שורת פציעות חסרת תקדים, הרכבים שנאלצים להשתנות ממשחק למשחק, שחקני מפתח שיושבים בחוץ ומגרש אימונים שהפך לבית החדש – לריאל מדריד היו העונה את כל הסיבות כדי לספק תירוצים, אך זוהי לא הדרך של זינדין זידאן, שבמקום להתלונן פשוט הוביל את החבורה שלו להיות רלוונטית על תואר האליפות ממש עד לרגע האחרון.
הערב (שבת, 19:00) הבלאנקוס יארחו את ויאריאל למחזור האחרון של הליגה הספרדית כשעוד נותר שביב של תקווה על תואר האליפות. ניצחון של ריאל ומעידה של אתלטיקו מדריד מול שון וייסמן ו-ויאדוליד במשחק המקביל – וזידאן יניף את התואר בתום אחת העונות היותר מותחות וצמודות שראינו בכדורגל האירופי בשנים האחרונות. משחקי ההכרעה של העונה בספרד, כמו כל משחקי הליגה, ישודרו בערוץ ONE למנויי HOT, מנויי yes, סלקום TV ופרטנר TV.
מוציא מים מהסלע
ייתכן שתהיה דרמה של ממש וריאל תתפוס את המקום הראשון, אך גם אם העונה תסתיים עם המקום השני, דבר אשר בעונה אחרת אולי היה מתקבל כאכזבה גדולה, הקרדיט והמחמאות לעבר זידאן על ניהול סגל למופת, כשהעובדה שנשאר בתמונה עד למחזור ה-38 והאחרון ולמרות כל מה שעבר העונה על הסגל של הקבוצה, היא לא פחות ממעוררת השראה. למעלה מ-40 פציעות שונות העונה חוו בריאל, בסגל שגם כך לא נבנה נכון בקיץ והותיר את המאמן הצרפתי עם לא מעט שחקנים שאינם מנוסים במעמדים אליהם שואפת ריאל להגיע.
אין ספק שהקיץ הבא יביא איתו שינוי בגישה של ריאל וחזרה לימים בהם השקיעה סכומים גבוהים על מנת להחתים רכש, אך במקביל למחשבות על קיליאן אמבפה או ארלינג הולאנד, דוד אלאבה או אדוארדו קמאבינגה – לריאל מדריד יש דאגה הרבה יותר גדולה לדאוג לה והיא סוגיית עתידו של זידאן שמסתמן מיום ליום כי לא ימשיך במועדון. “זידאן כבר הודיע לשחקני ריאל מדריד על עזיבה בסיום העונה”, דווח לאחרונה בספרד, כשבמקביל עלו פרסומים עם פגישה בין מסימיליאנו אלגרי לראשי הבלאנקוס בעוד זידאן מפזר רמזים עבים לכך שלא יישאר בבירת ספרד.
בראייה היסטורית, זידאן לבטח ייזכר כסנסציה הגדולה של המאמן הצעיר שקיבל את הקרדיט בריאל מדריד והוביל אותה לשלוש זכיות רצופות וחסרות תקדים בליגת האלופות, בנוסף לאליפות ספרד בתווך. בזמן קצר, הצרפתי הכניס לקורות חייו מספרים שמאמנים גדולים חולמים להתהדר בהם ואין ספק שמדובר במאמן המרשים ביותר של העשור האחרון בכדורגל האירופי.
למרות זאת, דבר שאולי יישכח בשנים קדימה זה מה שקרה העונה. נכון, זה לא הסתיים עם עוד זכייה באלופות, ייתכן שהוא יסתפק במקום השני בלה ליגה וגם הגביע לא הגיע לארון הלבן, אך האתגרים מולם ניצב לאורך העונה, היכולת לשמור את השחקנים שלו רעבים, להתאים מערכים ולהגיע רענן לשלבי המאני טיים למרות הסגל הסחוט – מרשים לא פחות מאשר העונה בהן הוא סיים עם תואר. בריאל היו את כל ה”הקלות” לתרץ את מה שקרה העונה, אבל זידאן פשוט לא נתן להם לעשות זאת. וזו הסיבה לגדולתו.
