגה. בברצלונה הוא הגיע לחצי הגמר, במונטו קרלו הוא זכה בתואר, וכרגע הוא לטעמי הפייבוריט להגיע לגמר הגדול. באוסטרליה הוא אמנם ניצח את נדאל ברבע הגמר, אבל על החימר זה יהיה קשה פי כמה. העוצמות, האופי, והוורסטיליות צפויים עוד להביא אותו רחוק בשנים הבאות, בינתיים נראה שהוא יסתפק בלהיות הסגן, אך לאור ההגרלה שסידרה לפחות מקום אחד בגמר למי שהוא לא רפא/נולה, הוא לטעמי הפייבוריט לזכייה אחרי הספרדי (דבר מכובד בפני עצמו).
פדרר ושאר העולם
הוא בטח לא יזכה בטורניר וספק גדול אם יצליח להגיע למפגש המתוכנן לו ברבע הגמר מול נולה, אבל אי אפשר בלי להתעכב רגע על פדרר. האגדה השווייצרית, שתקוע על 20 מייג’ורים, באופן מפתיע ואולי כסיבוב פרידה חזר אחרי שנתיים לצרפת. בטורניר הבית שלו בשווייץ הוא הפסיד לפבלו אנדוחר (אחרי 712 ימים בדיוק ללא חימר), על אף שהציג טניס טוב לפרקים, אבל הוא יודע שעל המשטח האדום כבר אין לו מה למכור. זה בעיקר ההכנה והכניסה לכושר לקראת ההזדמנות האחרונה לזכות במייג’ור בקריירה – טורניר ווימבלדון.
רוג'ר פדרר (רויטרס)עוד כדאי לשים לב לאנדריי רובלב, המדורג 7 בעולם, שבניגוד למדבדב חברו יש לו יותר מה להציע על חימר, ולא במקרה במונטו קרלו הוא הגיע לגמר, אבל בגראנד סלאם קשה להאמין שתהיה לו היציבות המספקת, וגם כמובן לא את הניסיון (מעולם לא עבר רבע גמר בטורנירי הגראנד סלאם). מתאו ברטיני האיטלקי בן ה-25 הוא שחקן חימר טוב, כזה שבהחלט יכול לעשות צרות צרורות ללא מעט שחקנים. במדריד הוא הגיע לגמר מול זברב, אבל בצרפת הוא מעולם לא עבר סיבוב שלישי.
עוד אחד שראוי לזרקורים עליו (בוודאי עוד בעתיד) הוא יאניק סינר. האיטלקי בן ה-19 הוא חתיכת שחקן. הרים של כישרון וגם ביטחון לא של שחקן בן 19. ברומא הוא נתן פייט גדול לנדאל, בברצלונה עלה אפילו עד לחצי הגמר, ויש לו מה למכור. בשנה שעברה הגיע לרבע הגמר והוא לגמרי יכול להיות הסוס השחור בצד ההגרלה של הוותיקים. גם אסלן קראצב, שגדל בישראל בילדותו, נמצא בשנת הפריצה שלו, אבל לא הייתי מנבא לו להגיע רחוק הפעם בצרפת. על משטח קשה כן, על חימר פחות.
ובנשים: האם נקבל עוד חגיגה פולנית?
בניגוד לטורניר הגברים, בנשים אין פייבוריטית אחת ברורה ומובהקת ויש כמה וכמה מועמדות פוטנציאליות להניף את הגביע בצרפת. איגה שפיונטק, שחגגה מול סופיה קנין בגמר אשתקד, היא אולי המובילה ביניהן. הכוכבת הפולנייה, רק בת 19, שיחקה היטב על החימר טרם הרולאן גארוס – איבדה רק מערכה אחת בדרך לתואר הנוצץ בטורניר רומא, כשבדרך השאירה מאחור את קוקו גוף ואת קרולינה פלישקובה. במדריד היא נוצחה על ידי בארטי בשמינית הגמר, אבל נראה שהיא בכושר הנכון ובזמן הנכון. מה גם שיש לה את הניסיון במעמד הזה ובפיליפ שאטרייה, שבניגוד לשנה שעברה יאכלס הפעם כמה אלפים ביציעים.
נמשיך לבארטי, הראשונה בעולם, שהפסידה בגמר במדריד לארינה סבאלנקה, אותה ניצחה קודם לכן בטורניר שטוטגרט. האוסטרלית בהחלט בתקופה מרשימה, ואחרי שזכתה ב-2019, נראה שנקבל בחצי הגמר אולי את הגמר האמיתי – האוסטרלית המוכשרת תפגוש את הפולנייה האיכותית. ברבע הגמר בארטי עתידה לשחק מול אלינה סביטולינה, השישית בעולם שמעולם לא הצליחה לעבור בפאריס את שלב רבע הגמר ולא נראה שתהווה איום רציני על התואר.
איגה שפיונטק (רויטרס)עוד טניסאית שספק גדול אם תצליח להבריק הפעם על המשטח האדום היא נאומי אוסקה. היפנית המוכשרת מצטיינת על משטחים קשים, ובצרפת לא הצליחה לדלג מעל הסיבוב השלישי. גם בטורנירי החימר היותר קטנים היא לא הייתה בכיוון, ונראה שגם לא השנה. השלישית בעולם, סימונה האלפ שזכתה ב-2018, לא תופיע לרולאן גארוס בשל פציעה אותה היא סוחבת כבר תקופה ארוכה (ניסתה לשחק ברומא ופרשה). אולם מי שכן תהיה שם ובגדול היא כנראה סבאלנקה הבלאורסית, שנתנה הצגה גדולה במדריד ויודעת להבריק על החימר. בשטוטגרט היא הפסידה רק בגמר, ואם הכל יילך כשורה היא צפויה להגיע לגמר מהצד היותר נוח של ההגרלה. משם הכל פתוח.
מי שעל הנייר אמורה לפגוש אותה ברבע הגמר היא האגדה האמריקאית סרינה וויליאמס, שזכתה בטורניר בפעם האחרונה ב-2015. בחודש האחרון היא הייתה רחוקה מלהיראות בכושר על החימר, ונראה שרבע גמר עבורה יהיה מעל ומעבר, בגיל 39 כן? בכל אופן תמיד כיף לראות אותה בגראנד סלאם, גם אם זה לא מסתיים בזכייה. נמשיך לנציגה מקנדה, ביאנקה אנדרסקו, שלא שיחקה מאז הגמר במיאמי, ממנו היא פרשה בשל פציעה. הקנדית היא גם לא מאיימת במיוחד בחימר, כך שרבע גמר מבחינתה ובמצב הזה בלי הכנה יהיה סוג של הישג.
סרינה מאושרת (רויטרס)קנין, הנציגה האמריקאית בחמישייה, אמנם הגיעה לגמר בשנה שעברה, אבל השנה היא לא מזכירה בכלום את היכולת המרשימה שהפגינה. מפסידה בסיבוב הראשון כמעט בכל הטורנירים האחרונים שלה וגם היא לא נראית בכיוון לדבר חזק על השלבים הגבוהים בצרפת. עוד ראוי לציין את גרביניה מוגורוסה, זוכת 2016 ואת קרולינה פלישקובה (חצי גמר ב-2017), אבל נראה שגם שתיהן, ובטח ביכולת הנוכחית, לא יכולות להוות סוס שחור לפייבוריטיות בשלבים הגבוהים.