בתחילת העונה עוד היו לא מעט דיבורים על פרידה מהמאמן. אחרי שורה של תוצאות לא טובות עלו דיווחים בספרד לפיהם זידאן נמצא תחת זכוכית מגדלת והתוצאות הבאות יכריעו את עתידו. הוא כמובן עבר את זה. לאחר מכן הגיעה תקופה נוספת ופחות טובה של ריאל שכללה אכזבות בליגת האלופות (כולל שני ההפסדים לשחטאר דונייצק ומנור סולומון) ושוב עלו אותם פרסומים. גם את זה זידאן ידע לעבור, עם השקט שמאפיין אותו. כעת, חודשים לאחר מכן, הוא זה שיכריע על המשך דרכו ולא המועדון, שרוצה כל כך בשירותיו.
בזמן שקבוצות גדולות דוגמת ברצלונה ויובנטוס חוו בשנתיים האחרונות נפילות של ממש, זידאן, גם אם לא מסיים עם תואר, מצליח לשמור את ריאל רלוונטית ולהותיר את הרוח המייחדת אותה. על אף העובדה שגביע לא הגיע לארון, אין ספק כי הווינריות של הבלאנקוס צצה לא פעם העונה. כפי שבחר לעזוב אחרי שלוש זכיות פנומנליות בליגת האלופות, ייתכן כי שוב יעזוב בסוג של רגע “שיא”, כי ספק אם מאמן אחר היה מצליח להשאיר את הקבוצה בסגל הנוכחי ועם שורת הפציעות כל כך למעלה.
לא נוצץ, אבל זהב
כפי שהיה על הדשא כשחקן עד הפרישה ב-2006, כך זינדין זידאן על הקווים: גאון אלגנטי. מהצד נדמה שאישיותו הכריזמטית הופכת אותו למאמן משעמם, כזה שלא מטריף את השחקנים על הדשא סטייל דייגו סימאונה או לא משתמש בכלים חדשניים ופורצי דרך דוגמת פפ גווארדיולה, אבל בשקט-בשקט, זידאן פשוט יודע איך לעשות שח-מט למאמנים הגדולים ביותר. לא שמרן, לא מקובע, אלא מודרני לא פחות מהקולגות.
בתוך שבוע בלבד בחודש אפריל זידאן שינה את כל התדמית שנדבקה אליו. עם הפציעות הרבות והלו”ז הצפוף גם כך, רצה הגורל ובתוך שבעה ימים צריכה הייתה ריאל לשחק פעמיים מול ליברפול בליגת האלופות, ובתווך קלאסיקו ענק נגד ברצלונה. במשחק הביתי מול האנגלים הוא דגל בשיטה שעבדה בדיוק לפי הספר: טוני קרוס שולח קדימה להתקפה, לליברפול לא הייתה תשובה לזה. כך מצא הגאון הגרמני את שחקני ההתקפה פנויים שוב ושוב וזה הסתיים בשערים של בנזמה וצמד של ויניסיוס ג’וניור. 1:3 של מאמן.
בקלאסיקו הפתיע זידאן והחליט להוריד לספסל את מרקו אסנסיו שהיה בתקופה נהדרת ושמר על מקומו ב-11, ובמקומו לפתוח עם פדריקו ואלוורדה, יחד עם קאסמירו, טוני קרוס ולוקה מודריץ’. על הנייר החלטה מעט משונה והגנתית, אך מהר מאוד זידאן שוב יצא גדול כששלט ביד רמה בקישור ולא אפשר לבארסה לשחק את המשחק שלה, כשוואלורדה עצמו היה שותף לשער שהסתיים בעקב של בנזמה לרשת. 1:2 לבן.
היכולת של זידאן להקרין ביטחון לשחקניו, לתת להם את הזמן (ראו מקרה ויניסיוס) ולא לשבור את הכלים במקרה של משחקים פחות טובים – הפכה חבורה של שחקנים לא נוצצים, אבל יעילים וכאלה שגם אם שחקן מהנוער מצטרף אליהם לגיבוי, הם עושים את העבודה. לא משנה כיצד העונה הזו תסתיים, זידאן יצא גדול וכעת שאלה גדולה נשארה – לעזוב אחרי שנה קשה או להישאר גם לפרויקט שייבנה במועדון?